סגור תצוגת כיתה
הפרק

פסח – זכר ליציאת מצרים

פסוקים א-ח

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נלמד על חוקי פסח כפי שהם מתוארים בדברים פרק טז ובשמות פרק כג. נבחן את המופעים השונים של ציון חגיגות פסח במקרא, ומתוך השוואה בין הדומה לשונה ביניהם ננסה לזקק יחד את הרעיון של החג שהוא זכר ליציאת מצרים – חג שמהויותיו הם תהליך יציאה מעבדות לחירות, אמונה בה' ובעקבותיה התרחקות מעבודה זרה, דאגה לחלש בחברה והודיה על מתנת הארץ והיבול.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר:
נשמע את השיר 'איך יודעים שבא אביב' בביצוע להקת ג'יין בורדו.
במהלך ההאזנה ננחה את התלמידים לכתוב לפחות שתי תשובות מתוך השיר לשאלה "איך יודעים שבא אביב?" – ונראה שהרבה מהן קשורות לחג הפסח. ("סלים כבדים עם יין ומצות", "ואם שרים שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא")
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם יש קשר מהותי בין פסח ובין האביב?
  • האם הם מסמלים דברים דומים?
  • האם יש סיבה שמתאים לחגוג את פסח דווקא באביב ולא בעונה אחרת? (למשל: האביב מסמל התחלה חדשה, כפי שפסח מסמל יציאה לחופשי מעבדות וכן הלאה)

אפשרות שנייה – סדר פסח של פליטים וישראלים:
נצפה יחד במודעה על סדר פסח של פליטים וישראלים מתוך אתר בית תפילה ישראלי.
נשאל את התלמידים:

  • מה מיוחד בסדר פסח שכזה?
  • אילו ערכים שקשורים לחג הפסח הוא מבקש לבטא?
  • למה לדעתכם זהו פסח משותף לפליטים ולישראלים יחד?
  • האם יש לכם רעיון כיצד המנהג הזה קשור, אם בכלל, ליציאת מצרים? (בפסח הוציא אותנו ה' מארץ מצרים, שבה היינו גרים וחלשים. כעת, כשיש לנו מדינה משלנו, מצווה עלינו לזכור שלא מזמן היינו בעצמנו גרים בארץ מצרים, ומתוך זיכרון זה לשתף את הגר והחלש בתוכנו בשמחת החג)

נציין שהיום נעסוק בין השאר בשאלה מדוע יש לחגוג את פסח "זכר ליציאת מצרים", וכאן יש דוגמה קונקרטית לאחד מן הקשרים הבולטים בין יציאת מצרים לימינו.

אפשרות שלישית – כל דכפין:
נקרין על הלוח מודעה של המשרד לשוויון חברתי המזמינה את הציבור לארח אזרחים ותיקים לליל הסדר, מתוך אתר gov.il.
לחלופין אפשר להקרין מודעה דומה של האגודה למען החייל המבקשת לערוך סדר פסח לחיילים בודדים.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם משרד ממשלתי מקדם מנהג כזה?
  • מדוע האגודה למען החייל מבקשת לדאוג באופן ציבורי לחיילים שאין להם איפה לחגוג את החג?

נציין שמנהג הדאגה לחלש ולערירי שלא יאכלו לבדם בחג מופיע ביתר שאת בחג הפסח לעומת חגים אחרים. נשאל את התלמידים:

  • האם תוכלו לחשוב למה דווקא בפסח אנו רואים דאגה מוגברת לאנשים החלשים והבודדים?
  • כיצד זה קשור לסיפורו של חג הפסח ולמשמעותו ההיסטורית? (במצרים היינו חלשים ומבודדים, ונגאלנו – לכן באחריותנו לאפשר גאולה לחלש ולבודד שחי אתנו, במיוחד בחג זה שזה הרעיון העיקרי שלו)

הזמנה לקריאה

מושגים בסיסיים בחג הפסח:
נקרא את פסוקים א-ח ונשאל את התלמידים:

  • במה עוסקים פסוקים אלה? (הלכות חג הפסח)

נקרין על הלוח תרגיל בביאור מושגים בפסוקים ב-ד ונזמין תלמידים לציין ליד כל שורה את המושג המתאים: פסח, שאור או מצות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

הוראות לחגיגות הפסח:
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לאתר כמה שיותר הוראות הקשורות לאופן קיום החג.
נקרין על הלוח את ההיגדים בליווי הסברים למילים או ביטויים קשים להבנה.

