סגור תצוגת כיתה
הפרק

עשרת הדברות כחוקים

פסוקים א-יד

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מומלץ לתלות בכיתה את עשרת הדיברות – פלקט של עשרת הדיברות לכיתה אפשר למצוא בתיקיית הקבצים בגוגל דרייב של "מורות משקיעות".

הזמנה ללימוד

נשחק עם התלמידים את המשחק 'כן, לא, שחור, לבן' – זוג מתנדבים מהכיתה ינהלו שיחה שבה אסור להגיד את המילים כן, לא, שחור ולבן (אפשר להוסיף עוד מילים אם רוצים להעלות את רמת הקושי). מי שאומר אחת מהמילים נפסל. נשחק את המשחק בכמה סבבים, ובכל סבב נוריד מילה מרשימת המילים האסורות עד שבסבב האחרון אין הגבלות על השחקנים. לאחר מכן נעבד את המשחק עם התלמידים ונשאל:

  • מתי נהניתם יותר לשחק?
  • כיצד הרגשתם כאשר לא היו חוקים והגבלות כלל?

מבט ראשון

כדי להדגיש את חשיבותן של עשרת הדיברות במסורת היהודית נכין את הכיתה כמה ימים קודם לכן ונספר שאנחנו עומדים ללמוד את אחד מהטקסטים הכי חשובים ומפורסמים בתרבות שלנו. נחלק לעשרה תלמידים את עשרת הדיברות, כל תלמיד יתכונן לקריאת דיבר אחד בבית, ונערוך קריאה חגיגית בכיתה.
התלמיד הקורא או המורה יסבירו את הדיבר בלשונם.

מבט שני

נתחלק לקבוצות, כל קבוצה תשלים את הטבלה המובאת בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). אם יש מחשבים נגישים, אפשר להפוך את הטבלה לטבלה שיתופית, וכל קבוצה תשלים רק שורה אחת. לאחר העבודה נציג את התוצר המשותף בכיתה.

מבט שלישי

הדיברות נחלקים לדיברות שבין האדם לאלוהים ובין אדם לחברו. נציג בפני התלמידים כמה דיברות העוסקים ביחסים בין בני האדם, נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל דיבר או שניים ותענה על המשימות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נציג את תוצרי הקבוצות ונשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם אלה הדיברות שהוצגו לעם ישראל בתהליך התגבשותו לעם? (תשובה אפשרית: עד עכשיו המצרים היו השוטרים, והעם פעל על פי חוקי מצרים, עכשיו הם הופכים לעם עצמאי ויש לקבוע חוקים מתאימים להם. או אולי החוקים האלו מעצבים את אופיו ודמותו של עם ישראל הן ביחסיו עם האלוהים והן ביחסים שבין אדם לחברו. הם הקוד האתי והמוסרי של העם המתגבש)

לסיכום, אפשר לשחק משחק 'תופסים קו' קצר – נבקש ממתנדב לגשת ללוח ולצייר (או להציג בפנטומימה) את אחד מעשרת הדיברות בלי לדבר ובלי לתת רמזים. כאשר התלמידים ינחשו מהו הדיבר שהמתנדב צייר הוא יעבור לדיבר הבא. נקצוב למתנדב דקה, ובה עליו להספיק כמה שיותר דיברות.

מבט לחיים: עשרת הדיברות - הגרסה הכיתתית

נבקש מן התלמידים לחוקק את החוקים החשובים ביותר בעיניהם לחיים שלנו היום. בזוגות או בקבוצות, הם יצטרכו לקבוע עשרה דיברות מודרניות ואותן הם יכתבו על פלקט ויקשטו אותו. לאחר מכן נציג את תערוכת הפלקטים שלנו בכיתה או במסדרון.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור זה עיינו בעשרת הדיברות. עמדנו על משמעותם והתמקדנו בתפקידם של החוקים בחיינו.
מיומנות: הבנת משמעות הטקסט המקראי לחיינו.
מתודות: משחק הפתיחה סייע לתלמידים לחוות גבולות וחוסר גבולות והוסיף לשיעור אקטיביות ועניין. איור הדיברות עזר לתלמידים לזכור אותם. ניסוח החוקים הכיתתיים תרגם את לחיי המעשה היום.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ההרים
כאשר שמעו ההרים כי נותן ה' את התורה לישראל, רצו אל המדבר והחלו לריב ביניהם.כרמל...
ההרים
"...וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים." (פסוק יז)

