סגור תצוגת כיתה
הפרק

תקנות חברתיות

פרק יט

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח את השיעור בחלוקת בריסטולים ובהטלת משימה על התלמידים (המלצתנו היא לחלק את הכיתה לקבוצות, לפי שיקול הדעת של המורה. עדיף ארבעה תלמידים בקבוצה, שזהו מספר תלמידים המאפשר סיעור מוחות מַפְרֶה וחלוקת נטל שיתופית).

אפשרות ראשונה: (מומלץ אם טרם נכתב על ידי התלמידים תקנון כיתתי)
נבהיר לתלמידים: יש לכם הזדמנות להחליט כעת על החוקים החברתיים של הכיתה. חשבו על הכיתה שלנו וכתבו על גבי גיליונות הבריסטול את הכללים הנוגעים לפן החברתי של הכיתה, שתרצו לחוקק. (שימו לב: מומלץ להקדיש לדיון בכך זמן מוגבל כך שלא יימשך לאורך כל השיעור). חשבו על השאלות:

  • מהי ההתנהגות שאתם דורשים מכל אחד מבני הכיתה?
  • כיצד ירגישו כל אחד ואחת מתלמידי הכיתה שהם מוגנים ובטוחים?

אפשרות שנייה:
נבהיר לתלמידים: אתם מקימים כעת תנועת נוער או תנועה חברתית חדשה לבני גילכם. חשבו וכתבו על גבי גיליונות הבריסטול את הכללים שתרצו לחוקק עבור התנועה החדשה. חשבו על השאלות:

  • מהי ההתנהגות שאתם דורשים בתנועה?
  • כיצד ירגישו כל אחד ואחת מהחברים בתנועה שהם מוגנים ובטוחים?

נתלה בכיתה את הבריסטולים עם התקנונים והחוקים השונים, נזמין את התלמידים לשתף, ונדון יחד:

  • מדוע יש צורך בקביעת כללי התנהגות משותפים? האם חֶברה יכולה להתקיים ללא חוקים? נמקו את עמדתכם.

מן הדיון הכללי נשוב לחוקים שנכתבו בכיתתנו:

  • האם יש מאפיין משותף לחוקים שנכתבו על ידי התלמידים בקבוצות השונות? נסו להגדירו.

ספר ויקרא הוא הספר השלישי בתורה. בניגוד לשאר הספרים, שבהם הסיפורים תופסים חלק נרחב – ספר ויקרא, רובו כולל מצווֹת וחוקים.

שמו של הספר נקבע על פי המילה שהספר פותח בה – ויקרא. ניתן להבין את הקריאה הזאת כהזמנה פנימה, לדיבור ולשמיעת המצוות והחוקים. שם נוסף לספר ויקרא הוא "תורת כוהנים", כנראה בשל העובדה שחלק נכבד מהספר עוסק בתפקיד הכוהנים ובקורבנות.

בפרק יט, שנקרא היום, נפגוש כמה מן הציפיות החברתיות וכן את החוקים והכללים שניתנו לעם ישראל במדבר. נקרא את הפרק ונבדוק האם ובמה הכללים המופיעים בו דומים לחוקי התקנונים שכתבתם זה-עתה בכיתה או שונים מהם.

מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים

חלוקת הדפים ובהם פסוקי הפרק, או הקרנת הדף בכיתה (ראו גם פתרון למורה. דף העבודה נמצא גם בממערך השיעור)
נסביר לתלמידים: אנחנו עומדים לקרוא יחד פרק שאינו עלילה סיפורית אלא רצף חוקים. את חלקם אתם מכירים ואילו את האחרים תפגשו כעת לראשונה. חלקם יהיו מובנים לכם כלשונם, ואת האחרים תצטרכו להתאמץ להבין. בואו נקרא אותם יחד: נפגוש את המקור לביטויים שאנחנו מכירים, ונכיר חוקים רבים נוספים.

