סגור תצוגת כיתה
הפרק

פולחן דתי? לא במקום המוסר

פסוקים א-טו

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נתחיל את השיעור בהבנה כללית של הנבואה העוסקת בהנחה המוטעית של העם שפולחן ותפילה בהיכל ה' יכולים להציל אותם מעונש על חטאי מוסר. נלמד אפשרות פרשנית המסבירה מדוע התעצבה תפיסה זו, ניזכר בשלילת התפיסה הזאת מראש בדברי אלוהים עוד לפני הכניסה לארץ, ונשווה בין חורבן שילה לבין החורבן האפשרי של ירושלים. נסכם בהצעה כי ההשוואה לשילה נועדה להפריך את סברת העם שבשילה היה מקדש ארעי ואילו בירושלים מקדש-תמיד שלא יוכל להיחרב.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון במשנה ממסכת יומא:
נקרין על הלוח את משנה יומא פרק ח משנה ז.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע יש צורך לציין זאת?
  • מדוע קל יותר להתפלל מלבקש סליחה?
  • האם בהגיענו ליום הכיפורים אנו מעדיפים לצום וללכת לבית כנסת ולא להרהר במוסר האישי שלנו?
  • האם עמדתם בסיטואציה מעין זו בחייכם האישיים?

אפשרות שנייה – האזנה לשיר מחאה:
נשמע את השיר 'אין כבוד' של שבק ס'.
נשאל את התלמידים:

  • מהיכן לקוח המשפט המופיע בשיר "אוזניים להם אבל הם לא יראו, עיניים להם אבל הם לא ישמעו"?

נוכל לקרוא לתלמידים את פסוק כא מפרק ה בירמיהו: "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ". נציין שהפסוק מופיע גם בתהילים פרק קטו והוא נאמר גם בהלל, וסביר להניח שאזכורו בתהילים הוא שהקנה לו פרסום רב יותר.
נסביר כי בפרק שלפנינו אחת מן הפעולות החשובות של הנביא היא הסבת תשומת לב הציבור להתנהגות לא הולמת שלו, מתוך תחושה שהציבור שבוי בתפיסות עולם שגויות עד כדי כך שאינו מסוגל לשמוע את האמת שהנביא זועק.

אפשרות שלישית – דיון בתמונה:
נקרין את התמונה המפורסמת של 'שלושת הקופים' ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
נסביר שבפרק שלפנינו אחת מן הפעולות החשובות של הנביא היא הסבת תשומת לב הציבור להתנהגות לא הולמת שלו, מתוך תחושה שהציבור שבוי בתפיסות עולם שגויות עד כדי כך שאינו מסוגל לשמוע את האמת שהנביא זועק.

הזמנה לקריאה

תמצית הנבואה – פולחן לא בא במקום התנהגות מוסרית:
נקרא את פסוקים א-ז קריאה ראשונית, נסביר את המילים הקשות ונשאל שאלות הבנה.

  • על פי פסוקים א-ב, מהו מיקום הנבואה? (שער בית המקדש)
  • מדוע לדעתכם ירמיהו מצטווה לעמוד ולשאת דברים דווקא שם?

נקרין על הלוח את פרשנות המלבי"ם לפסוק ב.
המלבי"ם טוען כי ירמיהו עמד בשער בית ה' מכיוון שרצה לפנות לאנשים בשעת הקרבת הקורבנות, השעה שבה הם מקיימים את הפולחן שאמור להגן עליהם מחטאיהם, מתוך מחשבה שהפולחן הוא המצווה העיקרית שה' רוצה.
נשאל את התלמידים:

  • מהם שני הציוויים של ירמיהו לעם שלדבריו יביאו להשארת המקדש על כנו? רמז: אחד "עשה" ואחד "לא תעשה". (לשפר את דרכיו ומעשיו, להימנע מפעולות שליליות, ולא לבטוח בדברי השקר)
  • מה פירוש הביטוי בפסוק ד: "הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה"?
  • האם תוכלו לומר אותו במילים שלכם? (החזרה על "הֵיכַל ה'" כעל מנטרה שמגינה על העם משקפת את עמדת העם האומרים – היכל ה' הוא מבטחנו)
  • באיזו 'מנגינה' לדעתכם הנביא משמיע את הטענה הזאת?
  • מי מבטיח לעם דברי שקר לדעתכם? ("נביאי שקר")

נרחיב ונלמד: אלו אנשים שטוענים שקיבלו נבואה מה' אך למעשה הם ממציאים את נבואתם ומוסרים אותה לציבור כאילו היא אמת, והציבור מאמין להם ומבצע.

