סגור תצוגת כיתה
הפרק

שני בתים וגעגוע

פרק ג, א-יא

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פרק ג מורכב משני שירים – האחד שירה של הרעיה על משכבה בלילות, והשני שיר על המלך שלמה ומיטתו. במרכזו של הפרק שבועת האהבה.
נעיין בשני השירים – שירה של הרעיה והשיר על המלך – ונשווה ביניהם. מתוך כך נעמוד על ההבדל הגדול בין המציאות של כל אחד מנושאי השירים, וגם על הדמיון בין תחושות ליבם הכמוסות. נעמיק גם בהבנת שבועתה של הרעיה בהקשר זה מתוך סקירה של כל השבועות במגילה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – אני נשבע:
נעורר דיון בכיתה:

  • האם אתם נשבעים לפעמים? על מה?
  • למה אנשים חשים צורך להישבע?
  • האם אתם מבקשים מאחרים להישבע? מתי?
  • מה התפקיד של שבועה?
  • מה גורם לאנשים להישבע?

אפשרות שנייה – שבועת צופים:
נציג בפני התלמידים תמונה של שבועת צופים.
נשאל את התלמידים:

  • מי מכיר את הסימן הזה? מה הוא מסמל?
  • מתי משתמשים בשבועת צופים?
  • האם גם אתם נשבעים לפעמים? מתי? כיצד? מדוע?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – מעשי הרעיה והחלום:
נקרא יחד את פסוקים א-ה.
נבקש מכמה תלמידים לקרוא את הפסוקים בדרמטיות ובנימה המתאימה לדעתם: התרגשות / מתח / שמחה / בלבול / רגש אחר.
אחר כך נשאל בכיתה:

  • מיהי הדוברת? (הרעיה)
  • אילו דמויות נוספות מוזכרות? (הדוד, השומרים ובנות ירושלים)
  • כיצד מכונה הדמות הגברית? כמה פעמים מוזכר הכינוי? (הכינוי "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" מוזכר שלוש פעמים)
  • אילו עוד שורשים של מילים חוזרים בקטע? מדוע לדעתכם? (מילים מהשורשים בק"ש ומצ"א)
  • מהו לדעתכם הרגש המתלווה לדברי הרעיה? איך אפשר לדעת? (כמיהה, אהבה, תשוקה – היא משתמשת הרבה בשורש בק"ש ובשורש אה"ב, פעולותיה נראות תזזיתיות)
  • מהו רצף האירועים המתוארים בפסוקים אלה? (הרעיה מחפשת את אהובה בלילה על מיטתה ואינה מוצאת, היא קמה ממיטתה ומחפשת את אהובה ואינה מוצאת, היא מנסה להיעזר בשומרים כדי למוצאו, והם אינם משיבים דבר. לבסוף היא מוצאת אותו, מחבקת אותו ומביאה אותו אל ביתה. היא משביעה את בנות ירושלים לא לעורר את האהבה)
  • אילו מן האירועים נראים מציאותיים ואלו נדמים כחלום? מדוע? (אפשר שהכול חלום, והשבועה מציאות. לכל הפחות לא סביר שהקימה בלילה, הסיבוב בעיר והמפגש עם השומרים קרו במציאות אלא הם חלום. מופרך אף יותר הוא החלק שבו היא מוצאת פתאום את הדוד, והוא בא עמה לבית הוריה. ההתהפכות בלילה על משכבה והשבועה נראים אירועים מציאותיים כי הם חוזרים כמה פעמים בספר, ובהחלט סביר שקרו)

שלב שני – השבועה:
במגילת שיר השירים נזכרות ארבע שבועות שמשביעה הרעיה את בנות ירושלים. שלוש מהשבועות כמעט זהות. השנייה שבהן מופיעה בפסוק ה בפרק ג.
נכתוב את השבועה על הלוח ונבקש מהתלמידים לבדוק גם את השבועות הנוספות במגילה ולהשוות ביניהן בטבלה (פרק ב פסוק ד; פרק ה פסוק ח; ופרק ח פסוק ד).

