סגור תצוגת כיתה
הפרק

שבים לציון

פרק קכו

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מזמור קכו מבטא באמצעים אומנותיים עשירים את שמחתם ופליאתם של שבי ציון על החלום שהתגשם, אך לצד זאת רומז בדימויים עשירים לחששם ולצערם נוכח קשיי המציאות.

במהלך הוראה זה נלמד את האמצעים האומנותיים הרבים במזמור כדי לחשוף את מסריו ולעמוד על מגוון ביטויי הרגשות בפרק ועל הפער בין התגשמות של חלום גדול ובין המציאות המורכבת בחיי שבי ציון ונשווה את תחושות אלו לרגשות שליוו ומלווים את פעילי הציונות בתקופה המודרנית.

נראה שהמזמור נחלק לשני חלקים, חלק ראשון עוסק בשמחת השבים בעלייה ארצה, בחלק השני השבים מבקשים בקשות לעתיד – בחלק זה דימויים מעולם הטבע ועבודת האדמה הקשורים למצבם הכלכלי הקשה ולעבודות שעסקו בהם שבי ציון.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – המנון:
נצפה בקטע חזנות של החזן אברהם סילנפרונד שר שיר המעלות במנגינת התקווה. אפשר להסתפק בקטע קצר מתוכו, רק כדי להבין את הרעיון: אנשים שרים בבית הכנסת את שיר המעלות בלחן של המנון מדינת ישראל.

נדון בכיתה:

  • מהו האירוע שבו צפינו?
  • האם זו תפילה, לדעתכם? איזו תפילה, של שבת, חג או יום אחר? (יום העצמאות)
  • מדוע לדעתכם שרו את מזמור קכו במנגינת התקווה?
  • האם זה פוגע בכבודו של המזמור או מוסיף לו כבוד, לדעתכם?
  • איזו משמעות מעניקה המנגינה הזאת למזמור?

אפשרות שנייה – תמונה על גבי ספר ברכות ושירים:
נצפה בציור של דוד שריר שמופיע על כריכה של ברכון (ספר שבו ברכת המזון). 

 ונדון בכיתה:

  • איזו תקופה מתוארת בציור? איך אפשר לזהות את התקופה?
  • מהם הפסוקים המופיעים בשולי הציור?
  • מה הקשר בינם לבין המתואר בציור?
  • מהי המשמעות שמעניק הצייר לפסוקים אלה?
  • בונוס: מדוע הציור מופיע על כריכה של ברכון? (נהוג בקהילות אשכנז לשיר את מזמור קכו לפני ברכת המזון בשבת ובחגים)
  • האם לדעתכם מזמור קכו עשוי לבטא את תחושות היהודים ששבו ארצה במאה העשרים? כיצד?

הזמנה לקריאה ולהפנמה

שלב ראשון – שיר המעלות:
תהלים קכו, כמו פרקי תהילים רבים, נפתח בכותרת. נציג את ההסבר לכותרת 'שיר המעלות'.

שיר המעלות – ביטוי המופיע בפתיחה לחמישה עשר מזמורים קצרים בתהילים (ממזמור קכ ועד מזמור קלד). המילה 'מעלות' פירושה 'מדרגות', ולפיכך יש המפרשים כי ביטוי זה מעיד על המקום שבו נהגו הלוויים לשיר את המזמור – על מדרגות בית המקדש (לקסיקון לתרבות ישראל).

היו מפרשים שהציגו הצעות אחרות לפירוש המילה מעלות – מפני שנאמרו בקול גבוה (רס"ג); או מפני שנאמרו מפי עולי הרגל ועוד. נקרא את פסוק א במזמור קכו ונחשוב יחד.

