סגור תצוגת כיתה
הפרק

שבועות – מהותו של החג במציאות משתנה

פסוקים ט-יב

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נתחיל בספירת השבועות ובשאלה מדוע לא קיבל שבועות תאריך נקוב בלוח השנה שלא כשאר החגים המקראיים. נדון עוד בייחודיות של חג השבועות.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – הבאת הביכורים:
נצפה יחד בטקס הבאת הביכורים בנהלל. נזמין את התלמידים לזהות אילו ביכורים הטרקטורים מביאים.
נשאל את התלמידים:

  • האם נכחתם פעם בטקס הבאת ביכורים?
  • מה מתרחש בו ומה משמעותו?
  • האם לדעתכם זהו טקס שרלוונטי גם היום, כשרוב הארץ אינה עוסקת בחקלאות?

נשוחח בקצרה על המנהג ונציין שהיום נעסוק בין השאר במנהגי חג השבועות וכיצד הותאמו למקום ולתקופה.

אפשרות שנייה – קטיף:
נסתכל יחד על התמונות מתוך הכתבה 'הקטיף הכי מתוק שיש' שממליצה על מקומות לקטיף עצמי של תותים (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • האם השתתפתם פעם בקטיף עצמי?
  • מדוע לדעתכם הקטיף העצמי נהיה בילוי פופולרי בקרב משפחות וילדים בשנים האחרונות?
  • האם גם בשנות החמישים קטיף כזה היה נחשב לדעתכם לאטרקציה?
  • אילו ערכים לדעתכם חווית קטיף עצמי מקדמת אצל ילדים? (הערכה לטבע ולחקלאות, חיבור לאדמה, התנסות בעבודה וכו')

מכאן נצא ללימוד על חג השבועות – חג שמנסה בין השאר לבטא את הערכים האלו, ועל המנהגים שנוהגים בו כיום כדי לשמור על הרלוונטיות של מהות החג.

הזמנה לקריאה

נקרא את פרק טז פסוקים ט-יב – חוקי חג השבועות.
נשאל:

  • על פי פסוקים אלה מתי יש לחגוג את חג השבועות? (שבעה שבועות מהחל חרמש בקמה)
  • מה פירוש "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה"? (מהרגע הראשון שהחרמש מתחיל לקצור את הקמה – השיבולים)

כלומר, את חג השבועות יש לחגוג שבעה שבועות לאחר זמן תחילת קציר העומר – קציר שחל ביום השני של הפסח – טז בניסן.

  • האם לפסח, למשל, יש תאריך נקוב בלוח השנה? (כן, ארבעה עשר בחודש ניסן)

נוכל לציין שגם לסוכות ליום הכיפורים ולראש השנה יש תאריכים מסוימים שאינם קשורים בספירת ימים. התאריכים מצוינים בוויקרא פרק כג.
כעת נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולערוך במחברת רשימה של מאפייני חג השבועות שאפשר למצוא בפסוקים ט-יב.
נקרין את הרשימה על הלוח.
נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש "מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (פסוק י)?

נקרין על הלוח את פרשנותו של ר' יוסף בכור שור לפסוק זה.
נשאל את התלמידים:

  • על פי ר' יוסף בכור שור, מהן שתי המשמעויות של המילה "מִסַּת"? (מס או יכולת כלכלית)
  • כיצד יש להבין את הציווי בפסוק י? (חובה על כל אחד לתת על פי יכולתו)

נפנה את התלמידים למקורות שונים שמספרים על החג: שמות כג טז; שמות לד כב; במדבר כח (אפשר לפי קבוצות) ונשאל:

  • מתוך הפסוקים האלה ועל פי הרעיונות המודגשים בהם, מהם שמות החג שאנו מכירים לשבועות?

