מלאכים כבני אדם
פסוקים א-יט
בכמה מילים
נלמד את סיפור הכנסת האורחים של אברהם והבשורה שקיבל על הולדת בנו. נעסוק בזהותם של אורחיו, בנכונותו של אברהם לארחם ובתגובתם של אברהם ושרה לבשורה שקיבלו מאורחיהם. מתוך עיון במסופר ומתוך השוואה לסיפור הבשורה בפרק יז פסוקים טו-כא, נעמוד על ייחודיותה של בשורה זו ונבחן את מעשיהם של אברהם ושרה. מתוך הלימוד נעורר דיון מוסרי סביב השאלה: עד כמה ראוי להתייחס לאנשים באופן שונה בשל זהותם?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – מלאכים או בני אדם:
נציג בפני התלמידים שתי תמונות: ציור קיר של אברהם והמלאכים של יוהן לוקס קרקר ותמונה של אברהם והמלאכים של אנטוניו גונזלס ולסקז.
נשאל את התלמידים:
- מהו הרגע המתואר בכל תמונה?
- כיצד מוצגים אורחיו של אברהם בכל תמונה? מה עושה אברהם?
- כיצד אפשר להבין את ההבדלים בציור האורחים בין התמונות? (אפשר להציע שמדובר במחלוקת הפרשנית על זהות האורחים, או ברגעים שונים במהלך המפגש – בציור הראשון אברהם עדיין אינו יודע שהאורחים הם מלאכים, ובשני מתואר את השלב שבו נודעה לאברהם זהות אורחיו).
אפשרות שנייה – הכנסת אורחים במדבר:
נתבונן בתמונה של הכנסת אורחים במאהל בדואי בכסייפה ונדון בכיתה:
- מה ידוע לכם על מנהג הכנסת האורחים אצל הבדואים? (אפשר להיעזר במאמרה הקצר של אופירה גל על מנהגי האירוח של הבדואים – ראו ב'אפשר עוד…')
- מה עשוי להיות הקשר בין האופי הנוודי של הבדואים והמיקום הגיאוגרפי שלהם לבין החשיבות הרבה שהם מעניקים להכנסת אורחים?
- לאור זאת, כיצד אפשר להסביר את הכנסת האורחים של אברהם אבינו בסיפור המקראי?
אפשרות שלישית – בשורות טובות:
נאזין לשירו של חנן בן ארי: 'בשורות טובות' ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון:
נקרא את פסוקים א-טז ונסמן עם התלמידים פעלים ומילים המתייחסות לאורחיו של אברהם בלשון רבים ובצבע אחר פעלים ומילים המורות על אורח יחיד.
אפשר לחלק את הקריאה לארבעה קוראים (פסוקים א-ה, ו-ח, ט-יב, יג-טז) ולבקש מארבעה מתנדבים נוספים להציג בפנטומימה את מעשי אברהם לפי המסופר. על הלוח נצייר או נייצג את שאר הדמויות (ה', שלושה אנשים, שרה) ונבקש מהמתנדבים לפנות לדמויות לפי המסופר.
נציג על הלוח את הפרק ונסמן את המילים המורות על מספר האורחים (אחד או רבים), ראו דף עבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבחן יחד בכיתה:
- מי נראה אל אברהם בקטע זה? (ה', שלושה אנשים)
- איך אפשר להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים בפסוקים אלה? (יש שלשה אפשרויות הסבר: הסבר ראשון הוא שמדובר בשני ביקורים מקבילים: של ה' ושל שלושת האנשים והסיפור משלב בין שני הביקורים; אפשרות שנייה היא שמדובר בביקור אחד של אלוהים שמיוצג על ידי שלושת האנשים – אלוהים מתגלה לאברהם דרך שלושת האורחים; ההסבר השלישי הוא שכל הדו-שיח הוא בין שלושת האורחים-מלאכים לבין אברהם, ופעמים בלשון המקרא מתייחסים לרבים בלשון יחיד)
- אל מי פונה אברהם בפסוק ג? מהן שתי המשמעויות האפשריות של המילה 'אדני' בהקשר זה? (אלוהים או אדונים שלי – רבותיי)
- מה מציע אברהם לאורחיו? (מעט מים, מנוחה בצל ופת לחם)
- האם לדעתכם אברהם מודע לזהות אורחיו בשלב זה של הסיפור?
