סגור תצוגת כיתה
הפרק

"שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי" – משל הכרם ופתרונו

פסוקים א-ז

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו ישעיהו מציג את משל הכרם – הוא מתאר להם משפט בין הכרם לבעליו ואת עונשו החמור של הכרם. הוא מגלה לנו את הנמשל: כפיות הטובה של עם ישראל כלפי אלוהים שבחר בו. המשל נאמר ככל הנראה בימי חזקיהו (כ-150 שנה לפני חורבן ממלכת יהודה).

במהלך נדון במשל ובאופן עיצובו ונדבר על הסיבה שבגללה בחר ישעיהו להעביר את המסר דווקא בצורת משל ולא בצורה ישירה.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הצגת מקרה:
נציג מצב – נבקש ממתנדב לשחק תלמיד שזלזל במחויבויותיו ונראה שאין סיכוי שיעבור את הבגרות. נבקש ממתנדב אחר לשחק את המורה שמשוחח אתו במטרה לנער אותו. לאחר ההדגמה נשחרר את התלמיד ששיחק את המורה וניגש אליו אנחנו בתפקיד המורה. נאמר לו: "עזוב הטפות עכשיו, אני רוצה לספר לך סיפור". נבקש מהכיתה לנחש איזה סיפור תכננו לספר לו. התלמידים ינחשו בווריאציות שונות שזה סיפור על מישהו שצריך לקחת את החיים שלו בידיים. נשאל את התלמידים:

  • איך ידעתם על מה יהיה הסיפור?
  • ולמה העדפנו, שלא כמו המורה בדוגמה, לספר לו סיפור ולא להטיף?

הצעה שנייה – שאלה לדיון:
אתם רואים שהחבר שלכם מידרדר ומתנהג בצורה שפוגעת בו, והחבר אינו אוהב שמעירים לו.

מהי הדרך הנכונה לפנות אליו? איך אפשר לנסות בכל זאת להגיע אליו?

(בהמשך נקשר את התשובות לבחירתו של ישעיהו להעביר את הביקורת כמשל)

  • האם כשמדברים על מישהו אחר קל יותר לקבל את הביקורת?

הצעה שלישית – ערכו של משל:
נקרא יחד את משל השועל והעורב (ראו קישור גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

לאחר קריאת המשל נשאל את התלמידים:

  • על מה מספר המשל?
  • מה כוונתו?
  • למה כותב המשל אינו אומר את דבריו באופן ישיר אלא דרך סיפור?
  • מה תפקידו של המשל?

הזמנה לקריאה

פסוק א – זיהוי המתודה:
נקרא את הסיפור ונבאר אותו במילים שלנו. אפשר לחלק לתלמידים חזקים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ובסיום קריאת הפרשנות לבקש מהם לנסח את הפסוק במילים שלהם (למשל: אשיר בבקשה במקום חברי על הכרם שלו. כרם היה לחבר שלי על קרקע טובה מאוד).

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם הנביא מספר סיפור על ידיד וכרם?

פסוקים ב-ד – משפטו של הכרם:
נבקש מהתלמידים לכתוב את הפסוקים במחברתם ולסמן את כל הפעלים המתארים את עשייתו של ידידו של הנביא בפסוק ב (יש שישה כאלו, "וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים" זוהי פעולתו של הכרם). נזהה את ריבוי הפעלים ונפרש אותם יחד אחד אחד (אפשר להסתייע בפירוש הרב שטיינזלץ באתר).

  • כיצד ריבוי הפעלים משרת את המסר שהנביא רוצה להעביר על השקעתו של ידידו בכרם? (ריבוי הפעלים מראה על התייחסות חמה, קשר של השקעה עמוקה. הוא לא סתם מטפל בכרם, הוא משקיע בו את כולו)

נסביר את המילה "בְּאֻשִׁים".

  • כיצד גמל הכרם לבעליו על כל ההשקעה והטיפוח?
  • כיצד מרגיש עכשיו הידיד שבשמו ישעיהו מדבר? (הכרם העלה ענבים גרועים שטעמם רע ואינם ראויים להכנת יין ובכך גמל רעה תחת טובה לידיד. והידיד מרגיש מרומה ומאוכזב)

נקרא יחד את פסוקים ג-ד ונסביר: הנביא פונה לשומעיו ומזמינם לשפוט בין הידיד לכרם. הוא שואל שתי שאלות רטוריות כדי להדגיש את תסכולו. נבקש מהתלמידים לזהות את השאלות האלה ולאחר מכן להיענות להזמנת הנביא ולשפוט בינו לבין הכרם – לכתוב המלצה לפעולה: מה לדעתם נכון לעשות בכרם סורר כזה. בתום זמן העבודה נבקש שישתפו בכמה מהצעותיהם.