חג האביב:
נקרא את פסוק א ונשאל:

  • מה לדעתכם פירוש המילים: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב"?
  • מה הקשר בין חודש האביב ובין חג הפסח?

נקרין על הלוח את פרשנות הרב שטיינזלץ ואת פירוש רש"י לפסוק.
נשאל את התלמידים:

  • על פי פירוש הרב שטיינזלץ, מדוע צריך להקפיד לשמור שפסח יחול באביב? (כי באביב מבשילה התבואה החדשה)
  • מה מוסיפה לנו פרשנות רש"י על הקשר בין הבשלת התבואה ובין חג הפסח? (התבואה היא מנחת העומר, שאותה צריך להקריב בבית המקדש בתחילת חג הפסח)
  • כיצד אפשר לוודא שהבשלת התבואה וציון החג בחודש ניסן יהיו חופפים? (לעבר את השנה)

נסביר: הציווי "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" מבקש לוודא שתהיה חפיפה בין הבשלת התבואה לחג הפסח. מכיוון שבכל שנה יש פיגור של 11 יום בין חודש ניסן (הנמנה לפי מחזור הלבנה) ובין מועד האביב (הנמנה לפי מחזור החמה), לא תמיד הפסח יוצא בדיוק באביב. לכן יש להוסיף חודש – כלומר, לעבר את השנה פעם בשלוש שנים.

פסח ארץ-ישראלי:
נזכיר שחוקי הפסח כבר ניתנו פעם אחת בעבר, בספר שמות פרקים יב-יג, אבל בפרקנו מופיע בפעם הראשונה החיבור בין פסח לאביב. נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם אפשר כעת לדבר על הקשר של פסח למעגל השנה החקלאי, ואילו בפסח שבעת יציאת מצרים החיבור למעגל השנה לא היה רלוונטי? (חוקי הפסח בדברים פרק טז נאמרים לפני הכניסה לארץ – כאן אפשר לקשור קשר בין החג ובין האדמה והעונה החקלאית; חוקי הפסח שנצטוו ישראל בספר שמות הם 'פסח מצרים' – אירוע חד-פעמי שנעשה ערב היציאה ממצרים. אנו כמובן חוגגים את פסח דורות)
  • מהו העיקרון החוזר בפסוקים ב, ה, ו? (ריכוז הפולחן, חובה לקיים את הפסח אך ורק "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ")

נציין כי גם ציווי זה הוא חידוש על המצווה בפסח מצרים. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם מופיעה כאן החובה לקיים את הפסח במקדש, ובפסח מצרים זה לא מופיע? (רק לקראת הכניסה לארץ וההתנחלות בה זה נעשה רלוונטי)
  • כיצד לדעתכם החובה לקיים את הפסח במקום אחד בלבד משפיעה על אופיו של החג? (כך הפסח נהיה חג לאומי שנערך ברוב עם)

זכר ליציאת מצרים:
נשאל את התלמידים:

  • על פי פרק טז בדברים, מדוע יש לציין את חג הפסח? כמה פעמים סיבה זאת חוזרת? (כדי לזכור את יציאת מצרים: "כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" – פסוק א, אזכור יציאת מצרים חוזר עוד פעמיים בפסוק ג)
  • מה משמעות הזיכרון? למה חשוב לזכור שהיינו עבדים?
  • כיצד תודעה זו משפיעה על התרבות הארץ ישראלית היום?
  • האם לדעתכם האמצעים הסמליים כגון אי אכילת חמץ וההתייחסות ללחם כלחם עוני עוזרים להפנים את ערכי החג?
  • האם אתם מכירים מקרים שבהם גם הגאולה הפרטית של האדם קורית בחיפזון וברגע אחד הכול משתנה?
  • מהם המסרים והערכים העולים מסיפור יציאת מצרים ומועברים מדור לדור בציון חג הפסח?