  • על פי פסוקים ה, ו וט שבהם מובאות ההוראות לתיקון הדרך – מהן העבירות שעובר העם? (אין משפט צדק, ניצול של החלשים, רצח, עבודה זרה)
  • באיזה תחום מוסרי מתרחשות רוב העבירות אם כן? (בין אדם לחברו)

נדגיש שהנבואה מתארת מצב שבו נביאי השקר מציגים מצג שווא כאילו המקדש חסין מפגע ולעולם לא ייחרב, ועל כן גם כשחוטאים בחטאים חמורים מאוד אפשר לבוא להתפלל בו ולכפר על המעשים השליליים.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם נביאי השקר והציבור מחזיקים בהשקפת עולם הגורסת שהפולחן הדתי יעיל, בלי קשר למצבו המוסרי של העם? (היכל ה', היכל ה' – משום שהעם אינו מאמין שאלוהים יחריב את ביתו שלו)

נפנה את התלמידים לסיפור הסרת המצור של סנחריב מלך אשור על ירושלים.
נקרא במלכים ב פרק יח את פסוקים כט-לג, ובפרק יט את פסוקים יט, לה-לו. נבקש מהתלמידים להסביר במילים שלהם בקצרה את השתלשלות העניינים:
בשנת 701 לפנה"ס נושא רבשקה, שר בממלכת אשור, נאום באוזני חזקיהו מלך יהודה ומאיים שסנחריב יחריב את ירושלים הנצורה. חזקיהו מתפלל לה', וה' מסיר את המצור ומכה בחיילי אשור מכה קשה.
סביר להניח שאירוע זה יצר בקרב העם השקפה המכונה 'דת המקדש', שלפיה המקדש נתפס כמקום בעל קיום נצחי. תפיסה זו התבססה לאחר הסרת המצור של אשור, המתואר במקרא כנס אלוהי, ויש יסוד להניח שעודד בקרב העם תפיסה שלפיה הפולחן הדתי יכול לחולל ניסים גם בשעה שרמת המוסר החברתי ירודה.

החטאים:
נקרין על הלוח את פסוק ד: "גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
נשאל את התלמידים:

  • למה הכוונה במילים "וְדָם נָקִי"?

נקרין על הלוח את פרשת ערי המקלט מספר במדבר פרק לה.
נשאל את התלמידים:

  • מה בין פסוקים אלה ובין פרקנו?

נעמוד על כך שירמיהו מזכיר תנאי בסיסי מאוד שניתן לעם רגע לפני כניסתו לארץ: אם תשפכו דם נקי, אתם מסתכנים בכך ש'לארץ לא יכופר', כלומר אי אפשר יהיה לגור בארץ הזאת אם שופכים דם בלי להעניש את הרוצחים. נוכל גם להזכיר כי אחת הסיבות לחורבן ירושלים היא חטאי מנשה אשר "וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה ה' לִסְלֹחַ" (מלכים ב פרק כד פסוק ד).
נקרא שנית את פסוק ט ונשאל:

  • האם הפעלים מזכירים לכם פסוקים או ציוויים מפורסמים אחרים?

נעמוד על כך שזהו מעין "פסוק מראה" לחלקים רבים מעשרת הדיברות (לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, לא יהיה לך אלוהים אחרים).

  • מדוע לדעתכם מעוצב הפסוק באופן זה? (לבטא את ההנגדה שבין עשרת הדיברות ובין חטאי העם המקובלים)
  • באיזה כינוי גנאי מכנה ירמיהו את בית ה' המלא חטאים (פסוק יא)? ("מְעָרַת פָּרִצִים")

נבקש מהתלמידים לנחש מה משמעות הביטוי "מְעָרַת פָּרִצִים", מתוך ידע כללי או מההקשר בפסוקים.
מערת פריצים על פי שטיינזלץ היא מסתור ומחסה לפורעי חוק או לחיות רעות.
נשאל:

  • מה הקשר בין מערת פריצים ובין מעשי העם? (העם חושב שיוכל לחטוא ולבוא "להסתתר" במקדש מפני עונש לחטאיו)

