סגור תצוגת כיתה
הפרק

נחמה

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלה ישעיהו מנחם את העם. נבחן כיצד הוא עושה זאת, ונדון בשאלה מתי נאמרה הנבואה, וכלפי מה היא מוסבת.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה הדרכים לעודד אדם במצוקה?
  • כיצד אפשר לגרום לאדם להאמין שהעתיד ורוד כאשר הוא בתקופה קשה?

הצעה שניה – סרטון ודיון:
נצפה בסרטון על ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה.
הסרטון מתאר את ההבדלים בין אמפתיה לסימפתיה ובאילו דרכים אנו נוטים לנחם בני אדם. סרטון זה נותן נקודת מבט על נבואת הנחמה בפרק זה.

הצעה שלישית – סרטון רקע לפרק:
נצפה בסרטון על ישעיהו, נביא הנחמה, מתחילת הסרטון ועד דקה 2:31. נבואת הנחמה ניתנת כאשר ישראל בגלות לאחר הצהרת כורש, והיא מנסה לתת מענה לתחושות העם בתקופה זו.

הצעה רביעית – מבטיחים עתיד טוב יותר
נבקש מהתלמידים לחשוב:

  • מה היה הופך את העולם למקום טוב יותר?
  • איך אפשר לשכנע אנשים שזה יכול לקרות?

הזמנה לקריאה והעמקה

לפי הגישה המחקרית, כפי שלמדנו בעזרא א, אף שכורש היה מלך פרס הוא נתן רשות לגולי יהודה לשוב מבבל לירושלים ולהקים את בית המקדש. רק חלק מהעם נענה לקריאה ועלה לארץ, ורבים בחרו להישאר בבבל. ישעיהו נותן את דעתו לחששות העם ומבקש לנחם ולעודד אותם. הוא מנסה לשכנע אותם שדברים טובים אמורים לקרות ושאפשר להתנחם.

  • למה צריך לשכנע אדם לדברים טובים?
  • איך אפשר להסביר את זה?

ישעיהו מבקש להבהיר שהגאולה שתבוא בעקבות הצהרת כורש היא ודאית, כיוון שהיא על פי רצון אלוהים. מהדרכים שישעיהו בוחר לשכנע בהן את העם אפשר ללמוד כיצד לשכנע אדם במצוקה להתעודד ולצפות לטוב שיגיע.

לפי הגישה המסורתית, עוד לפני חורבן בית ראשון ישעיהו מנבא על הגאולה שתתרחש בעתיד ומבקש לשכנע את העם כי היא תקרה, גם כאשר הדבר אינו נראה באופק.

הגישה המסורתית הגישה המחקרית
הנבואה נאמרת בגלות (בית ראשון) לגבי העתיד הנבואה נאמרת לאחר הצהרת כורש

נשאל את התלמידים:

  • מהי המטרה של כל אחת מהנבואות בהתאם לזמן שהיא ניתנת? (גישה מסורתית – להעניק תקווה לעם בשנות הגלות הקשות. גישה מחקרית – לשכנע את העם לעלות לארץ בעקבות הצהרת כורש)
  • האם לדעתם צריך להיות הבדל בתוכן?
  • מה הייתם מייעצים לישעיהו להגיד לעם לפי כל אחת מהגישות?

כיצד משכנע ישעיה את העם להתנחם? (פסוקים א -ב):
פנייה אל הכוחות בנפש האדם – נקרא את פסוק א – "'נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי', יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם", המילה "נַחֲמוּ" מוכפלת, וישעיה מבטא את הקשר בין העם לאלוהיו על ידי סיומת שייכות: שייכות העם לה' ("עַמִּי") ושייכות ה' לעם ("אֱלֹהֵיכֶם").

השומעים מוזמנים לנחם את שאר העם.

  • מי הם אותם השומעים?

