סגור תצוגת כיתה
הפרק

מצוות סיוע לנזקקים

פרק כד, י-כב

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק בהלוואות, הלנת שכר ומתנות חקלאיות – נבחן מה הם פרטי המצוות, ונראה את ריבוי הנימוקים למצוות אלה וכיצד המצוות שואפות לטפח באדם רצון לסייע לחלש ולהתחשב בו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – סרטון על הלוואות:
נצפה עם התלמידים בשלוש הדקות הראשונות של סרטון על הלוואות ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – מר עוקבא:
נקרא לתלמידים את הסיפור על מר עוקבא ונשאל את התלמידים:

  • מה חשוב למר עוקבא? (לתת בסתר כדי לא לבייש את הנזקק)
  • מדבריה של אשתו אנו לומדים כי מתן בסתר יכול להיות גם בעייתי, מהי הבעייתיות שבמתן בסתר? (מנטרל את היחס האישי בין הנותן למקבל)
  • מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של כל אחד מסוגי הנתינה? (כיוונים אפשריים: נתינה בגלוי עלולה להביך את הלווה אך גם מאפשרת דיוק לצורך של הנזקק)
  • איזו נתינה אתם מעדיפים? מדוע?

אפשרות שלישית – מחדל השכר של עובדי ההוראה:
נקרין לתלמידים סרטון על מחדל השכר של עובדי ההוראה.

הזמנה לקריאה

נקרא בדברים פרק כד פסוקים י-כב.

הלוואות – פסוקים י-יג:
נשאל את התלמידים:

  • כיצד התורה מגינה על המלווה וכיצד היא מגינה על הלווה, לפי פסוקים אלה? (התורה מתירה למלווה לקחת תמורת ההלוואה עבוט – משכון, פיקדון – וכך היא מגינה עליו. ואולם כדי להגן גם על הלווה היא מגבילה את המלווה בשתי הגבלות ואלו הן: פסוק י – אסור למלווה להיכנס לבית הלווה לצורך לקיחת המשכון; פסוקים יב-יג – אם הלווה עני, חובה להחזיר לו את הצרכים הבסיסיים שלו כאשר הוא נזקק להם – הבגדים שבהם הוא ישן. על המלווה להחזיר ללווה את המשכון בערב כדי שיוכל להתכסות בו בלילה ולקחת אותו שוב רק למחרת)

ההגבלה הראשונה על המלווה אינה דורשת להימנע מלקיחת העבוט אלא להימנע מכניסה אל הבית – הלווה יוציא את המשכון למלווה החוצה.

  • אם כך, מה תכליתו של החוק? (תכליתו של הצו הזה היא לחנך את האדם לנהוג בחסד ולשמור על כבודו של האחר, גם אם הוא עני או נחות וגם אם הוא חייב לך על פי הדין)

איסור הלנת שכר – פסוקים יד-טו:
נקרא את פסוקים יד-טו ונשאל את התלמידים:

  • מה ההנחיה בפסוקים? (שלא להלין – לעכב – את שכר העבודה. על המעביד לשלם לעובד שלו ביום שבו עבד)
  • מדוע? (שתי סיבות: 1. העובד זקוק למשכורת לצורך מחייתו. 2. הלנת שכר תיחשב למעביד כחטא)
  • לפי פסוקים י-טז, נסו לזהות שלושה נימוקים לסיוע לחלש? (נימוק מוסרי-מצפוני: פסוק טו; נימוק תועלתני: פסוק יג; איום: פסוק טו)
  • מדוע יש נימוקים מכמה סוגים? (כיוונים אפשריים: אלו מצוות חשובות שעוסקות במצבים נפוצים מאוד או לחלופין מדובר במצוות שקשה לאדם לקיים ולכן יש לעודד אותו לקיימן)

נציג את חוק הגנת השכר במדינת ישראל, ונציין כי חוק זה נשען על האיסור המקראי על הלנת שכר.
למורה: בשלב זה נדלג על פסוק טז ונשוב אליו בסוף השיעור כדי להמשיך ברצף החוקים החברתיים.

