סגור תצוגת כיתה
הפרק

נחמיה מתקן

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפרק א ראינו את נחמיה השר למלך בממלכת שושן המבקש לדאוג לענייני החוץ של אחיו היהודים. כעת בפרק ה נסיט את המבט אל כובעו השני של נחמיה – שר הפנים. בין שני פרקים אלו נחמיה עובר מעיסוק בחיצוני-מדיני אל הפנימי-חברתי. נחמיה אינו מקל ראש בנושא החברתי ופועל במהירות ובדרך האופיינית לו. עם אילו אתגרים התמודד נחמיה לאחר שעלה ליהודה ומונה לפחה מטעם מלך פרס? אילו תכונות צריכות להיות במנהיג כדי שישמש דוגמה אישית ויתקן עוולות חברתיות? האם היום יש מנהיגים רבי מעלה שהם אישיות לדוגמה?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: פערים כלכליים
בכל חברה ישנן קבוצות שמצליחות להתבסס כלכלית וקבוצות שפחות. הקיטוב המעמדי הוא אחת מהרעות החולות של חברה עוד מראשית הציוויליזציה ועד ימינו. ארגון OECD מצא כי הפער בין עשירים לעניים בישראל הם מהגבוהים במערב. ישראל ניצבת במקום הרביעי באי-שוויון אחרי מקסיקו, טורקיה וארצות הברית. נקרין על הלוח את הגרף המובא בעזר ההוראה: עניים ועשירים בישראל, שמציג את מדד האי-שויון (פער בין עניים ועשירים) במדינות שונות ונדון על הנתונים העולים ממנו.

נדון עם התלמידים:

  • מהם הגורמים לפערים אלה לדעתכם?
  • האם אפשר לשנות את הפער החברתי?
  • מה המנהיגות יכולה לעשות כדי שהמצב ישתנה בישראל?

אפשרות שנייה: שינוי בהתנהגותו של אדם
כל אחד מאתנו כמהה למשהו נוסף, אחר, טוב יותר או פשוט שונה מהקיים. וכל אחד מאתנו גם חסום במעצורים שמעכבים אותנו ומונעים מאתנו להשתנות כפי שהיינו רוצים.

  • האם אתם מוכנים לשינוי?
  • האם אדם יכול לעבור מקיצוניות לקיצוניות?
  • באילו תחומים אדם יכול לשנות את התנהגותו?
  • האם שינוי מוערך בעיני החברה?
  • מה אתם חושבים על אדם שמשתנה באופן קיצוני? האם השינוי שהוא עובר אמין בעיניכם?

הזמנה לקריאה

שלב א: פסוקים א-ו
נקרא את פסוקים א-ו. העם מתלונן נגד "אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" – 'אחיהם' פירושו הנכבדים ובעלי המשרות, דהיינו החורים והסגנים. נבחן יחד:

  • על מה העם צועק? ציינו את העוולות החברתיות שמופיעות בפסוקים. (יש לנו הרבה ילדים ואין לנו במה להאכילם, הילדים שלנו נלקחים לעבדות)
  • על אילו חוקים חברתיים העם יכול לבסס את טענותיו? עיינולמשלבדברים פרק טו פסוקים א-יא; פרק כד פסוקים י-כב.(התורה מצווה את העשיר לנהוג ברוחב לב ולוותר לעני על חובותיו ולא לדרוש ממנו את המעט שיש לו גם אם כך נדרש על פי הדין)

שלב ב: פסוקים ו-יב
נקרא את פסוקים ו-יב. נחמיה מגיב בכעס על צעקת העם. נשאל את התלמידים:

  • "וַיִּחַר לִי מְאֹד… וָאָרִיבָה" – האם תגובה זו אופיינית לנחמיה שהכרנו בפרק א? (לא, בפרק א הוא תומך בכולם ומתפלל בעדם)
  • מדוע נחמיה מקהיל קהילה בפסוק ח? איזה כוח יש לקהילה בהכרעה על עוולות? (הקהילה יכולה להוקיע מתוכה אנשים שאינם נוהגים על פי המקובל)
  • האם לדעתכם יש לחייב לנהוג בצדק או שמא החלטה כזאת צריכה לבוא מתוך רצון? (הצעד שנקט נחמיה היה צעד מהפכני שנועד לכפות את דעת הרוב על החורים והסגנים)

