סגור תצוגת כיתה
הפרק

משפט וצדקה

פסוקים יז-לג

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אחד מן השיאים הרוחניים שאליו מגיע אברהם במסע חייו המונומנטלי הוא בלא ספק הוויכוח הנוקב והאמיץ מול ה' על גורלה של סדום. אברהם מטיח כלפי ה' טענות מוסריות בכבוד ובענווה, אך גם בתקיפות ויושרה בלי פשרות, ובסוף גם נראה כמנצח. במהלך הוראה זה נלמד את פסוקים כ-לג בפרק יח, נעמיק בהבנת דרכו של אברהם וגם נעמיד למבחן את מוסריות טענותיו. הוויכוח של אברהם עם אלוהים עשוי להיות רלוונטי מאוד גם בחיינו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – בית המשפט העליון ובג"ץ:
נעיין בחוק יסוד השפיטה המגדיר את תפקידו של בג"ץ ונדון בשאלות המובאות אחריו בעזר ההוראה:

  • נסו לחשוב על דוגמאות להתערבות של בג"ץ למען הצדק?
  • מהו ההבדל בין משפט וצדק? האם לא כל בית משפט פועל למען הצדק?
  • מתי משפט עשוי להיות לא צודק? (טעות, חוסר ראיות, אפליה, חוק בעייתי…)
  • מי לדעתכם אחראי בבית הספר שלנו על המשפט ומי אחראי על הצדק?

אפשרות שנייה – רדיוס ללא קהל:
נציג בכיתה את הידיעה על העונש שניתן לקבוצת בית"ר ירושלים ונדון בכיתה בשאלות המובאות בעזר ההוראה:

  • מי יודע מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש זה?
  • במי פוגע העונש הזה? מי השמיע קריאות הגזעניות? (בקבוצה ובכלל האוהדים; מיעוט)
  • האם לדעתכם זה עונש צודק ולגיטימי? מדוע? (לא צודק, כי לא כולם השתתפו במעשה, או אולי צודק כי האחריות היא על כלל האוהדים ועל הקבוצה)
  • איזו בעיה מוסרית עשויה להיות כאן?
  • נסו לחשוב על דוגמאות נוספות (מהתנ"ך, מבית הספר, מהחיים) לענישה קולקטיבית.
  • האם היא לגיטימית? מתי כן מתי לא?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – הוויכוח על סדום:
נקרא יחד את פסוקים כ-לג במשחק תפקידים של שלושה קוראים: המספר, ה' ואברהם. ננחה את הקוראים לקרוא באופן דרמטי בהתאם למסופר.
אחרי הקריאה נדון בכיתה:

  • במה ה' משתף את אברהם? (פסוקים כ-כא)
  • מה הסיבה שמובאת בפסוקים לשיתוף של אברהם? (פסוק יט)

נעיין באחד מהמקורות האלה: מדרש תנחומא, שד"ל (ראו דפי עבודה גם בממערך השיעור) ונענה על השאלות המובאות לאחר המקורות בדפי העבודה.

נקרא שוב את פסוקים יח-יט.

  • מה לדעתכם הקשר בין עשיית צדקה ומשפט לסיפור סדום? (יש פרשנים, דוגמת ספורנו, חזקוני, רד"ק ועוד, שרואים במעשה סדום לימוד של אברהם איך לנהוג לעתיד בצדקה ומשפט)

נקרא את פסוקים כג-כה ואת מדרש בראשית רבה על הפסוקים.

  • כיצד ניגש אברהם לאלוהים לפי כל אחת מהדעות?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כג-כה בקול לפי כל אחת מהדעות.

  • איך נשמעים הדברים?
  • האם הם שונים לפי העמדה שממנה ניגש אברהם?
  • מה מפריע לאברהם? מהי הטענה העקרונית שהוא מציג לפני ה' בפסוקים כג-כה?

אברהם מציג בפסוקים כג-כה שלוש שאלות לפני ה'. נזהה את השאלות ונסביר שאלו שאלות רטוריות.