פסוקים ה-ו – גזר דינו של הכרם:
ניתן לתלמידים זמן קצר לעיין באופן עצמאי בפסוקים ה-ו ולנסות לדלות מתוכם ביטויים העשויים ללמד על עונשו של הכרם. לאחר מכן נאסוף את הביטויים שזוהו ונסביר את הפסוקים, בהסבר נתייחס לביטויים.

בפסוק ה הנביא מודיע בשם הידיד שבכוונתו להסיר את הגדרות המגנים על הכרם, כך שחיות יוכלו לרמוס אותו ולהשחיתו באכילה. בפסוק ו הוא מודיע על כוונתו להזניח את הכרם ולהפסיק לעבוד בו עד שיהפוך לשממה ויעלו בו עשבים שוטים וקוצים, הידיד אפילו יקלל אותו שלא ירד גשם להשקותו.
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על גזר הדין?
  • האם הוא אכזרי או הגיוני?
  • האם יש היגיון בהענשת גפן שלא הוציאה פירות כמצופה, או שמא זו תוצאה טבעית כדי לנצל בעתיד את הקרקע לגידולים טובים יותר?

למורה: האנשה של הגפן הסוררת מעצימה את ההבנה של הביקורת כלפי עם ישראל, שהרי שלא כלעולם הצומח, לעם יש תבונה ובחירה חופשית להחליט, ובכל זאת הם לא נענו לכל ההשקעה סביבם.

פסוק ז – הנמשל:
נקרא יחד את הפסוק ונפענח מילים קשות (בקבוצות חזקות נגדיר את המונח 'לשון נופל על לשון' – מילים הדומות בצלילן ושונות במשמעותן. ונאתר שני צמדי מילים ונדבר על המשחק בין הדמיון בצליל לפער במשמעות – משפט: משפח, צדקה: צעקה). נזהה שיש לנו כאן משל ונמשל ונשאל:

  • מהו המסר של המשל שלפנינו?
  • במה מאשים אלוהים את עם ישראל?

נשלח את התלמידים למלא באופן עצמאי את הטבלה שבדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נעבור אתם על התא האחרון בטבלה שבו הם מתבקשים לנסות להבין מתוך עונשו של הכרם מה יהיה עונש העם.

נשאל:

  • מדוע לדעתכם בחר הנביא בכרם לייצג את עם ישראל?
  • מה הדמיון בין הציפייה של החקלאי מהכרם שלו לציפייה של אלוהים מישראל? (בשניהם יש פוטנציאל לברכה – מהענבים מצפים שיהפכו ליין, ומהעם מצפים שיביא טוב ומוסר לעולם)

מבט לחיים

  • מדוע בוחר ישעיהו להעביר את המסר הקשה הזה בסיפור על ידיד וכרם?
  • מדוע לא פשוט למסור ישירות את כעסו של אלוהים ואת החלטתו להעניש? (בדרך עקיפה, בסיפור, קל יותר לשמוע את המסר מכשהוא נאמר ישירות)
  • מה אנחנו לומדים מכך לעצמנו?
  • אם יש לנו ביקורת קשה, טענה רצינית, מה הדרך הנכונה להעביר אותה?
  • מה חשוב יותר כשאני מעביר ביקורת – להוציא תסכול או להגיד את המסר כך שיישמע ויופנם?
  • איך אנחנו יכולים לעשות זאת?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את משל הכרם ואת הנמשל שלו, דיברנו על בחירתו של ישעיהו להעביר את המסר שלו בצורת משל ולא ישירות ועל הלימוד שאנו יכולים להפיק מכך לעצמנו.
מיומנויות: איתור וסימון מילים רלוונטיות בקטע, השוואה, איתור 'לשון נופל על לשון'.
מתודות: אפשרות התמודדות פרשנית עם פסוק א, זיהוי ריבוי הפעלים, כתיבת המלצה לגזר דין, זיהוי ביטויים מובנים כפרקטיקה להבנת העונש, השוואת המשל והנמשל בטבלה, איתור 'לשון נופל על לשון'.

אפשר עוד...

