סגור תצוגת כיתה
הפרק

דוד, מלך כובש

פרק ח

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

לאחר סיום המלחמה עם פלשתים דוד פונה לכיבוש הממלכות השכנות – מואב, ארם ואדום. הוא מכה בהן ביד רמה, והתנהלותו זוכה לברכת ה'. מכאן הוא פונה לניהול הפנים של הממלכה, בדגש על משפט צדק, וממנה יועצים ושרים שיהיו בעזרו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם צריך לעשות מלך כדי להבטיח שתקופת שלטונו תהיה מוצלחת, פורייה וארוכה?

לאחר שהתלמידים יציעו הצעות פעולה נכתוב אותם על הלוח בשני טורים: ענייני פנים (בתוך הממלכה) וענייני חוץ (גבולות הממלכה וקשרי חוץ). לאחר שיופיעו שתי הרשימות ננסה לסדר אותן לפי דחיפות הפעולות: מה הדברים הראשונים שמלך צריך לעשות בכל תחום? נשאל את התלמידים:

  • האם יש קדימות לענייני פנים על פני ענייני חוץ או להפך?

נסיק שחשוב מאוד לדאוג לענייני החוץ ולשקט בגבולות כדי שיתפנו משאבים לענייני הפנים.

אפשרות שנייה – משחק:
נדגים את המתח בין קשיים חיצוניים לבין משימות פנים במשחק קטן. נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מתלמיד אחד לנסות להגיד את האל"ף-בי"ת הפוך – מתי"ו עד לאל"ף, ומבן זוגו נבקש להפריע לו בלי הרף. נעבור בין הזוגות ונראה איך הם מתקדמים. בשלב מסוים נבקש מהתלמידים להחליף תפקידים במשחק. נבדוק אם יש תלמיד שהצליח להגיד את האל"ף בית על אף ההפרעות, ונעמוד על כך שקשה מאוד להתרכז ולסדר את המחשבה והדיבור ("ענייני הפנים") כשכל הזמן יש הפרעה חיצונית.

הזמנה לקריאה

מכיוון שהפסוקים מלאי פרטים נקרא בהתחלה רק את פסוק א. הפסוק קושר את הפרק למה שאירע לפני כן במילים: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן". נשאל את התלמידים:

  • אחרי מה?

ניזכר שפרקים ו-ז מתארים את העלאת ארון ה' לירושלים ואת בקשת דוד לבנות בית לה' והתשובה שקיבל, ובפרק ה מתוארות מלחמות דוד. נראה שהפרק שלנו ממשיך את פרקי המלחמות.
נקרין על הלוח את מפת הארץ והעמים הסובבים אותה מתוך האתר (ראו לשונית הרחבות בתחתית הטקסט המקראי) או את המפה המובאת בעזר ההוראה.
נשאל את התלמידים:

  • את אילו עמים מן העמים הסובבים את ממלכת יהודה דוד או שאול כבר כבשו?

נזמין את התלמידים לזהות במפה את פלשת שאותה כבש דוד בפרק ה. נזכיר שבמלכי צובא כבר נלחם שאול בעבר (שמואל א פרק יד פסוק מז). נזמין את התלמידים לסמן במפה לאורך השיעור בכל פעם אזור נוסף שבו נלחם דוד ושאותו הוא כובש: פלשת, ארם צובא, מואב, ארם דמשק אדום. כאשר נקרא את פסוק יג נסביר שגיא מלח נמצא בגבול ארץ אדום (נוכל לבקש מהתלמידים לסמן במפה את המיקום משוער) ולכן בפסוק יד כתוב: "וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים".

קריאת הפרק:
נספר שפרק זה עוסק בהמשך כיבושיו של דוד. נקרא יחד את פסוקים א-ח בפרק ח נסביר אותם, ונמשיך לקרוא עד פסוק יד. במהלך הקריאה וההסבר בעל פה נציין במי נלחם דוד בכל מלחמה ונכתוב באילו פסוקים מתוארת כל מלחמה: פסוקים א-ב: מלחמה במואב; פסוקים ג-ד: מלחמה בארם צובא; פסוקים ה-ט: מלחמה בארם דמשק; פסוקים יג-יד: מלחמה באדום. בעת הקריאה נבקש מן התלמידים להדגיש בתנ"ך או לכתוב במחברת בכל פעם שמופיעה הטיה כלשהי של הפועל היכה. הפועל היכה על הטיותיו הוא מילה מנחה שמקשרצ בין המלחמות – דוד מכה את האויבים מסביב ובכך מכונן ממלכה בטוחה ויציבה (מומלץ להקרין את הפרק ולסמן את המילה המנחה דרך האתר).
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות. בדף העבודה ישוו התלמידים בטבלה את התנהלות דוד במלחמות ואת תוצאותיהן. מומלץ לחלק את הטבלה מושלמת בחלקה, כפי שמופיע בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעלה שאלת אתגר:

  • עם איזה מלך כורת דוד ברית שלום וכיצד המלך הזה מגיע אליו? (תועי מלך חמת שהיו לו קרבות רבים עם הדדעזר מלך ארם שומע על ניצחון דוד על ארם ושולח אליו את יורם בנו לברכו ולבקש ברית שלום)

לאחר מילוי הטבלה נתמקד בעמודה השלישית בטבלה – היחס לאנשי הממלכה הכבושה ולרכושם, נשאל את התלמידים:

  • כיצד מתייחס דוד לאנשי הממלכה ולרכוש הכבוש? (דוד לוקח את התושבים לעבדים נושאי מנחה, והוא עצמו מקדיש כסף וזהב משלל המלחמות לבית המקדש)
  • מדוע חשוב להדגיש שדוד מקדיש את הכסף והזהב לה'?
  • חפשו בפסוקים: כיצד אלוהים מתייחס לכיבושי דוד? (פסוק ו ופסוק יד)

פעמיים מוזכר בפרק שה' מושיע את דוד בכל אשר הלך.

  • מה משמעות הדברים?
  • מדוע לדעתכם ה' מצליח בידי דוד במלחמותיו?

נקרא עם התלמידים בשנית את פסוקים טו-יח ונשאל:

  • מה דוד עושה בפסוקים אלה? (לאחר שסיים לנהל את הקרבות החיצוניים הוא יכול להתפנות לניהול שקט של ענייני הממלכה. גם כאן הוא פועל בתבונה – ממנה אנשי מפתח לכל תפקיד ולא חושב שהוא צריך לעשות הכול בעצמו)

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נקרא את פסוק טז יחד, ונקרין את פירושו של הרב שטיינזלץ. נסביר שבניהו בן יהוידע היה מגיבורי דוד המגנים על הממלכה, והכרתי והפלתי היו תחת פיקודו. בני דוד גם הם קיבלו משרות – כוהנים (אין הכוונה לכוהן במקדש כי אם מכהן בהנהגה).
נדגיש: בפרק זה ניצב לנגד עינינו מנהיג שהוא גם מצביא וגם מנהל מדיני. דוד נלחם את מלחמות ישראל בתקופתו ומנצח. הוא עושה את כל הפעולות ההכרחיות לבניית הממלכה, עושה הישר והטוב בעיני ה', ומה שמוביל אותו לאורך כל הפרק הוא טובתו של העם.

מבט לחיים

נזמין את התלמידים לחשוב על "מלחמות חיצוניות" בעולמם או מקרים של סכסוכים שמפריעים להם לנהל בשקט את ענייניהם הפנימיים. נכתוב על הלוח את ההצעות שהועלו. לדוגמה: סכסוך בין שכנים באותו בניין, סכסוך בין בני משפחה, סכסוך בין תלמיד למורה, סכסוך בין חברים.
נדגיש ש"ענייני הפנים" יכולים להיות בין האדם לבין עצמו, למשל כאשר אדם רב עם אחד מחבריו הטובים יהיה לו קשה מאוד להתרכז בשיעורים. אפשר לדון בשאלה מה הם ענייני הפנים שלנו ומה הם ענייני החוץ. יכולות להיות מגוון מחשבות על שאלה זו. אם יש צורך נכוון את התלמידים בשאלות בכתב בעבודה אישית או בזוגות:

  • מהם ענייני החוץ שלי שעליי לפתור?
  • מהם ענייני הפנים שלי שאני לא מצליח לפתור כרגע?

מי שרוצה יוכל לשתף את הכיתה במחשבותיו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על כיבושי דוד את הממלכות השכנות כדי להבטיח שקט מקסימלי בגבולות.
מיומנויות: איתרנו מילה מנחה, השווינו בין המלחמות בטבלה והתבוננו במפה.
מתודות: עבודה בזוגות, לימוד דרך דפי עבודה, דיון.

אפשר עוד...

חשיבות כיבושיו של דוד:
כיבושיו של דוד בפרק זה היו לא רק הכרחיים לשלום המדינה, אלא גם בעלי חשיבות אסטרטגית, בין השאר מבחינה כלכלית. באתר של ברוריה בן-דוד וייס אפשר למצוא הסבר מפורט על חשיבותם הגיאוגרפית של הכיבושים השונים, בדגש על המסחר דרך אדום ואילת.