- למי שפתח בתמונות אפשר לחזור ולשאול לאור התמונות- האם לשאלת זהות האורחים יש השפעה על הבנת הסיפור? כיצד? (האירוח הנדיב של אברהם מואר אחרת אם ידע שמדובר במלאכי ה', או אם חשב שהוא מארח בני אדם)
שלב שני:
נקרין את פסוקים ו-ח על הלוח ונמנה יחד את הפעולות שעשה אברהם (סך הכול תשע פעולות). אחר כך נחפש מילים שמעידות על הזריזות בפעולות (שורש מה"ר, רץ) – ראו דף עבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
- מה מודגש בתיאור מעשיו של אברהם בפסוקים אלה? (המהירות שבה פעל)
- מה מלמדת ההשוואה בין מה שהציע אברהם לאורחיו למה שנתן להם בסופו של דבר? (נדיבות, מעשיות, "אומר מעט ועושה הרבה", מארח "מכל הלב"…)
- האם לדעתכם גילה אברהם בשלב זה את זהותם האמיתית של אורחיו?
- מה אפשר ללמוד מתיאור זה על דמותו של אברהם? (דואג מאוד לאורחים, נדיב מאוד)
שלב שלישי:
נעיין שוב בפסוקים ט-טז ונסכם את המתרחש עם התלמידים:
- מהי הבשורה? (פסוק י)
- כיצד מגיבה שרה ומדוע? (פסוקים יא-יב)
- מה הכוונה במילים "חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים"? (נסביר בקצרה שבגילים מתקדמים פוסקת הווסת)
- מה מבהיר ה' לאברהם ושרה? (פסוקים יג-יד)
נקרא את פסוקים יז-יט ונחשוב יחד:
- מהו הקשר בין הבשורה על הולדת בן לאברהם ושרה ובין ההבטחה המוזכרת בפסוקים יז-יט? (ברכת הזרע מתחילה להתממש בהולדת בן לאברהם)
- מה עשוי להיות הקשר בין התנהגותו של אברהם בפרק ובין התכונות שמיוחסות לו בפסוקים יז-יט? (אברהם מגלה במעשיו רוחב לב, חסד וכבוד רב לה' ולשלוחיו)
נסכם: אברהם ושרה זוכים לבשורה על בנם שעתיד להיוולד, אך ההקשר של הבשורה אינו ברור כל כך. ראינו שאברהם מגלה זריזות ונדיבות יוצאות דופן באירוח, גם כאשר לא ברור אם הוא יודע מי הם אורחיו. אף ששרה שותפה להכנת הסעודה היא מקפידה להישאר באוהל ולא לצאת אל האורחים, אך אלה מחפשים אותה כדי לבשר לה את הבשורה. בתגובה לבשורה שרה צוחקת וננזפת בדו-שיח מאוד לא שגרתי בינה לבין ה'.
- מהי המשמעות של סיפור זה ומדוע בחר ה' לבשר את הבשורה באופן זה?
שאלה זו מתחדדת לאור העובדה שאברהם כבר התבשר על הולדת יצחק בפרק יז. בשלב הבא ננסה להתיר את הסבך ולהבהיר את הכפילות.
שלב רביעי:
נעבור לעיין בפרק יז פסוקים טו-כא מתוך השוואה לסיפור בפרק יח ונעמוד על היחס בין הסיפורים.
נקרא את המסופר ונבקש מהתלמידים למצוא הקבלות למסופר בפרק יח פסוקים ט-טז (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר תשובות התלמידים, נקרין על הלוח את ההשוואה הכוללת הדגשות של נקודות הדמיון (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
נמשיך ונדון בכיתה:
לאור הדמיון הרב קל יותר לזהות את השוני.
- מהי הייחודיות של כל סיפור? במה הם שונים זה מזה? (הסיפור בפרק יז: הבשורה לאברהם בלבד לצד שינוי שם ומצוות ברית מילה, אברהם צוחק; הסיפור בפרק יח: הבשורה לאברהם ושרה יחד לצד סיפור הכנסת האורחים, שרה צוחקת)
- מדוע לדעתכם יש צורך בבשורה הנוספת? למה ה' לא הסתפק בבשורה לאברהם בברית המילה?
נסכם ונאמר כי ייתכן שהבשורה בפרק יח מבקשת לגלות לנו דבר נוסף, ללמד אותנו עוד על אברהם ושרה. הבשורה הנוספת בפרק יח אינה אלא ניסיון לאברהם ולשרה, שבוחן את הדרך שבה יקבלו אורחים ביום חם ואת הדרך שבה יקבלו את הבשורה. קבלת האורחים מעידה על דמותם הייחודית של אברהם ושרה ומקשרת את הולדת יצחק למידותיהם הטובות. האירוח הנדיב והמסור מעיד על מידותיהם התרומיות של אברהם ושרה, אך עם זאת שרה עדיין נשארת במישור הריאלי, ומתקשה להאמין שלעת זקנתה תלד (להרחבת העיון בדו-שיח בין ה' לשרה דרך טעמי המקרא ראו 'אפשר עוד…').