משל כהזרה במשפט:
בשמואל ב פרק יב מביא נתן הנביא לשיפוטו של דוד את משל כבשת הרש. בפרקנו מציג ישעיהו לעם החוטאים את משל הכרם ומזמין אותם לשפוט בין הידיד ובין כרמו.
אפשר ללמוד את מושג ההזרה ולדבר על כך שקל לנו יותר לשפוט אחרים מאת עצמנו, ולכן כשמביאים לנו מקרה שלכאורה איננו מעורבים בו – נוכל לדון בו בלי משוא פנים.

"בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי":
אפשר לחזור לישעיהו פרק א פסוקים ב-ג, שם מדמה הנביא את יחסי אלוהים והעם ליחסי אב ובניו ומשווה אותם על דרך הניגוד לשור ולחמור שלפחות יודעים לזהות את בעליהם ומאכיליהם.

  • מהו המשותף לשלושת המשלים האלה – משל הבנים, משל השור והחמור ומשל הכרם?
  • מה כל כך מגונה לדעתכם בכפיות הטובה שהנביא מקדיש לה יחס נרחב ורגשי?
  • האם בחיינו הפרטיים אנחנו יודעים להעריך את הטוב שניתן לנו ולהעניק בחזרה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משל השועל והעורב
למשל השועל והעורב מתוך אתר משלים על מה מספר המשל? מה כוונתו? למה כותב המשל...
משל השועל והעורב

למשל השועל והעורב מתוך אתר משלים

  • על מה מספר המשל?
  • מה כוונתו?
  • למה כותב המשל אינו אומר את דבריו באופן ישיר אלא דרך סיפור?
  • מה תפקידו של המשל?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
עוד מָשָׁל על כרם
"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" (דברים ט, כט) – רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ...
עוד מָשָׁל על כרם
"וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַם וְאִישׁ יְהוּדָה, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי." (פסוק ג)

Lukasz Szwaj / Shutterstock.com

"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" (דברים ט, כט) –
רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס, לאיכר שמעבד את הקרקע עבור בעל הבית.
כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן טֹוב הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה טֹוב הַיַּיִן שֶׁל כַּרְמִי!
וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן רַע אָמַר: כַּמָּה רַע הַיַּיִן שֶׁל אֲרִיסִי!
אָמַר לוֹ הָאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן טֹוב הוּא שֶׁלְּךָ וּכְשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן רַע הוּא שֶׁלִּי?
להמשך קריאה

בֵּין טֹוב וּבֵין רַע שֶׁלְּךָ הוּא.
כָּךְ בִּתְחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶה:
"וְעַתָּה לְכָה… וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג, י).
וְכֵוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מָה כָּתוּב שָׁם?
"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב, ז).
אָמַר מֹשֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים – שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהֵם זַכָּאִים – שֶׁלְּךָ?
בֵּין חוֹטְאִים וּבֵין זַכָּאִים שֶׁלְּךָ הֵם –
"וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ".

(מבוסס על מדרש ילקוט שמעוני, שמות, רמז שצא)

  • ב"משל הכרם" המופיע בפרק ובמשל המופיע במדרש – אלוהים מסיר אחריות מעצמו ומטיל אשמה על אחר. את מי הוא מאשים בכל משל?
  • מה המסר של כל אחד מהמשלים?
עבודה זרה או חטאים מוסריים?
אמר ריש לקיש: "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ" (פס' ח) – הגעתם חורבן...
עבודה זרה או חטאים מוסריים?
"הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם..." (פסוק ח)

Cherstva / Shutterstock.com

אמר ריש לקיש: "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ" (פס' ח) – הגעתם חורבן ראשון לחורבן שני, מה חורבן ראשון "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" (ירמיהו כו), אף חורבן שֵׁנִי "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ".
עַד אֶפֶס מָקוֹם (שם). מי גרם למקום ליחרב? על שלא הניחו מקום שלא עבדו עבודה זרה.
בתחלה היו עובדין אותו במטמוניות (…) וכיון שלא מיחו בידם חזרו להיות עושין אחר הדלת (…) וכיון שלא מיחו בידם חזרו להיות עושין על הגגות (…) וכיון שלא מיחו בידם, חזרו להיות עושין בשדות (…) על כל תלם ותלם היו מעמידין צֶלֶם.