צדק במשפט – פסוקים יז-יח:
נקרא את פסוקים יז-יח ונשאל את התלמידים:

  • לפי פסוק יז, מה השופט נדרש לעשות? (לא להטות משפט נגד גר ויתום בשל חולשתם)
  • מה הכוונה במילים "לא תחבול בגד אלמנה"? (חוזרים פה לנושא המשכון – קודם לכן נכתב שמותר לקחת משכון, אך כעת מסייגים שאצל האלמנה נאסר לקחת משכון)

נקרא את הגדרת המילה חבל במילון אבן שושן ונשאל את התלמידים:

  • איזו הגדרה מתאימה לענייננו? (אסור לקחת את בגד האלמנה בעירבון, זהו בגדה היחיד)

מתנות חקלאיות – פסוקים יט-כב:
נקרא את פסוקים יט-כב ונשאל את התלמידים:

  • איזה ביטוי חוזר בפסוקים? ("לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה")
  • מה מטרת החזרה? (להדגיש את תכליתן של המצוות, צריך לדאוג לשכבות החלשות בחברה)
  • מה בעל האדמה צריך להשאיר לגר, ליתום ולאלמנה וכיצד עליו לעשות זאת?

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק כד פסוקים י-כב ולסמן בצבע אחד את המצוות ובצבע אחר את הנימוקים המובאים כדי לשכנע לציית לחוקי הסיוע לחלשים (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה המטרה המשותפת לכל החוקים? (סיוע לנזקקים ובקשה מבעלי ההון ובעלי הכוח לנהוג בחסד כלפי החלשים מהם)

יציאת מצרים:
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם מזכירים דווקא את יציאת מצרים?

נקרא את פירושיהם של רש"י ורמב"ן ונשאל את התלמידים:

  • מדוע יציאת מצרים מוזכרת כאן לפי רש"י ורמב"ן? (לפי רש"י יציאת מצרים מוזכרת כדי להזכיר לעם את המחויבות שלו לאלוהים שהוציא אותו ממצרים ופדה אותו – ה' אומר לעם: הוצאתי אותך ממצרים כדי שתקיים את מצוותיי גם אם קשה. הרמב"ן מסביר שיציאת מצרים אינה נימוק לקיום המצווה אלא אזהרה ותזכורת שאלוהים לא מוכן לקבל עושק הדלים, וכשאין מי שיציל את המסכן, אלוהים עצמו יציל אותו

נימוקים נוספים:
נשאל את התלמידים:

  • מהן הנימוקים שמדרבנים לקיים את המצוות האלה? (פסוקים יג, יט – ברכה; פסוק טו – חטא לה'; פסוקים יח, כב – זיכרון עבדות מצרים)
  • מדוע יש צורך בכל כך הרבה נימוקים? (כנראה מכיוון שבפועל בעלי הכוח והשליטה לא התחשבו בחלשים וניצלו את מעמדם היה צורך בנימוקים רבים שידרבנו אותם. בנוסף לכך, ריבוי חוקים מעיד על הקושי בקיום שלהם)
  • האם לדעתכם ריבוי הנימוקים מחזק את מעמדן של המצוות האלה?

נספח: גמול אישי – פסוק טז:
נשוב לפסוק טז – הפסוק מדבר על גמול אישי.

  • מהו גמול אישי? (לכל אחד האחריות למעשיו ועליו לקבל את תוצאותיהם – כל אחד מתוגמל בהתאם למעשיו, ולכן האב לא ייענש בגלל חטאי בנו, והבן לא ייענש בגלל חטאי אביו)
  • האם אתם מכירים תפיסת גמול אחרת במקרא?

נקרין את פסוק ד בשמות פרק כ מתוך עשרת הדיברות: "כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי".

  • איזו תפיסת גמול משתקפת ממקור זה? (גמול דורות)
  • איך אפשר להסביר את ההבדל בין תפיסות הגמול בשני המקורות?

נשמע את תשובות התלמידים ונאמר שהשאלה הזאת זכתה להתייחסות נרחבת בקרב מפרשי המקרא וחוקריו, אך אנחנו נסתפק בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא. נקרין על הלוח את פירושו.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד ר' אברהם אבן עזרא מסביר את ההבדל בין המקורות? (בשמות פרק כ מתוארת דרכו של אלוהים בהנהגת העולם – הוא מחיל את עוון האבות על בניהם. בדברים פרק כד אלוהים מצווה את השופטים לדון כל אדם בפני עצמו ולא לדון בנים על חטאי אבותיהם ואבות על חטאי בניהם)
  • האם פרשנותו של אבן עזרא מניחה את דעתכם או מעלה שאלה נוספת? (כיוון אפשרי: מדוע אלוהים שופט הפוך ממה שהוא מצווה את האדם?)