  • איזו פרשנות נוספת תוכלו להציע לכותרת 'שיר המעלות', לאור תוכנו של המזמור? (אפשר אולי מעלות מלשון עלייה לארץ; מעלות – שלבי הגשמת החלום; מעלות – התייחסות לדרך)

שלב שני – ביאור ומילים מנחות:
נקרא את כל הפרק ונבאר אותו, נשים לב שהפרק נחלק לשניים: פסוקים א-ג – תחושת השבים לארץ; פסוקים ד-ו – בקשות לעתיד, נחפש מילים מנחות (שוב, רינה), נקרין את הפרק ונסמן אותן באתר.

  • מהם שני חלקי המזמור שנפתחים בשורש המנחה שו"ב?
  • מה מאפיין כל חלק? (חלק ראשון: פסוקים א-ג, חלק שני: פסוקים ד-ו. עבר-עתיד; חלום-מציאות; ה'-אדם)
  • על איזו תקופה מדבר המזמור? מי הדוברים? (שיבת ציון, השבים)
  • מהם הרגשות שבאים לידי ביטוי במזמור? מיהם השמחים ומיהם הבוכים? (שחוק, רינה, שמחה, דמעה, רינה, בכייה. הבוכים והשמחים הם השבים – הם בוכים בתקופת הזריעה ושמחים בתקופת הקציר)
  • מהו הדימוי החוזר בפסוקים ה-ו? מה הוא מלמד על תחושות הדוברים במזמור? (עבודת השדה, אולי מלמד על תחושות של תהליך שסופו אינו ידוע)
  • מה עשויה להיות הסיבה למעבר מלשון רבים ללשון יחיד בפסוק ו? מדוע נבחר דווקא דימוי מעולם העבודה חקלאית? (רבים משבי ציון באותה תקופה התמודדות עם העבודה החקלאית הקשה. בעוד לשון רבים מתארת משאת נפש, לשון היחיד מתארת התרחשות שהייתה מנת חלקם של השבים לארץ. המעבר ללשון יחיד נותן מקום גם לתפילת היחיד)

נסכם ונקשר בין התשובות ובין המילים המנחות – שיבת ציון מעוררת בקרב הדוברים שמחה רבה לצד תקווה להשלמת תהליך הגאולה בפעולות ארציות.

שלב שלישי:
נזכיר מהם כתיב וקרי ונבקש מהתלמידים לחפש היכן הם קיימים במזמור.

  • מה מבקשים הדוברים בפסוק ד לפי גרסת הכתיב, ומה הם מבקשים לפי גרסת הקרי? (תוכלו להיעזר בדבריהם בפסוק א) (קרי: מבקשים שישיב, יחזיר אותם לארץ; כתיב: מבקשים שיישב אותם בארץ)
  • מדוע הם מבקשים זאת, לדעתכם? איך ייתכן שהם מבקשים זאת לאחר ששיבת ציון כבר התרחשה? (מבקשים שהחלום יתגשם בכל מאודו)
  • מה מיוחד ב"אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" לעומת נחלים אחרים? מה משמעות הביטוי הזה? (האפיקים הם נחלי מים במדבר המאפשרים צמיחה במקום צחיח, נחלים שזורמים בעוז. שיבת ציון הייתה אטית, המשורר מבקש ששיבת ציון תתרחש בעוז כפי שזורמים אפיקים בנגב)

כדי להבין את הביטוי אפשר לצפות יחד עם התלמידים בסרטון של שיטפון בנגב.

  • מה הייחוד של הזרימה הזאת? (זרימה חזקה ומפתיעה)

שלב רביעי – רקע ממקורות מקראיים אחרים:
כדי להבין את מצב העולים בימי שיבת ציון נעיין בספר נחמיה ובנבואת חגי.
מספר העולים בראשית שיבת ציון מתועד בנחמיה פרק ז פסוק סו: "אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים".