איכה רבה (פתיחתא כב)

להמשך קריאה

התוכחה של ישעיהו, שבדרך כלל מופנית כלפי התנהגותו המוסרית הלקויה של העם ומנהיגיו, נדרשת על ידי החכמים לעניין עבודה זרה. אך למעשה ניתן לראות כאן תהליך המוכר לנו מכל סוגי החטאים: אם בהתחלה עוד קיימת הבושה, והמעשים הפסולים נעשים "במטמוניות", בסתר, הרי עם חלוף הזמן, ומשלא נשמע קול מחאה, הפשע הסמוי הופך לגלוי והחטא נעשה לנורמה

מתוך: גילה וכמן באתר 929

  • במדרש מתואר תהליך הידרדרות של העם. מה הכוונה במשפט "וכיון שלא מיחו בידם" וכיצד הוא קשור לתהליך זה?
גיבורי התרבות החדשים
איזהו גיבור? אדם אמיץ שיוצא אל הקרב או זה "הכובש את יצרו"? ואולי דווקא זה...
גיבורי התרבות החדשים
"הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר." (פסוק כב)

Sabelskaya / Shutterstock.com

איזהו גיבור? אדם אמיץ שיוצא אל הקרב או זה "הכובש את יצרו"? ואולי דווקא זה "שעושה שונאו אוהבו"? מהפרק עולה כי גיבורי החברה באותם הימים היו שותי היין ומכיני הקוקטילים.

להמשך קריאה

ביקורת זו של הנביא עשויה להישמע מודרנית מאוד, והוא מפנה אותה כלפי התרבות המתפתחת במרכזים העירוניים ההומים – האנשים המשכילים ומרובֵּי התארים מאבדים את מדרג הערכים הנכון ואת דרך הישר.

  • מי הם גיבור התרבות בימינו? מה הדבר מלמד עלינו כחברה?
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
רבים מכירים את מזמור קכא בתהלים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי",...
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
"אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן..." (פסוק כז)

אנדרטה לזכרו של השומר אלכסנדר זייד בבית שערים צילום: נתן אלפרט, לע"מ

רבים מכירים את מזמור קכא בתהלים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", ואת ההמשך: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".

להמשך קריאה

בפרק שלנו הביטוי "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" מתהפך ומתאר דווקא את האויב – הצבא האשורי. אלוהי ישראל הטיל עליו את המשימה להעניש את יהודה. זהו צבא שתמיד מוכן לפעולה: "אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ", כליו ערוכים למלחמה: "חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת". בזכות אותה יעילות ואכזריות, הצליח לכבוש אימפריה שלמה.

  • כאמור, הביטוי "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" מופיע בפרק במשמעות שונה מהמשמעות המוכרת. כיצד ביטוי זה בהקשרו, תורם למשיכת תשומת לב הקהל ולחיזוק דברי ישעיהו?
בארץ להד"ם (לא היו דברים מעולם)
השיר בארץ להד"ם, שיצא ב-1972, מבטא רצון להגיע לארץ דמיונית (להד"ם – ראשי תיבות של...
בארץ להד"ם (לא היו דברים מעולם)
"מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ." (פסוק כג)

השיר בארץ להד"ם, שיצא ב-1972, מבטא רצון להגיע לארץ דמיונית (להד"ם – ראשי תיבות של "לא היו דברים מעולם"), ואולי עוסק בשבר בעקבות חלומות שלא התגשמו עבור הכותבת בארץ ישראל.
נעמי שמר לא הרבתה להסביר את צפונות שיריה. על פי אברהם זיגמן, חוקר שירתה של נעמי שמר, השורה השנייה בבית הראשון לקוחה מהפרק שלנו: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (יב).
נוכל להתבסס על מידע זה ולהניח כי נעמי שמר לא שאפה להגיע אל ימי ישעיהו ויהודה, והדברים נאמרו בלשון היפוך האופיינית לכתיבתה. ואולי התכתבה נעמי שמר עם שירה של רחל "ואולי לא היו הדברים מעולם", והביעה שמחה על מה שיש פה, שבקלות רבה יכול היה גם לא להיות בכלל.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

למילות השיר

בארץ להד"ם / נעמי שמר

בארץ להד"ם, נשמע תמיד הֵדָם
של נֵבֶל וְקַתְרוֹס וחלילים
וְחֶרֶשׁ על ידם, בארץ להד"ם
מכים תופֵּי געגועים גדולים

קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אֵדַע
אל ארץ זו חמדתי – ארץ להד"ם