ישנן כמה פרשנויות. נחלק את התלמידים לעבודה בזוגות על דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

לאחר העבודה בזוגות נענה על התשובות במליאת הכיתה.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק ב ונשאל:

  • אל מי/מה מבקש אלוהים לפנות? ("דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם")
  • מדוע לדעתכם הפנייה היא דווקא אל הלב? (אפשר להרחיב על תפקידו של הלב במקרא – ראו ב'אפשר עוד…')

הסבר למציאות

נקרא יחד את פסוק ב, ישעיהו מסביר לעם שיש בעולם סדר ושהדברים אינם פועלים בשרירותיות. נסביר לתלמידים שישעיהו אומר שתקופת העונש הסתיימה ונפתחת תקופה חדשה של גאולה:

  • "מָלְאָה צְבָאָהּ" – הסתיים הזמן שהוקצב לעונש.
  • "נִרְצָה עֲוֺנָהּ" – כופר חטאה

העם כבר נענש כפליים. הכתוב בפסוק ב מעלה קושי בנוגע לתורת הגמול: "כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" – עונשה של ירושלים כבד פי שניים מחטאיה?

נקרא עם התלמידים את פרשנותו של אברבנאל.
נבקש מהתלמידים לומר במילים שלהם מה אומר אברבנאל. (המתאבל על חטאו יקבל בקלות רבה יותר את דברי הנביא אם ירגיש ששילם מחיר כבד במיוחד)
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על פרשנותו של אברבנאל?
  • כיצד הייתם מודיעים לעם שהגאולה מגיעה?
  • מה אלוהים והנביא צריכים לומר לעם כדי לשכנע אותם שהצהרת כורש אמיתית ותתגשם?

קול ראשון - פסוקים ג-ה הקול האלוהי, שמשנה את סדרי הטבע לטובת הגאולה

נבקש מהתלמידים לפסק את פסוק ג. במליאת הכיתה נראה שיש כמה דרכים לפסק את הפסוק פיסוק הגיוני.

  • אפשרות ראשונה: "קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ".
  • אפשרות שנייה: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר: פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ".

איך יודעים מה הפיסוק הנכון? – טעמי המקרא ותקבולת.
לטעמי המקרא יש כמה תפקידים:

  • תפקיד מוזיקלי: הטעמים משמשים מעין מערכת תווים להשמעת הטקסט המקראי בלחן המקובל הנקרא במסגרת טקסית.
  • תפקיד פונטי: הטעמים מורים על מקום ההטעמה במילה – רוב הטעמים מופיעים מעל או מתחת להברה מוטעמת.
  • תפקיד פיסוקי – תחבירי: הטעמים מתפקדים גם כסימני פיסוק. הטעמים מתחלקים לטעמים מפסיקים ולטעמים מחברים. נתמקד היום בטעמים המפסיקים שלמעשה הם משמשים כמו פסיק ונקודה. נחלק לתלמידים את הטעמים.

סוף הפסוק, מראה לנו שנגמר הפסוק. האתנחתא (מהמילה נח, נראה כפעמון הפוך) משמש כפסיק, ומחלק את הפסוק לשני חלקים.

בפסוק יש תקבולת שמסתדרת גם כן לפי הטעמים: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסילה לאלוהינו".
נקרא את פסוק ד ונבאר אותו יחד עם התלמידים.

  • גֶּיא – עמק
  • יִנָּשֵׂא – יתרומם
  • יִשְׁפָּלוּ – יונמכו
  • הֶעָקֹב – העקום, המפותל
  • מִישׁוֹר – מקום ישר ושטוח
  • וְהָרְכָסִים – הרים וגבעות
  • לְבִקְעָה – מרחב נמוך, מישורי

נשאל את התלמידים:

  • מה מתארים לנו? (אלוהים ישנה את סדרי הטבע ויסיר כל מכשול מדרכם כדי שחזרתם לציון תתאפשר בקלות ונוחות. הגאיות יתרוממו, ההרים והגבעות יונמכו. הדרכים המפותלות יתיישרו)

נקרא יחד את פסוק ה: באמצעות הסיוע הניסי של אלוהים יתגלה כבודו בפני כל העולם.
בשלב הראשון מודגשים הימצאות אלוהים עם העם והנס של מהלך הגאולה – אלוהים הוא שמניע את המהלכים. נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתם העם השתכנע?
  • מה המצב של העם כעת? (העם לאחר שבעים שנה של חורבן וגלות)
  • האם יש הבדל במקום שבו העם נמצא כשהוא שומע את הנבואה לפי כל אחת מהגישות? מהו ההבדל?

בשלב הבא אלוהים יצטרך להגיב לייאוש ולקושי האמוני של העם.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם ישעיהו מצליח לנחם את העם?
  • כיצד לדעתכם הם יגיבו?