בפסוק ח נחמיה מזכיר אירוע שבו השתתפו גם העשיריםובו הם סייעו בפדיון אחיהם שנמכרו לעבדים לגויים. "כְּדֵי בָנוּ" = "כדי כוחנו" תיקון נוסח לפי הוולגטה. נדון עם התלמידים:

מדוע נחמיה מזכיר את "יִרְאַת אֱלֹהֵינוּ"? (החברה ביהודה פועלת לפי נורמות דתיות ולכן נחמיה בהטפתו מכוון להתנהגות מוסרית הנובעת מחיקוי תכונותיו של האלוהים, והוא טוען כי כדי שאדם יהיה ירא אלוהים אין די בכך שיקיים את החוקים הפורמליים)

שלב ג: דוגמה אישית
נקרא את פסוקים יב-יט ונשאל את התלמידים:

  • מה כוחה של דוגמה אישית?
  • למה בעלי ההון מסכימים לקבל את השינוי שנחמיה דורש?

הנושים נענים לדרישת נחמיה: "וַיֹּאמְרוּ: 'נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ, כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר'". (פסוק יב) – הייתה בכך מהפכה חברתית של ממש שכן הסכמת הנושים עצרה את הידרדרותם הכלכלית של בעלי המשקים הזעירים, ואפשרה ליצור איזון ביחסי המקרקעים בין האיכרות הזעירה לבין השכבות האמידות.

בפסוק יג נחמיה עורך טקס השבעה ובו מעשה סמלי – ניעור החוצן המסמל את הפקעתו של הרכוש הנייח והנייד מן האדם.

נקרא את פסוקים טו-יח: נחמיה מציג דוגמה אישית.

נחמיה מדבר על העבר ומשווה את התנהגותו להתנהגות הפחוות ששלטו לפניו, לעומתם נחמיה מצטייר כצדיק גדול – הוא מוותר על לחם הפחה (פסוק יד) – ויתור זה אינו נובע רק מיראת האלוהים שבו, אלא גם ממודעותו למצב הכלכלי הקשה של היהודים "אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה". אף שנחמיה לא ביקש את לחם הפחהקיים נחמיה מנהל תקין, כפי שמצוין בפסוק יח.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה: ניצול מעמדות
בתקופות רבות בהיסטוריה העולמית וכן היהודית השכבות החזקות ניצלו את מעמדן. חשבו:

  • באילו תקופות היה ניצול מעמדות? ערכו השוואה בין התקופות.

אפשרות שנייה: מחאת הקוטג'– "העם דורש צדק חברתי!"
*אפשרות זו יכולה לשמש אירוע הערכה.

"העם דורש צדק חברתי!"

  • כתבו סיסמה למחאה החברתית שהתרחשה בסיפור בפרק ה בנחמיה. עצבו לוגו למחאה ושתפו עם חבריכם במצגת שיתופית.

אפשרות שלישית:דוגמה אישית
ראינו בפרק כי נחמיה משמש דוגמה אישית כאשר הוא עצמו שומט את החובות שחייבים לו בפסוק י, ואף אינו מנצל את זכותו ללחם הפחה הנגבה לצורכי כלכלת חצרו בפסוקים יד ויח.

נקפוץ לימי קום המדינה. ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון היה ידוע בצניעותו. נקרין לתלמידים תמונה של בן-גוריון (ראו עזר הוראה: דוד בן-גוריון) ונשאל אותם:

  • כיצד הייתם מצפים ממנהיג לנהוג בנוגע לקניין, מעמד ואורח חיים?
  • האם הסטנדרטים של המנהיגים מראשית קום המדינה עדיין רלוונטיים למנהיגים בחברה של ימינו? מדוע?