נקרא (המורים) את הפסוקים. לאחר הקריאה ננחה את התלמידים להשתמש בשני צבעים כדי:

  • בצבע אחד להדגיש, או לסמן, חוק אחד בפסוקים שדיבר אל ליבם, או כלל שהיה נכון או יפה בעיניהם. (למורה: פסוק המדבר אל הלב וכלל נכון ויפה, אינם אותו הדבר. מוצע כאן מרחב המאפשר לכל תלמיד לבחור בקטגוריה המתאימה לו).
  • בצבע אחר להדגיש, או לסמן, משפט אחר בפסוקים: משפט שהם לא הבינו את מילותיו או את משמעותו. אפשר לתת לתלמידים לסמן אצלם בדף, ולאחר מכן כמה תלמידים יציעו איזה פסוק ימורקר על ידי המורה בברקו מול כולם.

מבט שני- הסבר הטקסט ושאלות הבנה

אפשרות ראשונה:
לאחר שהתלמידים סימנו בטקסט פסוק או כלל, נערוך סבב שבו כל תלמיד ותלמידה ישתפו בטקסט שסימנו, ויסבירו מדוע מצא חן בעיניהם. לאחר מכן נסביר את המילים והביטויים שהיו פחות מובָנים לתלמידים. בכל פעם נתלה על הלוח את הפסוק או את הכלל הנבחר, ונסביר אותו. הלוח יהיה במבנה של טבלה בעלת שתי עמודות:

הפסוק/הכלל הפירוש שלו

אפשרות שנייה:
נחלק את הטבלה בדף עבודה, שבו ישלימו התלמידים: לעתים הפסוק יהיה גלוי להם והם ינסו לפרשו, ולעתים להפך: הם יאתרו את מילות הפסוק לפי תרגומן (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

מבט שלישי- התבוננות/ העמקה נוספת/ צלילה פנימה

דיון בכיתה:
הזכירו לתלמידים כי בפתיחת הפרק מופיע פסוק המשמש מעין כותרת כללית לכל הפרטים המובאים אחריו – "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ!", ושאלו:

  • מהי משמעותה של הכותרת הזאת? מהי, לדעתכם, קדוּשה? וכיצד יכולה חברת בני אדם לשאוף לקדוּשה? הנחו את התלמידים לחזור לפסוקים שקראנו ולחוקים שהסברנו בטבלה. בקשו מהתלמידים:
  • בחרו חוק אחד והדגימו באמצעותו כיצד שומר החוק, לדעתכם, על חברה אנושית נעלה.

למורה: אפשר להסביר לתלמידים את הפער בין השפה המדוברת לבין המשמעות המקראית של המילה "קדוש". בעברית המודרנית המילה "קדוש" מתפרשת בהקשר דתי, ואילו פרשני המקרא מפרשים את המילה קדוש כ"נבדל". ניתן לחבר זאת לעולמם של התלמידים בעזרת השאלה: ממה צריך לפרוש? כיצד "נבדל" הוא קדוש? ממה כדאי, לדעתכם, להתרחק במטרה ליצור חברה צודקת?

לאחר הדיון בכיתה ובעקבותיו נעבור לכתיבה יוצרת (אישית):
עם ישראל נמצא במדבר, בדרכו הארוכה ממצרים לארץ ישראל. בפרק שלפנינו העם מקבל חוקים חדשים.

אפשרות ראשונה:
בחרו דמות אחת, בעם ישראל או מחוצה לו, דמיינו את תגובתה למצוות המופיעות בפרק וכתבו את הדברים מנקודת מבטה:

  • כיצד הדמות שבחרתם מגיבה לחוקים החדשים? איזה מהכללים משמח אותה, ואיזה מהכללים מאתגר לגביה? מה חשוב, לדעתה, ומדוע? (דוגמאות לדמויות שתוכלו לתאר את נקודת מבטן: משה; מישהו ממשפחתו של משה; מישהו מהעם – איש/ה מהעם או ילד/ה, נער/ה או קשיש/ה; מישהו מעם אחר, ששמע על החוקים; או כל רעיון אחר).