  • האם הניסוח זהה?
  • במה הוא דומה?
  • במה הוא שונה?
  • עיינו בהקשר שבה מוזכרת כל אחת מהשבועות, מה מצב היחסים בין בני הזוג בכל אחת מהן?

נסכם על הלוח את התשובות:

שבועה ראשונה ושנייה
פרק ב פסוק ד ופרק ג פסוק ה
שבועה שלישית
פרק ה פסוק ח
שבועה רביעית
פרק ח פסוק ד
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ…" "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי, מַה תַּגִּידוּ לוֹ? שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ?"
יחסי אהבה ראשונית לא שלמה, מהוססת וזהירה. ניתוק בין בני הזוג.
הדוברת מוכה ופצועה לבדה.
יחסי אהבה ממומשת ושלמה.

נפנה לתוכן השבועות:
הדוברת משביעה את בנות ירושלים בלשון שבועה קלה שנתלית בצבאות ובאיילות. כדי להבהיר את העניין לתלמידים, אפשר לשאול אותם במה הם נוהגים להישבע (באימא שלי, בחיים שלי, ביקר לי, במזוזה…) ולהשוות לשבועות כאן.
הדוברת דורשת מהבנות שלא יעוררו את האהבה עד שתחפץ.
נשאל את התלמידים:

  • על איזו אהבה מדובר? (האהבה שלה אליו או האהבה שלו אליה)
  • מדוע לדעתכם הדוברת אינה מעוניינת לעורר אותה? עד מתי?
  • כיצד עשוי ההקשר של כל שבועה להסביר את ההבדל בתוכנה? (כשהאהבה בתחילתה הדוברת מבקשת לא להאיץ בה או לא לגזול את אהובה; כאשר היא לבדה היא מבקשת למסור מסר לאהובה; וכאשר אהבתם של הזוג שלמה היא מתריסה ואומרת "מה תעירו?" אי אפשר לעורר אהבה לפני זמנה)

שלב שלישי – הלילה שלו:
אל מול משכבה רדוף החלומות של הדוברת, מופיע בחלקו האחרון של הפרק תיאור של מיטת שלמה המלך ואפיריונו.
נקרא את פסוקים ז-יא ונבקש משני תלמידים לצייר על הלוח לפי המתואר בפרק את מיטת שלמה המלך ואפיריונו.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע שלמה זקוק לשישים הגיבורים? מה תפקידם? (לשמור עליו בלילה מאויביו)
  • מי לדעתכם שר את השיר הזה? מדוע הוא מתאר את מיטת שלמה? (אולי הרעיה שנכספת אל מיטת שלמה – או אל מיטת אהובה שהיא מדמה לשלמה; אולי מקהלה שמתארת את עושרו וגדולתו של שלמה; אולי בנות ירושלים שלועגות לרעיה ומדגישות את הפער הגדול בינה ובין המלך)
  • בשיר זה, כמו בפסוקים א-ה, נזכרים שומרים. כיצד הם מתייחסים לשלמה וכיצד הם מתייחסים לדוברת בפסוקים א-ה? (על שלמה הם מגינים ואת הרעיה הם עוצרים)
  • בשיר זה, כמו בפסוקים א-ה, נזכרות בנות ירושלים. כיצד הן מתייחסות לשלמה וכיצד הן מתייחסות לדוברת בפסוקים א-ה? (אוהבות את שלמה, מטילות ספק ברעיה)

נעיין בפירוש רשב"ם לפסוק ז.
נשאל את התלמידים:

  • לפי דברי הרשב"ם, מדוע הרעיה מתארת את מיטתו של שלמה? (להמחיש את הניגוד בינה לבין אהובה, שמיטתו דומה למיטת שלמה, היא אוהבת את אהובה כאילו הוא המלך שלמה)
  • מהן שתי האפשרויות להבין את זהותו של הדוד? (יש המפרשים כי הדוד האהוב הוא המלך בעצמו, ויש המפרשים כי היא רק מדמה אותו לשלמה באהבתה, אך אינו אלא אדם פשוט)
  • איזו מהן מתאימה ביותר לתוכן הפרק?