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק הבנחמיה. פרק זה מציג זווית אחרת על אישיותו ופעילותו של נחמיה. ממשקה המלך עזרא נהיה מוביל שינויים חברתיים בחברה ביהודה – הוא יוצא נגד ניצול העשירים את העניים וקורא לשמיטת חובות. המעמדות הגבוהים נענים בצייתנות לנחמיה,והוא משמש דוגמה אישית.נחמיה מתגלה בפרק זה כמנהיג ראוי ומוצלח בשנים המעצבות של יהודי שיבת ציון.

מיומנות: עדות נוסח – הוולגטה – אחת מעדי הנוסח לצד נוסח המסורה.

מתודות: פתחנו בנתונים אקטואליים לגבי המצב הכלכלי של מדינת ישראל כקדימון למהפכה החברתית שערך נחמיה בפרקנו. לאחר מכן קראנו את הפסוקים, דנו ברעיון הדוגמה האישית בקרב מנהיגים והצענו לסיום פעילות עיצוב סיסמאות למחאה החברתית של נחמיה.

אפשר עוד...

מתי נכתב הסיפור הזה?
המחקר מתלבט בשאלה אם הפרק במקומו במבחינה כרונולוגית או לא.

  • מה דעתכם? מה השיקולים לכאן או לכאן?

מצד אחד: ייתכן שהייתה הידרדרות חברתית בשלב זה של הסיפור ושנחמיה פעל לתיקון המעוות- אף כי עד כה לא הוזכרה בספר עזרא-נחמיה.

מצד שני: נחמיה היה עסוק בבהילות בבניית החומות והוא היה נתון בלחץ רב במהלך 52 הימים שבהם נמשכה מלאכת החומה (פרק ו פסוק טו) ולאחר מכן בהצבת דלתות השערים ולכן לא סביר שהיה לנחמיה פנאי לאסוף את כל העם ולנזוף בובעת הבנייה.

ולכן לפי דעת המחקר, הסיפור על שמיטת החובות לא נכתב לפני סיום תקופת כהונתו הראשונה כפחה בשנת 32 לארתחשסתא.

"לָוִינוּ כֶסֶף"- על איזה כסף מדובר?
המונח כסף נזכר בפרק ה כאמצעי תשלום בפסוק ד וכן בפסוק יא "וּמְאַת הַכֶּסֶף" ובפסוק טו: "כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים".

נבחן:

  • האם בתקופה זו נעשה שימוש בכסף שקול או במטבעות מכסף לצורך תשלומים שונים?(בתקופת נחמיה בארץ ישראל עברו מאמצעי תשלום של מתכת יקרה שקולה – בעיקר כסף אך גם זהב– במגוון צורות – מטילים ותכשיטים, לשימוש במטבעות. דהיינו, מתכת יקרה שנוצקה לאסימונים והוטבעה בדגמים ששימשו אמצעי תשלום).

חצר נחמיה
תיאור חצרו של נחמיה הוא יחיד במינו בספרות המקרא. נבקש מהתלמידים לכתוב:

  • כיצד מתוארת החצר של נחמיה? מה יש בה?
  • האם אתם מכירים מלכים אחרים בתנ"ך שהיו להם חצרות מפוארות? (אומנם גם מלכים אחרים ניהלו חצרות מפוארות ולשולחנם ישבו חשובי הממשל- שמואל ב פרק ט פסוקים ו-יג ופרקיט פסוקים לד-לו – בנו ארמונות ונפשו בבתי חורף ובבתי קיץ, אבל נתונים אלה נמסרו בעקיפין ובלא הדגשה)
  • מדוע לדעתכם נחמיה מצא לנכון לתאר את חצרו כך?(ההסבר נעוץ באופיו של המשטר הפרסי. בממלכה הפרסית גם לסטרפים ולפחות היו חצרות מפוארות. תיאור חצרו של נחמיה נראה צנוע ומאופק בהשוואה לידוע לנו ממקורות התקופה על חצרות של אחרים במעמדו בממלכה הפרסית, ואפשר לזקוף זאת לזכותו של נחמיה)
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עניים ועשירים בישראל
מתוך אתר The Marker בקישור זה. קרדיט: (רונית דומקה) קרדיט צילום תמונה ראשית: אוליבייה פיטוסי
עניים ועשירים בישראל
כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶתנַפְשׁוֹ
(דברים כד פסוק יג)

מתוך אתר The Marker בקישור זה.

