איזבל מנווטת בחוכמה מתוך אינטרסים
פסוקים ה-טז
בכמה מילים
מהלך זה יתמקד בניצול לרעה של איזבל את בקיאותה בחוק המקראי. בפתיחה נעסוק בשאלת השחיתות שעלולה להתרחש בשלטון ועל ניצול כוח לרעה. בלב המהלך נבחן את האופן שבו ניצלה איזבל את ידיעת החוק המקראי כדי להשיג את האינטרסים הצרים שלה ושל אחאב. נסיים בסיכום קצר של אפיון הדמויות בפרק ונלמד מכך על אופן הפעולה של אחת מהן.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה- דיון:
נשאל את התלמידים אם הם נתקלו פעם בניצול לרעה של חוק שנועד לדברים חיוביים, או אם הם יכולים לשער כיצד אפשר לנצל חוק כזה לרעה.
אפשרות שנייה- סרטון:
נלמד מהי שחיתות באמצעות סרטון קצר.
נדגיש כי הנהגה מושחתת עוסקת באינטרסים צרים ואישיים במקום בטובת החברה ומנצלת את כוחה.
הזמנה לקריאה
נצייר טבלה על הלוח (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), נמלא את העמודה הראשונה בטבלה וכל ניזכר בסיפור עד כה – סירובו של נבות להעניק את הכרם לאחאב.
נקרא יחד את פסוקים ד-ו ונבדוק עם התלמידים כיצד מציג אחאב את הסיפור.
- במה שונה תיאור אחאב ממה שקרה?
כדי להמחיש את ההבדלים נמלא את שתי העמודות הנוספות בטבלה.
לאחר מילוי הטבלה נדון עם התלמידים: אחאב מציג לאיזבל תמונה שונה מאוד מהמציאות –על פי הצגתו נבות סתם מסרב לתת לו את הכרם לא ממניעים דתיים של שמירת נחלת אבותיו.
נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים ד-ה ולהוכיח כי לאחאב לא הייתה כוונה לקחת את כרם נבות בכוח (חזרתו הביתה כועס ומדוכא וכניסתו למיטה מעידות כי לא הייתה לו כוונה לקחת את הכרם בכוח).
כעת נעבור לתגובת איזבל. נראה כי לעומת אחאב איזבל עוקפת את חוקי התורה כדי להשיג את מטרותיה. היא מזלזלת בתפיסת המלוכה הישראלית המכפיפה את המלך לתורה, אך מצד שני פועלת על פי חוקי המקרא כדי לשרת את מטרותיה.
איזבל מייצגת את תפיסת המלוכה של המזרח הקדום שלפיה מותר למלך לעשות ככל העולה על דעתו – הוא איננו כפוף לחוקים ולמוסר. איזבל בוחרת לביים משפט שמבוסס על חוקי התורה וכך להאשים את נבות בחטא לא לו ולהגיע למחוז חפצה. חופשיותו של המלך לעשות ככל העולה על רוחו באה לידי ביטוי בכיפוף הדין. אפשר לראות במעשיה של איזבל ניסיון לגייס את חוקי התורה לטובתה (להרחבה אפשר לעיין במאמרה של שלומית מעגן על כרם נבות, ראו ב'אפשר עוד…' בתחתית העמוד).
תשובה לשאלה מדוע איזבל בחרה לביים משפט ולא לקחת את השדה אפשר למצוא בפירושו של רד"ק לפסוקים ט-י שרואה במשפט כורח המציאות כדי שלא ימרדו בה ובאחאב על כך.
נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבקש מהם לענות על השאלה הראשונה ונעצור לדיון.
בפסוק ז איזבל מחליטה שהיא תגרום לאחאב לקבל את הכרם של נבות. נשאל את התלמידים:
- כיצד אתם משערים שהיא יכולה לעשות זאת?
נבקש מהתלמידים להמשיך את שאר השאלות בדף העבודה.
לסיכום פעולותיה של איזבל נטיל על התלמידים משימת כתיבה:
- לאחאב ואיזבל יש תפיסות שונות על המלוכה. כתבו מהם ההבדלים המהותיים בין תפיסותיהם. התייחסו בתשובתכם למשקל שנותנת כל תפיסה לסמכות המלך לסמכות האל ולכפיפות לחוקים.
(אחאב כפוף לחוק המקראי – כאשר נבות מסרב לתת לאחאב את כרמו אחאב רוגז מאוד, סר וזעף, אך איננו לוקח את הכרם ממנו בכוח. לעומתו איזבל, שמכירה את החוק המקראי, אינה כפופה לו אלא עוקפת אותו ברמאות. שתי תפיסות המלוכה האלו משקפות את תפיסות המלוכה בישראל ובצידון, המייצגת את תפיסת המזרח הקדום. בצידון המלך נחשב לאל ואיננו כפוף למצוות האל. על פי החוק המקראי המלך כפוף לחוקי האל. האל עומד מעל המלך.)
כעת נעבור לאפיון הדמויות בסיפור.
נבקש מהתלמידים לכתוב מהם אופייה ותכונותיה של כל דמות על סמך מה שידוע להם עד כה. לאחר מכן נחלק את הכיתה לקבוצות של חמישה תלמידים, כל קבוצה תכין הצגה ובה ישתמשו באפיון הדמויות (אחאב, איזבל, נבות ושני בני בלייעל). נבקש מהתלמידים לשלב במהלך ההצגה לפחות שלושה פסוקים מן הסיפור. כדי למקד את התלמידים באפיון הדמויות אפשר לחלק לתלמידים את כרטיסיות הדמויות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
*הערה למורים: אנא חשבו אם פעילות זו מתאימה לכיתתכם.
מבט לחיים
סיפור כרם נבות מציב אותנו בפני שחיתות שלטונית. השחיתות נעשית בחוכמה באופן לכאורה חוקי.
- איך אפשר להתמודד עם שחיתות שלטונית?
- מהיכן לדעתכם נובעת שחיתות זו?
- נסו לנסח מעין דף עמדה שמציע תמרורים חברתיים בפני שחיתות שלטונית.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: המשכנו בעיון בסיפור כרם נבות, תוך התבוננות על הפער בין איזבל לאחאב ועל הדרך בה הפך כרם נבות לרכוש המלך.
מיומנות: עיון בפסוקים, עיון בפרשנים, אפיון דמויות.
מתודה: דפי עבודה, סרטון.
שלומית מעגן מסבירה במאמרה על כרם נבות את הפער בין איזבל לאחאב כפער בין תפיסת המזרח הקדום לבין התפיסה התנ"כית.