נסכם ונאמר שבעוד הדוברת בפסוקים א-ה משוועת לאהבה, ושנתה נטרפת בשל דאגתה וגעגועיה לאהובה, שנתו של אהובה המלך (או כמו של המלך) מובטחת – מאבטחים אותה שישים גיבורים והוא ישן על מיטה מפוארת הרצופה באהבה של כל בנות ירושלים. עם זה, גם מיטתו אינה שלמה וגם הוא יכול לפחד לאבד את הקיים. השבועה שהרעיה משביעה את בנות ירושלים מבטאת את רצונה לממש את אהבתה בשלמות אך לא להאיץ בה כדי לא לסכנה.
שתי הדמויות העיקריות בפרק (הרעיה והדוד-מלך) נעות בין תחושת ביטחון ואהבה ובין ספקות וחששות שעולים בלילה, כאשר אינם יחד. בולט השוני בין הרעיה הבודדה המגלה אומץ ומשוטטת ובין המלך-הדוד הספון במבצרו מוקף אהבה והגנה, אך שרוי בפחד. עם זה, ניכר גם הדמיון בין השניים בצורך שלהם באהבה ובספקות שטורדים את שנתם.

שלב רביעי – הפירוש המטפורי:
פרשנים רבים ראו בשיר השירים כולו משל ליחסים בין עם ישראל לאלוהים. המיטה הרעועה ושנתה הטרופה של הרעיה עשויות לסמל תקופות קשות של עם ישראל. כך למשל בפירוש רש"י לפרק.

  • עיינו בדברים פרק ב פסוק יד והסבירו לאיזו תקופה רש"י מתכוון? מיהם הנזופים? (שלושים ושמונה שנים במדבר לאחר חטא העגל, הנזופים הם בני ישראל)
  • מהו הדמיון בין מצב הרעיה המתואר בפרק ובין מצבו של עם ישראל בתקופה זו? (נעזבים, בודדים, בלילה, מחפשים את דרכם, מסתובבים ונודדים ממקום למקום)

לאור פרשנות זו שרואה בשיטוטי הרעיה בעיר סמל לנדודי ישראל במדבר או בגלויות נסו לחשוב:

  • את מי מסמלים השומרים הסובבים בעיר? את מי עשויות לסמל בנות ירושלים? (השומרים הם אולי עמלק ועמים אחרים שנלחמו בישראל במדבר או העמים השולטים בעם ישראל בימי הגלות; ובנות ירושלים הם העמים האחרים שמדיחים את עם ישראל לעבודה זרה במדבר או להתבוללות בגלות)
  • מה מסמלת השבועה שהרעיה משביעה את בנות ירושלים? (התנגדות לניסיונות להשכיח מעם ישראל את זהותו, התחייבות לשמור אמונים לאלוהים גם אם יתמהמה)

נמשיך לבחון את השאלות האלה בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – תזמון מדינת ישראל:
למדנו בשיעור על משמעותן האלגורית של השבועות במדרש, בהשפעתן על מצבו של עם ישראל בגלות, וכן על עמדתם של המתנגדים לתנועה הציונית.
נדון בכיתה:

  • האם לדעתכם מדינת ישראל יכלה לקום לפני 1948?
  • במה הקמתה הייתה תלויה יותר – ביוזמה של המקימים או בנסיבות החיצוניות?
  • האם לדעתכם, יש זמן נכון ונסיבות מתאימות להתחיל דבר חדש כדי שיצליח, או שאין משמעות לזמן, והכול תלוי ברצונו של האדם ובמעשיו?

אפשרות שנייה – תזמון קשרים זוגיים:
נדון בכיתה:

  • מתי לדעתכם כדאי לפעול בעקבות רגשי אהבה ולקדם את הקשר הזוגי ומתי עדיף לחכות?
  • מה עשוי להיות המחיר ומה עשוי להיות הרווח בכל בחירה?

משימה:

  • כתבו הודעת טוויטר פרטית (עד 280 תווים) לרעיה משיר השירים או לאדם אחר שמתלבט אם לפעול כדי לקדם את האהבה או לחכות. בהודעה כתבו את עצתכם לרעיה או לאותו אדם כיצד לפעול.

