נאומו של רבשקה – לוחמה פסיכולוגית במיטבה
פרק יח, יז-לז
בכמה מילים
חזקיהו נכנע למלך אשור אך ירושלים אינה יוצאת מכלל סכנה והצבא האשורי מגיע וצר על העיר. בניסיון לשכנע את תושבי יהודה להיכנע למלך אשור ולמרוד בחזקיהו רבשקה נושא נאום מעורר השפעה בעברית ובו הוא משתמש באמצעים אומנותיים ורטוריים כדי לעורר פחד בקרב תושבי יהודה. ננתח את נאומו של רבשקה ונבחן את תופעת הלוחמה הפסיכולוגית ואת כוחן של המילים.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – כוחן של מילים
נצפה בסרטון קצר. לאחר הצפייה נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם הצפרדעים שהיו בחוץ הבינו מה ההשפעה של המילים שלהם?
- מהי נקודת התפנית של הסרטון?
- מה כוחן של מילים?
- מדוע יש למילים השפעה כל כך גדולה על התחושה שלנו ועל מעשינו?
נבקש מהתלמידים לשתף בסיפורים מחייהם שבהם דיבור של אדם אחר השפיעו על פעולתם. למילים יש כוח רב, לעיתים איננו מודעים להשפעה שיש על האדם שעומד מולנו ולכן יש לשים לב למילים שלנו – כיצד אנו מדברים ומה אנו בוחרים לומר.
הצעה שנייה – כתבות ודיון: לוחמה פסיכולוגית
ישראל גם בעבר וגם כיום נוקטת לוחמה פסיכולוגית. נקרין את המאמר על 'קול ישראל' בערבית (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור).
אפשר להראות גם את האיגרת שנשלחה לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה לפני מצעד השיבה.
נשאל את התלמידים:
- למי התעמולה מכוונת?
- למה לדבר אל העם ולא אל ההנהגה?
- מתי עדיף לדבר עם העם ומתי עדיף לדבר עם ההנהגה?
- באילו מקרים העם יכול להשפיע על ההנהגה?
הצעה שלישית – מה הופך נאום לנאום טוב?
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל נאום מתוך הספר 'נאומים ששינו את העולם' של רוזלינד הורטון וסלי סימונס (ראו דוגמאות בממערך השיעור, אפשר לבחור כל נאום אחר). כל קבוצה תקרא את הנאום ותצטרך לסמן מה המילים, הביטויים והמסרים שהופכים את הנאום לנאום ששינה את העולם. לאחר מכן נתכנס למליאה, נעלה את עיקרי הדברים וננסח יחד עקרונות לכתיבת נאום מוצלח.
הזמנה לקריאה
מלך אשור קיבל את המס מחזקיהו, אך המלחמה לא הסתיימה. ממלכת אשור צרה על העיר ירושלים ושולחת שלושה שרים בכירים להעביר מסר לחזקיהו. המסר מועבר וגורם לעם הנצור השומע את דבריהם לפחד. מטרת השרים היא לשכנע את תושבי ירושלים למרוד בחזקיהו ולהיכנע למלך אשור, זוהי לוחמה פסיכולוגית.
נסביר לתלמידים מי הם הנציגים שמגיעים לירושלים: "וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה" (פרק יח פסוק יז) – תרתן הוא מעין משנה למלך הממלא את מקומו של המלך בעת מסע מלחמה (כפי שאפשר לקרוא בישעיהו פרק כ פסוק א); רב סריס היה כנראה הסריס הראשי שגם הוא נשלח מדי פעם עם צבאות אשור למלחמה; רבשקה הוא 'רב-שקה' – מזכיר את תפקיד שר המשקים (בראשית פרק מ פסוקים ב, ט) – מן הפקידים הגבוהים והחשובים ביותר, שלישי במעלה בממלכה.
קריאת פסוקים:
נקרא את פסוקים יט-כו יחד, ונסביר מילים קשות כמו "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" (פסוק כא), "פַחַת" (פסוק כג) וכדומה.
נבקש מהתלמידים לחלק את הפסוקים לתתי כותרות – מה הנושאים שבהם עוסק רבשקה. לפי רמת הכיתה אפשר לגוון את המשימה ואפילו בתוך הכיתה לחלק לתלמידים שונים משימות על פי רמתם:
- אפשרות ראשונה: לתת את הפסוקים במקשה אחת והתלמידים יצטרכו לחלק את הפסוקים כראות עיניהם.
- אפשרות שנייה: לתת לתלמידים את החלוקה לפסוקים ולבקש מהתלמידים להעניק כותרת לכל קובץ פסוקים.