הר תבור, צילום: Protasov AN/shutterstock.com

הר הכרמל, צילום: Chadner, מתוך ויקישיתוף

כאשר שמעו ההרים כי נותן ה' את התורה לישראל, רצו אל המדבר והחלו לריב ביניהם.
כרמל אומר אל תבור: "שוב אל מקומך, כי עלי תִּנָּתֵן התורה!"
ותבור אומר אל כרמל: "שוב אתה אל מקומך, כי עלי תִּנָּתֵן התורה!"
והר סיני עמד מן הצד, כי אמר : "מה אני, כי תִּנָּתֵן התורה עלי?"
שמע ה' את ריב ההרים ואמר להם: "שובו למקומותיכם, כי לא אתן את תורתי עליכם, אלא על הר סיני.

(מתוך: מדרש שוחר טוב, מדרש אגדה לתהלים, משלי ושמואל)

  • על פי המדרש, מה מסמל הר סיני? איזו תכונה אנושית הכי מתאימה לו?
  • מדוע לדעתכם רצה אלוהים לתת את התורה דווקא על הר סיני ולא על ההרים האחרים?
עשרת הדיברות
"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" – עשרת הדברים שאלוהים דיבר עליהם וציווה על בני ישראל לעשותם בפרק כ....
עשרת הדיברות
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר." (פסוק א)

"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" – עשרת הדברים שאלוהים דיבר עליהם וציווה על בני ישראל לעשותם בפרק כ. במקרא הציוויים האלה מכונים "דברים" –  ומקור הביטוי "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" הוא מאוחר יותר, בספרות חז"ל. כל אחד מהדברים הוא "דִּבֵּר", וברבים – "דִּבְּרוֹת". 

להמשך קריאה

בעברית המודרנית קיבל הביטוי "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" גם משמעות שאולה, ומשתמשים בו כשרוצים לציין כללים חשובים שיש להקפיד עליהם. אפשר למצוא את הביטוי בתחומים רבים: עשרת הדיברות של תנועת השומר הצעיר.

  • מה הם עשרת הדיברות, האם אתם יודעים בעל פה?
  • מדוע לדעתכם הצירוף "עשרת הדיברות" התקבע כביטוי שָׁגוּר בשפה?
רואים את הקולות
פירושים רבים ניתנו לביטוי "רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". היו מי שסברו כי המשמעות של המילה "רואים"...
רואים את הקולות
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת..." =(פסוק יד)

פירושים רבים ניתנו לביטוי "רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". היו מי שסברו כי המשמעות של המילה "רואים" כאן היא "מבינים". רשב"ם סבר כי ייתכן שהעם ראה את הדברים שגרמו לקולות. על פי פירוש "כלי יקר", כל מה שיצא מפיו של אלוהים מייד התגשם, וכך העם ראה ממש את האותיות פורחות באוויר. אבן עזרא סבר כי כל ההרגשות מתחברות למקום אחד, כלומר הראייה קשורה קשר הדוק לשמיעה.

  • מה הדבר המשונה בצירוף "רואים את הקולות", שגרם לכך שיהיו לו הרבה פירושים שונים?
  • עצבו כרזה ועשו בה שימוש מעניין בביטוי "רואים את הקולות".
ויעמדו מרחוק
הצייר היהודי אָבֵּל פַּן הנציח בציוריו את גורל העם היהודי. בשנת 1921 הגיע לארץ ישראל...
ויעמדו מרחוק
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק." (פסוק יד)

מציורי התנ"ך של אבל פן. מעמד הר סיני. 1950 בקרוב. באדיבות המשפחה

הצייר היהודי אָבֵּל פַּן הנציח בציוריו את גורל העם היהודי. בשנת 1921 הגיע לארץ ישראל ולימד בבית הספר לאומנות "בצלאל". בארץ הקדיש את זמנו גם ליצירת סדרת ציורים בנושא התנ"ך.
ביצירתו "מעמד הר סיני" המחיש פן את ההבדל בין גודל ההר וגודל המעמד לבן קוטנם של האנשים שהיו נוכחים במעמד. בני ישראל מתוארים כדמויות קטנטנות מול הטבע הגדול והאין-סופי – ההר העצום, השמיים הכהים והאש הבוערת.

