המלאכים בסדום
פסוקים א-יא
בכמה מילים
בהמשך לשיחת אברהם ואלוהים על אודות סדום שני מלאכים יוצאים מאברהם אל עבר סדום לבדוק אם אכן "כצעקתה" ואם יש עשרה צדיקים בעיר. לוט מקבל את פניהם, מארחם, מאכילם ומציע להם ללון. אנשי העיר מנער ועד זקן סבים את הבית ודורשים את האורחים, לוט מגן על אורחיו ואף מציע תמורתם את שתי בנותיו, אנשי סדום מסרבים להצעה ורק הסנוור שהמלאכים מטילים על אנשי סדום מציל את לוט. במהלך הוראה זה נבחן את התנהגות אנשי סדום ואם לוט היה ראוי או לא היה ראוי להינצל.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שאלה:
סדום ועמורה הם סמל לחברה מקולקלת כל כך שאין לה זכות קיום. נשאל את התלמידים:
- איזו התנהגות, לדעתכם, של חברה או תרבות היא גרועה כל כך שבגללה מגיע לה להיחרב?
אפשרות שנייה – דיון בביטוי:
נדון בביטוי 'צדיק בסדום', נשאל את התלמידים:
- מה פירוש הביטוי 'צדיק בסדום'? (משל לאדם טוב יחיד בקרב רשעים)
- האם הביטוי משבח את הצדיק או מבקר אותו? כלומר, אם אותו צדיק היה במקום אחר הוא היה סתם אחד, ואולי אפילו קצת רשע. או שאולי דווקא בגלל הפער בינו לבין האנשים הרשעים הסובבים אותו צדיקותו גדולה?
בסוף השיעור אפשר לחזור ולדון בביטוי בנוגע לדמותו של לוט.
אפשרות שלישית – דיון בביטוי:
סדום היא סמל לתרבות רעה, הגמרא משתמשת במונח 'מידת סדום' כדי לתאר התנהגות כזו. רש"י מפרש את הביטוי (במסכת בבא בתרא דף יב ע"ב): "זה נהנה וזה אינו חסר". כלומר אם אדם יכול לעזור לחברו בלי שהוא ניזוק מכך בשום אופן והוא מסרב ללכת לקראת חברו זו מידת סדום.
נציג את המושג ונבקש מהתלמידים לחשוב על סיפור שהם מכירים שבו באה לידי ביטוי המידה הזאת או מידה הפוכה לה.
הזמנה לקריאה
נפתח בתזכורת של האירועים האחרונים מהפרק הקודם – לאחר הבשורה על הולדת יצחק שני המלאכים פונים לסדום (המלאך השלישי סיים את שליחותו לאחר שבישר על הולדת יצחק – ראו רש"י פרק יח פסוק ב). אלוהים אומר לאברהם שהוא יורד לבדוק אם אכן סדום חוטאת ואז דינם כליה. אברהם, בתגובה, מנהל משא ומתן עם אלוהים על כמות הצדיקים שבעבורם לא יחריב אלוהים את סדום. בפרק יט מתואר המשך הליכתם של שני המלאכים לסדום. נשאל את התלמידים לקראת הקריאה:
- מה לדעתכם מטרת ההליכה של שני המלאכים לסדום? (יש דיון בפרשנים אם מטרתם להחריב את סדום – רש"י פרק יח פסוק לג; או לבדוק את סדום – אברנבאל פרק יט פסוק א)
נקרא את פסוקים א-ג בפרק יט ונסביר בקצרה את המתרחש. נשאל את התלמידים:
- האם מעשי לוט מזכירים לכם מישהו אחר? (אברהם)
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף ישוו התלמידים בין הכנסת האורחים של לוט להכנסת האורחים של אברהם – תלמיד אחד ימלא את הצד של אברהם ותלמיד שני ימלא את הצד של לוט, ואחר כך יענו יחד על השאלות.
נאסוף את הדומה והשונה שבין הכנסות האורחים – יש דמיון רב בין הכנסת האורחים של לוט לבין הכנסת האורחים של אברהם, ונראה כי לוט למד הרבה מאברהם בזמן הרב שהיה אתו. עם זה, ניכר שאברהם טרח ועשה רבות יותר בעבור אורחיו. את הפער שבין ההצעה של לוט לתת מקום לינה לאורחים לבין ההצעה של אברהם רק לאכול ולנוח אפשר להבין לאור השעה ביום שהאורחים הגיעו ראו רשב"ם על פסוק א בפרק יח.
נשאל את התלמידים:
- אם הכנסת האורחים של לוט הייתה טובה כל כך מדוע העדיפו המלאכים להישאר ברחוב? (אפשר לומר כי המלאכים באו לבדוק אם אכן סדום רשעה, וברחוב הם יכולים להיחשף באופן טוב יותר לתרבות של המקום, ואפשר לומר שהמלאכים לא רצו לסבך את לוט כי ידעו שהכנסת אורחים אסורה בסדום. המלב"ים כותב בפסוק ב: "וַיֹּאמְרוּ: לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין" – בל יעברו את חוקי המדינה)
נמשיך לקרוא את פסוקים ד-יא, ונבקש מהתלמידים להסביר בעל פה מה קורה בפסוקים.