למורה: נוכל להרחיב את הדיון סביב שיטות הגמול ולבחון אם אנו מצפים מאלוהים לנהוג כמו האדם ומדוע.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – דו"ח העוני:
נקרא עם התלמידים קטע מתוך כתבה על דו"ח העוני ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – מוחמד יונוס:
אפשר לקרוא עם התלמידים כתבה על זוכה פרס הנובל פרופ' מוחמד יונוס שפיתח נוסחה כלכלית של הלוואות לטיפול בעוני.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: העמקנו בדיני הלוואות, הלנת שכר ומתנות חקלאיות – בחנו מה הם פרטי המצוות וראינו את ריבוי הנימוקים לקיום המצוות האלה. למדנו כיצד מצוות אלו שואפות לטפח באדם רצון לסיוע לחלש ולהתחשבות בו.
מיומנויות: פרשנות ימי ביניים.
מתודות: דיון ודף עבודה.

אפשר עוד...

מאמרו של יונתן גרוסמן 'איש בחטאו יומתו' מתוך אתר תנ"ך הרצוג

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סרטון על הלוואות
מה מניע את הלווה לקחת הלוואות? (צורך לכסות מינוס ולעמוד בתשלומים או לחלופין הגשמת חלום...
סרטון על הלוואות

  • מה מניע את הלווה לקחת הלוואות? (צורך לכסות מינוס ולעמוד בתשלומים או לחלופין הגשמת חלום או צורך בכסף רב באופן מידי לדוגמה משכנתא לבית, לפתיחת עסק וכו')
  • מה מניע את המלווה להלוות? (החזר של ריבית, עזרה לזולת)
  • כיצד לדעתכם הייתה נראית חברה שבה לא ניתנות הלוואות כלל? (כיוון אפשרי: חברה שבה פערים גדולים בין המעמדות)
  • מהם לדעתכם היתרונות ומהם החסרונות בהלוואות?
  • האם לוויתם פעם כסף? ממי? מדוע?
  • האם אתם מרגישים בנוח להלוות לאחרים כסף או חוששים? מדוע?

קרדיט: פורסם על ידי כלכליסט ב-21 באוקטובר 2014.

מר עוקבא
מר עוקבא היה עני בשכנותו שהיה רגיל כל יום לזרוק לו ארבעה זוזים בתוך חור...
מר עוקבא

מר עוקבא היה עני בשכנותו שהיה רגיל כל יום לזרוק לו ארבעה זוזים בתוך חור הדלת.
יום אחד אמר [העני]: "אלך ואראה מי עושה לי אותה טובה".
באותו היום התאחר מר עוקבא בבית המדרש, ובאה אשתו עמו. כיוון שראו בני ביתו של העני שזזה הדלת, יצא העני אחריהם. רצו מלפניו. נכנסו לכבשן שהייתה גרופה בו האש. היו נשרפות רגליו של מר עוקבא.
אמרה לו אשתו: "שים רגליך על רגלי" [שרגלי אינן נשרפות]. חלשה דעתו של מר עוקבא.
אמרה לו אשתו: "אני מצויה בתוך הבית ומקרבת הנאתם" [אני בבית כשהעניים נכנסים, ובנתינת הצדקה שלי הנאתם של העניים קרובה, מכיוון שאני נותנת להם אוכל מוכן ולא כסף המצריך אותם לטרחה נוספת כדי לאכול, ולכן זכיתי שרגלי לא ישרפו[.
ומה היה כל זה [וכיצד אפשר להסביר זאת], שאמר מר זוטרא: "…נוח לו לאדם שימסור עצמו לכבשן של אש ולא ילבין פני חברו ברבים".

(תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סז עמוד ב מתורגם ומבואר)

מחדל השכר של עובדי ההוראה
לצפייה בסרטון על מחדל השכר של עובדה ההוראה האם שמעתם על המקרה שאיתמר מציג? האם...
מחדל השכר של עובדי ההוראה

לצפייה בסרטון על מחדל השכר של עובדה ההוראה

  • האם שמעתם על המקרה שאיתמר מציג?
  • האם אתם מכירים סיפורים דומים?
  • האם לדעתכם מעסיק צריך לפצות במקרים של הלנת שכר?
  • איך הייתם מגיבים לו הייתם יודעים שאחד המורים שלכם לא קיבל שכר כמה חודשים?
רש"י על שמות פרק כב פסוק כד
"לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" – לא תתבענו בחוזקה, אם אתה יודע שאין לו, אל תהי...
רש"י על שמות פרק כב פסוק כד

"לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" – לא תתבענו בחוזקה, אם אתה יודע שאין לו, אל תהי דומה עליו כאלו הלויתו, אלא כאילו לא הלויתו, כלומר לא תכלימהו.
"נֶשֶׁךְ" – ריבית שהוא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קודקודו, כך ריבית, אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה.

חוק הגנת השכר
פיצוי הלנת שכר (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985:17. (א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה...
חוק הגנת השכר

פיצוי הלנת שכר (תיקון מס' 16) תשמ"ה-1985:
17. (א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן – פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן;
(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

חוק הגנת השכר מתוך אתר נבו

הגדרת המילה חבל
חבל הכה, פצע, גרם חבלה. לקח כערבון. החזיק בתורת משכון. (מתוך מילון אבן שושן)
הגדרת המילה חבל

חבל

  1. הכה, פצע, גרם חבלה.
  2. לקח כערבון. החזיק בתורת משכון.

(מתוך מילון אבן שושן)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
פרשנות על פסוק כב
רש"י:"וְזָכַרְתָּ" – על מנת כן פדיתיך לשמור חוקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר. רמב"ן:כי אתה...
פרשנות על פסוק כב

רש"י:
"וְזָכַרְתָּ" – על מנת כן פדיתיך לשמור חוקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר.

רמב"ן:
כי אתה ידעת שהייתם גרים בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אתכם ועשיתי בהם נקמה, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כוח, ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו.

אבן עזרא – תפיסת הגמול
ותועי רוח שאלו: "איך אמר הכתוב 'לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת', ובמקום אחר אומר 'פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת'?ושאלתם...
אבן עזרא – תפיסת הגמול

ותועי רוח שאלו: "איך אמר הכתוב 'לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת', ובמקום אחר אומר 'פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת'?
ושאלתם תוהו (אין בה ממש), כי 'לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים' – מצוה על ישראל ו'פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים' – הוא (אלוהים) הפוקד.

כתבה על דו"ח העוני
עדיין המדינה הענייה ביותר בעולם המפותחהמוסד לביטוח לאומי מפרסם הבוקר (שני) את הדו"ח השנתי הרשמי...
כתבה על דו"ח העוני

עדיין המדינה הענייה ביותר בעולם המפותח
המוסד לביטוח לאומי מפרסם הבוקר (שני) את הדו"ח השנתי הרשמי על ממדי העוני והפערים החברתיים בישראל הנכון לסיכום השנה שעברה, 2017, על פי הכנסת "קו העוני" בישראל. ב-2017 חיו מתחת ל"קו העוני" 466,400 משפחות בישראל, שבהן 1,780,500 נפשות, ומתוכן 814,800 ילדים החיים בלמעלה ממחצית המשפחות העניות בישראל. מדד חומרת העוני עלה בשנת 2017 עלייה חדה של 10% בהשוואה לשנה הקודמת.
אלי כהן מנכ"ל ארגון פתחון-לב, הוסיף כי "דו"ח העוני הוא עניין מעליב בכל כך הרבה רמות. הוא מעליב את העניים כי מראים להם שהם עניים, אבל לא מראים להם שום תכנית המטפלת בחילוצם מעוני. מעליב את הישראלים, כי מעורבותה ושאיפותיה של החברה האזרחית בסיוע לעניים מול התעלמותו של הממסד היא בפירוש מעליבה… אל תציגו לנו מספרים, דברו אתנו על אנשים ובעיקר תראו לנו מעשים.