קרדיט: (רונית דומקה)

קרדיט צילום תמונה ראשית: אוליבייה פיטוסי

שערו:

  • מדוע ישראל מדורגת במקום זה בשוויון כלכלי?
  • האם לדעתכם בימי המקרא המצב היה שונה?
דוד בן-גוריון
ויקישיתוף
לחגוג את סוכות
התלמוד מעלה את השאלה: "אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?" (תלמוד בבלי,...
לחגוג את סוכות
"וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד". (ח, יז)

ayelet-keshet / Shutterstock.com

התלמוד מעלה את השאלה: "אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?" (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף לב עמוד ב).
כלומר: האם יש לראות בלשון הכתוב בפסוקים – "כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא" – קביעה היסטורית?

להמשך קריאה

רבים מהפרשנים ביקשו להיעזר בדרך הפלפול כדי ליישב אמירה מטרידה הקובעת שמימי יהושע לא חגג העם את חג הסוכות. אחד הפירושים הוא כי מדובר בלשון מליצה וגוזמה, שמטרתה להעצים את אותה חגיגה שהתקיימה בימי עזרא ואף לשוות לה דמיון למעמד הר סיני.

מבוסס על רפאל ועקנין, "חג הסוכות בימי עזרא", המעין, תשרי תשס"א, גיליון מא (א), מוסד יצחק ברייער של פועלי אגודת ישראל.

  • מהו הקושי שהמדרש מתמודד איתו? וכיצד מנסים הפרשנים ליישב את הקושי?
זכרה לי אלהי לטובה
התלמוד שואל שאלה מפתיעה על ספר נחמיה: הרי את כל דברי עזרא – נחמיה בן...
זכרה לי אלהי לטובה
"זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל הָעָם הַזֶּה".
(ה, יט)

Dim Tik / Shutterstock.com

התלמוד שואל שאלה מפתיעה על ספר נחמיה:

הרי את כל דברי עזרא – נחמיה בן חכליה אֲמָרָם. מדוע אם כן לא נקרא הספר על שמו [של נחמיה]? אמר רבי ירמיה בן אבא: מפני ש[נחמיה] החזיק טובה לעצמו, שנאמר: "זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל הָעָם הַזֶּה" (נחמיה ה, יט).

(מסכת סנהדרין, דף צג עמוד ב)

להמשך קריאה

התלמוד הבבלי שואל, מדוע הספר שכתב נחמיה לא נקרא על שמו (אלא נקרא "ספר עזרא"), ומשיב – שנחמיה נענש על שנהג ביהירות וייחס לעצמו הצלחה.
את הקורא בן זמננו מפתיעה שאלת התלמוד משום שבתנ"ך שבידינו מצוי ספר ששמו "ספר נחמיה".
כפי הנראה ספרי עזרא ונחמיה הופיעו בימי התלמוד תחת כותרת אחת – "ספר עזרא", ורק אחר כך פוצלו לשני ספרים נפרדים – ספר עזרא וספר נחמיה.

מבוסס על רוני מגידוב, אביבה לוטן ואילה פז, חורבן, גלות וגאולה, 2005, עמ' 130. © מטח

  • מה הקושי שמעלה התלמוד לגבי שם הספר – "עזרא"? ולמה קשה לנו היום להבין את הקושי הזה?
מועל יד
לאחר שעזרא פתח את ספר התורה ובירך, ענה העם "אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם" (ח, ו)....
מועל יד
"וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה". (ח, ו)

Mark stock / Shutterstock.com

לאחר שעזרא פתח את ספר התורה ובירך, ענה העם "אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם" (ח, ו). הביטוי "מוֹעַל יד" מתאר בלשון ימינו את ההצדעה הנאצית. מקור הביטוי בעברית הוא בנחמיה פרק ח, ומשמעותו – תנועת יד המופנית כלפי מעלה ומלווה את הקריאה "אמן אמן". אחרי הנפת הידיים למעלה הגיב העם בתנועה הפוכה – והשתחווה לה' כשפניו מופנות אל האדמה – "אַפַּיִם אָרְצָה".