הצעה למורים: פתחו חשבון טוויטר או פייסבוק או איסטגרם אמיתי על שם הרעיה וצייצו בשמה את פסוקים א-ג. אחר כך הזמינו את התלמידים לכתוב לה תגובות ברשת החברתית.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק ג פסוקים א-יא, והעמקנו ברגשות הבאים לידי ביטוי בשיר הראשון, וברצף האירועים שמשווה לו אופי של חלום. למדנו על השבועות בשיר השירים ועל משמעותן. עיינו בשיר על המלך שלמה ובמרכיביו השונים.
מיומנויות: זיהינו מילים וביטויים מנחים וערכנו השוואה בין חלקי הפרק ובין השבועות במגילה.
מתודות: פתחנו בדיון בשאלות אישיות מתוך האזנה לשיר או צפייה בתמונה. קראנו באופן דרמטי את הפסוקים ולאחר עיון בפרק סיימנו במשימה אישית למחשבה ובדיון.

אפשר עוד...

שלוש השבועות בהיסטוריה:
נקרא את מאמרו של יהודה איזנברג 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' מתוך אתר דעת, ונעמיק עוד בהשפעת השבועות על ההיסטוריה היהודית.

עין גדי:
נקרא את הערך 'עין גדי' באנציקלופדיה היהודית מתוך אתר דעת בקישור זה.
נשאל את התלמידים:

  • מה מאפיין את אנשי קהילת עין גדי בתקופת המקרא?
  • מהו הסוד של עין גדי?
  • כיצד הוא משתקף בממצאים הארכיאולוגיים בבית הכנסת של עין גדי?
  • במה תורם המידע בערך להבנת דמותה של הרעיה בשיר השירים?

נשי שלמה:
נעיין במאמרו של הרב דוד סבתו 'השיר של שלמה' מתוך אתר ישיבת מעלה אדומים ונשאל את התלמידים:

  • מהן שתי האהבות של שלמה לפי המאמר?
  • כיצד הן עומדות זו מול זו?
  • במה תורם הסיפור על שלמה במלכים להבנת תיאור המיטה והאפריון שלו בשיר השירים?
  • האם לדעתכם חתונותיו הרבות של שלמה מעידות על כוח או על חולשה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שבועת צופים
מתוך ויקישיתוף
שבועת צופים

מתוך ויקישיתוף

רשב"ם על פסוק ז
"הִנֵּה מִטָּתוֹ" – הנה תפארת גדולת ידידי בכך שהוא שוכב על מיטתו כמיטתו של שלמה.
רשב"ם על פסוק ז

"הִנֵּה מִטָּתוֹ" – הנה תפארת גדולת ידידי בכך שהוא שוכב על מיטתו כמיטתו של שלמה.

רש"י לפסוק א
"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" – בצר לי, שישבתי באפלה; כל שלושים ושמונה שנה שהיו נזופים (ראה...
רש"י לפסוק א

"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" – בצר לי, שישבתי באפלה; כל שלושים ושמונה שנה שהיו נזופים (ראה דברים פרק ב פסוק יד).

דפי עבודה והעשרה לשיעור
ארבע השבועות
חז"ל למדו מהופעת המילים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם…" ארבע פעמים במגילת שיר השירים, כי מדובר...
ארבע השבועות
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ."
(ב, ז)

צילום: shutterstock.com

חז"ל למדו מהופעת המילים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם…" ארבע פעמים במגילת שיר השירים, כי מדובר בארבע שבועות שהשביע ה' את ישראל.

ר' חלבו אומר:
ארבע שְׁבוּעוֹת יש כאן השביע לישראל:
שלא ימרדו על המלכיות,
ושלא ידחקו על הקץ,
ושלא יגלו את מִסְתְרֵיהֶם לאומות העולם,
ושלא יעלו חומה מן הגולה.
אם כן למה מלך המשיח בא?
לקבץ גליותיהן של ישראל.

(עיבוד. לפי: מדרש שיר השירים רבה, פרשה ב פסקה ז)

חז"ל ראו בשיר השירים משל המתאר את מערכת היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים.
לפי חלק מהפרשנויות, ארבע השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל. המושג "ארבע השבועות" עומד בלב המחלוקת הדתית בין קבוצות דתיות אנטי-ציוניות, כמו חסידות סאטמר, הנוהגות להציג את המדרש כראיה תאולוגית נגד הציונות ונגד הקמת מדינת ישראל, לבין קבוצות דתיות ציוניות, הסבורות שכיום אין לשבועות האלה תוקף מחייב.