בארץ להד"ם, פורחים בכל הוֹדָם
פרחי החמנית וההדר
בארץ להד"ם, יורדים במועדם
השלג והטל והמטר

קח אותי עכשיו לשם…

בארץ להד"ם, פוסע לו אדם
ואור גדול זרוע על יומו
וכל תינוק נרדם, בארץ להד"ם
וארץ להד"ם בחלומו

קח אותי עכשיו לשם…

  • למה התכוונה נעמי שמר בשירה "ארץ להד"ם"? הביעו את דעתכם תוך קשירת הדברים לפרק.
השועל בתענית
המשל על הכרם הופיע בשנת 1859 בספרו של יהודה לייב גורדון (יל"ג): "משלי יהודה", והוא...
השועל בתענית
"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן." (פסוק א)

המשל על הכרם הופיע בשנת 1859 בספרו של יהודה לייב גורדון (יל"ג): "משלי יהודה", והוא תרגום מארמית למדרש מקהלת רבה. למשל זה גרסה שונה מעט במשלי איזופוס היווניים.

לקריאת המשל

עַל כֶּרֶם בֶּן שֶׁמֶן נֶחְמָד לָעַיִן
עָבַר שׁוּעָל זוֹלֵל וַיַּרְא מִנֶּגֶד
עַל שָׂרִיגֵי הַגְּפָנִים עִנְבֵי מֶגֶד
וַתְּכַל נַפְשׁוֹ לַעֲנָבִים זָבֵי יָיִן;
אַךְ אֲהָהּ מָבוֹא לַכֶּרֶם אָיִן,
כִּי סָבִיב לוֹ גָּדֵר וּמְשׂוּכַת חֶדֶק,
אֵין פֶּתַח נִפְרָץ בּוֹ, בִּלְתִּי אִם בֶּדֶק,
שֶׁצַּר לוֹ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹר דַּרְכֵּהוּ.
אָז נוֹעַץ הֶעָרוּם וַיָּצָם יוֹמַיִם
עַד שֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו, רָזָה גֵּוֵהוּ,
אָז נִלְחַץ בַּחֹר וַיָּבֹא בַּכֶּרֶם;
שָׁם בָּאֶשְׁכֹּלוֹת שִׁלַּח הַשִּׁנַּיִם
וַיִּבְחַר הָאָדֹם הָאָדֹם בָּמוֹ
וּבְכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ הָמַם פִּרְיָמוֹ
עֲדֵי מִבְחַר הַגְּפָנִים הָיוּ חֵרֶם.
"אֲהָהּ, שׁוּעָל נִמְהָר, מַה-זֶּה עָשִׂיתָ?
עַתָּה הֵן שַׁבְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ,
וּבְשָׂרְךָ כִּי רָזָה רֻטֲפַשׁ מַנֹּעַר,
עַתָּה צַר יִהְיֶה לָךְ בֶּדֶק הַמְּשׂוּכָה,
סָגַר גַּן-עֶדְנֶךָ עָלֶיךָ כַּסֹּהַר” –
כֹּה נֶעֱצַב הוּא וַיַּרְא כִּי אֵין אֲרוּכָה
וַיָּשָׁב וַיְּעַנֶּה שֵׁנִית נַפְשֵׁהוּ
וּכְנֹאד בַּקִיטוֹר שָׁב גַּבּוֹ גַּב חֹמֶר,
וּבְעוֹר שִׁנָּיו אָז הִתְמַלֵּט, וַיֹּאמֶר
אַחֲרֵי שׂוּמוֹ אֶל הַכֶּרֶם פָּנֵיהּו;
"מַה-יָּפְיָפִיתָ, כֶּרֶם אֶרֶץ מְבֹרֶכֶת,
גַּם אִבֶּיךָ יָפִים טוֹבִים וּמְגֻדָּלִים;
אַךְ מַה חֵפֶץ בָּךָ מַה-יִּתְרוֹן וָנַחַת
אִם אֵת אֲשֵׁר תִּתֵּן תָּשׁוּב לָקַחַת
וּכְבוֹא אִישׁ בָּךָ עָרוֹם כֵּן יָשׁוּב לָלֶכֶת”.
הַכֶּרֶם הוּא הַתֵּבֵל, נַחְנּוּ הַשֻּׁעָלִים!