נקרין על הלוח את השמות ומקורם.
נסביר את משמעות השם חג הקציר: ניזכר בספירת השבועות מרגע החל חרמש בקמה ונסביר: העומר הוא קציר השעורה המבשילה מוקדם יותר מהחיטה, ואילו בשבועות קוצרים את החיטה. נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לכל השמות האלו? (הם קשורים בתקופה שבה נחגג החג, בעיקר מן ההיבט החקלאי)

"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
נציין כי סביב ספירת השבועות מפסח ועד שבועות קיימת מחלוקת פרשנית מפורסמת בין הפרושים לצדוקים (כיתות בימי בית שני). נקרא את הדיון בתלמוד הבבלי על ממתי יש לספור.
נשאל את התלמידים:

  • מהן שתי הדרכים להבין את המילים "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת"? ומה עומד בבסיס כל פרשנות? (הדרך הראשונה היא ממחרת חג הפסח, כלומר, טז בניסן – פרשנות זו נשענת על ההנחה שהמילה שבת כאן פירושה שבתון – חג; הדרך השנייה היא ממחרת השבת הסמוכה לפסח, כלומר, מיום ראשון שאחרי החג – פרשנות זו נשענת על ההנחה ששבת כאן היא שבת ממש).
  • מתי עשוי להיות הבדל במועד תחילת הספירה ולפיכך גם במועד חג השבועות? (בשנים שבהן חג פסח אינו חל בשבת)
  • נסו לחשוב: מדוע הציווי המקראי קושר בין חג שבועות לחג הפסח?
  • מה עשוי להיות הקשר בין חג השבועות ובין יציאת מצרים?

אפשרות להרחבה – מתן תורה:
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים שם נוסף לשבועות שלא הופיע בכלל בשיעור עד כה ואינו קשור לחקלאות? (חג מתן תורה)
  • מה הקשר בין שבועות ובין מתן תורה?

נבקש מן התלמידים לפתוח בשמות פרק יט פסוק א ונשאל:

  • מתי התרחש מעמד הר סיני? ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם")
  • אם סופרים אחורה חמישים יום מהחודש השלישי לאיזה חודש נגיע? (החודש הראשון – ניסן – שבו מציינים את חג הפסח. כך שלמעשה אם סופרים חמישים יום מפסח, מגיעים לתאריך שבו כנראה התקיים מעמד הר סיני)

נציין שבתקופת התלמוד נקבע גם כי התאריך של חג השבועות – ו בסיוון, שהוא החודש השלישי – הוא זמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמוד ב). במקרא עצמו כאמור אין לחג ציון תאריך (חודש ויום), אך התאריכים מתאימים. קביעה חז"לית זו הוסיפה לחג פן נוסף: היסטורי-רוחני.
נסכם ונאמר שראינו בשיעור את הרב-גוניות של החג על פי הדגשים שלו בוויקרא ובדברים ואחר כך את ההתפתחות הנוספת של החג בתפיסת חז"ל.

מבט לחיים

בחברותות או במליאה נקרא יחד את דבריו של חיים נחמן ביאליק.
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על תפיסת עולם זו?
  • האם אתם מסכימים שיש צורך להמשיך לחגוג ולשמר את "חגי אבותינו" בהתאמה לרוח התקופה?
  • כיצד אפשר לשמור על החג שיישאר רלוונטי בלי לפגוע במהותו?

נוכל לערוך שיחה על כלל החגים או להתמקד בחג השבועות:

  • אילו מנהגים שלו אנו מקיימים כיום?
  • איזה צד מודגש בו יותר – הצד החקלאי-חברתי או הצד הרוחני-היסטורי?
  • אילו מן הצדדים האלה רלוונטיים יותר לחיים שלכם, אם בכלל?
  • האם יש מנהגים אחרים שהייתם מציעים כדי לשמר את הקשר בין העם ובין החג בתוך המציאות שהשתנתה?

לסיכום נוכל לקרוא יחד את שירו של יהודה עמיחי 'עשרת הדברות' המשלב יפה בין מתן תורה ובין הצורך בשמירה על מהויות בתוך מציאות משתנה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו ברעיון של חג השבועות, דנו בשינוי שעבר על החג ובאופן שבו אנו מתייחסים לחגים בימינו.
מיומנות: השווינו בין שני מקורות שונים על ענייני החג.
מתודות: עבודה בזוגות, ודיון במליאת הכיתה.