נשמע הצעות שונות ואחר כך נסכם שלושה היבטים כיצד השפיעה יציאת מצרים על עם ישראל לפי הסיפור המקראי.
הערה למורה: חג הפסח מופיע בהקשרים נוספים רבים. המעוניינים להרחיב את הלימוד מוזמנים להיעזר בקובץ שיעור הרחבה ב'אפשר עוד…'.

מבט לחיים

בעקבות ההיבטים (הלאומי, החברתי והאמוני) של השפעת יציאת מצרים על עם ישראל שלמדנו נבקש מהתלמידים לפרט מהם מנהגי חג הפסח המוכרים להם כיום, נכתוב אותם על הלוח ונוסיף בעת הצורך: ליל הסדר, ניקיון פסח, אכילת מצות, ביעור חמץ וכן הלאה.
נשאל את התלמידים:

  • האם יש במנהגים אלה ביטוי לחירות הלאומית וליסודות הזהות של עם ישראל שלמדנו בשיעור זה – אמונה באל אחד והתנגדות לעבודה זרה, שוויון חברתי ודאגה לחלש מתוך זיכרון העבדות?
  • האם גם היום יכול חג הפסח וזיכרון העבדות לחזק את הזהות שלנו ברגעי משבר שעובר העם, בארצו או בגלות?
  • האם החזרה של היהודים לארץ אחרי 2,000 שנות גלות (פרעות, גזרות ובסוף שואה) נותנת משמעות חדשה לחג הפסח – חג החירות?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: העמקנו בשאלה כיצד זיכרון יציאת מצרים שבפסח מבטא את מהותו הפנימית של החג – חג של חירות לאומית, אמונה בה' וכינון חברת צדק בארץ ישראל.
מיומנויות: הבנו את חשיבות החג מתוך ההקשר ההיסטורי והרקע החקלאי.
מתודות: עבודה בזוגות, קריאה בפסוקים, הבנת הביטויים במקרא, ודיון על המשמעות בימינו.

אפשר עוד...

מאמרים:

שיעור הרחבה – זכר ליציאת מצרים:
נזמין את התלמידים לבקר בכמה אירועים מקראיים שבהם נחגג הפסח ולנסות לזהות את ההיבטים המתאימים של זיכרון יציאת מצרים בכל מקור:

  • היבט אמוני: יציאת מצרים מייצגת את האמונה בה' ואת ההתרחקות מעבודה זרה.
  • היבט לאומי: יציאת מצרים מסמלת את הלאומיות של עם ישראל ואת זיקתו לישראל.
  • היבט חברתי: זיכרון העבדות מכונן חברת צדק: העם שהיה גר, עבד ועני יכונן חברה הוגנת שדואגת לחלש ולזר בתוכה.

נחלק לתלמידים עבודת חקר בקבוצות שבה תלמד כל קבוצה על חגיגת הפסח במקור מקראי אחר, ומתוך הלימוד נצא להשוואה ולדיון במליאה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונבקש מכל קבוצה להציג בקצרה את הלימוד שלה: מהי התקופה שבה נחגג הפסח וכיצד סייע ציון חג הפסח לחזק ערכים מסוימים שאותם היה צורך להדגיש בקרב העם בתקופה זו.
בנקודה זו נתמקד גם בהשוואה בין שתי החגיגות של פסח ביד באייר – בכרטיסיית במדבר ובכרטיסיית חזקיהו. נשאל:

  • מה ההבדל בין החוגגים באיחור במדבר ובין החוגגים בתקופת חזקיהו? (במדבר הטמאים בלבד חגגו באיחור, ואילו בתקופת חזקיהו כל העם חגג באיחור)

נציין שפסח הוא החג היחיד שיש בו הלכה מפורשת של 'פסח שני' – כלומר שאפשר לחגוג את החג באיחור של חודש, ומי שלא חוגג חוטא לה'. זוהי דוגמה שמבטאת את חשיבותו היתרה של החג לעומת חגים אחרים, שאין בהם אפשרות כזו.
מתוך ההשוואה בין הכרטיסיות, נסכם על הלוח את המסקנות:

  • כיצד מכונן זיכרון יציאת מצרים בפסח את מהותו הפנימית של החג?

מתוך המסקנות האלה נבקש מהתלמידים לשוב לשאלת "הערך העיקרי" בכרטיסיות שלמדו ולבדוק אם זיהו נכון את הערך שחג הפסח מדגיש ואם ישנם ערכים אחרים שלא זיהו ומתאימים גם הם. נשאל:

  • מתוך כך, מהו תפקידו של הזמן בציון חג הפסח? (זהו חג שמניח שזיכרון העבר והנכחה מתמדת של האירועים החשובים שהתרחשו בו יכולים להשפיע השפעה של ממש על הבחירה של העם כיצד לחיות את חייו בהווה)
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
איך יודעים שבא אביב
למילות השיר קרדיט: פורסם בערוץ הרשמי של גלגל"ץ ב-15 באפריל 2019.
איך יודעים שבא אביב

למילות השיר

קרדיט: פורסם בערוץ הרשמי של גלגל"ץ ב-15 באפריל 2019.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אופן קיום החג
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ". "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם...
אופן קיום החג
  • "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ".
  • "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".
  • "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, לֶחֶם עֹנִי"
  • "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר (מחמצת שאור שממנה התפיחו את הלחם) בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים".
  • "לֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר" – עליך לאכול את קורבן הפסח כולו באותו הערב, אסור לשמור בשר לבוקר המחרת.
  • "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ".
  • "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ (בעת השקיעה), מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם".
רש"י ושטיינזלץ לפסוק א
פירוש הרב שטייזלץ:שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ. שמור והקפד שימי הפסח שבחודש...
רש"י ושטיינזלץ לפסוק א

פירוש הרב שטייזלץ:
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ. שמור והקפד שימי הפסח שבחודש הראשון לחודשי השנה (חודש ניסן) יחולו תמיד באביב, זמן הבשלת התבואה החדשה.

רש"י:
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" – קודם בואו, שמור שיהא ראוי לאביב, להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו – עָבֵּר את השנה (הוסף חודש נוסף – אדר ב' – כך שתהיה שנה מעוברת)

השפעת יציאת מצרים על עם ישראל
היבט אמוני: יציאת מצרים מייצגת את האמונה בה' ואת ההתרחקות מעבודה זרה – אלוהים הבטיח...
השפעת יציאת מצרים על עם ישראל
  • היבט אמוני:
    יציאת מצרים מייצגת את האמונה בה' ואת ההתרחקות מעבודה זרה – אלוהים הבטיח מראש שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים בברית בין הבתרים וקיים את הבטחתו. יתר על כן, בלי כוח אלוהי פעיל לא היה סיכוי לעם של עבדים להשתחרר ממעמדו באותם הימים.
  • היבט לאומי:
    יציאת מצרים מסמלת את הלאומיות של עם ישראל ואת זיקתו לארץ ישראל.
  • היבט חברתי:
    זיכרון העבדות מכונן חברת צדק: העם שהיה גר, עבד ועני יכונן חברה הוגנת שדואגת לחלש ולזר בתוכה.
פנים אל מול פנים
  "אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ…" אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק...
פנים אל מול פנים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ..."
(פסוק טז)

 

"אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ…" אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך.