  • כיצד מסביר נתון זה את בקשתם של הדוברים בתהילים פרק קכו פסוק ד? (מבקשים עלייה מסיבית יותר)

חגי הנביא ניבא בתקופת שבי ציון. בתקופתו היושבים בארץ סבלו מהתנכלויות העמים השכנים, ממצב כלכלי רע, ובית המקדש לא היה בנוי. חגי בנבואותיו מעורר את העם לבנות את בית המקדש ולהאמין ששיבת ציון אפשרית.

נעיין בדברי ה' בחגי פרק א פסוקים ה-ו וננסה בעזרתם להעמיק את ההבנה של מזמור קכו:
"וְעַתָּה, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: 'שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל-צְרוֹר נָקוּב".

  • מהו המסר של ה' לשבי ציון בפסוקים אלה? מה הוא מלמד על מצבם הכלכלי? (צריך להשקיע בבניית בית המקדש. המצב הכלכלי הקשה קשור להשקעה בבתים הפרטיים לפני בית המקדש)
  • כיצד מסייע המידע העולה מפסוקים אלה להבנת השימוש בדימוי מן העולם החקלאי בתהילים פרק קכו פסוקים ה-ו? (הזורעים בדמעה מתאר את קשיי ההתחלה, והמשורר מבקש שבסופו של דבר התהליך יצליח כך שיזכו לשאת את האלומות)

לאחר שעמדו משתאים ושמחים נוכח התגשמות חלום שיבת ציון בחלקו הראשון של המזמור, בחלקו השני פונים שבי ציון להתמודד עם קשיי המציאות: מיעוט עולים ועוני.

  • כלפי מי לדעתכם מפנים שבי ציון את דבריהם בפסוקים ה-ו? (כלפי הגולים שלא שבו / כלפי עצמם / כלפי ה' / כלפי הגויים)
  • מהו המסר שהם מבקשים לבטא בדבריהם?

נחזור לפתיחת השיעור – ניזכר באפשרויות השונות שראינו לביטוי 'שיר המעלות' ונשאל שוב: לאור לימוד המזמור מה לדעתכם הפירוש המתאים ביותר לפתיחת מזמור זה?

מבט לחיים

נציג בכיתה את הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל בשעה שהועבר לקבורה בהר הרצת, ונספר את סיפורה המיוחד (אפשר להיעזר בכתבה זו). נשאל את התלמידים:

  • מהו הפסוק ממזמור קכ"ו שנכתב על הפרוכת? למה הוחלט לכתוב משפט זה, לדעתכם?

בשעה שהועבר לקבורה בהר הרצל ואת סיפורה המיוחד.

  • מהו הפסוק ממזמור קכו שנכתב על הפרוכת?
  • למה הוחלט לכתוב את פסוק זה, לדעתכם?

נקרא את דברי הרצל בספרו 'מדינת היהודים' ונדון בכיתה:

  • אם "היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה", מהו החידוש של הרצל?
  • במה דומה חלומו של הרצל לחלומם של שבי ציון? במה הוא שונה ממנו?
  • האם בהתגשמות חלומו של הרצל התגלו בעיות דומות לבעיותיהם של שבי ציון המקראיים? מהן? כיצד התגברו עליהן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו ברגשות השמחה של שבי ציון לצד החששות שלהם ותקוותם להשלמת תהליך הגאולה העולים בפרק קכו בתהילים. נעזרנו במקורות מקראיים נוספים כדי ללמוד על הקשיים שעמדו בפני שבי ציון ומתוך השוואה בין חלום שיבת ציון לחלומו הציוני של הרצל למדנו על התמודדות עם מציאות מורכבת בהתגשמות החלום.
מיומנויות: הכרנו את כותרת המזמור ומשמעה, זיהינו אמצעים להדגשה ולהבעת רעיון – מילים מנחות, כתיב וקרי, דימויים ושינוי גוף. נוסף על כך ערכנו השוואה בין מקורות מקראיים.
מתודות: פתחנו בתמונה או בשיר שמעוררים שאלה ודיון, המשכנו בלימוד צמוד של הכתובים ועיון באמצעים האומנותיים הרבים במזמור וסיימנו בדיון אקטואלי.