אפשר עוד...

מאמרו של אריה חורשי על חג השבועות מתוך אתר המרכז הפדגוגי באר שבע

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
טקס הבאת הביכורים
קרדיט: פורסם על ידי מועצה אזורית עמק יזרעאל ב-6 ביוני 2017.
טקס הבאת הביכורים

קרדיט: פורסם על ידי מועצה אזורית עמק יזרעאל ב-6 ביוני 2017.

תותים
הכתבה של אינה מנשה 'הקטיף הכי מתוק שיש' מתוך אתר למטייל
מאפייני חג השבועות
לספור שבעה שבועות מתחילת קציר שעורים (פסוק ט); לתת תרומה לפי נדבת לבך לה' (פסוק...
מאפייני חג השבועות
  • לספור שבעה שבועות מתחילת קציר שעורים (פסוק ט);
  • לתת תרומה לפי נדבת לבך לה' (פסוק י);
  • לשמוח בחג לפני ה' (פסוק יא);
  • לשתף את המשפחה, העבד, האמה, האלמנה, העני והגר בשמחת החג (פסוק יב);
  • לציין את החג במשכן ה' (פסוק יא);
  • לזכור כי עבד היית בארץ מצרים (פסוק יב).
ר' יוסף בכור שור לפסוק י
"מִסַּת" – לשון 'מס'… כלומר: מס הוא שהטיל עליך לתת משלך.ולפי הפשט משמע: כפי השגת...
ר' יוסף בכור שור לפסוק י

"מִסַּת" – לשון 'מס'… כלומר: מס הוא שהטיל עליך לתת משלך.
ולפי הפשט משמע: כפי השגת ידו.

שמות החג שבועות ומקורם
חג הקציר – שמות פרק כג פסוק טז: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"....
שמות החג שבועות ומקורם
  • חג הקציר – שמות פרק כג פסוק טז: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה".
  • חג שבועות – שמות פרק לד פסוק כב: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים".
    דברים פרק טז פסוק י: "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ".
  • יום הביכורים – במדבר פרק כח : "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם".
"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת"
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סו עמוד ב"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא פרק כג פסוק טו) –...
"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת"

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סו עמוד ב
"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא פרק כג פסוק טו) – ממחרת יום טוב. אתה אומר ממחרת יום טוב, או אינו אלא ממחרת שבת בראשית? אמרת: וכי נאמר: "ממחרת השבת שבתוך הפסח"? והלא לא נאמר אלא "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת". דכל השנה כולה מלאה שבתות, צא ובדוק איזו שבת.

חיים נחמן ביאליק
"את החגים אין בודים מן הלב… אפשר ל'נסח' ול'סגנן' קצת אותם, אבל לא לברוא יש...
חיים נחמן ביאליק

"את החגים אין בודים מן הלב… אפשר ל'נסח' ול'סגנן' קצת אותם, אבל לא לברוא יש מאין. החג הוא ענין של יצירה קיבוצית, שמשתתפים בה כוחות ויסודות מרובים ושונים: הדת, המסורת, ההיסטוריה, האומנות, הטבע וכו' וכו'.
חוגו את חגי אבותכם והוסיפו עליהם קצת משלכם לפי כחכם ולפי טעמכם ולפי מסיבתכם. העיקר שתעשו את הכל באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה. אבותינו לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם. אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם, הם מצאו בהם כל פעם טעם חדש ואִתְערוּתא [התעוררות] חדשה, מפני שהייתה בהם לחלוחית וברכת החג שכנה בנפשם".

מתוך מכתב של ח"נ ביאליק לדוד אומנסקי מגניגר, 28.3.1930

עשרת הדברות / יהודה עמיחי
אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִיאֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, לא...
עשרת הדברות / יהודה עמיחי

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, לא בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
לא תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, לא תִּשָּׂא, לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
לא תִּגְנוֹב, לא תִּנְאַף, לא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.

