- האם אנחנו מקשיבים לקולות הפנימיים שלנו?
- האם אנחנו מקשיבים לקולות חיצוניים?
- באילו מצבים קול אחד גובר על האחר?
קרדיט: פורסם על ידי cinema Israel ב-2015.
בפסוקים אלו נדון בקולות המשכנעים את העם כי אלוהים הוא שמוביל את המהלכים ההיסטוריים – הגישה המחקרית תראה כי הוא עומד מאחורי הצהרת כורש, הגישה המסורתית תראה בנבואה את מה שעתיד להתרחש בעזרתו של אלוהים.
הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נכתוב על הלוח את המילים "קול" ו"מִדבר" נבקש מהתלמידים להעלות אסוציאציות לכל אחת מהמילים. נשאל את התלמידים:
הצעה שנייה – משפטים מעודדים ומנחמים:
נציג בפני התלמידים משפטים.
נבקש מהתלמידים לבחור משפט שהם מתחברים אליו. נחזור למליאה ונבקש מהתלמידים לשתף בבחירות שלהם ולהסביר מה מעודד במשפט שהם בחרו. אפשר גם ליצור סימניות או שלטים קטנים שעליהם כתוב המשפט שהם בחרו.
הצעה שלישית – סרטון ודיון:
נצפה בטריילר של הסרט "הקול בראש".
הקולות בנבואת ישעיה:
קול שני: פסוקים ו–ח – הקול המיואש שמקבל מענה מעודד:
בפסוקים אלה יש דיאלוג בין שני קולות. מי הם הקולות?
נחלק לתלמידים את הפסוקים ומסך של וואטסאפ (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לכתוב את הפסוקים או את חלקי הפסוקים הרלוונטיים לכל קול על מסך הפלאפון (צד שמאל בדף העבודה). יש כיתות שאפשר לחלק להם את הדו-שיח מוכן (צד ימין בדף העבודה) ומסך וואטסאפ נוסף שיכתבו בו את הדו-שיח במילים שלהם (צד שמאל בדף העבודה).
נסכם במליאה:
קול 1 דורש מקול 2: "קְרָא!" (תבשר על הגאולה). קול 2 שואל: "מָה אֶקְרָא?" ומתאר את ההסתייגות שלו מהקריאה לעלות לארץ, שהרי האדם הוא כמו חציר ומעשיו וחסדיו כמו עשב – שיבשים ונובלים במהירות (לדעת המחקר אפשר לראות כאן רמז להצהרת כורש שאין לסמוך עליה מכיוון שכורש הוא בסך הכול אדם ויכול לשנות את דעתו, או שמלך אחר יחליף אותו).
קול 1 עונה: "אָכֵן חָצִיר הָעָם" – מתחיל בהסכמה ובחזרה על דברי הקול השני שאכן האדם הוא זמני וחסר משמעות, אך ממשיך ומוסיף: לעומת האדם אלוהים הוא נצחי וכול יכול. לכן, אף שכורש הוא רק בשר ודם, אלוהים הוא שעומד מאחורי ההצהרה ומכוון כדי לגאול את ישראל.
קול שלישי: פסוקים ט-יא – קול ירושלים שמכריזה על פעולות אלוהים לגאולת עמו:
נקרא את פסוק ט ונשאל את התלמידים:
העם עתה הופך להיות מבשר הגאולה לאחר שהשתכנע שהגאולה מתממשת.
נחלק את הכיתה לשלישיות – כל חבר קבוצה מקבל פסוק מתוך פסוקים ט-יא וצריך לצייר את הפסוק שלו ולכתוב את המתרחש במילים שלו. אפשר לחלק פירוש לפסוקים אם נצרך (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
מתי נאמרה הנבואה?
נשאל את התלמידים:
מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק לשוויון זכויות השחורים בארצות הברית בנאומו קרא למאבק חסר פשרות אך לא אלים וציטט את פסוק ד בפרק. נשאל את התלמידים:
תוכן: עסקנו במשמעות של הקול האלוהי ובדרכים שבהם הוא משכנע את העם להאמין בגאולה שתגיע: קראנו וניתחנו את הדיאלוג בין הקול שטוען כי בני האדם ודבריהם חולפים ובין הקול שלפיו אף שהאדם חולף, דברי אלוהים נצחיים והגאולה באה מתוך רצון האל וההקשבה שלו לתחושות הייאוש של העם. בשלב האחרון ראינו שהעם השתכנע, קראנו וציירנו את הפסוקים האחרונים על הבשורה של ירושלים עצמה על החזרה לציון.