  • מה מעיד השימוש בשאלות רטוריות מרובות על טון הדברים של אברהם ועל הלך רוחו?
  • האם אברהם מנסה להציל רק את הצדיקים בסדום או את העיר כולה?
  • כיצד מסתיים הוויכוח או ההתמקחות בין ה' לאברהם? מה סיכמו ביניהם?

נקרא את פסוק לג.

  • כיצד מסתיים הדיון?
  • האם לדעתכם מדובר בדיון סגור ומוכרע או פתוח?
  • באיזה אופן "אַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ"? נסו לתאר במילים שלכם את המחשבות והתחושות של אברהם.

רש"י מבאר על פי המדרש: "שכיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין", ואלוהים הלך.

  • האם העובדה ש'הסניגור השתתק' מלמדת שהוא מזדהה עם המצב?

נציג לתלמידים רשימה של מאפיינים ונבקש מהם לזהות היכן מתבטא כל אחד מהם במעשיו של אברהם בסיפור:
חוצפה, ענווה, חוש צדק, גבורה, דאגה לזולת, כושר שכנוע, כבוד.
אפשר להציע לתלמידים לזהות מאפיינים נוספים ולהסביר היכן הם באים לידי ביטוי.

להלן תשובות לביטוי התכונות של אברהם בסיפור לשימוש המורה:

  • חוצפה – מפנה ביקורת על ה' ודרישות כלפיו.
  • ענווה – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".
  • חוש צדק – לא מוכן לקבל עוול או עונש לא מוצדק "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע? חָלִלָה לָּךְ".
  • גבורה – עומד מול ה' ומערער על החלטותיו.
  • דאגה לזולת – מנסה להציל גם את הרשעים בסדום. לא מתעלם ועוסק רק בבשורה האישית שקיבל (הולדת יצחק).
  • כושר שכנוע – מצליח בוויכוח, מעלה טיעונים נוקבים, משתמש בכלים דמגוגיים.
  • כבוד – מגביל את עצמו (עשרה צדיקים ולא פחות), פונה בנימוס ובהתנצלות, משתחווה.

נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין מעשיו ודבריו של אברהם בפסוקים כג-לג לבין ההבטחה שזכה לה בפסוקים יז-יט?

נסכם ונאמר שפרק יח קושר בין סגולתו של אברהם לעשות וללמד צדק ומשפט לבין הבטחת הזרע והבחירה של ה' בו. בלב הפרק (פסוקים יז-יט) מתבטא הקשר הזה במפורש בדברי ה', ומתבאר הקשר בין שני הסיפורים בפרק: הבשורה על הולדת יצחק והוויכוח על סדום. שני הסיפורים מדגישים מאוד את מעלותיו של אברהם איש החסד ואיש הצדק והדאגה לאחר.

בסיפור שלפנינו אברהם כולל בדבריו כלפי ה' שלוש טענות הבאות לידי ביטוי בשלושת הפסוקים:

  • "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?"
  • "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" / "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע?"
  • "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?"

נבקש מהתלמידים לנסח את שלוש הטענות של אברהם.
(ניסוחים אפשריים: 1. על ה' לבדוק את הנעשה מקרוב לפני שהוא שופט. 2. על ה' להימנע מהריגת הצדיקים שלא חטאו. 3. על ה' לסלוח לכל סדום בזכות הצדיקים שבה)

נתמקד בטענה השלישית ונדון בכיתה:

  • מהו הצדק על פי טענותיו של אברהם?
  • האם הטענה השלישית היא דרישה לעשיית צדק או שהיא חורגת מזה? האם אתם מסכימים עם הטענה?
  • מה אתם הייתם מציעים לה' לעשות במקרה של סדום? מדוע?
  • חוו את דעתכם, למה היה חשוב לאברהם להציל את כל העיר כולל הרשעים שבה?

מבט לחיים - משפט וצדקה בבית הספר שלנו

נערוך יחד רשימה של קריטריונים לצדק ולאחר מכן נבחן אם כל סעיף בתקנון בית הספר עומד בקריטריונים האלה.