משפט וצדקה:
בפסוק טו כתוב: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ". על השילוב בין משפט וצדקה כדאי לקרוא את דבריהם של עודד מאור ויואב בר-גד באתר 929.

נקמה במואבים:
פרשנות על האכזריות שנוקט דוד כלפי המואבים וכיצד היא קשורה לנקמת אבות ראו מאמרו של ספי מרקוס באתר ישיבת הר-עציון ומאמרה של נועם דן מתוך אתר 929.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת ממלכת ישראל המאוחדת
מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0 – הועלה ב-22 במרץ 2012.
מפת ממלכת ישראל המאוחדת
"מֵאֲרָם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה". (פרק ח, פסוק יב)

מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0 – הועלה ב-22 במרץ 2012.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דוד בעיני חז"ל
כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת...
דוד בעיני חז"ל
"וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ." (פרק ח, פסוק טו)

פסיפס דוד מנגן בנבל, מבית הכנסת היהודי בעזה . באדיבות רשות העתיקות

כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר, נכנסו חכמי ישראל אצלו.
אמרו לו: אדוננו המלך! עמך ישראל צריכים פרנסה.
אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה.
אמרו לו: אין הקומץ (החגב) משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו (מעצמו).
אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד (הילחמו בעמים אחרות וקחו את השלל).
מיד הלכו להיוועץ באחיתופל ובסנהדרין ובאורים ותומים.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג עמוד ב. ביאור לפי ספר האגדה, אביגדור שנאן)

להמשך קריאה

לפי הפרק דוד מלך ישראל מכה על ימין ועל שמאל, מודד בחבל, מעקר את הרכב, לוקח שלל – מלך המלחמות. ורק בסוף הפרק מסופר שהוא גם עשה צדקה ומשפט בתוך ישראל ויהודה. חז"ל הדגישו בתלמוד הבבלי במסכת ברכות את הפָּן האחר של דוד – מנהיג שהתעניין בחיי הרוח, שהמלחמות וענייני ניהול המדינה לא העסיקו אותו.

  • איזה פָּן בדמותו של דוד עולה מהפרק? ואיזה מהמדרש?
  • הכינור מזוהה עם דוד, אך במדרש שמור לו תפקיד אחר מהרגיל. מה תפקידו של הכינור במדרש?
תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי
הזכות לאכול לחם, כלומר לסעוד, על שולחן המלך, מעידה על יחס מיוחד ועל רצון טוב...
תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי
"וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ... וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד." (פרק ט, פסוק ז)

Vectorpocket / Shutterstock.com

הזכות לאכול לחם, כלומר לסעוד, על שולחן המלך, מעידה על יחס מיוחד ועל רצון טוב ואהדה מצד השליט. הביטוי מופיע בהקשרים שונים פעמים אחדות במקרא, בין השאר בדברי אליהו לאחאב במלכים א יח, יט: "וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל."
דוד פועל באופן שונה מהמצופה – הוא אינו פוגע במפיבושת, שהוא נצר לבית שאול, אלא מזמין אותו אל ארמונו ופורש עליו את חסותו.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב, 1996, עמ' 99. © הוצאת עם עובד.

  • חזרו אל הכתוב במקרא – מה הוא המניע של דוד למעשה זה? האם תוכלו לחשוב על מניעים נוספים?
הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמוֹנִי
פעולותיו של מפיבושת – השתחוויות בפני דוד, ומילותיו של מפיבושת – "עבדך", מלמדות על יחסי...
הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמוֹנִי
"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר מֶה עַבְדֶּךָ כִּי פָנִיתָ אֶל הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמוֹנִי." (פרק ט, פסוק ח)

Ekaterina Popelniak / Shutterstock.com

פעולותיו של מפיבושת – השתחוויות בפני דוד, ומילותיו של מפיבושת – "עבדך", מלמדות על יחסי הכוחות בין השניים. מפיבושת מכנה את עצמו "כלב מת" כדי להדגיש את חוסר חשיבותו. בתקופת המקרא כלב נחשב נחות בחייו, קל וחומר במותו. היום הכלב אומנם ידוע כחברו הטוב ביותר של האדם, אך מתוך הכתוב עולה תמונה אחרת שלפיה הכלב הוא דימוי לחוסר הערך של האדם.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב, 1996, עמ' 99. © הוצאת עם עובד.