(מדרש ספרי דברים, קמג, ז)

  • המדרש מנוסח בלשון יחיד, ומתאר קרבה גדולה בין האל לאדם המבקש אותו. לפי המדרש, מה המשמעות הדתית-אמונית של העלייה לרגל?
סיפורי ניסים
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח לִנְעֹל דַּלְתֵי בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.וּכְשֶׁבָּא מָצָא נָחָשׁ קָשׁוּר בְּטַבְּעוֹת דַּלְתוֹתָיו. שׁוּב...
סיפורי ניסים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר..."
(פסוק טז)

Chaban Oksana / Shutterstock.com

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח לִנְעֹל דַּלְתֵי בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.
וּכְשֶׁבָּא מָצָא נָחָשׁ קָשׁוּר בְּטַבְּעוֹת דַּלְתוֹתָיו.
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.
וּבָא וּמָצָא חֲתוּלוֹת מְקֹרָעוֹת לִפְנֵיהֶן.
להמשך המדרש

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס כְּרִי שֶׁל חִטָּיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לְרֶגֶל.
וּכְשֶׁבָּא מָצָא אֲרָיוֹת מַקִּיפִים לְחִטִּים.
וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים עֲשִׁירִים שֶׁהָיוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְהָיוּ לָהֶם שְׁכֵנִים רָעִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.
וְהָיוּ אוֹמְרִים: אֵימָתַי יַעֲלוּ הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלַיִם
וְאָנו נִכְנָסִים וּמְקַפְּחִים אֶת בָּתֵּיהֶם וְנוֹטְלִים כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם.
הִגִּיעַ זְמַן וְעָלוּ הָאַחִים.
זִמֵּן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים כִּדְמוּתָם וְהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם.
כְּשֶׁבָּאוּ הָאַחִים מִיְּרוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לְשִׁכְנֵיהֵם דּוֹרוֹנוֹת מִכָּל מָה שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּהֶם מִיְּרוּשָׁלַיִם.
אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: הֵיכָן הֱיִיתֶם?
אָמְרוּ לָהֶם: בִּירוּשָׁלַיִם.
– אֵימָתַי עֲלִיתֶם?
– בְּיוֹם פְּלוֹנִי.
– וְאֵימָתַי בָּאתֶם?
– בְּיוֹם פְּלוֹנִי.
– וְאֶת מִי הִנַּחְתֶּם בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם?
– לֹא הִנַּחְנוּ שׁוּם אָדָם.
אָמְרוּ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא עֲזָבָם וְלֹא יַעַזְבֵם לְעוֹלָם.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • המדרש מונה ניסים שהתרחשו לאנשים שבחרו לעלות לרגל והשאירו מאחוריהם את הבית ואת המשק החקלאי. מה אפשר ללמוד על מנהג העלייה לרגל מעצם הצורך שהיה באותם הימים לספר סיפורים שכאלה?
ושמחת בחגך והיית אך שמח
חג סוכות חל בחודש תשרי, סמוך לפתיחת שנת הלימודים. בימי המקרא נפתח לוח השנה העברי...
ושמחת בחגך והיית אך שמח
"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… ...וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ."
(פסוקים יד-טו)

Christos Georghiou / Shutterstock.com

חג סוכות חל בחודש תשרי, סמוך לפתיחת שנת הלימודים. בימי המקרא נפתח לוח השנה העברי בחודש ניסן (בחג האביב, הוא חג פסח). חג סוכות, הוא חג האסיף, התרחש לקראת סיומה של שנה החקלאית. החג היה והינו עדיין חגיגה של איסוף היבול מהשדה, ומכאן נובעת השמחה הגדולה של החקלאים שנחוגה בבית המקדש. משמעות המילה "אך" בביטוי זה היא "רק". והיית רק שמח. בלי אבל, בלי אולי, רק שמח בחלקך.