נבקש מהתלמידים לרשום מצב בבית הספר שהם הרגישו בו ייאוש או עדיין מרגישים – דבר שהם היו שיהיה אחרת ולכתוב את המצב על פתק. כל תלמיד יקבל פתק של חבר לכיתה ויכתוב לו תגובה מעודדת. נקרא את התגובות ונשאל את התלמידים:

  • איך הייתה התחושה בקריאת התגובות?
  • האם זה נתן תקווה, האם התגובות נתנו לכם רצון לפעול לשינוי?

לחלופין אפשר לחשוב בלב על אדם במצוקה ועל דרכים לנחם אותו. אפשר לשתף זה את זה ולקבל משוב אם הדרך שחשבנו עליה באמת מנחמת.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דנו בנושא הנחמה ובאתגרים שהיא מציבה בפני השומע והמשמיע. בחנו את הדרכים שבהן אפשר לקרוא את נבואת ישעיהו ועסקנו בקולות המופיעים בפרק.
מיומנויות: טעמי המקרא, מילה מוכפלת, כינוי שייכות, פרשנות ימי הביניים.
מתודות: קריאה של פרשנות ימי הביניים בזוגות והבנתה, קריאה משותפת של פרשנות אברבנאל, פעולת ניחום כיתתית, בעזרת טעמי המקרא בחנו את הקול האלוהי והשינויים בסדרי הטבע שהוכיחו לעם כי אלוהים הוא שמניע את המהלכים ההיסטוריים ועומד מאחורי הצהרת כורש והגאולה.

אפשר עוד...

ישעיהו א וישעיהו ב:
הנבואות בספר ישעיהו נעות בין תקופת מסע סנחריב, ב-701 לפנה"ס, לבין תקופת שיבת ציון, ב-538 לפנה"ס. מדובר בפער של כמעט 200 שנה. יש מחוקרי המקרא הטוענים כי ספר ישעיהו מחולק לשני חלקים (יש הטוענים אף לשלושה). חלוקת הספר לנבואות של שני נביאים נרמזה לראשונה בפירושו של אבן עזרא (שמזכיר בכתביו את הפרשן הספרדי, משה בן שמואל הכהן בן ג'יקטילה, שחי בקורדובה שבספרד בתחילת המאה ה-11).
נקרא את דבריו על ישעיה פרק מ פסוק א.

נשאל:

  • מה אומר אבן עזרא? (לפי רבי משה הכהן הנבואות מהחצי השני של הספר הם על תקופת בית שני ואילו לפי דעתו הן על גלות בבל ואף יש בספר נבואות על העתיד)
  • כיצד אתם מבינים את המילים "והמשכיל יבין"?

יש הטוענים כי בפירושו של אבן עזרא הוא מרמז למחברים שונים בתוך הספר כפי שאנו יודעים שהוא משלב בפירושו חקירות מדעיות שלא מובנות לכולם ומרמזות על דברים הסותרים את הפרשנות המסורתית.

שבת נחמו:
בשבת שלאחר שלושת השבועות ותשעה באב קוראים בהפטרה מישעיהו פרק מ פסוקים א-כו. השבת נקראת על שם ההפטרה "שבת נחמו". נשאל את התלמידים:

  • מדוע דווקא בזמן הזה בכל שנה קוראים את הפסוקים האלה?

תפקידו של הלב במקרא:
נבקש מהתלמידים לקרוא במשלי פרק טז פסוקים כא וכג ובדברים פרק ד פסוק לט.

  • מה תפקידו של הלב לפי פסוקים אלה? (לב = חוכמה, שכל, ידיעה)

הלב הוא משכן השכל. עם זה, היום הפירוש של לב הוא רגש. נקרא את פירושו של אבן עזרא למילים מפסוק ב: "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם".

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אמפתיה וסימפתיה
ענו על השאלות: האם ידעתם שיש הבדל בין אמפתיה לסימפתיה? איזה רגש מהם אתם נוטים...
אמפתיה וסימפתיה

ענו על השאלות:

  • האם ידעתם שיש הבדל בין אמפתיה לסימפתיה?
  • איזה רגש מהם אתם נוטים לחוש בדרך כלל? מה האתגר בסימפתיה?