  • השוו את דברי מפיבושת לדברי דוד אל שאול בשמואל א כד, יד.
    מה אפשר ללמוד מהשוואה זו על המהפך שחל במעמדו של דוד?
דוד ומפיבושת - יחסי הכוחות
באיור, הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר – אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מפיבושת כורע...
דוד ומפיבושת - יחסי הכוחות
"וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ. וַיֹּאמֶר דָּוִד: מְפִיבֹשֶׁת, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה עַבְדֶּךָ." (פרק ט, פסוק ו)

אוסף ספריית ומוזיאון מורגן ( MS M.638 fol. 40v). מתוך ויקישיתוף

באיור, הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר – אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מפיבושת כורע לפני דוד. מלוויו מסייעים לו בשל נכותו: "וְהוּא פִסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו" (פסוק יג). בפסוקים מצוין כי מפיבושת משתחווה פעמיים. בפעם הראשונה (פסוק ו), בפגישתו עם דוד הוא נופל על פניו בהתאם לנימוסי החצר אך זהו גם סימן לחרדתו מפני דוד. בפעם השנייה (פסוק ח), מתוך הודיה על מעשיו של דוד כלפיו.

  • כיצד מודגשים באיור הבדלי המעמד בין דוד לבין מפיבושת – מה הדמויות לובשות, כיצד הן מתוארות, היכן הן ממוקמות, לאן הן מביטות?
מפיבושת על פי זלדה
מפיבושת, בנו הפיסח של יהונתן בן שאול, הוא מהדמויות השוליות במקרא.לעומת זאת בשירתה של המשוררת...
מפיבושת על פי זלדה
"וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכָל בֵּיתוֹ נָתַתִּי לְבֶן אֲדֹנֶיךָ." (פרק ט, פסוק ט)

נשים פורצות דרך – נחמה פוחצ'בסקי, זלדה, עיצוב אסנת אשל, תאריך הופעה: 09/02/2016, באדיבות השירות הבולאי, דואר ישראל

מפיבושת, בנו הפיסח של יהונתן בן שאול, הוא מהדמויות השוליות במקרא.
לעומת זאת בשירתה של המשוררת זלדה (1914–1984) הוא זוכה למקום של כבוד ומוזכר, אם במפורש ואם ברמז, בשלושה שירים.
בשירה זה חוזרים שני היבטים מרכזיים המופיעים בסיפור המקראי – הזיקה בין מפיבושת ליהונתן, המחייבת את דוד, והבלטת הניגוד בין ציבא לבין מפיבושת.
בבית הראשון מופיעה הציפור, ובבית האחרון – הנחש. המשוררת מציגה את הציפור כמחזה יפה, תמים ונמרץ ואת הנחש כמאוס וערמומי. בעולם הטבע היחס בין בעלי חיים אלו הוא של טורף ונטרף.

מבוסס על:  מרים סקלרץ, מפיבושת – מן המקרא לשירת זלדה.

למילות השיר

מפיבושת

עֵינֶיךָ הַמְּרַצְּדוֹת
צִפֳּרִים קְטַנּוֹת יוֹנְקוֹת דְּבַשׁ.

כַּאֲשֶׁר בָּכִיתָ
הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע.

כַּאֲשֶׁר נָפַלְתָּ
הָעוֹלָם לֹא חָזַר לַתֹּהוּ וָבֹהוּ.

מְפִיבֹשֶׁת, חָלַמְתָּ
עַל יְדִידוּת תְּמִימָה יוֹתֵר

מָאַסְתָּ בְּחָכְמַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי,
בְּנוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • חזרו אל הפסוקים – לאיזו ממערכות היחסים של מפיבושת מכוונת המשוררת? זו עם דוד או עם ציבא?
צוֹבָה
צובה מוכרת גם כארם צובה (או צובא), ממלכה ארמית בדרום סוריה מצפון לדמשק. למלחמה נגד...
צוֹבָה
"וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה, בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר פְּרָת." (פרק ח, פסוק ג)

ממלכת דוד והממלכות השכנות במאה העשירית לפנה"ס קרטוגרפיה: תמר סופר

צובה מוכרת גם כארם צובה (או צובא), ממלכה ארמית בדרום סוריה מצפון לדמשק. למלחמה נגד ארם צובה ולתוצאות הניצחון עליה מוקדשת כמחצית הפרק, מכיוון שממלכה זו הייתה החזקה ביותר באזור ובעלת ההשפעה הרבה ביותר.
גם אם נניח שהמספרים הנקובים במקרא בדבר החילות הארמיים שנלחמו נגד דוד מופרזים, הם משמשים המחשה לכוחה הצבאי הרב של ארם צובה בחיל רגלים וברכב.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב, 1996, עמ' 85. © הוצאת עם עובד.