מבט לחיים
אפשרות ראשונה:
נראה שזהותם האמיתית של האורחים שביקרו את אברהם אינה ידועה לאברהם כשהם מגיעים. נראה גם שהוא מזמין אותם לאוהלו ולשולחנו בלי היסוס ובלי לתהות על קנקנם. בהמשך אברהם גם מקשיב דבריהם ומקבל את בשורתם.
נעורר דיון בכיתה על היחס שאנחנו נותנים לאנשים שונים על פי זהותם:
- עד כמה משפיעה זהותו (מוצאו/מעמדו/גילו/אופיו וכו') של אדם על מידת נכונותכם לעזור לו?
- למי הייתם מסייעים? למי לא? מדוע?
- למי אתם נוטים להקשיב ולקבל את דבריו? למי לא?
- האם לדעתכם, ראוי לתת יחס שווה לכל אדם בלי קשר לזהותו? מדוע? האם זה אפשרי?
אפשרות שנייה:
לפעמים רוצים מאוד משהו, מתייאשים קצת ופתאום הוא מתרחש.
- איך אתם מגיבים כשזה קורה לכם?
- מה התחושות שמלוות את הרצון עד ההתרחשות ומה קורה כשפתאום מבינים שמה שחולמים עליו כל כך הרבה זמן מתרחש?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הכנסת האורחים של אברהם ועל הבשורה שהאורחים מביאים אתם. התמקדנו באופן שבו שרה ואברהם מקבלים את הבשורה על הולדת יצחק. השווינו בין הבשורות בפרק יז ובפרק יח.
מיומנויות: זיהינו מילים מנחות ועמדנו על הבדלים בכינויי הגוף ככלים להבנת תוכן הסיפור; השווינו בין סיפורים.
מתודות: פתחנו בגירוי ללמידה מתוך יצירות אומנות או מתוך היכרות עם תרבות או מתוך האזנה לשיר. המשכנו בלימוד הפרק בשלבים, דרך הצעות יצירתיות לקריאה ועיון בעיצוב האומנותי של הסיפור עבור בהשוואתו לסיפור מקראי קרוב וכלה בדיון מוסרי אישי סביב שאלות שעולות מן הסיפור.
אמת ושלום:
השינוי המכוון שה' עושה בדברי הספק שהטילה שרה בבשורה על הולדת יצחק עורר את חז"ל לראות בדברי ה' שינוי מן האמת לצורך השכנת שלום בין שרה לאברהם. נעיין במדרש ונדון בגבולות החובה לומר אמת.
ילד אחד – שתי בשורות:
מאמרו של תמיר גרנות שתי הבשורות על הולדת יצחק מרחיב את ההשוואה והדיון על הצורך בשתי הבשורות ומה אפשר ללמוד מכל אחת מהן (קישור למאמר בעזר ההוראה: מאמר תמיר גרנות).
- מהם ההבדלים בין הבשורות על פי המאמר?
- מה מייצגים השמות השונים של האל (ה', א-לוהים) בשתי הבשורות?
- כתבו תגובה למאמר והביעו דעתכם על הרעיונות המוצגים בו.
טעמי המקרא:
נוכל להעמיק בהבנת הדו-שיח בין ה' לשרה דרך לימוד של טעמי המקרא ושל המשמעויות השונות של המילה 'כי'. נתמקד בפסוק טו נכתוב אותו על הלוח ונזמין תלמידים להוסיף לו סימני פיסוק לפי הצורך: פסיק, נקודה, נקודתיים, סימן קריאה, סוגריים…
דרך התוספות של התלמידים נחדד את ההבנה של חלקי הפסוק ומשמעותו של כל חלק.
נבקש מהתלמידים לשים לב לטעמי המקרא בפסוק ולהיעזר בהם כדי לבדוק את הפיסוק שהוסיפו.
לדוגמה: טו וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה לֵאמֹ֛ר: "לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי" (כִּ֣י יָרֵ֑אָה). וַיֹּ֥אמֶר: "לֹ֖א, כִּ֥י צָחָֽקְתְּ!"
בתוך כך, נפנה את תשומת ליבם של התלמידים לשימושים השונים של המילה 'כי' בשתי הופעותיה בפסוק. נזכיר שבלשון המקרא למילה 'כי' יש שימושים שונים: אם / שמא / אלא / אשר = מפני ש…, ונשאל:
- מה המשמעות של המילה כי בפסוק? (1. מפני ש, 2. אלא)
הבדואים:
להעשרה ולהשוואה להכנסת האורחים של אברהם אפשר להציג את המאמר "הבדואים – הכנסת אורחים" של אופירה גל.
_-_A_Bedouin_Celebration.jpg){kind=link}