כתבה של יובל בגנו על דו"ח העוני מתוך אתר מעריב

  • האם הנתון הזה הפתיע אתכם?
  • מי צריך לשאת באחריות לנתון הזה?
  • האם יש לנו כחברה תפקיד בצמצום העוני? איך?
  • האם יש לכם רעיונות כיצד לטפל במעגל העוני?
  • מדוע אלי כהן מבקש אנשים ולא מספרים?
כתבה על פרופ' מוחמד יונוס
כתבתו של שאול אמסטרדמסקי 'האיש שפיתח את הנוסחה' על פרופ' מוחמד יונוס מתוך אתר כלכליסט...
כתבה על פרופ' מוחמד יונוס

כתבתו של שאול אמסטרדמסקי 'האיש שפיתח את הנוסחה' על פרופ' מוחמד יונוס מתוך אתר כלכליסט

  • כיצד העניים מקבלים את ההזדמנות לממש יכולותיהם?
  • איזו השראה אנחנו יכולים לקבל ממפעל החיים של יונוס?
  • האם ישנם יסודות מהבנק של יונוס שאנחנו יכולים לממש בחברה שלנו?
עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…" כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.מָכְרוּ...
עמל כמו חמור
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא."
(כד, טו)

Lindwa / Shurtterstock.com

"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵא אֶת נַפְשׁוֹ…"
כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו.
מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ.
הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ.
מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו?
בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה מִמֶנּוּ.
אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו?!
כָּךְ שָׂכִיר – עָמֵל וּמִצְטַעֵר כָּל הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם?!

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה לא פסקה ז)

  • הפסוקים והמדרש עוסקים בתופעה הקיימת גם היום ונקראת "הֲלָנַת שָׂכָר".
    הסבירו מה היא הלנת שכר וכיצד הדוגמה המובאת במדרש מחדדת את העוול.
מחסור - מושג יחסי?
התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי...
מחסור - מושג יחסי?
"כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ."
(טו, ח)

Sudowoodo/ Shutterstock.com

התורה מזהירה את בעל הממון שלא יאטום את ליבו ולא יסגור את ידו ביחסו כלפי אחיו האביון, ומוסיפה הנחיה על דרך החיוב: "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (טו, ח).
להמשך המדרש

די היה לומר "די מחסורו", מדוע להוסיף "אשר יחסר לו"?
דעה רווחת היא כי המקרא מדייק בכל מילה, ואין בו מילים מיותרות. חז"ל דרשו בנוגע למילים המיותרות כביכול בפסוק, והסבירו כי אין מחסורו של האחד דומה למחסורו של האחר. כל אחד לפי מה שהורגל בנסיבות חייו:
"אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן, שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו; פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלושה מילין.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז עמוד ב)

מבוסס על: גילה וכמן, "עוני הוא מושג יחסי", אתר מיזם 929

  • הדוגמה האישית של הלל מעוררת התפעלות, אך עשויה גם לקומם.
    מה דעתכם על תפיסת העולם העומדת מאחורי סיפור זה – האומנם חובת הקהילה לשמור על רמת החיים הגבוהה של עשיר שהתרושש? האם הוגן לתת לעני אחד יותר ולעני אחר פחות?
שכירים ועושקים בעברית
מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול. מי הוא שכיר? בתקופת...
שכירים ועושקים בעברית
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ."
(כד, יד)

nuvolanevicata / Shutterstock.com

מה הוא עושק? לקיחת דבר מה ממוני מאדם תוך כדי ניצול.
מי הוא שכיר? בתקופת המקרא, ובקרב עובדי האדמה, אנשים עיבדו לרוב את נחלת אבותיהם. מי שלא הייתה בבעלותו קרקע או שלא הייתה לו אפשרות לעבד את אדמתו, נידון לחיי מחסור ונאלץ לעבוד כשכיר. החוק מלמד פעמים רבות על מציאות קיימת, וכאן מתוארת מציאות שבה העשיר מנצל את כוחו לפגוע במי שגם כך חסר לו ממון. לא את

  • הביאו דוגמאות אקטואליות למעשי עושק המתקיימים בימינו, ותארו אותם בקצרה.
לא תקפוץ את ידך
הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה...
לא תקפוץ את ידך
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן."
(טו, ז)

Yayayoyo / Shutterstock.com

הפסוקים פונים אל נפש האדם בדרך מתוחכמת. תחילה מתוארת הקִרבה אל העני – "כי יהיה בך אביון", "מאחד אחיך", "מאחד שעריך" – וממנה נגזרת האחריות כלפיו. לאחר מכן מוזכרת ישיבתו בארץ תודות לחסד האל, המבקש ממנו חסד דומה.