מתוך 'מלון הורי', פתוח סגור פתוח.

פנים אל מול פנים
  "אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ…" אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק...
פנים אל מול פנים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ..."
(פסוק טז)

 

"אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ…" אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך.

(מדרש ספרי דברים, קמג, ז)

  • המדרש מנוסח בלשון יחיד, ומתאר קרבה גדולה בין האל לאדם המבקש אותו. לפי המדרש, מה המשמעות הדתית-אמונית של העלייה לרגל?
סיפורי ניסים
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח לִנְעֹל דַּלְתֵי בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.וּכְשֶׁבָּא מָצָא נָחָשׁ קָשׁוּר בְּטַבְּעוֹת דַּלְתוֹתָיו. שׁוּב...
סיפורי ניסים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר..."
(פסוק טז)

Chaban Oksana / Shutterstock.com

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח לִנְעֹל דַּלְתֵי בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.
וּכְשֶׁבָּא מָצָא נָחָשׁ קָשׁוּר בְּטַבְּעוֹת דַּלְתוֹתָיו.
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים.
וּבָא וּמָצָא חֲתוּלוֹת מְקֹרָעוֹת לִפְנֵיהֶן.
להמשך המדרש

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס כְּרִי שֶׁל חִטָּיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לְרֶגֶל.
וּכְשֶׁבָּא מָצָא אֲרָיוֹת מַקִּיפִים לְחִטִּים.
וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים עֲשִׁירִים שֶׁהָיוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְהָיוּ לָהֶם שְׁכֵנִים רָעִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.
וְהָיוּ אוֹמְרִים: אֵימָתַי יַעֲלוּ הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלַיִם
וְאָנו נִכְנָסִים וּמְקַפְּחִים אֶת בָּתֵּיהֶם וְנוֹטְלִים כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם.
הִגִּיעַ זְמַן וְעָלוּ הָאַחִים.
זִמֵּן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים כִּדְמוּתָם וְהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם.
כְּשֶׁבָּאוּ הָאַחִים מִיְּרוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לְשִׁכְנֵיהֵם דּוֹרוֹנוֹת מִכָּל מָה שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּהֶם מִיְּרוּשָׁלַיִם.
אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: הֵיכָן הֱיִיתֶם?
אָמְרוּ לָהֶם: בִּירוּשָׁלַיִם.
– אֵימָתַי עֲלִיתֶם?
– בְּיוֹם פְּלוֹנִי.
– וְאֵימָתַי בָּאתֶם?
– בְּיוֹם פְּלוֹנִי.
– וְאֶת מִי הִנַּחְתֶּם בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם?
– לֹא הִנַּחְנוּ שׁוּם אָדָם.
אָמְרוּ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא עֲזָבָם וְלֹא יַעַזְבֵם לְעוֹלָם.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • המדרש מונה ניסים שהתרחשו לאנשים שבחרו לעלות לרגל והשאירו מאחוריהם את הבית ואת המשק החקלאי. מה אפשר ללמוד על מנהג העלייה לרגל מעצם הצורך שהיה באותם הימים לספר סיפורים שכאלה?
ושמחת בחגך והיית אך שמח
חג סוכות חל בחודש תשרי, סמוך לפתיחת שנת הלימודים. בימי המקרא נפתח לוח השנה העברי...
ושמחת בחגך והיית אך שמח
"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… ...וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ."
(פסוקים יד-טו)

Christos Georghiou / Shutterstock.com

חג סוכות חל בחודש תשרי, סמוך לפתיחת שנת הלימודים. בימי המקרא נפתח לוח השנה העברי בחודש ניסן (בחג האביב, הוא חג פסח). חג סוכות, הוא חג האסיף, התרחש לקראת סיומה של שנה החקלאית. החג היה והינו עדיין חגיגה של איסוף היבול מהשדה, ומכאן נובעת השמחה הגדולה של החקלאים שנחוגה בבית המקדש. משמעות המילה "אך" בביטוי זה היא "רק". והיית רק שמח. בלי אבל, בלי אולי, רק שמח בחלקך.