  • כיצד לדעתכם יש לפרש את השבועה הרביעית: "ושלא יעלו חומה מן הגולה"?
שושנת פלאים ברוכת אל
"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) –אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן:...
שושנת פלאים ברוכת אל
"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת."
(ב, ב)

צילום: shutterstock.com

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) –
אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ
שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשׁוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים,
וּמְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ.
להמשך המדרש

לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לָדַעַת מֶה עָשָׂה, וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים.
הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בּוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּזְכוּת שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס.
כָּךְ הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • חז"ל ראו בשיר השירים משל המתאר את היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים.
    מהו המשל במדרש וכיצד אפשר לפרש אותו?
עומד אחר כותלנו
משמעות הצירוף "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" בפסוק – מישהו שנמצא קרוב מאוד, שאורב מבחוץ. באמצעות השימוש...
עומד אחר כותלנו
"דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים."
(ב, ט)

צילום: shutterstock.com

משמעות הצירוף "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" בפסוק – מישהו שנמצא קרוב מאוד, שאורב מבחוץ. באמצעות השימוש בצירוף נוצרים מתח וניגוד בין הפנים לבין החוץ. מישהו נמצא בחוץ ומציץ פנימה.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לציין שמשהו עומד להגיע בקרוב, למשל – תקופה טובה עומדת אחר כותלנו.

  • חפשו עוד ביטויים או צירופים בעברית שמשמעותם דומה למשמעות העכשווית של הביטוי "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" – משהו שעומד להגיע בקרוב. לדוגמה – קרב ובא.
חוֹלַת אַהֲבָה
הרעיה בשיר השירים מדמה את עצמה כאן ל"חוֹלַת אַהֲבָה", כיוון שהאהבה מתפשטת בכל גופה והגעגוע...
חוֹלַת אַהֲבָה
"סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
(ב, ה)

איור: shutterstock.com

הרעיה בשיר השירים מדמה את עצמה כאן ל"חוֹלַת אַהֲבָה", כיוון שהאהבה מתפשטת בכל גופה והגעגוע לאהובה מחליש אותה.

להמשך קריאה

הַבַּלְשָׁן (חוקר לשון) רוביק רוזנטל התייחס לנושא בהומור מסוים:
"…וזה המקום להזכיר: אהבה היא עניין מסוכן לבריאות הנפשית והפיזית, וכרוך בסכנת חיים. על כך מספרת לנו השפה, בוודאי באגף הסלנג, המציע מילים וביטויים נרדפים לתחושת האהבה. הביטויים נכתבים בזכר ובנקבה לסירוגין, ללמדנו שהאהבה מסוכנת לשני הצדדים.

גנוב עליה. גזורה עליו. הרוס עליה. חולָה עליו. חם עליה. משוגעת אחריו. מטורף אחריה. נדלקה עליו. קרועה עליו. שפוט שלה. מתה עליו.

ולא רק בסלנג: חולת אהבה אני. מים רבים לא יכבו את האהבה. נאמנים פצעי אוהב. אחוז בעבותות אהבה. עזה כמוות אהבה."

מבוסס על רוביק רוזנטל: "חולה עליך, אחי המבריז", הזירה הלשונית, 19.8.2016.

  • האם לדעתכם נכון לדמות את מי שמאוהב נואשות ל"חולה אהבה"? אם לא, המציאו דימוי חלופי.
הינך יפה
המוזיקאי עידן רייכל כתב את השיר "הינך יפה" בהשראת הפסוקים בשיר השירים. הינך יפהמילים ולחן:...
הינך יפה
"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו."
(ג, א)

המוזיקאי עידן רייכל כתב את השיר "הינך יפה" בהשראת הפסוקים בשיר השירים.