מבוסס על רוני מגידוב, אביבה לוטן ואילה פז, חורבן, גלות וגאולה, 2005, עמ' 134. © מטח

  • אם נניח בצד את ההקשר המטריד, מה מביעות המחוות הגופניות של העם?
אוזן קשבת
נחמיה מבקש את הקשב והמבט של אלוהים. ייתכן שכמו אסתר בזמנה, גם נחמיה חושש להתייצב...
אוזן קשבת
"תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יוֹמָם וָלַיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ". (א, ו)

Arthimedes / Shutterstock.com

נחמיה מבקש את הקשב והמבט של אלוהים. ייתכן שכמו אסתר בזמנה, גם נחמיה חושש להתייצב לפני המלך ולבקש בקשות עבור עַמוֹ. תפילתו לאורך שבעה פסוקים מבקשת הצלחה בעמידתו לפני איש אחד – המלך ארתחשסתא. משמעות הביטוי "אוזן קשבת" היום דומה למשמעותה המקורית: האזנה קַשׁוּבָה לדברי הזולת מתוך נכונות להבין אותו ולהיענות לבקשתו.

מבוסס על רוני מגידוב, "נחמיה א'", חורבן, גלות וגאולה – הצעות הוראה, מכון שלום הרטמן.

  • מה מבקש נחמיה?
  • מה ההבדל בין שמיעה להקשבה?
הריסות חומות ירושלים
בתחריט מתוארים נחמיה ומלוויו, המגיעים אל חורבותיה של חומת ירושלים הפרוצה והשרופה. בחלקה העליון של...
הריסות חומות ירושלים
"וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ".
(א, ג)

גוסטב דורה, נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים, 1866

בתחריט מתוארים נחמיה ומלוויו, המגיעים אל חורבותיה של חומת ירושלים הפרוצה והשרופה. בחלקה העליון של היצירה ייתכן שמתואר עשן, ואולי אלו הם פשוט שמיים מאיימים. נחמיה הוא כנראה הדמות על הסוס ("אֵין עִמִּי כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ", ח, יב). הוא גבוה יותר מהאחרים ומואר באור חזק.

להמשך קריאה

ראשו המורכן של נחמיה והדמות הנמצאת לפניו, כורעת ברך ומרכינה ראש, מבטאים את העצב על מצבה של ירושלים.
לפי הכתוב המקראי, המאורע התרחש בלילה. בתמונה זו אור חזק מטיל את צילו הכהה של נחמיה על המבנה. ייתכן כי למרות שמדובר על אש ששרפה את השערים בעבר, בתמונה מוצג אורה של האש הבוערת, דבר היכול להסביר גם את תיאור השמיים כמלאים עשן.

מבוסס על "נחמיה על חומות ירושלים" אתר מקראנט. © מטח

  • מן היצירה עולה האווירה העגומה השוררת בירושלים.
    מהו הרקע ההיסטורי הנדרש להבנת התמונה?
שבי ציון במנורת הכנסת
מנורת הכנסת, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלקן, ניצבת בגן הוורדים בירושלים. המנורה, מסמליה החדשים של...
שבי ציון במנורת הכנסת
"וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה".
(ד, טז)

בנו אלקן, שבי ציון, פרט מתוך מנורת הכנסת, צילום: © תמר הירדני, ויקישיתוף

תוכנית מנורת הכנסת. יוצרת הסרטוט: © תמר הירדני, מתוך ויקישיתוף

מנורת הכנסת, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלקן, ניצבת בגן הוורדים בירושלים. המנורה, מסמליה החדשים של ירושלים, הוענקה במתנה למדינת ישראל הצעירה מממשלת בריטניה בשנת 1956. שבעת הקנים של המנורה נושאים עליהם שלושים תבליטים המתארים אירועים מתולדות עם ישראל, ולכן יש המתייחסים אל היצירה כאל "ספר לימוד".