  • שמחה היא רגש פנימי שהאדם חש באופן טבעי. אם כן, מה המטרה בציווי לשמוח בהקשר של חג סוכות?
לחם עוני
לֶחֶם עֹנִי הוא המצה שנוהגים לאכול עד היום בפסח. בארמית הוא נקרא: "לַחְמָא עַנְיָא", והפִּסקה...
לחם עוני
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ."
(פסוק ג)

Timonina / Shutterstock.com

לֶחֶם עֹנִי הוא המצה שנוהגים לאכול עד היום בפסח. בארמית הוא נקרא: "לַחְמָא עַנְיָא", והפִּסקה "הָא לַחְמָא עַנְיָא" (זה לחם העוני) המזכירה אותו פותחת את ההגדה שקוראים בליל הסדר. אכילת לחם עוני היא מרכיב חשוב בפעולת שימור הזיכרון של יציאת מצרים, פעולה שתחילתה ממש בתוך גופו הפיזי של האדם. נדמה שמילותיו של המשורר מאיר אריאל: "אני אוכל וזוכר" לכדו רעיון עתיק זה.

  • באותו הפרק, לחם העוני נקרא גם מצות. אם כן, מה מטרת השימוש במונח לחם עוני?
שבועות - אליהו אריק בוקובזה
שבועות הוא גם חג הביכורים המעלה על נס שפע חקלאי. שתי הדמויות שבוקובזה מצייר נטועות...
שבועות - אליהו אריק בוקובזה
"וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
(פסוק י)

אליהו אריק בוקובזה, שבועות, 2013, שמן מעל אקריליק על בד, 110×90 ס"מ, אוסף פרטי. © אליהו אריק בוקובזה

שבועות הוא גם חג הביכורים המעלה על נס שפע חקלאי. שתי הדמויות שבוקובזה מצייר נטועות בהקשרי עולם החקלאות והמיתוס. האישה ששיבולים בידיה היא מעין אלת אדמה ופוריות, הרועה הצעיר נושא שה. את השפע שמתקשר לביכורים מדגישה ערמת הפירות הגדושה על כובעה של האישה — הפרט הבולט ביותר בציור.

להמשך קריאה

על כתפיו של הילד נח שה שאותו הוא מחזיק בתנוחת "הרועה הטוב": דימוי יהודי–נוצרי המרמז על האל כמקבץ וכשומר על עדרי מאמיניו. המשא נראה כבד על כתפי הילד
החנוט בבגדי חג וזר לראשו. אלת האדמה העגומה ומבטו של "הרועה" החומק הצידה מושכים על הציור תו של מבוכה.

מבוסס על: אליהו אריק בוקובזה, מבט על זהות יהודית מפוצלת, 2015. © בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי.

  • היצירה עוסקת בחג השבועות, חג של שמחה חקלאית. מה ביצירה תואם את אווירת השמחה של החג ומה מעורר אי-נוחות או הרגשה של העברת ביקורת?
סדר ראשון בירושלים - ראובן רובין
בציור "סדר ראשון בירושלים" אנו רואים את האומן עצמו ליד שולחן ליל הסדר (יושב בפינה...
סדר ראשון בירושלים - ראובן רובין
"לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם."
(פסוקים ה-ו)

בציור "סדר ראשון בירושלים" אנו רואים את האומן עצמו ליד שולחן ליל הסדר (יושב בפינה השמאלית), בנו יושב על ידו ואשתו ניצבת מאחוריו. יתר האורחים מסמלים את כל מרכיבי החברה הישראלית בת הזמן ההוא, שנת 1950, שנתיים לאחר הקמת המדינה. בשולחן הסדר, המאזכר גם את היצירה ”הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה-וינצ'י, מתאחדים כולם בהרמוניה סביב החג, המסורת והמנהגים היהודיים.