  • מה התחושה שעולה בכם כאשר אתם מתבוננים ביצירה?
  • שערו – מה מרגישות הדמויות העומדות בתחתית ההר?
ערפל
  ערפלמילים ולחן: שולי רנד הִסְתַּכַּלְתִּי לְאָחוֹר,עִיֵּי חֳרָבוֹת.מִשְּׂמֹאלִי וּמִימִינִיהַכֹּל עוֹלֶה בְּלֶהָבוֹת.לְעֵינַי נִגְלָה שְׁבִיל מִתְפַּתֵּלבְּלִבּוֹ עָנָן...
ערפל
"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים." (פסוק יז)

 

למילות השיר

ערפל
מילים ולחן: שולי רנד

הִסְתַּכַּלְתִּי לְאָחוֹר,
עִיֵּי חֳרָבוֹת.
מִשְּׂמֹאלִי וּמִימִינִי
הַכֹּל עוֹלֶה בְּלֶהָבוֹת.
לְעֵינַי נִגְלָה שְׁבִיל מִתְפַּתֵּל
בְּלִבּוֹ עָנָן מְכֻסֶּה בַּעֲרָפֶל.

כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי
נֶעֶמְדוּ מֵרָחוֹק.
בְּעֵינֵיהֶם לִצְנִינִים
הָיִיתִי, וְלִשְׂחוֹק.
יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה,
לְעַצְמִי מְמַלְמֵל,
זֶה הַזְּמַן לִפְסֹעַ
אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל.

כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
הָאֱלֹקִים,
כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
כִּי שָׁמָּה הָאֱלֹקִים.

לֹא לָקַחְתִּי אִתִּי
רַק צֵידָה לְיוֹם אֶחָד,
לְנֶגְדִּי שִׁוִּיתִי
אֶת הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד,
בְּלִבִּי קוֹצִים אַךְ בְּפִי הַלֵּל,
כְּגִבּוֹר עַתִּיק פָּסַעְתִּי
אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל.

קִדְּמוּנִי חֲצוּפִים
בְּפַחִים וּבְמַקְּלוֹת,
וַאֲנִי לְעֻמָּתָם שָׁר
בְּשִׁבְעִים קוֹלוֹת.
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל,
לִכְבוֹדְךָ נִכְנַסְתִּי
אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל.

כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
הָאֱלֹקִים,
כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
כִּי שָׁמָּה הָאֱלֹקִים.

פְּצָעוּנִי הַשּׁוֹמְרִים, מָנְעוּ אוֹתִי מִלַּעֲלוֹת.
בַּיָּמִים שׂוֹרֶפֶת אֵשׁ וְהַקֶּרַח בַּלֵּילוֹת.
כְּמוֹ שִׁכּוֹר הָיִיתִי קָם וְנוֹפֵל,
אֶת קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי
מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל.

כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
הָאֱלֹקִים,
כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה כִּי שָׁמָּה
כִּי שָׁמָּה הָאֱלֹקִים.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מִצאו נקודות דמיון בין העלייה של משה להר סיני המתוארת בפרקים יט-כ בשמות, לבין החיפוש אחר אלוהים בערפל בשירו של שולי רנד.
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.לפי המסופר בספר שמות, בני...
הר סיני
"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה." (פרק יט, פסוק כ)

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.
לפי המסופר בספר שמות, בני ישראל חנו מול ההר במדבר סיני בחודש השלישי לצאתם ממצרים. במקרא לא מצוין מיקומו המדויק של ההר. לחוקרים היו הצעות והשערות רבות בנוגע לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר.

להמשך קריאה

חלק מהחוקרים והפרשנים סברו כי הר סיני הוא גַ'אבֶּל (המילה הערבית גַ'אבֶּל היא – הַר) הילאל שבצפון סיני, ואחרים סברו שמדובר בגַ'אבֶּל מוסה או בגַ'אבֶּל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. השערה אחרת היא שזהו גַ'אבֶּל סִירְבַּאל או גַ'אבֶּל סִין בִּישָׁר, ויש השערות נוספות, כמו הר כרכום בנגב.

  • אומנם לא ידוע לנו בוודאות היכן נמצא הר סיני, אך ידוע שההר היה באזור מדברי.
    הציעו כמה שיותר רעיונות – מדוע ניתנה התורה דווקא על הר ודווקא במדבר? התייחסו בתשובתכם לאופי האזור המדברי ולמאפיינים של הרים.
שבת
אלוהים קידש את היום השביעי, שהגיע לאחר ששת ימי הבריאה. על פי ספר שמות יש...
שבת
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ..." (פסוקים ח-ט)

מגילת מדבר יהודה ובה עשרת הדיברות ואיזכור המילה שבת. צילום: ibid, מתוך ויקישיתוף

אלוהים קידש את היום השביעי, שהגיע לאחר ששת ימי הבריאה. על פי ספר שמות יש לשבות ביום השביעי מכל מלאכה, כמו במעשה הבריאה המתואר בספר בראשית.