להמשך קריאה

האירועים מסודרים בצמדים – אלה מול אלה. מול תבליט ובו הגולים הבוכים על נהרות בבל, כשכינורותיהם מוטלים לרגליהם, ניצב תבליט המתאר את שיבת ציון: נחמיה אוחז בידו את מגילת ארתחשסתא המתירה לבנות מחדש את ירושלים, מצביע לעבר ציון ומנצח על עבודת הבונים.
תבליט זה, המתאר את שיבת ציון, יוצא דופן במנורה כולה מפני שהוא מכיל פרט החורג מן התקופה המתוארת: יש בו דמות של חלוץ מודרני, שומר ונשק בידיו. באמצעות "ייבוא" החלוץ הציוני לסצנה העתיקה קשר האומן בין שיבת ציון של תקופת בית שני ובין שיבת ציון המודרנית. בשתיהן משימת הבנייה ומשימת ההגנה היו בלתי נפרדות.

מבוסס על דליה מרקס, "שומרים ובונים", אתר מיזם 929

  • מרבים להשוות את חזרת עם ישראל לארצו בימי קום המדינה לימי שיבת ציון – איזה ביטוי ניתן לתפיסה הזאת במנורת הכנסת?
מגדל עץ
"מגדל עץ" – צירוף יחידאי בתנ"ך. קשה להניח שהמילה "מגדל" בצירוף זה נושאת את משמעותה...
מגדל עץ
"וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ".
(ח, ד)

הגבהת ספר תורה, תפילת בוקר בבית הכנסת של בית הספר ביל"ו, תל אביב, תש"ז- 1947. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

"מגדל עץ" – צירוף יחידאי בתנ"ך. קשה להניח שהמילה "מגדל" בצירוף זה נושאת את משמעותה הרגילה. בתרגום השבעים (תרגום התנ"ך ליוונית, המאות 2-3 לפני הספירה) תורגם הצירוף: על בימה. על פי המתואר כאן, 14 איש ניצבו על "המגדל', ונראה שהכוונה היא למעין בימה רחבה ויציבה.

עזרא ניצב גבוה מעל העם על מגדל עץ ופתח את ספר התורה לעיני כל העם. מעשה זה של עזרא – הגבהת הספר הפתוח לפני הקריאה והצגתו לפני העם – מקובל עד היום בטקס הקריאה בבתי הכנסת הספרדיים. בעדות אשכנז נעשית הגבהת הספר הפתוח עם תום הקריאה.

מבוסס על רוני מגידוב, אביבה לוטן ואילה פז, חורבן, גלות וגאולה, 2005, עמ' 130. © מטח ועל שמואל אחיטוב (עורך), מקרא לישראל – פירוש מדעי למקרא: עזרא ונחמיה, 2019, עמ' 358. © הוצאת עם עובד.

  • אילו הקבלות אפשר למצוא בין טקס הקריאה בתורה של עזרא לטקס המקובל בבתי כנסת היום?
שושן
שושן הייתה העיר הראשית בְּעֵילָם, ומימי דריוש הייתה אחת מארבע ערי הבירה של האימפריה הפרסית....
שושן
"דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה".
(א, א)

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 2.5

שושן הייתה העיר הראשית בְּעֵילָם, ומימי דריוש הייתה אחת מארבע ערי הבירה של האימפריה הפרסית. שושן הייתה מרכז מנהלי, ובחודשי החורף ישבו בה המלך ואנשי חצרו. שושן היא זירת ההתרחשויויות במגילת אסתר, ונזכרת גם בספר דניאל: "וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה" (ח, ב).

מבוסס על: שמואל אחיטוב (עורך), מקרא לישראל – פירוש מדעי למקרא: עזרא ונחמיה, 2019, עמ' 254. © הוצאת עם עובד.

