דוד, מנהיג בחסד

נקרין על הלוח את פרק ט, נקרא אותו ונשאל שאלות הבנה לפי סדר ההתרחשות:

• כיצד גילה דוד על קיומו של מפיבשת? (שאל את שריו שקראו לציבא)
• מה היה תפקידו של ציבא? (עבד שאול – אפשר להוסיף כי ככל הנראה הוא היה המפקח על רכושו של שאול אחרי מותו)
• כיצד מכנה ציבא את מפיבשת? (נכה רגליים)
• מה דעתכם על כינוי זה – האם הוא מבטא הערכה או זלזול? האם הייתם מצפים ליחס כזה מעבד כלפי אדונו?
• מי מביא את מפיבשת אל דוד? (דוד דואג להביא את מפיבשת)
• מדוע לדעתכם ציבא לא עושה זאת?
• מה עשה מפיבושת בפגישתו עם דוד? (נפל על פניו והשתחוה)
• כיצד התייחס דוד אל מפיבשת? (הרגיע אותו: "אַל תִּירָא" והזמין אותו לאכול על שולחנו)
• כיצד הגיב מפיבשת אל חסדי דוד? (השתחווה בפעם השנייה וענה לו בהתבטלות – כינה את עצמו "הַכֶּלֶב הַמֵּת")
• מה הורה דוד לציבא לעשות? (להעביר למפיבושת את כל אשר היה לשאול ולכל ביתו. ושציבא ועבדי שאול שציבא היה ממונה עליהם יעבדו לו את האדמה. בפירות האדמה ישתמש מפיבשת להוצאותיו ולפרנסת בנו, ומפיבשת עצמו יאכל על שולחן המלך)
• כיצד מתואר ציבא? (בעל בנים, והרבה עבדים)

נשים לב לפער בין התיאור של ציבא לתיאור של מפיבשת. בעוד מפיבשת נראה כפליט, ציבא נראה כגביר בעל רכוש ועבדים. דוד משרטט את מערכת היחסים מחדש ומשעבד את ציבא למפיבשת (להרחבה אפשר לקרוא את מאמרו של אמנון בזק).

• מה ענה ציבא להוראת דוד? (שימלא את כל מה שביקש)

אפשר להזמין ארבעה מתנדבים שיגלמו את הדמויות החשובות בפרק: דוד, אחד מעוזריו, ציבא ומפיבשת, ויציגו לכיתה את המתרחש בפרק, או יקראו לכיתה ממקומם את הפסוקים, כל אחד יקרא את הפסוקים של הדמות שהוא מגלם.
לאחר שנוודא שכל התלמידים הבינו את ההתרחשות בפרק נפנה לעסוק בנושא העומק – מידת החסד שנוקט דוד כלפי מפיבושת.

• מדוע דוד נוהג בחסד עם מפיבושת? (דוד מקיים את הבטחתו ליהונתן)
• מדוע אם כן מפיבושת ירא וחושש ודוד צריך להרגיעו? (לא ברור מאליו שזו תהיה הדרך שיבחר דוד. דוד מתנהג כאן בגדולה, לא רק שאינו הורג את בית שאול אלא אף נוהג עם מפיבושת חסד)

נחלק לתלמידים דפים ובהם פסוקים נבחרים מפרק יח ומפרק כ בשמואל א. ונשאל שאלה מנחה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

• מה הקשר בין הפסוקים האלה לבין מעשהו של דוד בפרקנו? הדגישו את הפסוקים הרלוונטיים לבחירתו של דוד.

נקרין על הלוח את הפסוקים ונדגיש את הברית שנכרתה בין דוד ליהונתן ואת בקשתו של יהונתן לא להכרית את זרעו.
כעת מובן מדוע לקח דוד את מפיבושת אל ארמונו ועשה עמו חסד זה.

• מה דוד עלול להפסיד מעשיית החסד הזאת ומה הוא יכול להרוויח מכך? (החסד הזה של דוד מסכן אותו שכן אם הוא משאיר צאצא של בית שאול בחיים עלולים לקום ממנו מתנגדים למלכותו של דוד. מצד שני, מפיבושת לא איים על דוד, ודווקא קירובו של מפיבושת הוא מהלך פוליטי לאגד תחת דוד את תומכי שאול)

נדגיש שההבטחה של דוד ליהונתן הייתה ברית שכרתו ביניהם. החסד כלפי מפיבשת הוא חסד גם כלפי יהונתן – קיום הברית והשארת זרעו.
לסיכום חלק זה נוכל לבקש מן התלמידים לכתוב סיפור קצר שמספר על המפגש בין דוד למפיבושת וציבא, או להכין הצגה קצרה שבה הדמויות קמות לתחייה, וכל מה שלמדנו בשיעור יוכל לבוא לידי ביטוי בדיאלוג ביניהם.

נקרא עם התלמידים את הכתבה 'בתי משפט קהילתיים'. או את הכתבה 'הכל נשאר בקהילה' (ראו קישורים לכתבות גם בממערך השיעור: כתבה א, כתבה ב).
בכתבה מתוארים בתי המשפט הקהילתיים שמציעים שיקום במקום כליאה. נשאל את התלמידים:

• כיצד באה לידי ביטוי מידת החסד בתופעה המתוארת בכתבה זו?

נערוך שיח קצר על האפשרות שלא לכלוא אלא להציע שיקום ונשאל:

• מה דעתכם על הפתרון הזה?
• מתי הוא יכול לעבוד ומה הסכנות שלו?

בסיום הכתבה מציין אלון אפנג'ר שמה שיכול למנוע ממנו לחזור אל הסמים זו התחושה החזקה שמחבקים אותו, מלווים אותו, מראים שאכפת ממנו ומשם הוא מקבל כוחות לא לחזור אל הפשיעה.

לחלופין, נוכל לבקש מהתלמידים לחשוב על מצב שבו הם נהגו במידת החסד כלפי מישהו, או על מצב שמישהו אחר עשה עמם חסד ונשאל את התלמידים:

• מה אפשר את הוויתור על מידת הדין?
• מה נוכל ללמוד מכך לעתיד?

תוכן: למדנו על דוד המקיים את הבטחתו ליונתן ומביא אל ארמונו את מפיבושת – הצאצא האחרון לבית שאול, וביררנו מה היו המניעים של דוד במעשהו זה, ואם מדובר כאן במעשה חסד או בתרגיל פוליטי שנועד לקרב אליו את שבטי ישראל שתמכו בשאול.
מיומנויות: קראנו פסוקים מפרק אחר, השווינו לפרקנו והסקנו מסקנות.
מתודות: הבענו בהצגה או בכתב מפגש בין דמויות מן הפרק.