  • שמחה היא רגש פנימי שהאדם חש באופן טבעי. אם כן, מה המטרה בציווי לשמוח בהקשר של חג סוכות?
לחם עוני
לֶחֶם עֹנִי הוא המצה שנוהגים לאכול עד היום בפסח. בארמית הוא נקרא: "לַחְמָא עַנְיָא", והפִּסקה...
לחם עוני
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ."
(פסוק ג)

Timonina / Shutterstock.com

לֶחֶם עֹנִי הוא המצה שנוהגים לאכול עד היום בפסח. בארמית הוא נקרא: "לַחְמָא עַנְיָא", והפִּסקה "הָא לַחְמָא עַנְיָא" (זה לחם העוני) המזכירה אותו פותחת את ההגדה שקוראים בליל הסדר. אכילת לחם עוני היא מרכיב חשוב בפעולת שימור הזיכרון של יציאת מצרים, פעולה שתחילתה ממש בתוך גופו הפיזי של האדם. נדמה שמילותיו של המשורר מאיר אריאל: "אני אוכל וזוכר" לכדו רעיון עתיק זה.

  • באותו הפרק, לחם העוני נקרא גם מצות. אם כן, מה מטרת השימוש במונח לחם עוני?
שבועות - אליהו אריק בוקובזה
שבועות הוא גם חג הביכורים המעלה על נס שפע חקלאי. שתי הדמויות שבוקובזה מצייר נטועות...
שבועות - אליהו אריק בוקובזה
"וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
(פסוק י)

אליהו אריק בוקובזה, שבועות, 2013, שמן מעל אקריליק על בד, 110×90 ס"מ, אוסף פרטי. © אליהו אריק בוקובזה

שבועות הוא גם חג הביכורים המעלה על נס שפע חקלאי. שתי הדמויות שבוקובזה מצייר נטועות בהקשרי עולם החקלאות והמיתוס. האישה ששיבולים בידיה היא מעין אלת אדמה ופוריות, הרועה הצעיר נושא שה. את השפע שמתקשר לביכורים מדגישה ערמת הפירות הגדושה על כובעה של האישה — הפרט הבולט ביותר בציור.

להמשך קריאה

על כתפיו של הילד נח שה שאותו הוא מחזיק בתנוחת "הרועה הטוב": דימוי יהודי–נוצרי המרמז על האל כמקבץ וכשומר על עדרי מאמיניו. המשא נראה כבד על כתפי הילד
החנוט בבגדי חג וזר לראשו. אלת האדמה העגומה ומבטו של "הרועה" החומק הצידה מושכים על הציור תו של מבוכה.

מבוסס על: אליהו אריק בוקובזה, מבט על זהות יהודית מפוצלת, 2015. © בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי.

  • היצירה עוסקת בחג השבועות, חג של שמחה חקלאית. מה ביצירה תואם את אווירת השמחה של החג ומה מעורר אי-נוחות או הרגשה של העברת ביקורת?
סדר ראשון בירושלים - ראובן רובין
בציור "סדר ראשון בירושלים" אנו רואים את האומן עצמו ליד שולחן ליל הסדר (יושב בפינה...
סדר ראשון בירושלים - ראובן רובין
"לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם."
(פסוקים ה-ו)

בציור "סדר ראשון בירושלים" אנו רואים את האומן עצמו ליד שולחן ליל הסדר (יושב בפינה השמאלית), בנו יושב על ידו ואשתו ניצבת מאחוריו. יתר האורחים מסמלים את כל מרכיבי החברה הישראלית בת הזמן ההוא, שנת 1950, שנתיים לאחר הקמת המדינה. בשולחן הסדר, המאזכר גם את היצירה ”הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה-וינצ'י, מתאחדים כולם בהרמוניה סביב החג, המסורת והמנהגים היהודיים.

