משפט וצדקה

שלב ראשון – הוויכוח על סדום:
נקרא יחד את פסוקים כ-לג במשחק תפקידים של שלושה קוראים: המספר, ה' ואברהם. ננחה את הקוראים לקרוא באופן דרמטי בהתאם למסופר.
אחרי הקריאה נדון בכיתה:

• במה ה' משתף את אברהם? (פסוקים כ-כא)
• מה הסיבה שמובאת בפסוקים לשיתוף של אברהם? (פסוק יט)

נעיין באחד מהמקורות האלה: מדרש תנחומא, שד"ל (ראו דפי עבודה גם בממערך השיעור) ונענה על השאלות המובאות לאחר המקורות בדפי העבודה.

נקרא שוב את פסוקים יח-יט.

• מה לדעתכם הקשר בין עשיית צדקה ומשפט לסיפור סדום? (יש פרשנים, דוגמת ספורנו, חזקוני, רד"ק ועוד, שרואים במעשה סדום לימוד של אברהם איך לנהוג לעתיד בצדקה ומשפט)

נקרא את פסוקים כג-כה ואת מדרש בראשית רבה על הפסוקים.

• כיצד ניגש אברהם לאלוהים לפי כל אחת מהדעות?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כג-כה בקול לפי כל אחת מהדעות.

• איך נשמעים הדברים?
• האם הם שונים לפי העמדה שממנה ניגש אברהם?
• מה מפריע לאברהם? מהי הטענה העקרונית שהוא מציג לפני ה' בפסוקים כג-כה?

אברהם מציג בפסוקים כג-כה שלוש שאלות לפני ה'. נזהה את השאלות ונסביר שאלו שאלות רטוריות.

• מה מעיד השימוש בשאלות רטוריות מרובות על טון הדברים של אברהם ועל הלך רוחו?
• האם אברהם מנסה להציל רק את הצדיקים בסדום או את העיר כולה?
• כיצד מסתיים הוויכוח או ההתמקחות בין ה' לאברהם? מה סיכמו ביניהם?

נקרא את פסוק לג.

• כיצד מסתיים הדיון?
• האם לדעתכם מדובר בדיון סגור ומוכרע או פתוח?
• באיזה אופן "אַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ"? נסו לתאר במילים שלכם את המחשבות והתחושות של אברהם.

רש"י מבאר על פי המדרש: "שכיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין", ואלוהים הלך.

• האם העובדה ש'הסניגור השתתק' מלמדת שהוא מזדהה עם המצב?

נציג לתלמידים רשימה של מאפיינים ונבקש מהם לזהות היכן מתבטא כל אחד מהם במעשיו של אברהם בסיפור:
חוצפה, ענווה, חוש צדק, גבורה, דאגה לזולת, כושר שכנוע, כבוד.
אפשר להציע לתלמידים לזהות מאפיינים נוספים ולהסביר היכן הם באים לידי ביטוי.

להלן תשובות לביטוי התכונות של אברהם בסיפור לשימוש המורה:

• חוצפה – מפנה ביקורת על ה' ודרישות כלפיו.
• ענווה – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".
• חוש צדק – לא מוכן לקבל עוול או עונש לא מוצדק "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע? חָלִלָה לָּךְ".
• גבורה – עומד מול ה' ומערער על החלטותיו.
• דאגה לזולת – מנסה להציל גם את הרשעים בסדום. לא מתעלם ועוסק רק בבשורה האישית שקיבל (הולדת יצחק).
• כושר שכנוע – מצליח בוויכוח, מעלה טיעונים נוקבים, משתמש בכלים דמגוגיים.
• כבוד – מגביל את עצמו (עשרה צדיקים ולא פחות), פונה בנימוס ובהתנצלות, משתחווה.

נשאל את התלמידים:

• מה הקשר בין מעשיו ודבריו של אברהם בפסוקים כג-לג לבין ההבטחה שזכה לה בפסוקים יז-יט?

נסכם ונאמר שפרק יח קושר בין סגולתו של אברהם לעשות וללמד צדק ומשפט לבין הבטחת הזרע והבחירה של ה' בו. בלב הפרק (פסוקים יז-יט) מתבטא הקשר הזה במפורש בדברי ה', ומתבאר הקשר בין שני הסיפורים בפרק: הבשורה על הולדת יצחק והוויכוח על סדום. שני הסיפורים מדגישים מאוד את מעלותיו של אברהם איש החסד ואיש הצדק והדאגה לאחר.