נשאל את התלמידים:
- מי מגיע לביתו של לוט? וכיצד הם נקראים? (אנשי סדום מגיעים, והפסוק חוזר ומזכיר אותם בהגדרות שונות: אנשי העיר / אנשי סדום / מנער ועד זקן / כל העם / מקצה)
- על מה מעידה החזרה הזאת? (כולם הגיעו. מלבד לוט אין שום צדיק בעיר)
נענה על שאלת הדריכה:
- האם יש עוד צדיקים בסדום? (אין, רק לוט. צדיק בסדום)
נמשיך ונשאל שאלות הבנה:
- מהי "הכנסת האורחים" של אנשי סדום, מה אנשי סדום רוצים לעשות לאורחים? (הם רצו לאנוס אותם. "וְנֵדְעָה אֹתָם" – ידיעה פירושה לקיים יחסי מין, בדומה לבראשית פרק ד פסוק א: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ". רשב"ם כותב: "וְנֵדְעָה אֹתָם" – משכב זכור)
- מה מציע לוט? (את שתי בנותיו שלא ידעו איש תמורת שלום האורחים)
- מה עונים אנשי לוט להצעה ומה עושים המלאכים? (אנשי סדום מזלזלים בלוט וניגשים לשבור את הדלת. המלאכים מכניסים את לוט הביתה ומכים את אנשי סדום בסנוורים. אנשי סדום אינם מצליחים למצוא את פתח הבית ומתייאשים)
נענה עם התלמידים על שאלת הדריכה:
- האם אנשי סדום רעים וחטאים? (כן, נדגיש כי סדום נחרבת בעבור חטא מוסרי ולא רק על חטא של אדם פרטי אלא זוהי תרבות מקולקלת. נזכיר את דור המבול שהעולם נחרב בזמנו בגלל חטאים מוסריים)
נקרא את הפסוקים האחרונים בפרק יח – פסוקים לב-לג שבהם מתואר סוף הדיון בין אברהם לאלוהים, ונשאל את התלמידים:
- אלוהים מבטיח שלא ישחית בעבור עשרה צדיקים, לוט כלל אינו נזכר בדיון. ועכשיו ראינו כי אין עשרה צדיקים והעיר עומדת לפני כיליון. מה אם כן דינו של לוט?
נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים דברים לזכותו ולחובתו של לוט. נכין שני כובעים – אחד לסנגור ושני לקטגור, נניח את שני הכובעים על ראשי התלמידים באקראי, מי שהכובע על ראשו צריך לומר משהו לזכותו או לחובתו של לוט. נכתוב את הדברים שנאמרים על הלוח.
(זכות: מכניס אורחים, אינו מקבל את חוקי העיר הרעים, מגן על אורחיו – ניכר שלמד דברים רבים מאברהם. חובה: מציע את שתי בנותיו, הצעה קשה מאוד)
לסיום נקרא את פסוק טז ואת פסוק כט, ונשאל:
- לפי פסוקים אלו מדוע אלוהים מציל את לוט בסופו של דבר? (לוט ניצל בגלל חמלת ה', או בגלל הקשר שלו לאברהם או בגלל מעשיו היחסית תקינים, לעומת שאר אנשי סדום)
מבט לחיים
לוט הושפע גם מאברהם וגם מסדום, אברהם מייצג את הבית וסדום היא החברה שבה הוא חי.
- מה לדעתכם חזק יותר ומשפיע על האדם – הבית או החברה?
- איך נוצר מצב שחברה שלמה מתנהגת באופן כל כך לא מוסרי?
- האם יש לכם דוגמאות על אירועים נוספים מההיסטוריה שדרכם אולי תנסו להבין איך מגיעים למצב כזה?
בדומה למבול, גם כאן אלוהים מחליט להחריב את סדום ולא לנסות לתקן אותה.
- באיזה מצב לדעתכם עדיף להרוס מלתקן?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: שאלנו שתי שאלות דריכה בעקבות שליחות המלאכים: האם אנשי סדום חוטאים? והאם יש עשרה צדיקים בעיר? וראינו כי כל אנשי העיר בלי יוצא מן הכלל חוטאים בקלקול מוסרי, ומכאן שדינם כליה. לאחר מכן דנו במעמדו של לוט ואם הוא ראוי להינצל – האם הוא למד מאברהם? ראינו את הכנסת האורחים של לוט, ומצד שני את ההצעה לתת את בנותיו להמון במקום אורחיו.
מיומנויות: השוואה ודיוק בפסוקים.
מתודות: כובעי קטגור סנגור, דף עבודה, דיון בביטוי.
שדה סמנטי – בית:
אפשר להסב את תשומת לב התלמידים לשימוש במילים מהשדה הסמנטי של הבית: בית, פתח, שער, דלת, רחוב, צל קורתי; ולמתח בין מי שמוזמן אל תוך הבית ובין מי שרוצה להתפרץ פנימה, ומי שבאופן עקבי ביתו בשער, כלומר, עומד בין העיר לבין החוץ, בין תרבות החוץ לבין תרבות הפנים.
מאמר:
להרחבה ראו מאמרו של יונתן גרוסמן, 'הצלת לוט מסדום'.