להמשך קריאה

ברקע מצוירת ירושלים האידיאלית והאלגורית, המצביעה על הקשר ועל המחויבות של
המשתתפים בסעודה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. השיבוץ החזותי של ירושלים בתמונת סעודת ליל הסדר מתכתב עם הברכה המסיימת את ההגדה של פסח: ”בשנה הבאה בירושלים". הכיסופים והגעגועים לירושלים חוזרים ומופיעים במהלך הדורות, ואצל רובין הם מקבלים העצמה ודגש.

מבוסס על: תרבות ישראל באמנות החזותית – הצעה להוראה בין-תחומית: אמנות ותרבות ישראל, עמ' 44. © משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית.

  • נסו לזהות מי הן הדמויות המרכיבות את הפסיפס הישראלי לפי הציור (שימו לב שמדובר בשנת 1950).
  • ציינו נקודות דמיון ושוני משמעותיות, בין הפסוקים בפרק המתארים את חג הפסח לבין האופן שבו החג מוצג ביצירה.
שער העיר
השער היה מרכז החיים של העיר המקראית. השער לא היה רק פתח לכניסה בחומת העיר...
שער העיר
"לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ..."
(פסוקים ה-ו)

שער העיר הכנענית בדן, התקופה הכנענית. לפני השער הייתה רחבה גדולה מרוצפת חלוקי אבן ומבנים, אולי מבנים הקשורים למסחר. צילום: Ani Nimi, מתוך ויקישיתוף

השער היה מרכז החיים של העיר המקראית. השער לא היה רק פתח לכניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בחדריו ניהלו את המשפט, את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי. רעיון מרכזי שעולה מהפרק קשור בשער העיר – על פי הכתוב, הפולחן יתקיים במקום אחד בלבד: "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ" (פסוק ה), ולעומת זאת, המשפט יתקיים בכל מקום, ככתוב: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (פסוק יח).

מבוסס על: "שער העיר", אתר מקראנט. © מטח.

  • שער העיר היה מוקד פעילות מרכזי בחיי האדם בעת העתיקה.
    הדרישה בפרק היא ליצור מרחב אחר להקרבת הקורבנות, שאינו קשור למרחב היום-יומי.
    הסבירו – מה הפרק דורש מהאדם לעשות?
המקום
מה הוא המקום אשר בחר ה'? ספר דברים משאיר זאת כחידה לא פתורה. הביטוי "המָּקוֹם...
המקום
"...בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם."
(פסוק יא)

הר גריזים, המקום הקדוש ביותר לשומרונים. צילום: Edward Kaprov, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

מה הוא המקום אשר בחר ה'? ספר דברים משאיר זאת כחידה לא פתורה.
הביטוי "המָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" ייחודי לספר דברים, ומופיע שש פעמים בפרק טז. הדרישה שעולה בספר היא לרכז את כל מעשי הפולחן לאל האחד והיחיד במקום אחד ויחיד – הספר מרכז מחדש את האמונה הישראלית ממרחבי המדבר אל מקום מסוים אחד. אבל שם המקום – השם ירושלים – למרבה ההפתעה, לא מוזכר בתורה.

  • כאמור, אין בתורה אזכור מפורש של שם המקום אשר בחר ה' או של ירושלים. אפשר למצוא לכך הסברים מנומקים בגישה המסורתית ובגישה המחקרית-ביקורתית.
    מה להשערתכם התשובה לחידה זו?
מנהג העלייה לרגל
המילה "רְגָלִים" בלשון המקרא פירושה פְּעָמִים, והמושג "עלייה לרגל" אינו מכוון להליכה ברגל, אלא למצווה...
מנהג העלייה לרגל
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם."
(פסוק טז)

צילום: קובי הראתי, עיר דוד

המילה "רְגָלִים" בלשון המקרא פירושה פְּעָמִים, והמושג "עלייה לרגל" אינו מכוון להליכה ברגל, אלא למצווה לעלות לירושלים לבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש הרגלים – "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת" (דברים טז, טז). תחילה היו עולים למקום מושבו של המשכן, כגון שילה, ולאחר שנבנה בית המקדש הראשון החלו לעלות לירושלים.