  • מהם הקריטריונים של צדק? איך נוכל לבדוק אם חוק מסוים צודק?
  • עיינו בתקנון בית הספר בכיתה ובדקו אם כל סעיפיו צודקים.
  • אם מצאתם סעיף לא צודק, נסחו מכתב להנהלה והסבירו מדוע לדעתכם הסעיף אינו צודק ובססו את דבריכם על סיפור סדום.
  • אם לא מצאתם, נסחו מכתב להנהלה שבו אתם מביעים הערכה על שהתקנון נבדק ונמצא צודק. בססו את דבריכם על סיפור סדום.

*למורה: מטבע הדברים לא בכל בית ספר ולא בכל כיתה או בכל עיתוי פעילות זו תתאים. אם על פי שיקול דעתכם מוטב לא להציג את תקנון בית הספר לשיפוט התלמידים, תוכלו לנסח בעצמכם כמה סעיפים מתוך תקנון בית ספר דמיוני, כמה מהם צודקים ומקצתם אינם צודקים ולדון בהם. המסר העיקרי הוא שפעמים רבות חוקים נכתבים בגלל מיעוט בעייתי, והשאלה היא אם תופעה זו הגונה. אולי המצב צריך להיות הפוך, שמכיוון שרוב התלמידים אינם מחוללים בעיות החוקים צריכים הוגנים גם להם ומכוונים אליהם. כך לדוגמה ידוע שמורים שומרים שלא יעתיקו בבחינות משום שיש תלמידים שמעתיקים, אולי אפשר לקבוע חוק הפוך, מכיוון שרוב התלמידים אינם מעתיקים והם קובעים את הטון בכיתה אפשר להוציא את המורים מהבחינה.

נסכם ונאמר שכל מערכת משפט מתוקנת צריכה לכלול גם מנגנון שבוחן את הצדק בחוקים ובאכיפתם. בישראל למשל בג"ץ ממלא את התפקיד הזה. הרעיון המוסרי שעומד בבסיס פרק יח הוא שגם משפטו של ה' עומד למבחן הצדק של אברהם, אולם יש הסוברים שזהו ניסיון שמעמיד ה' בפני אברהם, ובכל מקרה טענות אברהם כלפי ה' בסופו של דבר (בפרק יט) לא שינו את התוכנית המקורית של ה', וסדום הרשעה נהרסה. ואולם לאורך הדורות אברהם נתפס כאדם המאמין באדם ומאמין בתיקון גם של ערים שביסודם הם ערי רשע.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הוויכוח המוסרי בין ה' לאברהם ועמדנו על הקשר בין גישתו של אברהם בפסוקים לתכונות המיוחסות לו בפסוקים יז-יט. בהמשך בחנו את מוסריותן של טענות אברהם בראי תקופתו ובעיניים מודרניות.
מיומנויות: זיהינו שאלות רטוריות ועמדנו על משמעות השימוש הרווח בהן בסיפור, נעזרנו במאמר כדי להעמיק בהבנת תוכן הסיפור.
מתודות: פתחנו בדיון ערכי על מוסר וצדק מתוך בחינה של מערכת המשפט המודרנית או מתוך עיון בסוגיה עכשווית. המשכנו בלימוד הפסוקים באופן מעמיק, דרך משחק תפקידים בקריאה ודרך עיון במאמר דידקטי. סיימנו בדיון מוסרי רלוונטי לחיי התלמידים בבית הספר.

אפשר עוד...

רשות הדיבור לאדם?
נוכל להרחיב את הדיון על השאלות המוסריות שמעלה הפרק לגבי היחס בין אדם לה' בעזרת עיון במאמרו של אברהם קריב 'רשות הדיבור לאדם' מתוך אתר הספרייה הווירטואלית של מטח.

  • האם לפי כותב המאמר, אברהם עשוי לשמש במעשיו בפרק יח דוגמה לכולנו לגבי מקומו של האדם מול ה'? מדוע?
  • מה אנו לומדים מן ההשוואה של אברהם לנוח במאמר?
  • האם לדעתכם ויכוח עם ה' הוא מעשה שמעיד על אמונה או על חוסר אמונה? מדוע?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חוק יסוד השפיטה, סעיף 15
בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא...
חוק יסוד השפיטה, סעיף 15

בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

  • נסו לחשוב על דוגמאות להתערבות של בג"ץ למען הצדק.
  • מהו ההבדל בין משפט וצדק? האם לא כל בית משפט פועל למען הצדק?
  • מתי משפט עשוי להיות לא צודק?
  • מי לדעתכם אחראי בבית הספר שלנו על המשפט ומי אחראי על הצדק?
ידיעה - עונש לבית"ר
לידיעה על העונש שניתן לקבוצת בית"ר ירושלים מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש...
ידיעה - עונש לבית"ר

לידיעה על העונש שניתן לקבוצת בית"ר ירושלים

  • מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש זה?
  • במי פוגע העונש הזה? מי השמיע קריאות הגזעניות?
  • האם לדעתכם זה עונש צודק ולגיטימי? מדוע?
  • איזו בעיה מוסרית עשויה להיות כאן?
  • נסו לחשוב על דוגמאות נוספות (מהתנ"ך, מבית הספר, מהחיים) לענישה קולקטיבית.
  • האם היא לגיטימית? מתי כן מתי לא?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
בראשית רבה מט ח
פסוק כג: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" בראשית רבה: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי...
בראשית רבה מט ח

פסוק כג: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?"

בראשית רבה:
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה…
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַגָּשָׁה לְפִיּוּס…
רַבָּנָן אָמְרֵי הַגָּשָׁה לִתְפִלָּה…
האומץ להתנגד
"אמר רבי לוי: שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב. אברהם, חלילה לך מעשות...
האומץ להתנגד
"חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט". (יח, כה)

Crystal Eye Studio/shutterstock.com

"אמר רבי לוי: שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב. אברהם, חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם רשע. איוב, אמר (איוב ט): אחת היא, על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה. אברהם נטל עליה שכר, איוב, נענש עליה."

(בראשית רבה מט, ט)

להמשך קריאה

במקרא מסופר על שני אנשים שהעזו לעמוד מול אלוהים ולהעמיד בשאלה את הצדק האלוהי (תאודיצֵאה) – איוב ואברהם. בעוד איוב העמיד למבחן את הצדק האלוהי בשל הסבל האישי שלו, אברהם עושה זאת בעבור אחרים, ועוד בטרם נעשה מעשה.
האומץ של אברהם מצד אחד, ואמונתו כי הצדק האלוהי מושלם מצד שני, מבהיר לנו שני דברים: האחד, אברהם מפגין איכויות שמבהירות לנו מדוע הוא נבחר להיות אבי האומה; האחר, משפט צדקה ייעשה על ידי דיון והטלת ספק, לא באופן עיוור ולא על ידי המתנשא על עמו.

  • האם שאלות אברהם ראויות או שהן ביטוי לאמונה בעייתית?
מי היו שלושת האורחים?
מדוע תיאור הדמויות הוא פעם בלשון יחיד ופעם בלשון רבים? בשל חוסר ההתאמה בין פסוק...
מי היו שלושת האורחים?
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". (יח, א–ב)

אומן לא ידוע, אברהם פוגש בשלושת המלאכים, 1000, נמצא ב St. Sophia of Kyiv, מתוך ויקישיתוף

מדוע תיאור הדמויות הוא פעם בלשון יחיד ופעם בלשון רבים? בשל חוסר ההתאמה בין פסוק א לפסוק ב אף אפשר לתהות האם מדובר בסיפור אחד או בשני סיפורים שונים שהשתלבו יחד.

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

לפי רש"י, מדובר דווקא בשני ביקורים. האחד הוא מעין ביקור חולים שמבקר אלוהים את אברהם, לאחר שעבר ברית מילה; והאחר הוא של שלושת האורחים, שמטרת ביקורם היא הבשורה על לידת יצחק. בשלב מסוים שני מלאכים המשיכו לשליחותם לסדום, בעוד השלישי – הוא אלוהים – נשאר עם אברהם לדיון על סדום.