- אפשרות שלישית: לבקש מהתלמידים למצוא את הפסוקים הרלוונטיים לכל כותרת: נימוק מדיני, נימוק דתי, נימוק צבאי-כלכלי.
- נימוק מדיני – הביטחון המופרז של חזקיהו (פסוקים יט-כא)
- חזקיהו לא הבין שכדי לנצח במלחמה צריך גבורה, לא דיבורים.
- חזקיהו מסתמך על בעלי ברית שאכזבו אותו.
- נימוק דתי: אלוהים לא יעזור לעם (פסוקים כב, כה)
- אלוהים לא יעזור לכם כי רפורמת חזקיהו פגעה בעבודת אלוהים וצמצמה את מזבחותיו (זוהי כמובן טענה הנשמעת מפי עובד אלילים החושב שאלוהים מעדיף פולחן בהרבה מקומות, הוא לא יודע שהציווי בספר דברים הוא שיהיה מקום מרכזי אחד).
- אני (רבשקה) שליח אלוהים ואני עושה את רצונו, שהוא שיהודה תיכנע.
- נימוק צבאי-כלכלי: כוחו הצבאי של חזקיהו חלש מכדי לעמוד מול צבא אשור (פסוקים כג-כד)
- גם אם יקבל סוסים, לחזקיהו אין די פרשים שירכבו עליהם.
נשאל את התלמידים: - מה מבקשים נציגי חזקיהו בפסוק כו? מדוע?
נבקש מהתלמידים להמשיך לקרוא את נאומו השני של רבשקה, פסוקים כז-לה ולכתוב את הטיעונים שלו במילים שלהם.
- גם אם יקבל סוסים, לחזקיהו אין די פרשים שירכבו עליהם.
- הסתה נגד חזקיהו (פסוקים כט-ל)
- חזקיהו משקר לעם: הוא מבטיח שאלוהים יציל אותם, אבל זה לא יקרה.
- פיתוי הרעבים (פסוקים לא-לב)
- הכניעה מתוארת כמצב של שובע ושלווה. ארץ הגלות מתוארת כארץ של שפע.
- ביזוי אלוהים (פסוקים לג-לה)
- לאלוהים אין כוח להציל את ירושלים מיד מלך אשור, כשם שאלים אחרים לא הצילו את עריהם.
מה הופך את הנאום של רבשקה למוצלח?
נבקש מהתלמידים לזהות את האמצעים הרטוריים שבהם רבשקה משתמש בנאומו ואת מטרתם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם הנאום הצליח לשכנע את תושבי יהודה? מדוע?
נבקש מהתלמידים לקרוא עד סוף הפרק ולהוכיח מהפרק אם הנאום שכנע או לא. (פסוקים לו-לז: העם אינם עונים לרבשקה כי כך ציווה עליהם חזקיהו, אך נראה שהנאום השפיע בכל זאת כיוון שנציגי המלך מגיעים אל חזקיהו קרועי בגדים).
מבט לחיים
כלי הלוחמה פסיכולוגית מוכר גם בימינו וראינו בפרק הזה שימוש בו בנאומו של רבשקה.
נשאל את התלמידים:
- מה הופך את נאומו של רבשקה לנאום טוב?
- האם לדעתכם נכון להשתמש בכלי הנאום בעת מלחמה? מדוע?
- אל מי המנהיגים פונים בנאומים שלהם?
- האם הפנייה לעם היא השיטה הנכונה?
- מה דיבורים יכולים לעשות לי? (גם לא פוליטיים)
- מה הכוח של אדם שחזק בכוח הדיבור שלו עליי?
- מה אני יכול לעשות נגד הכוח הזה?
- האם דיבורים יכולים לשנות את העולם ולהשפיע?
- איך אני יכול להשפיע בעזרת מילים?
נצפה עם התלמידים בקטע מתוך סרטון טד (הסרטון באנגלית עם כתוביות בעברית) בדקות 4:25-2:50, ונדון ברעיונות שג'וליאן מעלה כדי לגרום לאנשים להקשיב לדברים שאנו אומרים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בלוחמה הפסיכולוגית של רבשקה כנגד הנצורים בירושלים והבאנו דוגמאות מהעבר ומההווה.
מיומנות: קריאת פסוקים ונתינת כותרות, ביאור מילים קשות.
מתודות: הכרנו דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית ונאומים מעוררי השראה שהשפיעו על העולם; ניתחנו את נאומו של רבשקה על האמצעים האמנותיים והרטוריים המופיעים בו; שאלנו כיצד אמצעים אלו הופכים אותו לנאום טוב ומשפיע; לבסוף צפינו בסרטון ודנו מה מגדיר נאום טוב ואם לוחמה פסיכולוגית היא כלי לגיטימי בעת לחימה.