אפשר עוד...

לא שר התקווה – במזמור קכו עמדנו על כך ששבי ציון שמחים על התגשמות החלום, אבל עדיין מצרים על מצבם ומבקשים מה' להשיב את שביתם. נעיין בדבריו של הרב עופרן מתוך אתר 929, על ניצול שואה שראה כפיות טובה דומה במילות ההמנון הלאומי.

  • מדוע סירב אלחנן, ניצול השואה, לשיר התקווה?
  • מה הפריע לו במילים של השיר?
  • האם לדעתכם שירת התקווה בימינו דומה לשירת 'שיר המעלות' בימי שיבת ציון?
  • האם יש בה משום כפיות טובה? מדוע?
  • מה דעתכם על ההצעה לקבוע את מזמור קכו להמנון לאומי?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שיר המעלות במנגינת התקווה
ענו על השאלות: מהו האירוע שבו צפינו? האם זו תפילה, לדעתכם? איזו תפילה, של שבת,...
שיר המעלות במנגינת התקווה

ענו על השאלות:

  • מהו האירוע שבו צפינו?
  • האם זו תפילה, לדעתכם? איזו תפילה, של שבת, חג או יום אחר? (יום העצמאות)
  • מדוע לדעתכם שרו את מזמור קכו במנגינת התקווה?
  • האם זה פוגע בכבודו של המזמור או מוסיף לו כבוד, לדעתכם?
  • איזו משמעות מעניקה המנגינה הזאת למזמור?

קרדיט: Cantor Seelenfreund Avraham ashdod חזנות, שיר המעלות מנגינת התקווה מערוץ avze69, פורסם 2012

ציור של דוד שריר על ברכון
Ran Erde – photographer, מתוך ויקיפדיה.ענו על השאלות: איזו תקופה מתוארת בציור? איך ניתן לזהות?...
ציור של דוד שריר על ברכון

ציור של דוד שריר

Ran Erde – photographer, מתוך ויקיפדיה.ענו על השאלות:

  • איזו תקופה מתוארת בציור? איך ניתן לזהות?
  • מהם הפסוקים המופיעים בשולי ציור? מה הקשר בינם ובין המתואר בציור?
  • מהי המשמעות שמעניק הצייר לפסוקים אלה?
  • (בונוס:) מדוע הציור מופיע על כריכה של ברכון? (נהוג בקהילות אשכנז לשיר את מזמור קכ"ו לפני ברכת המזון בשבת ובחגים)
  • האם לדעתכם, מזמור קכ"ו עשוי לבטא את תחושות היהודים ששבו ארצה במאה ה-20? כיצד?
תחילת שיטפון בנחל צין
ענו על השאלה: מה המשמעות של הזרימה הזו? מה הייחוד שלה? קרדיט: תחילת שיטפון בנחל...
תחילת שיטפון בנחל צין

ענו על השאלה:

  • מה המשמעות של הזרימה הזו? מה הייחוד שלה?

קרדיט: תחילת שיטפון בנחל צין, מתוך ערוץ Israel Weather, פורסם 2018.

פרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל
הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל מאת אברהם מלבסקי, מתוך ויקיפדיה: הפרוכת שכיסתה את ארונו...
פרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל

הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל מאת אברהם מלבסקי, מתוך ויקיפדיה:

הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל מאת אברהם מלבסקי, מתוך ויקיפדיה

הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל מאת אברהם מלבסקי, מתוך ויקיפדיה:

ענו על השאלה:

  • מהו הפסוק ממזמור קכ"ו שנכתב על הפרוכת? למה הוחלט לכתוב משפט זה, לדעתכם?
'מדינת היהודים' מאת בנימין זאב הרצל
אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון...
'מדינת היהודים' מאת בנימין זאב הרצל

אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר."

(בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים)

ענו על השאלות:

  • אם "היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה", מהו החידוש של הרצל?
  • במה דומה חלומו של הרצל לחלומם של שבי ציון? במה הוא שונה ממנו?
  • האם בהתגשמות חלומו של הרצל התגלו בעיות דומות לבעיותיהם של שבי ציון המקראיים? מהן? כיצד התגברו עליהן?
היינו כחולמים
הביטוי 'היינו כחולמים' במזמורנו שימש מקור השראה לתיאור הגשמת יעדים והגשמת חלומות שלעיתים נראו בלתי...
היינו כחולמים
"... בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (פסוק א)

חיים חפר, 1999. צילום: משה מילנר, לע"מ

הביטוי 'היינו כחולמים' במזמורנו שימש מקור השראה לתיאור הגשמת יעדים והגשמת חלומות שלעיתים נראו בלתי אפשריים.

למילות השיר

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, בִּשְׁנַת תַשְׁכָּ"ז, הָיָה הַדָּבָר
וַיָּבוֹאוּ הָרַמַטְכָּ"ל וּפָמַלְיָתוֹ אֶל קֶבֶר דָּוִד עַל הָהָר
וַיַּעַמְדוּ לְפָנָיו בִּבְגָדִים מְעֻפְרֵי עָפָר
וַיִּמְחוּ מִמִּצְחָם אֶת נַחַל הַזֵּעָה הַנִּגַּר
וַיִּנְשְׁמוּ עֲמֻקּוֹת וַיַּצְדִּיעַ הָרַמַטְכָּ"ל וַיֹּאמַר:
אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַר הַבַּיִת שַׁחְרֵר

וַתָּקָם דְּמָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה
דְּמָמָה הַשּׁוֹאֶגֶת יוֹתֵר מִן הַצְּעָקָה
דְּמָמָה אֱלֹהִית. דְּמָמָה דַּקָּה
וַיֹּאמַר הַמֶּלֶךְ וְקוֹלוֹ נֶחְנַק:
דַּבֵּר, דַּבֵּר אֵלַי יִצְחָק

וַיִּקְרַב הָרַמַטְכָּ"ל אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:
לֹא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ שִׁחְרַרְנוּ אֶת הָהָר
לֹא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ עָשִׂינוּ אֶת הַנֵּס
וְלֹא רַק בִּזְכוּתֵנוּ הַדֶּגֶל עַל הַכֹּתֶל מִתְנוֹסֵס
וְאַף כִּי לוֹחֲמֵינוּ הִסְתַּעֲרוּ כַּאֲרָיוֹת
לֹא הֵם בִּלְבַד פָּרְצוּ אֶת שַׁעַר-הָאֲרָיוֹת

חיים חפר, "היינו כחולמים" (קטע מהיצירה). © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • קראו את דבריו של חתן פרס ישראל, חיים חפר, בעקבות מלחמת ששת הימים (ב־1967) וחשבו מהי המשמעות החדשה שמעניק המשורר לביטוי 'היינו כחולמים' בהקשרו הצבאי. שימו לב לכתיבה המקראית של חפר.
שיר המעלות – גרסת המקהלה
האזינו לחנן יובל המבצע את 'שיר המעלות'. אתם מוזמנים לדמיין כיצד שרו במקור את מזמור...
שיר המעלות – גרסת המקהלה
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

האזינו לחנן יובל המבצע את 'שיר המעלות'.
אתם מוזמנים לדמיין כיצד שרו במקור את מזמור זה.

  • מהי המשמעות של שירת מקהלה לעומת שירה של יחיד?
  • באילו מצבים או אירועים שרו מזמור זה לפי דעתכם?