  • העיר שושן קושרת אותנו באופן אסוציאטיבי למגילת אסתר. אילו נקודות דמיון נוספות אתם מוצאים בין המסופר בספר נחמיה למגילת אסתר?
צרי יהודה ובנימין
  אנשי המשלחת מירושלים סיפרו לנחמיה על הגולים ועל חומות העיר הפרוצות, ונחמיה פרץ בבכי....
צרי יהודה ובנימין
"וָאֹמְרָה לָהֶם אֲנַחְנוּ קָנִינוּ אֶת אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים הַנִּמְכָּרִים לַגּוֹיִם כְּדֵי בָנוּ וְגַם אַתֶּם תִּמְכְּרוּ אֶת אֲחֵיכֶם וְנִמְכְּרוּ לָנוּ וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא מָצְאוּ דָּבָר". (ה, ח)

הצעה למראה אפשרי של צרי יהודה ובנימין, אנשים ממוצא צפוני (סורי, אשורי). בתמונה: סבלים סורים בגלימות ארוכות (ברצועה העליונה) וחיילים אשורים (ברצועה התחתונה). קטע משערי בלוואת, אוּר, המאה ה-9 לפנה"ס. Walters Art Museum, CC BY-SA 3.0

 

אנשי המשלחת מירושלים סיפרו לנחמיה על הגולים ועל חומות העיר הפרוצות, ונחמיה פרץ בבכי. מדוע? מה הסעיר כל כך את נחמיה? הרי מצב זה שרר בירושלים קרוב ל-150 שנה. מובן שנחמיה לא התאבל ולא בכה על חורבנה של ירושלים בימי נבוכדנאצר, ומובן שהנותרים מן השבי שהוזכרו בדברי חנני אינם שרידי החורבן של 586 לפנה"ס.

להמשך קריאה

נראה שחנני סיפר לנחמיה על אירוע קשה אחר שבו נשבו חלק מיושבי ירושלים, ועל כך שהחומות שהחלו להיבנות סביב העיר – נפגעו. מתוך סיפורו של חנני הבין נחמיה שהמצב ביהודה קשה.
מסתבר שלבניית בית המקדש הפריעו "צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן" (עזרא ד, א). ייתכן שבין אנשי הקבוצה שמנעה את המשך בניית המקדש והעיר, לבין המתיישבים צאצאי הגולים שהגיעו מפרס לירושלים התרחשה התנגשות אלימה, ובמהלכה נשבו חלק מן המתיישבים החדשים – ועל כך סיפר חנני לנחמיה.

מבוסס על: רוני מגידוב, אביבה לוטן ואילה פז, חורבן, גלות וגאולה: פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2005, עמ' 128-127. © מטח

  • קיימת מחלוקת, אם "צרי יהודה ובנימין" היו תושבי שומרון בני עמים זרים או צאצאי עשרת השבטים.
    כיצד כל אחת מהעמדות משנה את הבנת הסיפור על האיבה בין שבי ציון ל"צרי יהודה ובנימין"?
רקע היסטורי לפעילות נחמיה
    נחמיה פותח את זיכרונותיו בשנת עשרים לארתחשסתא הראשון מלך פרס (445 לפנה"ס), אבל...
רקע היסטורי לפעילות נחמיה
"דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". (א, א-ב)

קיימים מספר שחזורים לתוואי החומה מימי נחמיה. בתמונה: חומת הר הבית (מכיוון דרום). צילום: אבי אוחיון, לע"מ.

קטע מחומת ירושלים העות'מנית הבנויה על גבי חומה מימי בית שני. בחלקים מסוימים של החומה ניתן להבחין גם בחומה קדומה יותר מתחת לחומה מימי הבית השני. צילום תמר הירדני, ויקפדיה העברית

 

 

נחמיה פותח את זיכרונותיו בשנת עשרים לארתחשסתא הראשון מלך פרס (445 לפנה"ס), אבל נראה כי המניע לפעילותו היה אירוע שהתרחש ביהודה קודם לכן.
נחמיה חקר את אנשי המשלחת מיהודה כדי להבין מה מצב "הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי" (א, ב).

להמשך קריאה

מכאן מובן שנחמיה ידע על כך שנלקחו שבויים, אלא שהיקף הפורענות וההרס לא היה ידוע לו. חברי המשלחת מספרים לנחמיה על הנופלים בשבי ועל מצב החומה, שאינו מאפשר להגן על העיר. בתגובה מתאבל נחמיה ומתפלל. לאחר מכן הוא מסתכן בפנייה ישירה למלך כדי לקבל ממנו הרשאה לצאת ליהודה ולבנות את ירושלים.