להמשך קריאה

המושג "שבת" היה ידוע באזור מֶסוֹפּוֹטַמְיָה, אך במתכונת שונה. הבבלים והאשורים כינו את היום שבו הירח היה מלא בשם "שבתו" או "שפתו". יום זה נועד לפולחן לאל הירח ולאלים אחרים שקרובים לו. יום זה אף כונה "יום מנוחת הלב", והיו מפייסים בו את האלים באמצעות תפילות והעלאת קורבנות.
במקרא לבשה השבת צורה חדשה ומקורית. היא קבועה בכל יום שביעי, והיא לא קשורה לאותות השמיים ולמחזוריות הירח. על פי היהדות זהו יום המקודש לה', יום שכולו ברכה ובו האדם – כולל בני ביתו, עבדיו ואפילו בעלי החיים שברשותו – מְצֻוֶּה לנוח, בדומה לה'.
עם השבת בא לעולם גם המושג "שבוע", שלא היה קיים קודם לכן.

  • מה החידוש של השבת כפי שהיא מופיעה בפרק?
  • לפי הפרק, מדוע יש לשבות ביום זה מכל מלאכה? (רמז – קראו את פסוק י)
האלים בכנען ובסביבתה
בעולם הקדום לכל ממלכה ולכל עיר היה אל ראשי, למשל קוֹס באדום, מִלכֹּם בעמון, כּמוֹשׁ...
האלים בכנען ובסביבתה
"...לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי." (פסוק ב)

צלמית האל בעל, אל הסערה והפריון הכנעני. רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

בעולם הקדום לכל ממלכה ולכל עיר היה אל ראשי, למשל קוֹס באדום, מִלכֹּם בעמון, כּמוֹשׁ במואב, הֲדַד בארם ובַעַל בפניקיה ובאוגרית. תפקידיו של האל הראשי היו להנהיג את העם במלחמה, להגן על העיר, לדאוג שהקרקע תיתן יבול ולשמור על אנשי העיר. היו גם אלות: ענת אחותו של האל בעל, אשרה אֵם האלים, עשתורת אלת היופי והמלחמה, וכן ילדים של אלים ואלות, קרובי משפחה ואף עוזרים רבים.

להמשך קריאה

המאמינים תיארו את האלים שלהם בדמויות אדם, וכך עיצבו את הַצַלְמִיוֹת (הַפִּסְלוֹנִים) שלהם. לכל אל היו תכונות מיוחדות שבאו לידי ביטוי גם בפסל ובסמלים שייחדו אותו.
האל בַּעַל, למשל, נחשב לאל הפוריות הכנעני. פוריות האדמה תלויה במִמטרים, ולכן הוא מופיע בתמונות שט על גבי ענני גשם, ובידו כידון המסמל את הברק. באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שניתן מקום מרכזי לאל בעל. משמו גם נטבע המונח המציין חקלאות שמתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".

  • האם אלוהי ישראל מקבל את האמונה באלים השונים? מה הוא דורש בנושא זה מבני ישראל?
עשרת הדיברות בחרוזים
אפרים סידון מספר בחרוזים את סיפור מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ודני קרמן מאייר.
עשרת הדיברות בחרוזים
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר." (פסוק א)

אפרים סידון מספר בחרוזים את סיפור מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ודני קרמן מאייר.

  • בחרו דִּבֵּר אחד, כִּתבו לו פירוש (אפשר בחרוזים) ואיירו אותו.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – מעמד הר סיני/כאן חינוכית, 2014

עשרת הדיברות
בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיים במעבר מעבדות לחירות: תלונות על מחסור במים...
עשרת הדיברות
"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים..." (פסוק ב)

בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיים במעבר מעבדות לחירות: תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה בעמלק.
הסרטון מסכם את פרקים טז-כ בספר שמות.

  • הסרטון מסתיים באמירה: "נשמע פשוט… לא?"
    מה דעתכם – האם קל או קשה לקיים את עשרת הדיברות?

קרדיט: סיכום שבועי : שמות טז- כ / 929 תנך ביחד