להמשך קריאה

ברקע מצוירת ירושלים האידיאלית והאלגורית, המצביעה על הקשר ועל המחויבות של
המשתתפים בסעודה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. השיבוץ החזותי של ירושלים בתמונת סעודת ליל הסדר מתכתב עם הברכה המסיימת את ההגדה של פסח: ”בשנה הבאה בירושלים". הכיסופים והגעגועים לירושלים חוזרים ומופיעים במהלך הדורות, ואצל רובין הם מקבלים העצמה ודגש.

מבוסס על: תרבות ישראל באמנות החזותית – הצעה להוראה בין-תחומית: אמנות ותרבות ישראל, עמ' 44. © משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית.

  • נסו לזהות מי הן הדמויות המרכיבות את הפסיפס הישראלי לפי הציור (שימו לב שמדובר בשנת 1950).
  • ציינו נקודות דמיון ושוני משמעותיות, בין הפסוקים בפרק המתארים את חג הפסח לבין האופן שבו החג מוצג ביצירה.
שער העיר
השער היה מרכז החיים של העיר המקראית. השער לא היה רק פתח לכניסה בחומת העיר...
שער העיר
"לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ..."
(פסוקים ה-ו)

שער העיר הכנענית בדן, התקופה הכנענית. לפני השער הייתה רחבה גדולה מרוצפת חלוקי אבן ומבנים, אולי מבנים הקשורים למסחר. צילום: Ani Nimi, מתוך ויקישיתוף

השער היה מרכז החיים של העיר המקראית. השער לא היה רק פתח לכניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בחדריו ניהלו את המשפט, את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי. רעיון מרכזי שעולה מהפרק קשור בשער העיר – על פי הכתוב, הפולחן יתקיים במקום אחד בלבד: "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ" (פסוק ה), ולעומת זאת, המשפט יתקיים בכל מקום, ככתוב: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (פסוק יח).

מבוסס על: "שער העיר", אתר מקראנט. © מטח.

  • שער העיר היה מוקד פעילות מרכזי בחיי האדם בעת העתיקה.
    הדרישה בפרק היא ליצור מרחב אחר להקרבת הקורבנות, שאינו קשור למרחב היום-יומי.
    הסבירו – מה הפרק דורש מהאדם לעשות?
המקום
מה הוא המקום אשר בחר ה'? ספר דברים משאיר זאת כחידה לא פתורה. הביטוי "המָּקוֹם...
המקום
"...בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם."
(פסוק יא)

הר גריזים, המקום הקדוש ביותר לשומרונים. צילום: Edward Kaprov, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

מה הוא המקום אשר בחר ה'? ספר דברים משאיר זאת כחידה לא פתורה.
הביטוי "המָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" ייחודי לספר דברים, ומופיע שש פעמים בפרק טז. הדרישה שעולה בספר היא לרכז את כל מעשי הפולחן לאל האחד והיחיד במקום אחד ויחיד – הספר מרכז מחדש את האמונה הישראלית ממרחבי המדבר אל מקום מסוים אחד. אבל שם המקום – השם ירושלים – למרבה ההפתעה, לא מוזכר בתורה.

  • כאמור, אין בתורה אזכור מפורש של שם המקום אשר בחר ה' או של ירושלים. אפשר למצוא לכך הסברים מנומקים בגישה המסורתית ובגישה המחקרית-ביקורתית.
    מה להשערתכם התשובה לחידה זו?
מנהג העלייה לרגל
המילה "רְגָלִים" בלשון המקרא פירושה פְּעָמִים, והמושג "עלייה לרגל" אינו מכוון להליכה ברגל, אלא למצווה...
מנהג העלייה לרגל
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם."
(פסוק טז)

צילום: קובי הראתי, עיר דוד

המילה "רְגָלִים" בלשון המקרא פירושה פְּעָמִים, והמושג "עלייה לרגל" אינו מכוון להליכה ברגל, אלא למצווה לעלות לירושלים לבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש הרגלים – "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת" (דברים טז, טז). תחילה היו עולים למקום מושבו של המשכן, כגון שילה, ולאחר שנבנה בית המקדש הראשון החלו לעלות לירושלים.