למילות השיר

הינך יפה
מילים ולחן: עידן רייכל

במיטתי כבר שבועות ביקשתי
את שאהבה נפשי, ולא מצאתיו.
חיפשתי בין כל רחובות העיר
העמוסה שקרים הזאת, ולא מצאתיו.
מצאוני השומרים הסובבים בעיר
אך אהובי, כמעט ולא מצאתי אותו,
אך לא ארפה ממנו עד שאביאו אל תוך עירי,
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי.

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה.
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה?
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי.

הינך יפה רעייתי, אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה.
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה?
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • עיינו בפרקים ב-ג בשיר השירים. אילו מילים בשירו של עידן רייכל מבוססות על הכתוב במקרא ואילו מילים נוספו? מה דעתכם על החיבור שיצר עידן רייכל?

קרדיט: הפרויקט של עידן רייכל – הנך יפה / Idan Raichel – עידן רייכל, 2015

ניצנים נראו בארץ
  ניצנים נראו בארץמילים: מתוך שיר השיריםלחן: נחום היימן ניצנים נראו, נראו בארץ עת זמיר...
ניצנים נראו בארץ
"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ."
(ב, יב)

 

למילות השיר

ניצנים נראו בארץ
מילים: מתוך שיר השירים
לחן: נחום היימן

ניצנים נראו, נראו בארץ
עת זמיר הגיע, עת זמיר.
ניצנים נראו, נראו בארץ
עת זמיר הגיע, עת זמיר.

כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו
הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.
כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו
הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.

מילים מן המקורות

  • השיר, שהלחין נחום היימן, מוכר כמעט לכל מי שהתחנך במערכת החינוך בישראל. מילות השיר, הכוללות תיאורי טבע, לקוחות מהפסוקים.
    הכינו קליפ לשיר, שיתאר את מילותיו, או הסבירו כיצד הלחן מבטא את כוונת הפסוקים.

קרדיט: יוריק בן דוד – ניצנים נראו בארץ/ כאן מוזיקה

בית היין
"בֵּית הַיָּיִן" הוא ביטוי יחידאי במקרא, ולכן יש כמה השערות בנוגע למשמעותו. יש הסבורים כי...
בית היין
"הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה."
(ב, ד)

צילום: shutterstock.com

"בֵּית הַיָּיִן" הוא ביטוי יחידאי במקרא, ולכן יש כמה השערות בנוגע למשמעותו. יש הסבורים כי הוא מתאר חדר שבו היו חוגגים במשתה את נישואי בני הזוג; אחרים הציעו כי מדובר בפונדק או בבית מרזח; ויש הסבורים כי הביטוי מתאר באופן מטאפורי את שיכרון האהבה שהדוד נסך על הרעיה.
הדמיון של הביטוי "בית היין" לביטוי "בית משתה היין" במגילת אסתר, יכול ללמד על כך שמדובר על חדר בארמון המלך.

  • איזו מההצעות לפירוש הביטוי "בית היין" משכנעת אתכם ביותר, ומדוע?
בשווקים וברחובות
המילה "שוק" מציינת במקרא דווקא רחוב (בדומה לאכדית), ואילו המילה "רחוב" מציינת כיכר רחבה או...
בשווקים וברחובות
"אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו."
(ג, ב)

חפירות תל באר שבע המקראית. צילום: רון פלד

המילה "שוק" מציינת במקרא דווקא רחוב (בדומה לאכדית), ואילו המילה "רחוב" מציינת כיכר רחבה או שוק. בפסוק ב מתארת הרעיה כיצד חיפשה אחר אהובה ברחובות העיר בלילה. מפרשים רבים סבורים כי הסיפור שהנערה מספרת הוא מוזר ואינו תואם את המציאות ששררה באותה התקופה, שכן קשה לתאר שנערה צעירה וצנועה תסתובב לבדה בעיר בלילה ותחפש אחר אהובה. לכן משערים כי מדובר בחלום או בהזיה של הנערה.