חשוב להדגיש שקוראים את הפסוק הזה בסימן שאלה: המערת פריצים היה הבית הזה?
פסוקים יב-טו: העונש – ככה ייעשה לעיר
נשאל את התלמידים:

  • מה העונש הצפוי לעם החוטא? (חורבן)
  • איזה מקדש חרב באופן דומה לפי הפרק? (שילה)

נחלק לתלמידים דף עבודה ובו טבלה שיהיה עליהם למלא ובה השוואה בין הפרק לבין מזמור מתהילים שעוסק בחורבן שילה, אפשר לחלק לתלמידים טור אחד מלא ושני ריק או שני טורים ריקים בהתאם לרמת הכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונעלה שאלת אתגר:

  • מדוע לדעתכם ירמיהו מדגיש את הדמיון שבין חורבן שילה לחורבן ירושלים הצפוי?

נשמע תשובות אפשריות. נסביר שהתפילה לנביאי הבעל הייתה פופולרית מאוד, והאמונה במקדש כ"תעודת ביטוח" הייתה חזקה. על כן ירמיהו היה חייב לתת דוגמה של תקדים שבו חרב משכן בגלל חטאי העם, ובכך להוכיח שהמקדש אינו יכול להגן על העם מפני העונש על חטאיהם בתחום המוסר, ולומר כי אם המצב החברתי והמוסרי לא ישתפר – כשם שחרבה שילה כך ייחרב גם המקדש בירושלים.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה:
נבואת ירמיהו עוסקת בין השאר בהיות גורלו של עם ישראל תלוי במעשיו הטובים, ובכך שאין לו "תעודת ביטוח" בדמות משכן ה' שמכפר על חטאיו. נוכל להרהר:

  • האם יש בחיינו פעמים שאנו עושים משהו טוב בגזרה אחת כדי לפצות על התנהגות לא נאותה או כדי שלא נצטרך לקבל אחריות על מעשינו בגזרה אחרת?
  • האם גם לנו יש "תעודות ביטוח" מעין אלו? לדוגמה: אנו אוכלים אוכל עתיר קלוריות אבל שותים שתייה דיאטטית; אנחנו מסוגלים להעליב חברים ולפגוע בהם, אבל מתנדבים במד"א; אנחנו לא עוזרים בבית בכלל, מתייחסים לא יפה לאחים ולהורים, אבל מדריכים בתנועת נוער ומתייחסים בסבלנות ובכבוד לחניכים.

אפשרות שנייה – הרחבה על המושג "בין אדם למקום" לעומת "בין אדם לחברו":

  • האם עמדנו בסיטואציה שבה העדפנו להיות בסדר כלפי אלוהים – כל אחד בדרכו או דרכה – על פני הבחירה להתנהג באנושיות כלפי חברינו? למשל: לצום ביום כיפור במקום לבקש סליחה מחבר.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהשוואה בין חורבן שילה לחורבן ירושלים העתידי.
מיומנות: השווינו בין מקורות מקראיים המתארים אירוע דומה (חורבן) והתחקינו אחר מקורו של חוק מקראי (רצח – דם נקי).
מתודה: שמענו שיר מחאה ושוחחנו על תוכנו ועל הקשר שלו לפרק.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משנה יומא פרק ח משנה ז
עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר,...
משנה יומא פרק ח משנה ז

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו.

אין כבוד / שבק ס'
למילות השיר קרדיט: הועלה ליוטיוב בידי jimitoork ב-5 ביולי 2011.
אין כבוד / שבק ס'

למילות השיר

קרדיט: הועלה ליוטיוב בידי jimitoork ב-5 ביולי 2011.

שלושת הקופים
שאטרסטוק מה מבטאת התמונה? באילו מצבים אנו "לא רואים ולא שומעים" אף שחושינו פועלים היטב?...
שלושת הקופים
"עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ" (ירמיהו ה, פסוק כא)

שאטרסטוק

  • מה מבטאת התמונה?
  • באילו מצבים אנו "לא רואים ולא שומעים" אף שחושינו פועלים היטב?
  • מי יכול להסב את תשומת ליבנו כשאנחנו מתעלמים מלראות את מה שקורה סביבנו?
  • האם יש לכם רעיון כיצד התנהגות כזו קשורה לנבואת ירמיהו?
מלבי"ם לפסוק ב
"עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה'" – כי היתה הנבואה מיוחדת אל הבאים בשער להקריב קרבנות, ועל...
מלבי"ם לפסוק ב

"עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה'" – כי היתה הנבואה מיוחדת אל הבאים בשער להקריב קרבנות, ועל זאת אמר – "שִׁמְעוּ דְבַר ה' כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַה'" – חושבים כי הקרבנות וההשתחוויה הוא עיקר המעשה הנרצה.