מיומנויות: האנשה, דימויי ומטפורה, מצלול.
מתודות: הבנת השיחה בין הקולות בפסוקים באמצעות שיחת וטסאפ, ניתוח ופירוש בעזרת ציור.
אני שמח להיות עמכם היום, באירוע שיירשם בהיסטוריה כמפגן החופש הגדול ביותר בתולדות אומתנו.
יש לי חלום שיום יבוא ועל גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, ישבו יחד בניהם של עבדים לשעבר ובניהם בעלי עבדים לשעבר אל שולחן האחווה.
יש לי חלום שיום יבוא ואפילו מדינת מיסיסיפי, מדינה אשר לוהטת בחום חוסר הצדק, נחנקת בלהט הדיכוי, תהיה לנווה מדבר של צדק וחירות. יש לי חלום! שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה שלא תשפוט אותם לפי צבע עורם, אלא לפי תוכן אופיים. יש לי חלום היום! יש לי חלום שיום יבוא באלבמה, עם גזעניה המרושעים, והמושל שלה ששפתיו נוטפות מילים כ"חציצה" ו"ביטול" – יום אחד באלבמה ילדים שחורים קטנים וילדות שחורות קטנות יוכלו לשלב את ידיהם עם ילדים לבנים קטנים וילדות לבנות קטנות כאחים ואחיות.
יש לי חלום היום. יש לי חלום שיום יבוא ו"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. וְנִגְלָה כְּבוֹד ה', וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו פרק מ פסוקים ד-ה).
מתוך: נאומים ששינו את העולם, רוזלינד הורטון וסלי סימונה, עורך מהדורה עברית: אורן נהרי.
"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג שבעולם, כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה – למי מנחמים לכרם או לבעל הכרם? וכן לאדם יהיה בית ויבואו הליסטים וישרפו אותו – למי מנחמים לבית או לבעל הבית? אתם כרם שלי… ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי, אני הוא צריך להתנחם – נחמוני נחמוני עמי.
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" (ישעיה מ, ב) וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב : "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה מ, א).
(איכה רבה א, נז)
בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו דרך לה' ".
הקול מכריז על מסלול, על נתיב במדבר שדרכו יביא ה' את הגולים חזרה אל הארץ. היום, גם בעקבות קריאה שלא על פי טעמי המקרא, נוצרה משמעות חדשה לביטוי. "קול קורא במדבר" הוא משל לקריאה שאין לה שומע, דברים הנופלים על אוזן אטומה (לפי רב-מילים). "קול קורא" הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם, הקורא לאנשים להתגייס לטובת מיזם, להגיש מועמדות למשרה וכדומה.
הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ כי ה' יגרום בכוחו לשינוי בטבע, כדי להקל את דרכם של ההולכים.
מכיוון אחר, מעניין לגלות כי ביטוי זה מסייע לנו בפירוש נוסף לשמו של אב האומה – יעקב. מן המפורסמות הוא מדרש השם בבראשית כה, כו: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". אך הפרק שלנו מוסיף רמז כי משמעות השם יעקב קשורה בהתנהגות באופן לא ישר (במילים עדינות). ואמר זאת כבר הנביא הושע: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" (יב, ד).
מיכאל סגן-כהן , "נחמו נחמו עמי", אקריליק ועפרונות שמן על לוח עץ ושלט רחוב, 183X62 ס"מ, 1978. צילום: מידד סוכובולסקי . © באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן
היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד, מופיעים פסוקים א-יב בישעיהו מ. המילים "נחמו נחמו עמי" כתובות באותיות גדולות – הן פותחות את הנבואה ומדגישות את הנחמה בנבואה זו, הפותחת פתח לתקופה טובה יותר.