  • מה ניתן ללמוד מהמפה על היקף כיבושיו הצבאים של דוד?
לּוֹ דְבָר
"לוֹ דְבָר" היא עיר בגלעד ממזרח לירדן. הימצאות מפיבושת שם, מעידה על פיזורם של צאצאי...
לּוֹ דְבָר
"וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֵיפֹה הוּא, וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ: הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָר." (פרק ט, פסוק ד)

"לוֹ דְבָר" היא עיר בגלעד ממזרח לירדן. הימצאות מפיבושת שם, מעידה על פיזורם של צאצאי שאול מפחד משטרו של דוד. מפיבושת, הירא מדוד, משיב בהכנעה שמגיעה עד לכלל השפלה עצמית והתבטלות, והוא רואה במעשהו של דוד כלפיו (לעומת יחסו ליתר בני שאול) מעשה של חסד.

מבוסס על אברהם לבנון, ויהי בימי שאול : בית שאול המלך, 2001, עמ' 153. © הוצאת כרמל

  • מדוע מוצא מפיבושת מקלט דווקא בגלעד? היעזרו בשמואל א, פרק יא, פסוקים א-ז או בשמואל א, פרק לא, פסוקים יא-יג.
סוסי מלחמה
עיקור הסוסים הנזכר בפסוק הוא כריתת הגידים המחברים את פרסת הסוס אל הארכובה (הברך). בכך...
סוסי מלחמה
"וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב." (פרק ח, פסוק ד)

ציור קיר של תות ענח' אמון על מרכבת קרב משמיד את אויביו באמצעות קשת, בסביבות 1327 לפני הספירה, מתוך ויקישיתוף

עיקור הסוסים הנזכר בפסוק הוא כריתת הגידים המחברים את פרסת הסוס אל הארכובה (הברך). בכך חדל הסוס לשמש כבהמת מלחמה. לדעת כמה חוקרים, הוויתור על השימוש ברכב משקף תקופה קדומה בתולדות ישראל שבה לא היו בני ישראל מיומנים דיים לטפל בסוסים ולעסוק בתחזוקת המרכבות.
הגישה לרכב עתידה להשתנות רק בימי שלמה, שהרבה בבניית מבצרים וביבוא מרכבות וסוסים.

מבוסס על שמואל אברמסקי (עורך), עולם התנ"ך -שמואל ב, 1996-1993, עמ' 86. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • דוד מתואר כאן כמי שנוהג ברוח "חוק המלך", המגביל את המלך ואת כוחו. הוכיחו זאת על בסיס הכתוב בדברים יז, טז.
נְכֵה רַגְלָיִם
סיבת נכותו של מפיבושת נזכרת בשמואל ב, פרק ד, פסוק ד: "וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן...
נְכֵה רַגְלָיִם
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ: עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם." (פרק ט, פסוק ג)

איור: מיכל בן-חמו

דוד ומפיבושת, איור מאת Paul Hardy, מתוך ויקישיתוף

סיבת נכותו של מפיבושת נזכרת בשמואל ב, פרק ד, פסוק ד: "וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת."

מעמדו של הנכה במקרא, כפי שעולה מהפרק, הוא נמוך. גם איש מזרע המלוכה, כמו מפיבושת, מתקשה להגן על זכויותיו ונזקק לחסדיהם של אחרים.

  • יש הטוענים כי דאגתו של דוד למפיבושת מוּנעת משבועתו ליהונתן אביו (שמואל א, פרק כ, פסוק מב) ויש הטוענים שמעשיו של דוד נעשו מתוך רצון להשגיח על מעשי נכדו של שאול, יותר מהרצון לעשות חסד. ומה דעתכם?
חדשות התנ"ך
חדשות התנ"ך
"וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת..." (פרק ח, פסוק ב)

  • לדברי המנחה (צביקה הדר), החל מפרקים אלה והלאה מתגלה הצד האפל של דוד. האם אתם מסכימים עם הנחה זו בנוגע לאופן שבו ניהל דוד את מלחמותיו (פרק ח)? בססו את תשובתכם בכתוב.

קרדיט: חדשות התנ"ך: כבשת הרש / כאן חינוכית, 2012