- סיור לימודי:
מומלץ מאוד לנצל את לימוד פרק יח ללמידה מחוץ לכותלי בית הספר. פרק זה מזמן לנו אפשרות לצאת לסיור בעיר דוד, בנקבת השילוח והחומה הרחבה ולטייל עם התנ"ך בידיים ולראות את המפגש של הארכיאולוגיה עם הטקסט. - פרק יח פסוקים ט-יב – חזרה על תיאור חורבן ממלכת ישראל:
מדוע יש קטיעה בסיפור וחזרה על מאורעות פרק יז?- להדגיש את הצלחות חזקיה כי עשה הישר בעיני אלוהים לעומת הושע שעשה הרע בעיני אלוהים.
- אזהרה לממלכת יהודה מפני גורל דומה אם תחטא.
- מיתוס ירושלים:
זו הזדמנות ללמד על מיתוס ירושלים המוגנת – מיתוס שמגיע לשיאו בנבואתו הפוליטית של ישעיה (פרק לז פסוקים לג-לה) למלך חזקיה בימי המצור האשורי:
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם ה'. וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.מקורות נוספים מציירים את ירושלים כעירו של אלוהים (תהילים פרק מח פסוקים א-ט, פרק עו פסוקים א-ו, פרק עח פסוקים ס-עב; ישעיהו פרק א פסוקים ז-ט ופרק ב פסוקים א-ד). שוב ושוב היא מועלית לרמה על-טבעית, מוגנת מכל אויב בזכות נוכחותו של אלוהים. אפשר לדבר עם התלמידים על הסכנה שבזחיחות ותופעת "לי זה לא יקרה". איך לפעמים הצלה של הרגע האחרון גורמת לנו להרגיש בלתי פגיעים. על הסכנות בכך ואולי גם על היתרונות בגישה זו.
- קרי וכתיב:
בפרק יח פסוק כז ישנה תופעה המעידה על התפתחות נוסח המסורה: קרי וכתיב. יש לקרוא את הקרי (בשוליים) ולא את הכתיב (הלא מנוקד). אלו הם שינויים מאוחרים (נערך במאה העשירית) של הטקסט שנועדו לתקן או לשנות את הכתוב. במקרה זה, כדי שתהיה לשון נקייה במקרא. - מפעל המים של חזקיהו – העמקה:
אזכורים מקראיים:
›› דברי הימים ב פרק לב פסוק ל: "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד, וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ."
›› מלכים ב פרק כ פסוק כ: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה."
››ישעיה פרק כב פסוק י: "וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה."מקורות נוספים:
גולת הכותרת של מפעלי המים מימי בית ראשון בירושלים היא תעלת חזקיהו. זוהי מנהרה באורך של 533.10 מטרים. הפרש הגבהים בין מעיין הגיחון, שבו מתחילה המנהרה, למוצא המנהרה מעברה השני של עיר דוד בגיא המרכזי הוא 33 ס"מ בלבד. השיפוע הממוצע של המנהרה הוא 0.7 פרומיל בקירוב. מפעל זה פתר אחת ולתמיד את בעיית מקומו של מעיין הגיחון. מי המעיין הוזרמו דרך המנהרה אל תוך תחומי העיר המבוצרת, והמוצא המקורי של מי המעיין אל נחל הקדרון נסתם, כך שנמנע מן האויב לאתרו.
(א' דה-גרוט, "מפעלי המים בירושלים בימי בית ראשון", ירושלים בימי בית ראשון, ירושלים 1990, עמ' 133-132)סיפור המעשה ברור למדי. החוצבים עבדו משני קצותיה של הנקבה. אלו התחילו ממעיין גיחון שבמזרח, ואלו באזור של ברכת השילוח שבמערב, ושתי הקבוצות התקדמו לעבר נקודת המפגש. כאשר רק כמטר וחצי הפרידו בין שתי הקבוצות נשמעו קולות. כיצד הצליחו החוצבים להיפגש? אם נכון הפירוש של "זדה": סדק, אפשר שהסדק שבסלע הוא שהנחה את החוצבים במלאכתם, והוא שהחדיר אוויר לנקבה, כך שנפתרה בעיית האוורור לחוצבים, והחמצן הדרוש לבעירת הנרות שהאירו להם במעבה ההר.
(שמואל אחיטוב, "כתובות עבריות מירושלים של ימי בית-ראשון", ירושלים בימי בית ראשון, ירושלים 1990, עמ' 93-92)- ניקבת השילוח, City of David , 2013.