בחלקה העליון של היצירה הדביק סגן-כהן שלט רחוב. שלטי הרחוב בהם אנו נתקלים בחיי היומיום משמשים כציוני דרך בלבד, ובדרך-כלל איננו מקדישים מחשבה למקור השם. העברת השלט לתוך יצירת אמנות מוציאה אותו מההקשר היומיומי, ותובעת מאיתנו התייחסות אחרת. הוספת נבואתו של ישעיהו מתחת לשלט מחזירה את שמו של הרחוב להקשרו המקורי. שלטי רחוב מופיעים בתחילתם של רחובות, במקום התחברותם של רחובות, של כמה דרכים אפשריות.
מיכאל סגן-כהן, חזון מיכאל: יצירתו של מיכאל סגן-כהן 1999-1976, מוזיאון ישראל, ירושלים. © ליאורה סגן-כהן
כריכת הספר "והיה העקוב למישור" מאת ש"י עגנון. הוצאת שוקן, 1994. איור העטיפה: יוני בן שלום. © כל הזכויות שמורות
את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.
הם יורדים מנכסיהם, ומנשה חיים מבקש כתב המלצה מן הרב המקומי, נפרד מאשתו האהובה ויוצא מעירו כדי לקבץ כסף בעיירות גליציה. לאחר שמצבו הכספי משתפר מתפתה מנשה חיים למכור את כתב ההמלצה לקבצן אחד, ואחר כך יוצא לחגוג ביריד ומאבד שם את כל כספו. כעבור זמן מה נמצא הקבצן מת כשכתב ההמלצה על גופו, ורעייתו של מנשה חיים מקבלת הודעה על מותו. קרינדל טשארני מותרת מעגינותה, נישאת לאחר ואפילו זוכה ללדת בן. כששב מנשה חיים לעירו, עני וחסר כול, הוא מגלה שאשתו היא כבר אשת איש אחר ואם לילד ומחליט לעזוב מייד את העיר. הוא נודד בעיירות ובכפרים, עד שהוא נסוג מן העולם ומתמקם בבית הקברות. שם, לתדהמתו, מוצא מנשה חיים מצבה הנושאת את שמו ואת תאריך פטירתו כביכול. זו המצבה שהציבה קריינדל טשארני בזמנו על קברו של הקבצן, משום שחשבה שהוא בעלה המת.
לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה, תקופה של נחמה. זהו ייעודו ותפקידו של ישעיהו השני. אלא שלא כולם משתכנעים.
יש כאלו בעם שמול הכרזותיו הנמרצות, "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' " (פסוק ג), מביעים ייאוש וחוסר אונים: "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ" (פסוק ז). העם הפנים את נבואות התוכחה של נביאי החורבן שקדמו לישעיהו השני, ועתה הם חשים כי מאחר שנענשו בני יהודה מידי ה' בחורבן ובגלות, הם יָבְשׁוּ וקמלו.
קרדיט: על נהרות בבל. ערוץ היוטיוב של מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
"מפת בונטינג", מפת העולם ובמרכזו ירושלים, 1581, הדפס עץ. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה חורבן והרס מוחלטים.
הנביא מַאֲנִישׁ את ירושלים ואת מצוקותיה:
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם דברי נחמה, הרגעה וריצוי וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, נשלמה תקופת הסבל שנקצבה לה, כִּי נִרְצָה, כופר עֲוֺנָהּ, חטאהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' עונש כִּפְלַיִם בְּשל כָל חַטֹּאתֶיהָ. עליכם להודיע לירושלים שהגיעה שעת המחילה וההתפייסות.
(ביאור שטיינזלץ לפרק מ)
עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.
הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו ואף מגן על העדר מחיות טרף, מפגעי טבע ומשודדים.
המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: משה, דוד, עמוס הנביא ואחרים.
בשירה המקראית נמשלו יחסי ה' ועמו ליחסי רועה ועדרו: "ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני…" (תהלים כג, א-ב), ובפרקנו: "כרועה עדרו ירעה" (ישעיה מ, יא).
מתוך גשר מפעלים חינוכיים
קרדיט: הביטויים שעשו את ספר ישעיהו / 929 תנך ביחד