  • האם לדעתכם הסיור המתואר בפסוק התרחש במציאות או בחלומה של הרעיה? מדוע?
אשישות
אֲשִׁישׁוֹת – מאפה עממי שנהוג היה לאכול בימי חג ומועד. מן הכתוב בספר הושע (פרק...
אשישות
"סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
(ב, ה)

אֲשִׁישׁוֹת – מאפה עממי שנהוג היה לאכול בימי חג ומועד.
מן הכתוב בספר הושע (פרק ג, פסוק א) עולה כי האשישות הכילו ענבים או צימוקים, שלהם יוחסו בעולם הכנעני תכונות מאגיות של המרצת האהבה והגברת הפריון. הנערה בפסוק מבקשת כי יגישו לה אשישות ותפוחים כדי לחזק אותה.

  • מהיכן למדה ד"ר טובה דיקשטיין את המתכון להכנת האשישות המקראיות?
  • אילו רכיבים במתכון מעידים על כך שהאשישות מאוֹששות?

קרדיט: מטח

אפריון
  המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של...
אפריון
"אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן."
(ג, ט)

מהמיטות של תות-ענח'-אמון, מלך מצרים. קבר תות-ענח'-אמון, המאה ה-14 לפני הספירה, מצרים. מתוך "עולם התנ"ך". כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

 

המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של המִשְׁנָה קיבלה המילה משמעות של מיטה, ובכלל זה מיטת כלולות בעלת חופה. בהקשר של פסוק ט לא ברור אם מדובר בחפץ מיטלטל או ברהיט שהיה קבוע במקום אחד.

להמשך קריאה

לבניית האפריון השתמשו בחומרים מובחרים ויקרים, כמו זהב, כסף, עץ ארז וצבע הארגמן. בתקופת המקרא היו מיטות רק למלכים, לשרים ואנשים עשירים, ואילו פשוטי העם נהגו לישון על הרצפה.
על פי סברה אחת, פסוקים ט-יא מתארים את מיטת הכלולות של המלך שלמה, וזהו למעשה שיר שחובר לכבוד חתונתו עם בת מלך נוכרי. השיר מתאר את קבלת הפנים לנסיכה הזרה, שנישאה באפיריון המלכותי שנשלח לכבודה. על פי סברה אחרת, אפשר שהנערה מדמה את מיטת אהובה, המרופדת ירק בסוכת הגן שלהם, לספה מהודרת בארמון המלך.

מבוסס על מיכאל פוקס ויעקב קליין (עורכים), עולם התנ"ך – ספר מגילות – שיר-השירים, 2002, עמ' 40. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע הקריאה יש שני פירושים למילה "אפריון" בהקשר שבו היא מופיעה בפסוק ט. איזה מן הפירושים משכנע אתכם יותר? הסבירו.
ופתאום מתאהבים...
מגילת שיר השירים היא מחרוזת שירי אהבה בין הרעיה לדוד שמספרת על כוחה של האהבה...
ופתאום מתאהבים...
"קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת."
(ב, ח)

מגילת שיר השירים היא מחרוזת שירי אהבה בין הרעיה לדוד שמספרת על כוחה של האהבה וגם על המורכבות של התהוות הקשר. יש בה חיפוש והחמצה, תשוקה בצד חוסר מוכנות. ואולי, כמו שמפרשים רבים היא בכלל אלגוריה ליחסים בין העם לאלוהיו.

  • האם הופתעתם לגלות בתנ"ך את שיר השירים, שהוא אוסף שירי אהבה?
    נמקו את עמדתכם. תוכלו להיעזר בקטע הקריאה "מגילת שיר-השירים במסורת היהודית" ולשער מה היו ההתנגדויות לשיר השירים בתקופות קדומות.

קרדיט: מגילת שיר השירים / 929 תנך ביחד, 2018

מה מיוחד בשיר השירים?
צפו בדיון מרתק על שיר השירים, שבו מתגלות לנו עובדות מעניינות על המגילה.
מה מיוחד בשיר השירים?

צפו בדיון מרתק על שיר השירים, שבו מתגלות לנו עובדות מעניינות על המגילה.

  • אילו שאלות בנוגע לשיר השירים עולות בדיון שבסרטון?

קרדיט: תוכנית "החדר" על שיר השירים, בהגשת רות קלדרון / תרבות ישראל – מה שטוב לדעת, 2018