קרדיט: פורסם ב-2013 על ידי OrensPlace.

ישעיהו נביא הנחמה
ענו על השאלות: מהו הרקע לנבואות הנחמה של ישעיה? מדוע לדעתכם העם מגלה חוסר אמונה...
ישעיהו נביא הנחמה

ענו על השאלות:

  • מהו הרקע לנבואות הנחמה של ישעיה?
  • מדוע לדעתכם העם מגלה חוסר אמונה כלפי הצהרת כורש וזקוק לנבואת נחמה מישעיהו?

קרדיט: 929 You tube, פורסם ב-2016.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אברבנאל
פרשנותו של אברבנאל: הנה כדי לפייסה ציווה שיאמרו כן, לפי שהיושב בצער ינוח לו כשיאמרו...
אברבנאל

פרשנותו של אברבנאל:
הנה כדי לפייסה ציווה שיאמרו כן, לפי שהיושב בצער ינוח לו כשיאמרו לו שבאה לו צרה רבה על לא חמס [ש]עשה.

  • אימרו במילים שלכם מה אומר אברבנאל
טעמי המקרא
טעמי המקרא

אבן עזרא, ישעיהו מ פסוק א
פירושו של אבן עזרא לפסוק: "ואילו הנחמות הראשונות, מחצי הספר, על דעת רבי משה הכוהן,...
אבן עזרא, ישעיהו מ פסוק א

פירושו של אבן עזרא לפסוק:
"ואילו הנחמות הראשונות, מחצי הספר, על דעת רבי משה הכוהן, נוחו עדן, על בית שני. ולפי דעתי הכל על גלותנו. רק יש בתוך הספר דברי גלות בבל, לזכר כי כורש ששלח הגולה. ואולם באחרית הספר דברים הם לעתיד… והמשכיל יבין."

ענו על השאלות:

  • מה אומר אבן עזרא?
  • כיצד אתם מבינים את המילים "והמשכיל יבין"?
אבן עזרא, "דברו על לב"
ירושו של אבן עזרא למילים מפסוק ב: "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם": "לעולם דיבור על לב...
אבן עזרא, "דברו על לב"

ירושו של אבן עזרא למילים מפסוק ב: "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם":
"לעולם דיבור על לב להסיר העצב והדאגה שעברה, וכן וידבר על לבם."

ענו על השאלה:

  • לאיזו פרשנות של הלב מתאימה פרשנותו של אבן עזרא?
שמעו שמעו
חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד...
שמעו שמעו
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ." (פסוקים א-ב)

vector illustration / shutterstock.com

חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" (ישעיה מ, ב) וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב : "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה מ, א).

(איכה רבה א, נז)

  • המדרש מתמקד במילים החוזרות ומנסה להאיר את הקשר ביניהן. הכפלת המילים נועדה להדגשה ולפריטה על מיתרי הרגש. הציגו דוגמה משלכם לצירוף כפול בעברית.
את מי צריך לנחם?
"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג...
את מי צריך לנחם?
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק א)

pimchawee / Sutterstock.com

"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג שבעולם, כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה – למי מנחמים לכרם או לבעל הכרם? וכן לאדם יהיה בית ויבואו הליסטים וישרפו אותו – למי מנחמים לבית או לבעל הבית? אתם כרם שלי… ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי, אני הוא צריך להתנחם – נחמוני נחמוני עמי.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • המדרש מציג את הקשר העמוק בין אלוהים לבין עמו דרך משל (שוב חוזר משל הכרם). איזו מין דמות של אלוהים עולה מהמדרש?
קול קורא במדבר
בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו...
קול קורא במדבר
"קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ." (פסוק ג)

המכתש הקטן בנגב. צילום: מארק ניימן, לע"מ

בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו דרך לה' ".

להמשך קריאה

הקול מכריז על מסלול, על נתיב במדבר שדרכו יביא ה' את הגולים חזרה אל הארץ. היום, גם בעקבות קריאה שלא על פי טעמי המקרא, נוצרה משמעות חדשה לביטוי. "קול קורא במדבר" הוא משל לקריאה שאין לה שומע, דברים הנופלים על אוזן אטומה (לפי רב-מילים). "קול קורא" הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם, הקורא לאנשים להתגייס לטובת מיזם, להגיש מועמדות למשרה וכדומה.