  • מהם הלקחים (מוּסַר הַשְׂכֵּל) שאפשר ללמוד ממשל זה?
  • הציעו הסבר לקיומם של כמה מְשָׁלִים במקרא ואצל חז"ל שבהם הכרם ממלא מקום מרכזי.
ירושלים
ירושלים ותושביה הם הנמען של הנביא ישעיהו. הוא מבקש מאנשי ירושלים לשפוט בעצמם את הסיפור...
ירושלים
"וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַם וְאִישׁ יְהוּדָה, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי." (פסוק ג)

איור: מיכל בן חמו

ירושלים ותושביה הם הנמען של הנביא ישעיהו. הוא מבקש מאנשי ירושלים לשפוט בעצמם את הסיפור בלי דעת שהם הנמשל. אומנם הוא מרחיק את הסיפור מהם ופותח בסיפור בעל ניחוח כפרי על כרם, אך המשך הפרק (פסוקים ח-כג) כולו תוכחות וביקורת על הווי החיים הנהנתי שהתפתח בעיר. חיי הוללות של מרדף אחר יין ואי-רדיפת צדק.

  • באופן כללי, מה מסמל הכפר ומה מסמלת העיר? כיצד הנביא משתמש בדימויים האלה בפרק?
ככה מעבדים את הכרם
  משל הכרם מתאר מחזור שלם של 12 עבודות הנעשות בכרם. בלשון קצרה ובהימנעות מחזרות,...
ככה מעבדים את הכרם
"וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים..." (פסוק ב)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים, צילום: RevolutioNine, ויקיפדיה העברית

סיקול אבנים בטרסה באבו גוש, Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, matpc.21421

 

משל הכרם מתאר מחזור שלם של 12 עבודות הנעשות בכרם. בלשון קצרה ובהימנעות מחזרות, מעלה הנביא תמונה שלמה של עיבוד הכרם: הכורם מנכש את הקוצים; עודר את השדה; מסקל את האבנים; בונה מהן גדר אבנים ומתקין עליה משוכת קוצים; הוא נוטע "שרק" – גפן שגון ענביה אדום כהה ויינה אדום – ומטפח בהתמדה את כרמו: הוא משקה אותו, עודר בין הגפנים, גוזם את הזְמוֹרוֹת, בונה בו מגדל שמירה וחוצב בו יקב.

פרופ' יאיר הופמן, מתוך: עולם התנ"ך – ישעיהו. הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • הגפן היא אחד הגידולים החקלאיים העיקריים בארץ, והיא מחייבת טיפול מרובה וטיפוח של שנים עד שתיתן פרי.
  • הציגו שני מקומות נוספים במסורת ובתרבות ישראל שבהם הגפן ופִּרְיָה בעלי תפקיד מרכזי.
יקב
לאחר שֶׁבָּצְרוּ את הענבים, הביאו אותם לגת שנחצבה באבן, ובלשון המקרא נקראה גם יקב –...
יקב
"...וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ..." (פסוק ב)

לאחר שֶׁבָּצְרוּ את הענבים, הביאו אותם לגת שנחצבה באבן, ובלשון המקרא נקראה גם יקב – כמופיע בפרק. מעיכת הענבים נעשתה באמצעות דריכה עליהם ברגליים על משטח האבן.

להמשך קריאה

שיטה זו הייתה נהוגה משום שכפות הרגלים החשופות אינן פוגעות בגרעיני הפרי (דבר שעלול להביא להתווספות חומר לוואי לא רצוי ליין).
בתקופות מאוחרות יותר נעשה שימוש במִתְקְנֵי סחיטה נוספים. עסיס הענבים היה נוזל ומתנקז לבור איסוף, שם היו שוקעים החרצנים וקליפות הענבים (הקרויות "זגים"). לאחר התסיסה הראשונית אוכסן התירוש בכדים ונשמר בהם, עד שהפך ליין.

  • בתחילת הפרק, הנביא ישעיהו מוכיח את העם באמצעות משל על כרם ועל כּוֹרֵם (חקלאי). בהמשך הוא מבקר את התרבות שהתפתחה בקרב העם, של שתיית יין מרובָּה. הביאו דוגמה לכך מהפסוקים, והסבירו במילים שלכם.
כרם היה לדודי
מדוע בחר הנביא ישעיהו בכרם כמשל לבני יהודה? קרדיט: מתוך אתר מקראנט
כרם היה לדודי
"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ." (פסוק א)

  • מדוע בחר הנביא ישעיהו בכרם כמשל לבני יהודה?

קרדיט: מתוך אתר מקראנט