אפשרות שנייה:
בחרו חוק אחד מתוך החוקים שלמדנו עליהם, שבעיניכם הוא חשוב ביותר לחברה כיום, וכתבו אותו בשפת היום-יום. חשבו על דרכים יצירתיות שונות לפרסם ולחזק את החוק (לדוגמה: כרזות, שירים ועוד).

מבט לחיים

אפשרות ראשונה:
בעקבות לימוד הפרק, נסגור מעגל עם פתיחת השיעור ונשוב לתקנונים שהתלמידים יצרו בראשיתו. נבקש מכל קבוצה לחזור אל התקנון שכתבה, התלוי בכיתה, ולהוסיף בו חוק אחד מפסוקי הפרק המתאים, לדעתה, לתקנון הכיתה.

אפשרות שנייה:
בעקבות הלימוד, נערוך הצבעה ונבחר את חמשת החוקים המתאימים לכיתתנו מתוך הפרק שלמדנו. ניצור תקנון נוסף, כיתתי-מקראי, שילווה את התקנונים שנוצרו בראשית השיעור ויוסיף עליהם.

לסיכום- מה היה לנו?

תוכן: במערך ההוראה הזה התמקדנו במהותו של פרק יט בספר ויקרא, כאוסף חוקים ומצוות.
מיומנות: זיהוי עיקר בפסוקים, הבנת הפסוקים.
מתודה: הכנת תקנון כיתה; סימון פרטים בתוך הפסוקים; הסברת הפסוקים בהגדרות קצרות המתרגמות את העברית המקראית לעברית המודרנית; דיון ושיח כיתתי; כתיבה יוצרת אישית.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ואהבת לרעך כמוך
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי...
ואהבת לרעך כמוך
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'." (פסוק יח)
ידיים יוצרות צורת לב

Marjan Veljanoski/shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א) זה כלל גדול מזה.

(ספרא, קדושים פרק ד, יב)

 

להמשך קריאה

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" – כך אומרים הפסוקים, ועל פסוק זה אומר ר' עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה, "זה כלל גדול בתורה". חברו, בן עזאי, מגיב לדבריו ואומר "זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה". בעיני ר' עקיבא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", יסוד של כל ההתייחסות של אדם לחברו. בן עזאי מזכיר פסוק נוסף המופיע בספר בראשית, שיכול להסביר מדוע על האדם לנהוג בכל כך הרבה אכפתיות כלפי חברו. הפסוק הוא "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה, א). אולי לכך התכוון בן עזאי – האדם עשוי בדמותו של אלוהים. על כן בכל פעם שאתה רואה את חברך, בכל פעם שאתה רואה אדם כלשהו, אתה רואה 'קצת אלוהים'. ראוי לנהוג בו בכבוד.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"

  • איך אפשר לגרום לחבר להרגיש שאתה אוהב אותו כמוך?
  • מדוע לדעתכם בסוף הציווי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" מופיעות המילים "אֲנִי ה'"?
אני אראה לו מה זה!
איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה? נקימה: אמר לו: "השאילני מגלך" אמר לו: "לאו"! למחר...
אני אראה לו מה זה!
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ…" (פסוק יח)
פורטרט נערה

pathdoc/shutterstock.com.

איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה?
נקימה:
אמר לו: "השאילני מגלך"
אמר לו: "לאו"!
למחר אמר לו הוא: "השאילני קרדומך"
אמר לו: "איני משאילך כדרך שלא השאלתני". זו היא נקימה.
ואיזו היא נטירה?
אמר לו: "השאילני קרדומך"
אמר לו: "לא"
למחר אמר לו: "השאילני חלוקך"
אמר לו: הילך (=הנה לך), איני כמותך שלא השאלתני. זו היא נטירה.