"והנה שלשה אנשים" – אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר) תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים ויאכלו ויאמרו אליו ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי (ב"ר) ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר הִמלט על נפשך למדת שהאחד היה מציל"
  • כיצד המדרש ופירוש רש"י בעקבותיו מסבירים את ההבדלים בין לשון יחיד ללשון רבים בפסוקים?
הכצעקתה
הכצעקתה, כלומר, האומנם המצב בסדום ועמורה כה בעייתי? המילה 'הכצעקתה' היא יחידאית ומבוססת בעיקר על...
הכצעקתה
"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה". (יח, כ–כא)

אדוארד מונק, הצעקה, 1893, מאוסף הגלריה הלאומית של נורבגיה, מתוך ויקישיתוף

הכצעקתה, כלומר, האומנם המצב בסדום ועמורה כה בעייתי?

להמשך קריאה

המילה 'הכצעקתה' היא יחידאית ומבוססת בעיקר על המילה 'צעקה'. מסדום ועמורה עולה צעקה, של החוטאים ושל קורבנותיהם, ואולי הצעקה היא דימוי – הפשעים בעיר כה עזים ששִמעם מגיע למרחקים.
כיום משתמשים במילה זו באופן דומה, כאשר מתעורר צורך לבדוק התנהלות מוסרית תקינה בחברה או בארגון מסוימים, בשל ריבוי תלונות או חשד אחר. למעשה, בשם זה מכונה אתר ישראלי שהוא חלק מיוזמה חברתית עולמית שעניינה להעלות את המודעות להטרדות רחוב על בסיס מין ומגדר. שם המיזם המקורי הוא Hollacack! ובעברית: הכצעקתה!

  • האם אלוהים צריך לבדוק 'הכצעקתה'? האם ישנה מטרה אחרת לביקור בסדום?
נגד עונש קולקטיבי
לעומת נח, אשר שמע על החורבן הקרב ללא ויכוח, אברהם מנהל עם אלוהים משא ומתן....
נגד עונש קולקטיבי
"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע". (פסוק כג)

לעומת נח, אשר שמע על החורבן הקרב ללא ויכוח, אברהם מנהל עם אלוהים משא ומתן. אברהם מפקפק בצדקתו של עונש קיבוצי (קולקטיבי) לכל אנשי סדום, ופותח במעין התמקחות עם אלוהים.

להמשך קריאה

אולם בסופו של דבר מתברר שאלוהים צדק מלכתחילה, וכי אין די צדיקים בעיר שיצדיקו את מניעת החורבן.
אף שאברהם מנהל את הדיון באופן עניו, אורך הרוח של אלוהים ונכונותו לנהל משא ומתן כזה עם בן אנוש, אינו דבר של מה בכך. כנראה המסר שנגלה כאן בעבור אברהם וצאצאיו הוא על הדרך הצודקת לעשות משפט.

מערכון זה לקוח מתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" ששודרה בערוץ הראשון, בשנות ה־70. בתוכנית נבחנו סוגיות אקטואליות או תרבותיות מנקודת מבט הומוריסטית ואף עוקצנית (בדומה ל"היהודים באים" של ימינו). לתוכנית זו הייתה השפעה רבה על השיח הציבורי, בין השאר מכיוון ששודרה בערוץ הישראלי היחיד שהיה בשנים אלו.

  • מדוע משתף אלוהים את אברהם בהחלטתו?
  • מהו המסר העומד מאחורי סיפור המשא ומתן על עשיית משפט צדק?

קרדיט: ניקוי ראש לקט 13 / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2013

זהות האורחים לפי האומנות הנוצרית
מדרשים ופרשנים יהודים ונוצרים עסקו בשאלת זהותם של האורחים, והצעות ופרשנויות שונות מסייעות לתווך את...
זהות האורחים לפי האומנות הנוצרית
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". (יח, ב)

ארט דה גלדר, אברהם והמלאכים, שמן על קנבס, המאה ה־17. מאוסף מוזאון Boijmans Van Beuningen, מתוך ויקישיתוף

מדרשים ופרשנים יהודים ונוצרים עסקו בשאלת זהותם של האורחים, והצעות ופרשנויות שונות מסייעות לתווך את הקושי התאולוגי סביב התהייה האם מדובר בדמות אחת או בשלוש דמויות, או בדמות אחת שהיא שלוש דמויות?

