אקספוזיציה:
נקרין את פסוקים א-יא ונקרא אותם עם הכיתה. בעת הקריאה נסביר מילים קשות.
פסוקים א-ג – נמקם יחד עם התלמידים את הכוחות על המפה באתר ונשאל:
- מדוע בחרו פלשתים להיאסף דווקא שם?
- מדוע הקרב אינו מתחיל והכוחות אינם יורדים לגיא? (עמק האלה הוא אחד משערי הכניסה של היושבים על החוף, הפלשתים, לכיבוש אזור ההר, שם יושבים ישראל. הפלשתים
התמקמו על הרכס הדרומי, וישראל על הרכס הצפוני – וביניהם שוכן עמק האלה. שום כוח לא פתח במערכה כי הראשון שירד לעמק יוותר על יתרון הגובה)
נמשיך לקרוא יחד את פסוקים ד-יא, נקרא את פירוש מצודת דוד על פסוק ד ונבין מיהו איש הביניים ואיזו טקטיקה נוקט גלית. נשאל:
- למה איש הביניים קרוי כך? (מצודת דוד דורש את השם "אִישׁ הַבֵּנַיִם" מן המילה 'בין', מכיוון שהוא ניגש אל בין המערכות – בין מערכת ישראל לפלשתים)
נשאל את התלמידים:
- איזו תחושה נותן התיאור המפורט של גלית?
- כיצד הרגישו איש ישראל כשראו אותו?
- איזו טקטיקה נוקט גלית?
- מה מציע גלית?
- מה היתרון ומה החיסרון של הצעתו?
גלית מתואר כמכונת מלחמה, ועוד לפני שהוא פותח את פיו ומציע את הצעתו הוא מעביר תחושת אימה, ושאול ואיש ישראל נחרדים. מלבד האיום הממשי גלית נוקט גם טקטיקה של לוחמה פסיכולוגית במטרה להוריד את מורל העם. גלית מציע שישראל ישלחו נציג להילחם עמו, ועמו של המנצח ינצח במלחמה, והמפסידים יהיו לו לעבדים. כך ייתכן זתימנע שפיכות דמים מיותרת, אך הקרב כולו תלוי בדו-קרב עם איש שנראה לא מנוצח)
התפתחות וצמיחת הגיבור – דוד בא למערכה ופוגש את שאול:
נקרא את פסוק יב. נשים לב שנקודת המבט של הסיפור משתנה – ממבט רחב על האירועים בשדה הקרב, הסיפור עובר לנקודת מבט אישית, לסיפור של דוד בתוך המערכה. נעבוד בזוגות בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור בקצרה יחד עם התלמידים על עיקרי הדברים מדף העבודה.
- כיצד מגיבות הדמויות לקללות של גלית? (איש ישראל, שאול, אליאב ודוד)
- כיצד בסופו של דבר שאול מסכים שדוד, נער צעיר ורועה צאן, יהיה הנציג של ישראל בדו-קרב הגורלי נגד גלית?
דוד הוא היחיד שאינו מפחד מגלית והוא מאמין שה' עימו. שאול שומע שדוד מלא אמונה בה' וביכולתו לנצח את מכונת המלחמה שבעמק. בקרב נגד גלית צריך אומץ לב, אך יותר מזה, צריך את הסיוע האלוהי.
נקודת השיא – דוד וגלית:
נקרא יחד עם התלמידים את פסוקים מ-נד ונבין את השתלשלות הסיפור. בשיעורים הבאים נעמיק בפסוקים אלה.
אפילוג:
נקרא את פסוקים נה-נח ונשאל את התלמידים:
- מה שאול רוצה לדעת על דוד?
- מה הקושי שיש בשאלת שאול?
(שאול רוצה לדעת מה ייחוסו של דוד, והקושי הוא שבפרק הקודם ראינו ששאול מכיר את דוד. דוד הוא נושא כליו של שאול ומנגן לפניו, ושאול אף ביקש את רשותו של ישי לכך)
נקרא פרשנויות העונות על קושי זה.
(מצודת דוד פותר את הקושי באופן פשוט – שאול פשוט שכח; רד"ק רואה בשאלה ניסיון להבין אם דוד הוא בן של גיבור וזה יכול ללמד על גבורתו, עולם התנ"ך מביא את דעת החוקרים הסוברים שישנן שתי מסורות כיצד הגיע דוד לבית שאול, האחת כמנגן והשנייה כגיבור מלחמה).
הצעה לסיכום:
נציג/נחלק לתלמידים את המילים לשיר 'גלית' של להקת כוורת ונשמיע אותו. נבקש מהתלמידים לכתוב דברים דומים ושונים בין השיר לטקסט המקראי ונאסוף את התשובות במליאה.
גלית נקט טקטיקה של לוחמה פסיכולוגית כדי להפחיד ולשתק את ישראל.
- האם יש לכם דוגמאות, היסטוריות או אישיות, למצב של לוחמה באמצעות הפחדה?
- כיצד אנחנו מגיבים כשאנחנו שרויים בפחד?
- מה יכול לגרום לנו לא לפחד כאשר הכול מפחדים?
- אילו כוחות פנימיים אנו צריכים לרתום כדי להיות "דוד" בשעה ש"גלית" עומד מולנו?
תוכן: למדנו את הסיפור השלם שבפרק. באקספוזיציה ראינו במפה את שדה הקרב ודנו בהצעה של גלית ובלוחמה הפסיכולוגית שהוא הפעיל; לאחר מכן הכרנו את הגיבור וראינו כיצד הוא צומח מנער פשוט לנציגם של ישראל בדו-קרב; משם המשכנו לנקודת השיא, לדו-קרב בין דוד וגלית; וסיימנו באפילוג בדיון קצר בשאלת הקושי בפסוק טז.
מיומנויות: מבנה הסיפור, פרשנות, מסורות וגרסאות, הבנת הנקרא.
מתודות: שיר עכשווי, דוד וגלית כסמל.