קרדיט: חנן יובל שיר המעלות / video972, 2008

מה תרעש אבי
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי / בארי חזק מַה תִּרְעַשׁ אָבִי, אָבִי הַשּׁוֹתֵק, הַמָּלֵא צַעֲקָתוֹ אֶגְרוֹפִי בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ,...
מה תרעש אבי
"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ". (פסוק ה)

באדיבות נעמה חזק

מַה תִּרְעַשׁ אָבִי / בארי חזק
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי,
אָבִי הַשּׁוֹתֵק, הַמָּלֵא
צַעֲקָתוֹ
אֶגְרוֹפִי בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ, אֲנִי,
שֶׁהִנְנִי מַכְאוֹבֶיךָ
הָעֲתִידִים לָבוֹא.
אֵיךְ לֹא אֶזְכֹּר
כִּי בְּדִמְעָה אוֹתִי זָרַעְתָּ
וּבְבֶכִי אַתָּה אוֹתִי תִּקְצֹר.
בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974

בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974. © כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה

להמשך קריאה

"מזמור קכו נכנס כפי שהוא אל פנתאון השירים של הציונות. הוא הולחן והושר כשיר המבטא את החזרה של עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנים של גלות. בייחוד חקוקה בזיכרון הקיבוצי השורה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", שקיבלה משמעות של תחייה לאומית ושל החיים החקלאיים של היהודי החדש.
על הרקע הזה של תחושת הגאולה, ההתחדשות והגאווה הלאומית, יש לקרוא את שירו של בארי חזק. לפי השיר, כאשר החזון הציוני האוטופי מתממש בקרקע המציאות יש לו מחיר, ואת המחיר הזה משלמים הבנים בחייהם והאבות בכאבם."

מיכל שוורץ, "ארץ קוצרת יושביה" – אתר מיזם 929

  • באיזה הקשר חדש מציג המשורר את הביטוי "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"?
  • כיצד מבין משורר את הפועל 'יקצורו'?
ירושלים – שמות רבים לה
  לירושלים, עיר האלוהים, שמות רבים (לפחות 70). בשל חשיבותה בתולדות ישראל, זכתה העיר לכינויים...
ירושלים – שמות רבים לה
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

חומת העיר העתיקה של ירושלים. החומה שמוכרת לנו כיום נבנתה בתקופה העות'מאנית במאה ה־16. צילום: Oleg Moro, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

לירושלים, עיר האלוהים, שמות רבים (לפחות 70).
בשל חשיבותה בתולדות ישראל, זכתה העיר לכינויים מגוונים, וביניהם 'ציון' ו'בת־ציון', המשַקפים את יופייה, את הכמיהה אליה ואת ייחודה על רקע הנוף הארצישראלי.

  • חפשו לפחות עשׂרה שמות שונים וכינויים לירושלים, אפשר לדפדף בפרקים.
הנגב – בעיניו של כותב בגלות...
הנגב, אזור מדברי וצחיח, הוא יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל. המקרא מזכיר את אזור...
הנגב – בעיניו של כותב בגלות...
"שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". (פסוק ד)

מפת ישראל עם הדגשה על אזור הנגב. קרלוס הגדול, ויקישיתוף, CC-BY-SA-4.0

הנגב, אזור מדברי וצחיח, הוא יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל.
המקרא מזכיר את אזור הנגב בסיפורי אברהם המבקר בבאר שבע או כמקום מושבם של שבט יהודה ושבט שמעון ועוד.

להמשך קריאה

כמו כן, המילה 'נֶגְבָּה' (וגם 'תימנה') מציינת במקרא את אחת מארבע רוחות השמיים –
דרום.
בפרקנו ישנו תיאור של אפיקי הנגב העולים על גדותיהם ונושאים עימם את הגאולה המובטחת לגולים (החזרה לארץ ישראל).
המשורר, בעל המזמור, חי ככל הנראה בגלות, כלומר מחוץ לשטחה של ארץ ישראל.