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כג עמוד א)

  • מהי נקימה ונטירה לפי המדרש?
  • מה גורם לנו לרצות לנקום? מה גורם לנו לרצות לנטור?
  • חִשבו על דרך טובה יותר להתמודד עם משהו שמישהו עשה לנו בלי לנקום או לנטור.
איפוק
מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך...
איפוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל." (פסוק כג)

קרדיט: shutterstock.com

מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך ממתינים לערלה שלוש שנים!
(עיבוד. על פי: מדרש ויקרא רבה, פרשה כה, פסקה ב)
  • המדרש מציב פזיזות ותאווה מול שליטה עצמית ודחיית סיפוקים. אפשר לזהות רעיון זה במצוות נוספות המופיעות בפרק. הביאו דוגמה לכך.
לא תשנא בלבבך
הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון: לא...
לא תשנא בלבבך
"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא."(פרק יט, פסוק יז)

קרדיט: shutterstock.com

הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.
המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון:

לא תשנא את אחיך בלבבך. למוד מהשבטים, אחיו של יוסף, שלפחות לא דיברו אחת בפה ואחת בלב. שנאמר: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד), רצה לומר כי שונאים את יוסף היו, ולא היו יכולים לדבר עִמוֹ בפה לשלום מאחר שהלב שונא. והזהירה אותך התורה שלא תשמור את השנאה בלבבך ואתה מדבר בפה רכות, אלא העבר את השנאה, וֶהֱוִי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום.

(מעובד. על פי: מדרש אגדה, ויקרא יט, יז:א)

  • על פי המדרש, מה הסכנה של "שנאה שבלב"?
  • על פי פסוק יז, כיצד יש להתמודד עם תחושה של שנאה כלפי אדם אחר?
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

  • מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט רוצים שיממשו את המשפט "והדרת פני זקן".

קרדיט: מרכז יום לקשיש בחולון.

לפני עור לא תתן מכשל
הציווי לא לשים מכשול בפני אדם שלא רואה בעיניו הפך להנחיה לא להכשיל אדם באופן...
לפני עור לא תתן מכשל
"לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל…" (פסוק יד)

עיוור עם כלב נחייה

עיוור עם כלב נחייה. Jeroen van den Broek  / shutterstock.com

הציווי לא לשים מכשול בפני אדם שלא רואה בעיניו הפך להנחיה לא להכשיל אדם באופן כללי בדברים שהוא עיוור אליהם.

למשל- לא לתת עצה כלכלית גרועה למי שלא מבין כלום בבורסה.

  • חשבו על עוד דוגמאות שמרחיבות את הכלל הזה לתחומים אחרים בחיים
הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס
המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת. מעמד...
הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס
" כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק לד)
צילום של עדי נס, רות ונעמי מלקטות

עדי נס, רות ונעמי מלקטות, 2006. מתוך סדרת סיפורי התנ"ך של עדי נס

המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת.

להמשך קריאה

מעמד הגרים בתקופת המקרא היה מעמד נחות: אסור היה להם להיות בעלי קרקע, ולכן חיו על אדמות של בעלי הקרקע הישראלים ונזקקו לחסותם. הם השתייכו לשכבת החלשים והנזקקים, ומשום כך דאגה התורה להגן עליהם ולמנוע את השפלתם או ניצולם: חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגר או לרמות אותו; חוקים אלה מחייבים את בעלי הקרקע הישראלים להעניק לגר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול – וגם לדאוג לו למשפט צדק.

כל החובות האלה כלפי הגר מנומקות בתנ"ך על רקע ניסיון העבר של בני ישראל, שהיו פעם גרים במצרים וסבלו שם עינויים ושעבוד "כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב פס' כ). ועוד קובעת התורה, כי מאחר שבני ישראל חוו על בשרם את התנאים המשפילים של חיי הגר – עליהם להבין לנפשו ולהזדהות עמו.

  • התבוננו בתמונה והסבירו כיצד הצלם מעביר את המסר שמדובר בנשים המשתייכות למעמד מוחלש?
  • מה הן מלקטות? במה זה דומה ובמה זו שונה מהחוק המקראי?
  • מה לדעתכם המסר שרוצה האמן להעביר לצופים בעזרת היצירה?
אבני משקל
  המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה. חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות...
אבני משקל
"לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם..." (פסוקים לה- לו)

אבני משקל מסדרת ה'שקל', ממלכת יהודה

אבני משקל מסדרת ה'שקל', ממלכת יהודה, המאה ה 7- לפני הספירה, אבן גיר
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה.