פרשת ערי מקלט – במדבר פרק לה
לג וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. וְלָאָרֶץ...
פרשת ערי מקלט – במדבר פרק לה

לג וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. לד וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ, כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הידרדרות מוסרית
בדבריו לעולים לרגל לבית המקדש, ירמיהו מתבטא נגדם בצורה קשה מאוד ומזכיר את חטאיהם באופן...
הידרדרות מוסרית
"הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם."
(פסוק ט)

איור: מיכל בן-חמו

בדבריו לעולים לרגל לבית המקדש, ירמיהו מתבטא נגדם בצורה קשה מאוד ומזכיר את חטאיהם באופן שדומה לרשימת החטאים בעשרת הדברות.
חז"ל מקשרים בין החטאים השונים הנזכרים בפסוק:

מגיד הכתוב שכל מי שהוא גונב, לסוף בא לידי שבועת שווא, שנאמר: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר" (ירמיה ז, ט).

(מכילתא דרבי ישמעאל, פרק כ, יד, א)

  • מדוע ירמיהו מזכיר רשימה ארוכה של חטאים? איזה מסר הוא רוצה להעביר?
  • כיצד מקשרים חז"ל בין החטאים?
לא לבטוח בהיכל ה'
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם… הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיה ז, ד). למה נאמר...
לא לבטוח בהיכל ה'
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

היכל ה' של ירמיהו. איור מיכל בן חמו

"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם… הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? אלא אמר להם: אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפני כלום. זה שכתוב: "שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם" (עמוס ה, כא). דבר אחר אמר להם: ראו ג׳ מקדשות שחרבו – נוב ושילה וגבעון, היזהרו שלא יחרב גם זה.

(עיבוד. על פי: אוצר המדרשים, ל"ב מידות באגדה, א, ה)

  • בדבריו אל העם חוזר ירמיהו 3 פעמים על המילים "היכל ה'".
    האם אתם מסכימים עם פירושי האגדה לסיבה לכך, או שירמיהו התכוון לדעתכם למשהו אחר?
מערת פרצים
ירמיהו מוחה על הפיכת בית המקדש למערת פריצים. אך מה משמעות המילה "פריצים"?חיפוש של המילה...
מערת פרצים
"הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם, גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם ה'."
(פסוק יא)

איור: מיכל בן-חמו

ירמיהו מוחה על הפיכת בית המקדש למערת פריצים.
אך מה משמעות המילה "פריצים"?
חיפוש של המילה "פָּרִיץ" במילון מלמד על שתי משמעויות:

  1. כינוי בפי היהודים לאציל או לבעל אחוזה פולני, שיהודים בגולה חיו בחסותו ושילמו לו מיסים.
  2. כינוי לאדם מושחת, הולל, פורק עול.
  • בדקו ב-dicta את הופעות המילה "פריץ" במקרא.
    איזו משתי המשמעויות מתאימה לדבריו של ירמיהו? הסבירו.
שרירות לב
הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה תמיד בסמיכות למילה "לב" על הטיותיה השונות, קושרת בינה לבין...
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע, וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

איור: אורי פנחסי – ממתין לתשובת צוות 929

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה תמיד בסמיכות למילה "לב" על הטיותיה השונות, קושרת בינה לבין השורש שר"ר. כמו שהשריר קשה כשהוא מתכווץ, כך גם הלב קשה לעיתים. לפיכך המושג "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר.

להמשך קריאה

הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ונמצא בשימוש בעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, ירמיהו מוסיף ברוב הפעמים את המילה "הרע" אחרי המילה "לב".
יש פרשנים, כמו למשל רש"י ומצודת ציון, שסברו שהמילה "שרירות" היא מהשורש שו"ר שמשמעותו ראייה. כלומר – בני ישראל לא שמעו לאלוהים אלא הלכו לפי ראיית (נטיית) הלב הרעה שלהם.