להמשך קריאה

בעבור הנצרות הקתולית לא היה קושי בפרשנות של דמות אחת שהיא בעצם שלוש, מאחר שזו ההשקפה העומדת בבסיס אמונת השילוש הקדוש. על פי תפיסה זו, נהגו אומנים נוצרים לצייר את האורחים כשלושה בני אדם או כשלושה מלאכים, וזהות האורחים נתפסה כהתגלמות של השילוש הקדוש – האל, הבן ורוח הקודש.
אולם בציור שלפניכם שצייר האומן הנוצרי דה-גלדר, דמות אחד המלאכים מודגשת באופן מיוחד, המרמז שזהו אלוהים. הציור עורר התנגדות משום שציור אלוהים בצורת אדם נתפס כחילול קודש וכעבירה על הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

  • מי נגלה לאברהם? דמות אחת או שלוש דמויות?
צחוק
שרה, האישה בת התשעים מתבשרת בשורה שכמעט קשה להאמין לה וננזפת על כך. למעשה אין...
צחוק
"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ…" (יח, יב)

אבל פן, שרה, פסטל, 1950 בערך. © באדיבות משפחת האומן

שרה, האישה בת התשעים מתבשרת בשורה שכמעט קשה להאמין לה וננזפת על כך. למעשה אין היא מתבשרת באופן ישיר, אולם אבל פן בציורו נותן לשרה מקום נוסף להיות נוכחת בו כאינדיבידואל.

להמשך קריאה

הוא מצייר אותה מציצה מאחורי יריעת האוהל, כנראה שם נהגה לשהות האישה בתרבות הקדומה. אולי היה זה המטבח או תא אחורי באוהל אברהם, שבו הסתירה את פניה בשעה שבאו אורחים לבקר את בעלה, ואולי הייתה נוהגת להאזין לשיחות אברהם עם אורחיו מדי פעם בפעם. גם כאשר בא האורח עם בשורה שנוגעת לשרה באופן ישיר, אין היא חלק מהשיחה, וכאשר היא צוחקת היא עושה זאת בקרבה, אבל אלוהים שומע את צחוקה. פן יוצר בציור משחקי ניגודים בין האור לצל, ומדגיש את הבעת פניה באמצעות משטחי הצבע השטוחים.

  • כיצד מציאות חייה של שרה כפי שמובעת בציור מוסיפה רובד לביטוי "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ"?
אלוני ממרא
לאחר הפרֵדה של לוט מאברם, לוט בחר להתיישב בכיכר הירדן, ואברם בחר ליישב יישוב של...
אלוני ממרא
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". (יח, א)

צילום: דניאל ונטורה, ישיבת שבי חברון, 2011. מתוך ויקישיתוף

טריסטרם, אלוני חברון. מתוך ויקישיתוף

לאחר הפרֵדה של לוט מאברם, לוט בחר להתיישב בכיכר הירדן, ואברם בחר ליישב יישוב של קבע את אלוני ממרא שבחברון, מקום שקיבל את שמו כנראה על שם עצי האלון המצוי הנפוצים בו.

להמשך קריאה

כיום, נהוג לזהות מקום זה בהרי יהודה, באזור היישוב "ראמת אל חליל" הנמצא כ־3 ק"מ מחברון ויש המזהים את "תל רומיידה" כמקום זה. ביהדות ובנצרות מייחסים למקום חשיבות בשל הקשר לסיפורים המקראיים על אודות אברהם. אפשר למצוא אזכורים שונים לעץ אלון עתיק כעץ שתחתיו ישב אברהם. בתרגומים עתיקים של המקרא, בתלמוד ובכתבים נוצריים קדומים מזכירים עץ אלון ענק. מקדש נבנה ליד העץ ובתקופת חז"ל אף היה נהוג לקיים לידו יריד שנתי.

  • בצאת המלאכים מאברהם הם משקיפים על סדום ועמורה. מהי אחת הסיבות, לדעתכם, לבחירתו של אברהם באלוני ממרא כיישוב הקבע שלו?
אהלן וסהלן – הכנסת האורחים של אברהם
הפרק פותח בתיאור הכנסת האורחים של אברהם. נעמוד עתה על הסיבות למנהג זה. הכנסת האורחים...
אהלן וסהלן – הכנסת האורחים של אברהם
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה". (יח, ב)

H1N1/shutterstock.com

הפרק פותח בתיאור הכנסת האורחים של אברהם. נעמוד עתה על הסיבות למנהג זה.