להמשך קריאה

לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ – אל תסגור את ידך בפני בן עמך האביון, אלא עזור לו להתקיים. פסוק זה הוא הבסיס לביטויים "קפץ את ידו" ו"יד קפוצה".
הפירוש המילולי של הביטוי "לקפוץ את היד" הוא לסגור את היד. והמשמעות האמיתית היא לנהוג בקמצנות כלפי האחר ולהימנע מלעזור לו בכסף. בדיוק ההפך מ"לפתוח את היד" (ואת הלב).

גם המשורר יהודה עמיחי השתמש בדימוי דומה: "ואל תשכחו שגם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".

  • בפסוק נעשה שימוש מטאפורי ביד ובלב. מה כל אחד מהם מייצג?
  • מצאו ביטויים נוספים העוסקים בסגירוּת ובקמצנות, ובפתיחוּת ובנתינה לאחר.
מנתק המים
הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:"סרט ישראלי קטן-ענק...
מנתק המים
"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כד, יג)

הסרט "מנתק המים" יצא לאקרנים בשנת 2012 וזכה לשבחים ממגזין קולנוע איטלקי יוקרתי:
"סרט ישראלי קטן-ענק שלא זכה לתשומת הלב הראויה, בשפה שקטה לכאורה, אך דקדקנית ומדויקת, במאי הסרט עידן הובל בוחן את הפער בין עשירים ועניים באחת הארצות המפותחות והחזקות בעולם. זה סיפור על איש מהמעמד הבינוני שנמצא בסכנת הידרדרות מעמדית ונאלץ לקבל עבודה מקוללת – אחראי לניתוק המים."

מבוסס על קטע המידע הנלווה לסרטון ביו טיוב – "מנתק המים" הטריילר, 18.7.2013. © Transfax Film Productions

  • המחוקק פונה אל הנושה (גובה החוב) ומזהיר אותו מפני אי שמירת כבודו של החייב. הסרט מציע מבט אחר על מנתק המים, שהוא המבצע בפועל של הנושה. הסבירו נקודת מבט זו.
קובי אוז - שוועת עניים
הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים...
קובי אוז - שוועת עניים
"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ."
(טו, יא)

הבית הראשון בשיר, מקורו בפסוק מתהלים (לה, י) והבית השני, מקורו בסידור התפילה. שוועת עניים היא זעקה לעזרה, התחננות של החלש כלפי שמיים בבקשה לעזרה. בתפילה, אלוהים שומע את את זעקת החלש ומצילו מפני גוזְלו. בחוק, אלוהים מעביר את האחריות לאדם.

קובי אוז סיפר על השראתו ומטרותיו: "כשהרשיתי לעצמי להלחין את המילים החזקות מתוך סידור התפילה רציתי לגרום להן לרדת מעולם הרוח והכוונות הנעלות אל הרחובות הקשים של ישראל 2009. המדרכות שעליהן עניים רבים, גלויים וסמויים, פוסעים ונרמסים. התרגלנו לא לראותם, התרגלנו לזרוק מטבע קטן ולעבור דרכם כסומים [עיוורים] באור הבהיר".

דברי קובי אוז מתוך כתבה מאת אסף נבו, "אכן תמונות קשות", מאקו, 22.12.2009.

להמשך קריאה

מציל עני
מחזק ממנו
ועני ואביון מגוזלו.

שַׁוְעַת עֲנִיִּים
אתה תשמע
צעקת הדל
תקשיב
ותושיע.

  • הקליפ לשיר מתעד את מצבם המחפיר והקשה של עניי ישראל. מה הן התחושות שעולות בעקבות הצפייה?
  • לפי הפסוק – מה החובה המוטלת על החברה?
קרדיט: קובי אוז – שוועת עניים – הקליפ / Helicon Music – הליקון. מילים: מתוך הסידור, לחן: קובי אוז
סף הכניסה לבית
  פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו...
סף הכניסה לבית
"בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה."
(כד, יא)

‏‏אבן הסף, האבן המציינת את הכניסה לבית.

שיחזור בית ארבעת המרחבים, תקופת הברזל בכנען. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: שי לוי

 

פתגם ידוע אומר: "ביתו של אדם הוא מבצרו". אדם עני ככל שיהיה, המחזיק בבעלותו בית, הוא אדון בעולמו. הוא מכוון וקובע את המתרחש בביתו. הנושה (גובה החוב) יכול להביא למיטוט עולם זה בכניסתו אל ביתו של החייב. המחוקק מבהיר במפורש כי על הנושה להמתין – "בַּחוּץ תַּעֲמֹד". מה מבדיל בין החוץ לפנים?