  • קראו שוב את המזמור והתמקדו בפסוקים ד–ו: לפי דעתכם, האם הכיר המשורר את מאפייניה האקולוגיים של ארץ ישראל בכלל ושל הנגב בפרט?
הזורעים והקוצרים
  הקציר בעת העתיקה נעשה על ידי האדם עצמו באמצעות מגל וחרמש. האדם קצר את...
הזורעים והקוצרים
"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ". (פסוק ה)

האוסטרוקון (שבר חרס ועליו כתובת) ממצד חשביהו ובו עדות לגידול דגנים, קצירתם ואיסופם. המאה השביעית לפנה"ס. צילום: © מוזאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות

 

הקציר בעת העתיקה נעשה על ידי האדם עצמו באמצעות מגל וחרמש. האדם קצר את התבואה שהבשילה ואסף אותה לאלומות – צביר שיבולים.
במצד חשביהו נמצא שבר חרס (אוסטרקון) שהוא מכתב תלונה של עובד על מעבידו, שלקח ממנו את בגדו מכיוון שלא עמד במכסת העבודה, אף על פי שלטענתו סיים לקצור את היבול ולאחסנו באסם.

לקריאת מכתב התלונה

ישמע אדני השר
את דבר עבדה. עבדך
קצר. היה. עבדך. בח
צר אסם. ויקצר עבדך
ויכל ואסם כינם. לפני שב
ת כאשר כל {ע}בדך את קצר וא
סם כינם ויבא הושעיהו בן שב
י. ויקח. את בגד עבדך כאשר כלת
את קצרי זה ימם לקח את בגד עבדך
וכל אחי. יענו. לי. הקצרם אתי בחם.
{ה}ש {מש} אחי. יענו. לי אמן נקתי מא
{שם}………בגדי ואמלא. לשר להש
{יב} ……….עב{דך}…..אלו. רח
{מם. והש}בת את {בגד. ע}בדך ולא תדהם

כיום עובדים עדיין מתלוננים על מעבידיהם, אך העבודה נעשית באופן אחר לחלוטין
באמצעות קומביין.

  • אילו פעולות חקלאיות נוספות נזכרות במזמור, ואיזו תחושה רגשית מלווה את הפעולות האלו?
  • איזו נימה עולה ממכתב התלונה שנמצא במצד חשביהו?
כאפיקים בנגב
  המשורר מבקש מאלוהים שישיב את עמו לארץ ישראל השוממה באמצעות הדימוי 'כאפיקים בנגב'. הנגב...
כאפיקים בנגב
"שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". (פסוק ד)

שיטפון במדבר יהודה, 2014. צילום: אבי אוחיון, לע"ם

שיטפון של נחל דרגה המוביל לים המלח, 2015. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

 

המשורר מבקש מאלוהים שישיב את עמו לארץ ישראל השוממה באמצעות הדימוי 'כאפיקים בנגב'. הנגב הוא אזור מדברי ויבש, כשהאפיקים מתמלאים הרי אלו מימי הגשמים שמגיעים ממקום רחוק ובלתי צפוי.

להמשך קריאה

הדימוי מדגיש את ממד ההפתעה בגאולה.
שיטפון מתרחש כשהגשם יורד במקומות הגבוהים ומימיו ממלאים את ערוצי הנחלים הזורמים מערבה – לים התיכון ומזרחה – לערבה ולים המלח, כמו נחלי מדבר יהודה והנגב. זרימות הנחלים מתרחשות באזורים שלאו דווקא ירד בהם גשם, ולכן השיטפונות מגיעים לרוב בהפתעה גמורה. עוצמת השיטפון תלויה בכמות הגשם שירדה, בשיפוע הנחלים, באופי הקרקע ובכמות הצומח. ככל שהשטח מדברי יותר והשיפוע תלול יותר – כך עוצמת השיטפון חזקה יותר.