מבוסס על: טריה פיליפ ומתיה קם, "עלייה לרגל לירושלים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • מצוות העלייה לרגל מחייבת רק את הגברים – "כָּל זְכוּרְךָ", אבל עליות לרגל היו למעשה עניין לכל המשפחה. במה הייתה כרוכה, מבחינה משפחתית, העלייה לרגל עבור משפחה בחברה חקלאית?
  • מנהג העלייה לרגל הוא מנהג חוצה דתות ותרבויות ומאפיין את האנושות מראשיתה ועד היום. הביאו לכך דוגמה.
גלגל החגים
לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של 12 מחזורי ירח (ממולד עד מולד) ושל מחזור...
גלגל החגים
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה."
(פסוק א)

לוח גזר שנמצא בתל גזר הוא לוח שנה חקלאי המונה את חודשי השנה (בתמונה העתק המוצג במוזיאון ישראל), Yoavd, נובמבר 2012 ,GFDL

לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של 12 מחזורי ירח (ממולד עד מולד) ושל מחזור שמש – משך הזמן של הקפָה אחת של כדור הארץ את השמש מחולק ב-12 חודשים. כדי להתאים את שני הלוחות, העברי והלועזי, שאורכם שונה, ולהסדיר את עונות השנה (הקשורות במיקומו של כדור הארץ בהקפתו את השמש) בהתאם לאירועים דתיים וחקלאיים, בכל שנתיים או שלוש מתווסף אל הלוח העברי חודש נוסף – אדר ב.
וכך אנו חוגגים את שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – בעונתם.

להמשך קריאה

פסח – "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" – תקופה מצוינת לחגוג את זבח הפסח עם טלאים וגדיים בתוך טבע פורח המשרה אווירה חגיגית ואופטימית; ואז יש לספור שבעה שבועות "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (או בנוסח של נעמי שמר – "בניסן הונפו בכוח כל החרמשים"), ועד שמגיעים סופו של האביב וראשיתו של הקיץ. אז התבואה מבשילה ונקצרת וראשוני הפירות מופיעים – הינה הוא חג השבועות, חג הביכורים. וכשמסתיים הקיץ, עם בוא הסתיו, אחרי שנאספו הפירות האחרונים, תעשה לך את חג הסוכות, חג האסיף, שבעה ימים "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

מבוסס על: בילי סביר, "גלגל החגים", אתר מיזם

  • מתי לדעתכם עדיף לחגוג את ראשית השנה? בניסן, החודש הראשון בימי בית ראשון, או בתשרי?
  • מה היא ההתחלה – בשיא הפריחה האביבית או כשהזרעים נטמנים באדמה וממתינים שהפוטנציאל הגלום בהם יתממש?
סימנים
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על פרק טז בספר דברים.
סימנים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם."
(פסוק טז)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על פרק טז בספר דברים.

  • הרב בני לאו מתייחס לאירוע העלייה לרגל כאל אירוע אישי של מפגש עם אלוהים. הביאו לגישתו תימוכין מהפסוקים.

קרדיט: סימנים דברים פרק טז / 929 תנך ביחד

קצרים על מועדים - פסח
צפו בסרטון הקצר על פסח ועל התכנים המאפיינים אותו.
קצרים על מועדים - פסח
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ."
(פסוק ג)

צפו בסרטון הקצר על פסח ועל התכנים המאפיינים אותו.

  • על פי הסרטון ועל פי הפרק, ציינו שני הבדלים משמעותיים בין חג הפסח כפי שהוא נחגג בתקופת התנ"ך לבין הדרך שבה הוא נחגג היום.

קרדיט: קצרים על מועדים – פסח / תרבות ישראל – מה שטוב לדעת