  • שלבו במשפט משלכם את הביטוי "קול קורא במדבר" במשמעות המודרנית שלו.
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר
הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ...
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר
"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה." (פסוק ד)

blue-bubble / Shutterstock.com

הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ כי ה' יגרום בכוחו לשינוי בטבע, כדי להקל את דרכם של ההולכים.

להמשך קריאה

מכיוון אחר, מעניין לגלות כי ביטוי זה מסייע לנו בפירוש נוסף לשמו של אב האומה – יעקב. מן המפורסמות הוא מדרש השם בבראשית כה, כו: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". אך הפרק שלנו מוסיף רמז כי משמעות השם יעקב קשורה בהתנהגות באופן לא ישר (במילים עדינות). ואמר זאת כבר הנביא הושע: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" (יב, ד).

  • מה נוכל ללמוד מהביטוי "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" על משמעות השם יעקב?
מדרש אומנותי - מיכאל סגן-כהן
  היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד,...
מדרש אומנותי - מיכאל סגן-כהן
"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם..." (פסוק ב)

מיכאל סגן-כהן , "נחמו נחמו עמי", אקריליק ועפרונות שמן על לוח עץ ושלט רחוב, 183X62 ס"מ, 1978. צילום: מידד סוכובולסקי . © באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן

 

היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד, מופיעים פסוקים א-יב בישעיהו מ. המילים "נחמו נחמו עמי" כתובות באותיות גדולות – הן פותחות את הנבואה ומדגישות את הנחמה בנבואה זו, הפותחת פתח לתקופה טובה יותר.

להמשך קריאה

בחלקה העליון של היצירה הדביק סגן-כהן שלט רחוב. שלטי הרחוב בהם אנו נתקלים בחיי היומיום משמשים כציוני דרך בלבד, ובדרך-כלל איננו מקדישים מחשבה למקור השם. העברת השלט לתוך יצירת אמנות מוציאה אותו מההקשר היומיומי, ותובעת מאיתנו התייחסות אחרת. הוספת נבואתו של ישעיהו מתחת לשלט מחזירה את שמו של הרחוב להקשרו המקורי. שלטי רחוב מופיעים בתחילתם של רחובות, במקום התחברותם של רחובות, של כמה דרכים אפשריות.

מיכאל סגן-כהן, חזון מיכאל: יצירתו של מיכאל סגן-כהן 1999-1976, מוזיאון ישראל, ירושלים. © ליאורה סגן-כהן

  • האומן בחר לשבץ ביצירתו שלט רחוב שעליו שמו של הנביא ישעיהו. מה תורם פרט זה ליצירה?
  • התייחסו לפרט נוסף ביצירה והציעו לו הסבר.
והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
  את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו...
והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה." (פסוק ד)

כריכת הספר "והיה העקוב למישור" מאת ש"י עגנון. הוצאת שוקן, 1994. איור העטיפה: יוני בן שלום. © כל הזכויות שמורות

 

את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.

להמשך קריאה

הם יורדים מנכסיהם, ומנשה חיים מבקש כתב המלצה מן הרב המקומי, נפרד מאשתו האהובה ויוצא מעירו כדי לקבץ כסף בעיירות גליציה. לאחר שמצבו הכספי משתפר מתפתה מנשה חיים למכור את כתב ההמלצה לקבצן אחד, ואחר כך יוצא לחגוג ביריד ומאבד שם את כל כספו. כעבור זמן מה נמצא הקבצן מת כשכתב ההמלצה על גופו, ורעייתו של מנשה חיים מקבלת הודעה על מותו. קרינדל טשארני מותרת מעגינותה, נישאת לאחר ואפילו זוכה ללדת בן. כששב מנשה חיים לעירו, עני וחסר כול, הוא מגלה שאשתו היא כבר אשת איש אחר ואם לילד ומחליט לעזוב מייד את העיר. הוא נודד בעיירות ובכפרים, עד שהוא נסוג מן העולם ומתמקם בבית הקברות. שם, לתדהמתו, מוצא מנשה חיים מצבה הנושאת את שמו ואת תאריך פטירתו כביכול. זו המצבה שהציבה קריינדל טשארני בזמנו על קברו של הקבצן, משום שחשבה שהוא בעלה המת.