  • האם במהלך טיול באזור הנגב נתקלתם בתמונה המתוארת במזמור של אפיקים העולים על גדותיהם?
  • מדוע לדעתכם בחר המשורר בתמונת טבע מדברית ולא שגרתית זו, ובמה היא תורמת לעיצוב המסר של השיבה לציון?
גליל כורש ושיבת ציון
  שיבת ציון מתארת את חזרתם של הגולים לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, המלך הפרסי...
גליל כורש ושיבת ציון
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

"גליל כורש", מאוסף המוזאון הבריטי, לונדון. Photograph by Mike Peel  (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, Wikimedia commons, CC-BY-SA-4.0

 

שיבת ציון מתארת את חזרתם של הגולים לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, המלך הפרסי (שנת 538 לפנה"ס). נוסח ההצהרה מופיע בספר עזרא: "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" (עזרא א, ב).

להמשך קריאה

בשנת 1879 התגלתה כתובת 'גליל כורש'. גליל על שם צורתה ובה ההכרזה על שחרור הנתינים שתחת המלך כורש אל מקום הולדתם.

"אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד…
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.
כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם."

  • לפי כתובת זו, האם שיבת ציון היא אירוע ייחודי לגולים מישראל ויהודה או שמא מדיניות כללית שבה נקט כורש? חשבו על השיקולים שיכולים לעמוד בבסיס ההחלטה של כורש.
על עזרא ונחמיה… וסיפורו של רחוב
עזרא ונחמיה, ממנהיגי העלייה לארץ ישראל בתקופת שיבת ציון, הפכו לסמל בתרבות היהודית. סמל שקיבל...
על עזרא ונחמיה… וסיפורו של רחוב
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

עזרא ונחמיה, ממנהיגי העלייה לארץ ישראל בתקופת שיבת ציון, הפכו לסמל בתרבות היהודית.

להמשך קריאה

סמל שקיבל משמעות חדשה בהתעוררות הלאומית ובמפעל הציוני שבא בעקבותיה, ובייחוד עם הקמת המדינה ב־1948.
כיום אנו מכירים שמות של מקומות, רחובות, מרכזים וכד' הנקראים על שם המנהיגים הבולטים בקורות עם ישראל.

  • אילו שמות מסֵפֶר עזרא ונחמיה מוזכרים בסרטון?
  • באיזה רחוב אתם גרים ועל שם מי הוא נקרא?
  • האם שמו של הרחוב קשור בהתחדשות הציונית בארץ ישראל? הסבירו לכיתה.

קרדיט: תנ"ך על המפה, גיל קופטש מספר: שיבת ציון על המפה, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

שיבת ציון המודרנית
העלייה לארץ ישראל במסגרת חוק השבות היא נדבך מהותי בחברה הישראלית המתחדשת. גלי עליות מרחבי...
שיבת ציון המודרנית
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

העלייה לארץ ישראל במסגרת חוק השבות היא נדבך מהותי בחברה הישראלית המתחדשת.
גלי עליות מרחבי העולם פוקדים אותנו כל העת. המושג 'עלייה' משקף את הגשמת החזון הציוני ואת 'שיבת ציון' המתוארת במקרא.

  • מהם הקשיים הכרוכים בהחלטה לעזוב הכול ולהגיע למקום חדש?
  • מה מוסיף הסרטון על התמונה המתוארת במזמור קכו?

קרדיט: מבט – עולות חדשות מסין נחתו בנתב"ג / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

גלות בבל והצהרת כורש
הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות...
גלות בבל והצהרת כורש
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ (תהילים קכו)

הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות האיטית בבבל ועשרות שנים של חיים בממלכה הרחוקה, הצהרת כורש מתירה לגולים לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש.

  • בסוף הסרט מופיע מזמור קכו מתהילים, מדוע היה לגולים קשה להאמין שאפשר לחזור לארץ? האם לדעתכם ירצו כולם לחזור? אלו שיקולים יכולים למנוע מהם לממש את חלום השיבה?

קרדיט: גלות בבל והצהרת כורש, 2019, מגלי"ם