בסיפור שלפנינו אברהם כולל בדבריו כלפי ה' שלוש טענות הבאות לידי ביטוי בשלושת הפסוקים:

• "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?"
• "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" / "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע?"
• "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?"

נבקש מהתלמידים לנסח את שלוש הטענות של אברהם.
(ניסוחים אפשריים: 1. על ה' לבדוק את הנעשה מקרוב לפני שהוא שופט. 2. על ה' להימנע מהריגת הצדיקים שלא חטאו. 3. על ה' לסלוח לכל סדום בזכות הצדיקים שבה)

נתמקד בטענה השלישית ונדון בכיתה:

• מהו הצדק על פי טענותיו של אברהם?
• האם הטענה השלישית היא דרישה לעשיית צדק או שהיא חורגת מזה? האם אתם מסכימים עם הטענה?
• מה אתם הייתם מציעים לה' לעשות במקרה של סדום? מדוע?
• חוו את דעתכם, למה היה חשוב לאברהם להציל את כל העיר כולל הרשעים שבה?

נערוך יחד רשימה של קריטריונים לצדק ולאחר מכן נבחן אם כל סעיף בתקנון בית הספר עומד בקריטריונים האלה.

• מהם הקריטריונים של צדק? איך נוכל לבדוק אם חוק מסוים צודק?
• עיינו בתקנון בית הספר בכיתה ובדקו אם כל סעיפיו צודקים.
• אם מצאתם סעיף לא צודק, נסחו מכתב להנהלה והסבירו מדוע לדעתכם הסעיף אינו צודק ובססו את דבריכם על סיפור סדום.
• אם לא מצאתם, נסחו מכתב להנהלה שבו אתם מביעים הערכה על שהתקנון נבדק ונמצא צודק. בססו את דבריכם על סיפור סדום.

*למורה: מטבע הדברים לא בכל בית ספר ולא בכל כיתה או בכל עיתוי פעילות זו תתאים. אם על פי שיקול דעתכם מוטב לא להציג את תקנון בית הספר לשיפוט התלמידים, תוכלו לנסח בעצמכם כמה סעיפים מתוך תקנון בית ספר דמיוני, כמה מהם צודקים ומקצתם אינם צודקים ולדון בהם. המסר העיקרי הוא שפעמים רבות חוקים נכתבים בגלל מיעוט בעייתי, והשאלה היא אם תופעה זו הגונה. אולי המצב צריך להיות הפוך, שמכיוון שרוב התלמידים אינם מחוללים בעיות החוקים צריכים הוגנים גם להם ומכוונים אליהם. כך לדוגמה ידוע שמורים שומרים שלא יעתיקו בבחינות משום שיש תלמידים שמעתיקים, אולי אפשר לקבוע חוק הפוך, מכיוון שרוב התלמידים אינם מעתיקים והם קובעים את הטון בכיתה אפשר להוציא את המורים מהבחינה.

נסכם ונאמר שכל מערכת משפט מתוקנת צריכה לכלול גם מנגנון שבוחן את הצדק בחוקים ובאכיפתם. בישראל למשל בג"ץ ממלא את התפקיד הזה. הרעיון המוסרי שעומד בבסיס פרק יח הוא שגם משפטו של ה' עומד למבחן הצדק של אברהם, אולם יש הסוברים שזהו ניסיון שמעמיד ה' בפני אברהם, ובכל מקרה טענות אברהם כלפי ה' בסופו של דבר (בפרק יט) לא שינו את התוכנית המקורית של ה', וסדום הרשעה נהרסה. ואולם לאורך הדורות אברהם נתפס כאדם המאמין באדם ומאמין בתיקון גם של ערים שביסודם הם ערי רשע.

תוכן: למדנו על הוויכוח המוסרי בין ה' לאברהם ועמדנו על הקשר בין גישתו של אברהם בפסוקים לתכונות המיוחסות לו בפסוקים יז-יט. בהמשך בחנו את מוסריותן של טענות אברהם בראי תקופתו ובעיניים מודרניות.
מיומנויות: זיהינו שאלות רטוריות ועמדנו על משמעות השימוש הרווח בהן בסיפור, נעזרנו במאמר כדי להעמיק בהבנת תוכן הסיפור.
מתודות: פתחנו בדיון ערכי על מוסר וצדק מתוך בחינה של מערכת המשפט המודרנית או מתוך עיון בסוגיה עכשווית. המשכנו בלימוד הפסוקים באופן מעמיק, דרך משחק תפקידים בקריאה ודרך עיון במאמר דידקטי. סיימנו בדיון מוסרי רלוונטי לחיי התלמידים בבית הספר.