להמשך קריאה

חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות בעלי ערך נקוב (כמו המטבעות שאנחנו משתמשים בהם כיום) לא היו בשימוש עד תקופה מאוחרת יותר, ומכאן הצורך לשקול את המתכות היקרות ששימשו במסחר ואת הסחורות עצמן. לצורך השקילה נעשה שימוש באבני משקל בעלות משקל נקוב כמו האבניים בתמונה לפניכם. בפסוקנו מופיע הציווי להשתמש במאזני צדק ובאבני צדק.

  • שאלה למחשבה- האם לאור האיסור תוכלו לשער כיצד התבצע עוול במסחר בעת העתיקה? ואיך הוא מתבצע היום?
קציר ובציר
בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה)...
קציר ובציר
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃  וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוקים ט-י)

חריש מודרני. צילום: ntrief / pixabay.com

קציר עם חרמשים, עין החורש, 1940-1930. ארכיון עין החורש, מתוך אתר פיקיויקי

בציר מסורתי

בציר מודרני

בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה) בעת עבודתו החקלאית.

  • התבוננו בתמונות המודרניות של הפעולות החקלאיות: הקציר והבציר ובתמונות המתארות כיצד העבודות התבצעו בעבר (לפני עידן התיעוש) והסבירו מה הפסוק מבקש מהחקלאי לעשות עבור העני והגר.
עבודה זרה
בפרק יט נאסר על עבודה זרה, צפו בסרטון הבא והסבירו מהי עבודה זרה ומדוע נאסר על...
עבודה זרה
"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ד)

  • בפרק יט נאסר על עבודה זרה, צפו בסרטון הבא והסבירו מהי עבודה זרה ומדוע נאסר על בני ישראל לעבוד אותה.

קרדיט: צוות מקראנט וגיל קופטש. בימוי: נועם דמסקי.

החלש בחברה
הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום. לפני הצפייה...
החלש בחברה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם..." (פסוקים ט-י)

הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום.

לפני הצפייה בסרטון, קראו את הפרק וסמנו לעצמכם:

  • מי היו המעמד החלש בחברה של ימי המקרא?
  • על מי החוקים בפרק יט מבקשים להגן?
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

  • מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט רוצים שיממשו את המשפט "והדרת פני זקן".

קרדיט: מרכז יום לקשיש בחולון.

קדושים תהיו
כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל. בדרך...
קדושים תהיו
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ  כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ב)

כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל.

להמשך קריאה

בדרך כלל אנו מדמים את הקדושים כמופרשים ונבדלים מעולם של עשייה ומחוברים אל מחוזות רוחניים ואלוהיים. אולם הפרק מפרט את יישום התביעה של "קדושים תהיו" בהיפוך גמור לזה. להיות "קדוש" על פי התורה מחייב להיות מחובר לסביבה האנושית ולהתנהל בדרך הישר והטוב.

  • צפו בסרטון והוסיפו משל עצמכם: מה זה אומר להיות קדוש?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – ויקרא טז-כ

שבת
בפרק יט ישנה דרישה לשמור על השבת. צפו בסרטון וחשבו בעקבותיו על הדילמה המוצגת בו:...
שבת
"...וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ..." (פסוק ג)

בפרק יט ישנה דרישה לשמור על השבת. צפו בסרטון וחשבו בעקבותיו על הדילמה המוצגת בו:

  • האם זה מוסרי וחוקי לעבוד שבעה ימים בשבוע? מה אתם חושבים?

קרדיט: הסרטון הופק ע"י נועם דמסקי עבור מקראנט.

החלש בחברה
הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום. לפני הצפייה...
החלש בחברה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם..." (פסוקים ט-י)

הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום.

לפני הצפייה בסרטון, קראו את הפרק וסמנו לעצמכם:

  • מי היו המעמד החלש בחברה של ימי המקרא?
  • על מי החוקים בפרק יט מבקשים להגן?