  • מה דעתכם על בחירתו של מנשה חיים, גיבור סיפורו של עגנון? האם הדרך שבחר היא עקובה-עקומה או ישרה?
בבל - גלות
לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה,...
בבל - גלות
"כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל." (פסוק יא)

לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה, תקופה של נחמה. זהו ייעודו ותפקידו של ישעיהו השני. אלא שלא כולם משתכנעים.

להמשך קריאה

יש כאלו בעם שמול הכרזותיו הנמרצות, "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' " (פסוק ג), מביעים ייאוש וחוסר אונים: "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ" (פסוק ז). העם הפנים את נבואות התוכחה של נביאי החורבן שקדמו לישעיהו השני, ועתה הם חשים כי מאחר שנענשו בני יהודה מידי ה' בחורבן ובגלות, הם יָבְשׁוּ וקמלו.

  • הוכיחו מתוך הפסוקים כי העם לא יושב בארצו, ונדרש ללכת כדי לשוב למולדתו.
  • המסע הארוך הביתה לארץ ישראל, ודברי הנביאים הקודמים, מאיימים על אנשי גלות בבל. כיצד הנביא מנסה לשכנע אותם אחרת? בססו את תשובתכם מן הכתוב.

קרדיט: על נהרות בבל. ערוץ היוטיוב של מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

לב ירושלים
ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה...
לב ירושלים
"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ." (פסוק ב)

"מפת בונטינג", מפת העולם ובמרכזו ירושלים, 1581, הדפס עץ. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה חורבן והרס מוחלטים.

להמשך קריאה

הנביא מַאֲנִישׁ את ירושלים ואת מצוקותיה:
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם דברי נחמה, הרגעה וריצוי וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, נשלמה תקופת הסבל שנקצבה לה, כִּי נִרְצָה, כופר עֲוֺנָהּ, חטאהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' עונש כִּפְלַיִם בְּשל כָל חַטֹּאתֶיהָ. עליכם להודיע לירושלים שהגיעה שעת המחילה וההתפייסות.

(ביאור שטיינזלץ לפרק מ)

  • "לְכָל אֶחָד יֵשׁ עִיר וּשְׁמָהּ יְרוּשָׁלַיִם" קבע המשורר נתן יונתן בשירו בשם זה. מה מסמלת ירושלים בשבילכם?
נעים מאוד, ישעיהו השני!
עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.
נעים מאוד, ישעיהו השני!
"קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא..." (פסוק ו)

עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.

  • צפו בסרטון. הציגו הוכחה אחת לכך שבספר ישעיהו מופיעים שני נביאים לפחות.
רועה וצאן מרעיתו
הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו...
רועה וצאן מרעיתו
"כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל." (פסוק יא)

spetenfia/ Shutterstock.com

הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו ואף מגן על העדר מחיות טרף, מפגעי טבע ומשודדים.

להמשך קריאה

המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: משה, דוד, עמוס הנביא ואחרים.
בשירה המקראית נמשלו יחסי ה' ועמו ליחסי רועה ועדרו: "ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני…" (תהלים כג, א-ב), ובפרקנו: "כרועה עדרו ירעה" (ישעיה מ, יא).

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

  • הכבשים והטלאים (הגורים של הכבשה) נמשלים בפרק לעם ישראל המקובץ מכל הארצות על ידי הרועה – האל. הכבשה מסמלת מצד אחד חיבור לאדמה ומצד שני קשורה לנדודים. במבט רחב על הסיפור של עם ישראל, מה מאפיין אותו יותר – חיבור לאדמה או נדודים?
ישעיהו באיורים
ישעיהו באיורים
"יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם." (פסוק ח)

  • על פי הסרטון, מהם האתגרים העומדים בפני ישעיהו השני?
  • לאיזו דמות היסטורית מושווה ישעיהו השני, ולמה?

קרדיט: 929 ישעיה מ- סו: נביא הנחמה / 929 תנך ביחד

הביטויים שעשו את ספר ישעיהו
הביטויים שעשו את ספר ישעיהו
"עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם..." (פסוק ט)

  • זהו שני ביטויים המופיעים בפרק והסבירו את משמעותם.

קרדיט: הביטויים שעשו את ספר ישעיהו / 929 תנך ביחד