מבוסס על: טריה פיליפ ומתיה קם, "עלייה לרגל לירושלים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • מצוות העלייה לרגל מחייבת רק את הגברים – "כָּל זְכוּרְךָ", אבל עליות לרגל היו למעשה עניין לכל המשפחה. במה הייתה כרוכה, מבחינה משפחתית, העלייה לרגל עבור משפחה בחברה חקלאית?
  • מנהג העלייה לרגל הוא מנהג חוצה דתות ותרבויות ומאפיין את האנושות מראשיתה ועד היום. הביאו לכך דוגמה.
גלגל החגים
לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של 12 מחזורי ירח (ממולד עד מולד) ושל מחזור...
גלגל החגים
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה."
(פסוק א)

לוח גזר שנמצא בתל גזר הוא לוח שנה חקלאי המונה את חודשי השנה (בתמונה העתק המוצג במוזיאון ישראל), Yoavd, נובמבר 2012 ,GFDL

לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של 12 מחזורי ירח (ממולד עד מולד) ושל מחזור שמש – משך הזמן של הקפָה אחת של כדור הארץ את השמש מחולק ב-12 חודשים. כדי להתאים את שני הלוחות, העברי והלועזי, שאורכם שונה, ולהסדיר את עונות השנה (הקשורות במיקומו של כדור הארץ בהקפתו את השמש) בהתאם לאירועים דתיים וחקלאיים, בכל שנתיים או שלוש מתווסף אל הלוח העברי חודש נוסף – אדר ב.
וכך אנו חוגגים את שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – בעונתם.

להמשך קריאה

פסח – "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" – תקופה מצוינת לחגוג את זבח הפסח עם טלאים וגדיים בתוך טבע פורח המשרה אווירה חגיגית ואופטימית; ואז יש לספור שבעה שבועות "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (או בנוסח של נעמי שמר – "בניסן הונפו בכוח כל החרמשים"), ועד שמגיעים סופו של האביב וראשיתו של הקיץ. אז התבואה מבשילה ונקצרת וראשוני הפירות מופיעים – הינה הוא חג השבועות, חג הביכורים. וכשמסתיים הקיץ, עם בוא הסתיו, אחרי שנאספו הפירות האחרונים, תעשה לך את חג הסוכות, חג האסיף, שבעה ימים "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

מבוסס על: בילי סביר, "גלגל החגים", אתר מיזם

  • מתי לדעתכם עדיף לחגוג את ראשית השנה? בניסן, החודש הראשון בימי בית ראשון, או בתשרי?
  • מה היא ההתחלה – בשיא הפריחה האביבית או כשהזרעים נטמנים באדמה וממתינים שהפוטנציאל הגלום בהם יתממש?
סימנים
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על פרק טז בספר דברים.
סימנים
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם."
(פסוק טז)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על פרק טז בספר דברים.

  • הרב בני לאו מתייחס לאירוע העלייה לרגל כאל אירוע אישי של מפגש עם אלוהים. הביאו לגישתו תימוכין מהפסוקים.

קרדיט: סימנים דברים פרק טז / 929 תנך ביחד

קצרים על מועדים - פסח
צפו בסרטון הקצר על פסח ועל התכנים המאפיינים אותו.
קצרים על מועדים - פסח
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ."
(פסוק ג)

צפו בסרטון הקצר על פסח ועל התכנים המאפיינים אותו.

  • על פי הסרטון ועל פי הפרק, ציינו שני הבדלים משמעותיים בין חג הפסח כפי שהוא נחגג בתקופת התנ"ך לבין הדרך שבה הוא נחגג היום.

קרדיט: קצרים על מועדים – פסח / תרבות ישראל – מה שטוב לדעת