  • כיצד משתמשים היום בביטוי "שרירות לב"? חפשו ברשת וספרו מה מצאתם.
ירמיהו שובר את הכלים
הנרי פוסלי, מהדור הראשון של הזרם הרומנטי באומנות, קיבל השראה ליצירותיו מסיטואציות דתיות מלאות רגש...
ירמיהו שובר את הכלים
"וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ."
(פסוק יד)

הנרי פוסלי, הנביא ירמיהו, מאוסף מוזיאון מטרופוליטן לאומנות, מתוך ויקישיתוף

הנרי פוסלי, מהדור הראשון של הזרם הרומנטי באומנות, קיבל השראה ליצירותיו מסיטואציות דתיות מלאות רגש ודרמה. פוסלי צייר דמויות מלאות חיוּת ונחישות, והצטיין בתיאור דמויות בתנועה. יצירתו זו משקפת היטב את דרכו הנבואית הדרמטית של ירמיהו. הנביא הקשיש מתואר כשהוא נשען על מקל הליכה בידו האחת, ובידו השנייה מניף בזעם כד כעומד לנפצו.

  • התבוננו ביצירת האומנות של פוסלי וקראו את פסוקי פרק ז. האם לדעתכם תיאר פוסלי נאמנה את דמותו של הנביא ירמיהו?
    הביאו ציטוטים המחזקים את עמדתכם.
ירמיהו מבכה את חורבן המקדש
בנבואות ירמיהו יש שניוּת – מצד אחד הוא נביא החורבן המנבא על ההרס ועל הגלות...
ירמיהו מבכה את חורבן המקדש
"וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ."
(פסוק טז)

רמברנדט ואן ריין, ירמיהו מבכה את חורבנה של ירושלים, 1630, מאוסף רייקסמוזיאום

בנבואות ירמיהו יש שניוּת – מצד אחד הוא נביא החורבן המנבא על ההרס ועל הגלות שתבוא, מצד שני הוא נביא שבוכה על החורבן. לא סתם אלוהים אומר לו שלא יתפלל בעד העם.

להמשך קריאה

את השניוּת הזו מבטא רמברנדט ביצירתו זו באמצעים היוצרים מתח וניגודיות, למשל – כלי המקדש המונחים לפני ירמיהו לא איבדו את זוהרם הפיזי אך איבדו את מקומם הרוחני, ירמיהו לבוש בגדי פאר אך רגלו יחפה, כלי המקדש המונחים לפניו מוארים ומצוירים בדייקנות, בעוד שאר חלקי התמונה מצוירים באופן מרומז ולא ברור. ברקע נראית כפי הנראה ירושלים העולה בלהבות.
ירמיהו משעין את ראשו בכבדות על ידו השמאלית. תנוחה זו מכונה "תנוחת המלנכוליה", והיא מבטאת צער ושקיעה בהרהורים. מאחוריו ניצב עמוד כביר המשרה תחושה של עוצמה ויציבות שמנוגדת גם היא לדבריו של הנביא, המתאר כיצד ניתצו הכשדים את עמודי המקדש (ירמיהו נב, יב-יז).

עיבוד. מבוסס על יעל מאלי, תנוחת המלנכוליה באתר 929

  • היצירה של רמברנדט מבליטה מתח וניגודיות בדמותו של ירמיהו.
    היכן ניתן למצוא מתח וניגודיות בדמותו בפסוקים?
גיא בן הינום
גיא בן הינום הוא פיסת טבע בלב העיר ירושלים.  בימי ירמיהו ניצב בלב הגיא (במקום...
גיא בן הינום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

צילום: shutterstock.com

צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית

גיא בן הינום הוא פיסת טבע בלב העיר ירושלים. 

בימי ירמיהו ניצב בלב הגיא (במקום שבו זורם הנחל) פסלו של האל העמוני מֹלֶךְ. הדרך לעבוד את האל מולך הייתה מחרידה – הקרבת בנים ובנות. ‫ייתכן שהגיהנום שהתרחש כאן הוא מקור שמו של הוואדי, גיא בן הינום, המכונה במקרא גם "גיא התופת" בשל הזוועות שהתרחשו בו.