להמשך קריאה

הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. בימינו יוצאים למסעות ולטיולים בעיקר כדי ליהנות, כחלק מתרבות הפנאי. אולם בעבר, מסע וחציית גבולות היו שגרת החיים של אנשים שפרנסתם תלויה בכך, למשל סוחרים או שבטים הנודדים בעקבות צורכי המרעה של המקנה שלהם או דיפלומטים החוצים גבולות. אנשים התניידו ברגל או בעזרת בעלי חיים, מקומות לינה בתשלום לא היו שכיחים, והמסעות הללו היו אף מסוכנים, בשל תנאי הטבע אך גם בשל שודדי דרכים. מסיבות אלו הכנסת האורחים שהוצעה לעובר אורח הייתה לא רק נעימה אלא אף מצילת חיים.
כיום, שריד למנהג הכנסת האורחים כערך בפני עצמו קיים עדיין בתרבות הבדואית. הבדואים משמרים תרבות של רועי צאן ושל נדודים, ולכן בתרבותם מייחסים להכנסת האורחים חשיבות רבה.

  • האם לדעתכם אברהם מארח בהתאם לאירוח המקובל? מה אפשר ללמוד על דמותו מריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את פעולותיו בזמן האירוח?
חלב ובקר
אברהם רץ, מכין, ונותן הוראות. ריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנותיו אינו מקרי, ונועדו לתת...
חלב ובקר
"וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ". (יח, ח)

סיר בישול מחרס, יקנעם, תקופת הברזל א. צילום: קלרה עמית. באדיבות רשות העתיקות

אברהם רץ, מכין, ונותן הוראות. ריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנותיו אינו מקרי, ונועדו לתת תחושה של התרחשות רבה.

להמשך קריאה

מלבד המהירות, תיאורי האוכל מעידים על כך שאברהם היה נדיב הן בכמות – הוא נותן ביד שרה 300 סאים קמח כדי שתכין מאפים, הן באיכות – הוא בחר את המובחר ביותר בעבור אורחיו – הוא ציווה על הנער לשחוט בעבורו בן בקר, ולהגישו ב… חמאה. הייתכן שאבי האומה מגיש אוכל לא כשר?

על פי סדר הספרים במקרא, המצוות ובהן חוקי הכשרות נוסחו בזמן יציאת מצרים. על פי הסדר הכרונולוגי שנוצר בעריכת ספרי המקרא, מעמד הר סיני התרחש כמה דורות לאחר מות אברהם. למרות הקושי שיכול להיווצר בקריאה על הארוחה שהגיש אברהם, המחבר המקראי שומר על רצף סיפורי שמוביל מאברהם המונותאיסט הראשון ועד היווצרות העם והתרבות המאפיינת אותו.

  • מה אנו למדים על אברהם מריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנות האוכל? האם ייתכן שהוא ידע את זהות האורחים?
דקתיים של 929
ליאת רגב והרב בני לאו מצביעים על פרק יח כנקודת שיא בחיי אברהם.
דקתיים של 929
"וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה". (יח, יז)

ליאת רגב והרב בני לאו מצביעים על פרק יח כנקודת שיא בחיי אברהם.

  • מדוע זה אחד משיאי סיפורי אברהם לדעת הרב לאו?

קרדיט: סימנים – בראשית יח / 929 תנך ביחד, 2015

למי זה עולה יותר?
בסרטון מתמקדים בדו שיח בין אלוהים לאברהם, ובאופן שבו אלוהים יורד בהדרגתיות במספר הצדיקים שיש...
למי זה עולה יותר?
"אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ". (יח, כד)

בסרטון מתמקדים בדו שיח בין אלוהים לאברהם, ובאופן שבו אלוהים יורד בהדרגתיות במספר הצדיקים שיש למצוא בסדום.

  • מדוע אלוהים עושה כל זאת? האם זו אמירה על עונש קיבוצי (קולקטיבי) או אמירה אחרת, מה דעתכם?

קרדיט: סיכום שבועי – בראשית פרקים טז–כ / 929 תנך ביחד, 2015