מבוסס על עולם התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה, 2002, עמ' 200, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה אפשר ללמוד מהקטע על חשיבות החומה עבור יושבי ירושלים, ומה אפשר להסיק על אופן חזרתם של היהודים לארץ ישראל (שיבת ציון)?
חג הסיגְד - והקשר לנחמיה
חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כט בחשוון, שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים: אחרי יום...
חג הסיגְד - והקשר לנחמיה
"וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם".
(ח, ה)

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כט בחשוון, שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים:
אחרי יום הכיפורים סופרים שבעה שבועות, שהם 49 ימים, וביום ה-50 חוגגים את חג הסיגד.

להמשך קריאה

בחג זה יהודי אתיופיה מזכירים ומחדשים את הברית שנכרתה במעמד הר סיני בין עם ישראל ובין ה'. חג הסיגד הוא גם יום של געגועים ותקווה לשוב לירושלים. יהודי אתיופיה האמינו שקיום הברית (שמירת המצוות) ישמור על הקהילה ויוביל להגשמת חלומם לשוב לארץ ישראל ולירושלים.

  • צפו בסרטון – ציינו שתי נקודות דמיון בין חג הסיגד לבין מעמד קריאת התורה המתואר בנחמיה ח.

קרדיט: חג הסיגד – הלו"ז העברי

והארץ הייתה תוהו ובוהו
הפרק השישי בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו", המספרת על תולדות ארץ ישראל – עוסק בשיבת...
והארץ הייתה תוהו ובוהו
"וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם".
(ח, א)

הפרק השישי בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו", המספרת על תולדות ארץ ישראל – עוסק בשיבת ציון (332-586 לפנה"ס) ומשלב בין הציר המחקרי, ההיסטורי-ארכיאולוגי, לציר המקראי.
צפו בקטעים מן הפרק השישי בסדרה העוסקים בספר נחמיה:

  • מעמד הקריאה בתורה – נחמיה ח (דקות 11:19- 13:45)
  • החומה כאמצעי התבדלות של שבי ציון (מדקה 30:00)
  • פערים חברתיים בימי נחמיה וטקס קריאת התורה (מדקה 47:00)
  • מה חידש לכם הפרק השישי בסדרה על ספר נחמיה?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל: פרק 6: השיבה | כאן 11 לשעבר רשות השידור

נחמיה- מפרס לירושלים -יומן אישי
נחמיה עוזב קריירה מפוארת בבירת האימפריה הגדולה בעולם, כדי לחזור לעיר עזובה ומבוזה. אחיו היהודים,...
נחמיה- מפרס לירושלים -יומן אישי
נחמיה ב, יז: לְְכוּ,וְְנִבְְְנֶה אֶת־חוֹמַת יְְרוּשָׁלִַם, וְְלֹא־נִהְְְיֶה עוֹד חֶרְְְפָּה.

נחמיה עוזב קריירה מפוארת בבירת האימפריה הגדולה בעולם, כדי לחזור לעיר עזובה ומבוזה. אחיו היהודים, היושבים בירושלים, זקוקים לעזרתו; הם נתונים תחת התקפות חוזרות ונשנות מצד עמי הסביבה והמעטים שנשארו לא ישרדו לאורך זמן. נחמיה מחליט להקים חומת מגן לעיר. עליו להתגבר על קשיים עצומים –כולל ניסיון התנקשות בחייו. הסרט עוקב אחר קטעי יומן שכתב נחמיה, וממחיש את סיפורו המרתק של מנהיג שעזב הכל והצליח, כנגד כל הסיכויים, להציל את מפעל שיבת ציון מקריסה ולהצעיד את ירושלים לעתיד המפואר של ימי הבית השני.

  • מדוע לדעתכם שימש דוקא סיפור נחמיה, כהשראה למפעל הציוני בראשית קום המדינה? אילו מבין הפעולות של נחמיה הופכות אותו לדעתכם לדמות של מנהיג?

קרדיט: נחמיה- מפרס לירושלים -יומן אישי, 2020, מכון מגלי"ם