  • לפי דברי ירמיהו – האם הפולחן הדתי של בני ישראל בגיא בן הינום היה מכוון לעבודת אלוהי ישראל או לעבודת האל מולך? הוכיחו מהפסוקים.
מה קרה לשילה?
ירמיהו משווה את עתידה של ירושלים החוטאת לגורלה של שילה שנחרבה. בשילה עמד משכן ה',...
מה קרה לשילה?
"כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה, וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל."
(פסוק יב)

לכניסה לסיור לחצו על התמונה

ירמיהו משווה את עתידה של ירושלים החוטאת לגורלה של שילה שנחרבה.
בשילה עמד משכן ה', ושם שירתו בקודש עלי הכוהן, בניו ושמואל הנביא.

  • היכן מסופר בתנ"ך על חורבנה של שילה?
  • חפשו באתר dicta את הערך "שילה", ואתרו את הפסוקים המתארים את חורבנה.
קורבנות
הפרק מהסדרה "תוהו ובוהו" עוסק בחשיבות הפולחן בעולם העתיק. הקרבת קורבנות הייתה עיקר המעשה הדתי...
קורבנות
"כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח."
(פסוק כב)

הפרק מהסדרה "תוהו ובוהו" עוסק בחשיבות הפולחן בעולם העתיק.
הקרבת קורבנות הייתה עיקר המעשה הדתי בכל הדתות, וביטאה את מה שהאדם יכול לתת לאל שלו.

  • כיצד סותרים דברי ירמיהו את דברי התורה בנוגע לקורבנות?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל, פרק 6: השיבה | כאן 11 לשעבר רשות השידור / 2016

קץ עידן הקורבנות
תומר פרסיקו מדבר על האירוע שגרם להפסקת הקרבת הקורבנות בעולם העתיק. פרופ' סטרומזה הציע שעלתה...
קץ עידן הקורבנות
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר."
(פסוק כא)

תומר פרסיקו מדבר על האירוע שגרם להפסקת הקרבת הקורבנות בעולם העתיק.
פרופ' סטרומזה הציע שעלתה תודעה דתית אחרת: פחות תיווך על ידי כהונה, ויותר דת של אמונה פנימית שאינה מצריכה קורבנות.

  • האם לדעת ירמיהו יש להפסיק להקריב קורבנות? מדוע?

קרדיט: תומר פרסיקו על הספר "קץ עידן הקורבנות" מאת פרופ' גדליה סטרומזה. צילום אמיל סלמן / הארץ, 2014

ביטוח החיים של אנשי יהודה
השיעורטון (שיעור בסרטון) מסכם את תפיסת הביטוח של העם: המקדש הוא ערובה לאי-חורבן. אנשי יהודה...
ביטוח החיים של אנשי יהודה
"עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר ה' כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לה'."
(פסוק ב)

השיעורטון (שיעור בסרטון) מסכם את תפיסת הביטוח של העם: המקדש הוא ערובה לאי-חורבן.
אנשי יהודה חושבים שהם יכולים לעמוד לפני האל בבית המקדש ובזכות כך להגיד לעצמם – ניצלנו.

  • האם לפי פרק ז ירמיהו מאמין בתפיסת הביטוח של העם?

קרדיט: שיעורטון – ירמיה א 3-1, ז 20-1 / 2015

נשים והכנת לחם במקרא
ההיסטוריה של הלחם הולכת 10,000 שנים אחורה, אל תחילת המהפכה החקלאית. הכנת הלחם היא תהליך...
נשים והכנת לחם במקרא
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

ההיסטוריה של הלחם הולכת 10,000 שנים אחורה, אל תחילת המהפכה החקלאית.
הכנת הלחם היא תהליך ארוך – קציר, טחינה, הוספת נוזל וייבוש באפייה.
לחם מבטא את כל המזונות כולם, את הקיום, משהו בסיסי מאוד שגם אנשים עניים יכולים להרשות לעצמם.
הלחם שימש בטקסים דתיים, כמו בהבאת הקורבנות, וכן נזכר בשירה ובתפילה. אנשים התפללו לאל שיביא גשם כדי שהחיטה תצמח.

  • בעקבות דבריה של הילה אלפרט, כיצד אפשר להסביר את דברי ירמיהו – מדוע נשים לשו בצק לִמְלֶכֶת השמיים (כלומר – לְמַלְכַּת השמיים, האלה האם)?

קרדיט: ועשי לו הביריה / הילה אלפרט