להמשך קריאה

אבן הסף היא אבן המגדירה את פתח הכניסה אל הבית. הפתח היה סגור לרוב בדלת העשויה עץ. בפתחיהם של בתים רבים נמצאו אבני סף מסותתות, בתוך אבני הסף היו שקעים (פותות) לצירי הדלתות. הדלתות, שהיו עשויות עץ, לא שרדו במהלך השנים.

  • מה מגדיר את מרחב הבית לפי ההסבר ולפי הפסוקים? הסבירו את ההבחנה.
מתנות עניים
המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל...
מתנות עניים
"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."
(כד, יט)

‏‏עומר - צרור שיבולים. צילום: יוחנן בן יעקב

Denys_kh / Shutterstock.com

המענקים מן היבול החקלאי שעל פי חוקי התורה יש לתת לעניים ולנזקקים, נקראו בפי חז"ל "מתנות עניים". מענקים אלו היו מכמה סוגים: לקט, שִׁכְחָה, פאה, פֶּרֶט ועוֹלֵלוֹת, מעשר עני. 

להמשך קריאה

בפרק כד מוזכרות שכחה (פסוק יט) ועוללות (פסוק יא).
שכחה – עומר (אלומת שיבולים) שנשכח בשדה בשעת הקציר, ולכן שייך לנזקקים. בעל השדה אינו רשאי לחזור ולקחת את העומר שנשכח.
עוללות – אשכולות קטנים שעליהם ענבים מועטים, שאותם בעל השדה אינו רשאי לבצור.

מבוסס על: מתיה קם, "מתנות עניים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.

  • חזרו אל הפסוקים, מה הקשר בין זיכרון העבדות במצרים לבין מעשים אלה של נתינה?
תקנת הפרוזבול
חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה...
תקנת הפרוזבול
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ…"
(טו, ט)

פרוזבול מודרני. באדיבות הרבנות הראשית לישראל

חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה, משום שהוא גרם לעם להימנע מלהלוות זה לזה. לכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפְּרוֹזְבּוּל.

להמשך קריאה

הפרוזבול הוא שטר שמונע שמיטת חובות כספיים בשנת שמיטה. על פי התקנה של הלל, המלווה יכול היה לפנות לבית הדין לפני השמיטה ולמסור שם שטר המכונה פרוזבול, שבו הוא פירט את החובות המגיעים לו. בכך למעשה מסר את החובות לבית הדין, והפך אותם לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם.

מבוסס על: אביבה לוטן ואבי ורשבסקי, חוק וחברה במקרא: פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2005. © מטח.

המקום ההולך וגדל של הכסף בכלכלה (במקום סחר החליפין) הציב את חכמי סוף ימי בית שני בפני דילמה קשה: מצד אחד הם רצו לשמור על הצו המורה לבטל את החובות אחת לשבע שנים, מצד אחר שמירה על צו זה הביאה למצב שבו אנשים חששו שלא יחזירו להם את חובם ונמנעו מלהלוות כסף.

  • הביעו דעה מנומקת: האם מדובר בחוק עוקף תורה או בהתאמה של חוק השמיטה לאותם הימים?
שמיטה במאה ה-21
ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו...
שמיטה במאה ה-21
"וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'."
(טו, ב)

ח"כ לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) מציעה לקחת את רעיון שנת השמיטה המקראי וליישם אותו באופן אזרחי, כך שעשרת אלפים משפחות בישראל יקבלו ליווי שיביא לוויתור חלקי על חובותיהן. אוריאל לדברגר, מנכ"ל עמותת פעמונים, מסביר כיצד הארגון שבראשו הוא עומד יכול לתרום למיזם זה.

  • בהשראת פרק טו מציעה רות קלדרון מודל לסיוע ללווים. הסבירו מה המניעים של כל אחד מהצדדים – הבנק, עמותת פעמונים והלווים – בהשתתפות ביוזמה זו?

קרדיט: ערוץ הכנסת – רות קלדרון: שנת שמיטת חובות, 6.1.14

 

סימנים
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.
סימנים
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק טו.

  • הדוברים מציעים שתי נקודות מבט על הפרק. הביעו את דעתכם על אחת מהן.

קרדיט: סימנים דברים פרק טו / 929 תנך ביחד