סגור תצוגת כיתה
הפרק

המן והמבחן

פרק טז

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח את התמונה.
נשאל את התלמידים:

  • מי לדעתכם האנשים האלה?
  • מה הם עושים? (נתמקד בתנועת הידיים הפרושות לקבל משהו מלמעלה)
  • מה לדעתכם הם רוצים לקבל מהשמיים – אולי גשם, אולי משהו אחר?

נשמע רעיונות.
נספר שהיום נקרא על בני ישראל הרעבים הזוכים לאוכל מן השמיים, ונראה כיצד הם מגיבים למתנה הזאת.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-טו, נקרא אותם ונסביר את הפסוקים בעת הקריאה. נחזור וננחה את התלמידים למצוא את התלונה של עם ישראל. נקרין על הלוח את פסוק ג:
"וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע. כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב".

נבקש ממתנדבים להציגו מול הכיתה את התלונה במילים שלהם ובאינטונציה הנכונה. נדגיש שהעם מבקש לחזור למצרים, שם לטענתם הם אכלו לשובע, ואומר שכבר היה עדיף למות שם שבעים, מלמות מרעב במדבר.

כעת נמשיך ונקרא את פסוקים טז-לו, נבאר מילים קשות, לכיתה מתקדמת אפשר לחלק את דף העבודה ולבקש מהם למתוח קו בין המילה לפירוש (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

מבט שני

נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים טז-כז (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לעבוד בזוגות ולהדגיש בצבע אחד את ההוראות של משה לעם ישראל על המן, ובצבע אחר את מה שהעם עושה במן.

נקרין על הלוח את החלוקה לפי הצבעים שבדף העבודה: פסוקים מודגשים. נבקש מהתלמידים להמשיך לעבוד בזוגות ולמצוא, על פי החלוקה, לפחות שני הבדלים בין ההוראות של משה, לבין מה שעם ישראל עושה. נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם למלא את הטבלה לפי הפסוקים (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). אם יש נגישות למחשב אפשר לתת לתלמידים לעבוד על טבלה שיתופית ויהיה קל למורה להציג את התשובות.

נדגיש שיש הוראה מורכבת לעם: מצד אחד לא לאגור ליום המחרת לאורך השבוע, ומצד שני לאגור פעם אחת בשבוע לשבת.

מבט שלישי - אפשרות ראשונה

נחזור לתלונת בפסוק ג העם ונשאל:

  • מהי לדעתכם הבעיה בתלונה הזאת? ("בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר" – העם זוכר רק שבמצרים לא היה רעב, הוא שוכח שהייתה שם עבדות)
  • האם לדעתכם יש קשר בין התלונה הזאת לבין ההתנהלות של העם בנוגע למן?
  • למה לדעתכם הם אינם מקשיבים להוראות של משה?

כמו שראינו בנס המים במרה בפרק הקודם, העם עדיין נמצא במקום ספקני וחסר ביטחון באלוהים. כמי שלא מכבר יצאו מעבדות לחירות, הם רגילים לחיות במחסור ולא בשפע, ולכן אוגרים כל מה שאפשר. אלוהים מנסה ללמד אותם לתת בו אמון בשתי דרכים: האחת – לא לאגור, כי מחר יהיה שוב. השנייה הפוכה: לא להגזים בלקט, כי מה שאגרו יספיק. העם צריך להתמודד עם פחדים, ולראות שיש יד מכוונת.
נערוך פעילות יוצרת בעקבות הפרק: נחלק לתלמידים חומרי יצירה ונבקש מהם לבחור את אחד הרגעים מן הפרק הקשורים לעם ישראל ולמן ולהביע אותו באופן יצירתי: בציור, בהדבקה, בפיסול וכן הלאה, דוגמה ליצירה בהשראת רגע בפרק ראינו בתחילת המהלך.

מבט לחיים - מותאם לאפשרות הראשונה

העם מתקשה ללקט מן בדיוק בכמות המספיקה לו, ורוצה יותר. נכתוב על הלוח את הביטוי 'עיניים גדולות' ונשאל:

  • למה הכוונה בביטוי הזה?
  • האם אמרו לכם אותו פעם?
  • באיזה הקשר?

נבקש מכל תלמיד לחשוב על מצב שבו הוא רצה או ראה מישהו אחר רוצה יותר ממה שהוא צריך, בכל תחום: אוכל, משחקים וכן הלאה. נבקש מהתלמידים לספר על האירוע ומה קרה. נערוך על הלוח רשימה של כל מיני דברים שאנחנו נוטים לחשוב שאנחנו צריכים יותר ממה שאנחנו צריכים באמת, ונחשוב איך אפשר להרגיש שיש לנו די. נעמוד על כך שכשאנחנו מרגישים שדי לנו במה שיש לנו, אנחנו שמחים ומרוצים, וכשאנחנו תמיד רוצים עוד, זה יכול להיות ממש עונש, כי איננו רגועים ואיננו שמחים בחלקנו.

לסיכום נשאל:

  • האם אתם חושבים שגם בימינו אוכל יכול ליפול על האנשים מהשמיים?

נקרין על הלוח את הקטע מאת רחל בורובסקי "מבצע 'מן משמיים'" בעריכה מותאמת גיל מתוך אתר 929.

מבט שלישי- אפשרות שנייה

נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם אלוהים נותן לבני ישראל הנחיות שונות לימי השבוע ולשבת?

נדגיש שאלוהים רוצה ללמד את עם ישראל שהם כבר לא עבדים והם לא צריכים לפחד שמחר לא יהיה להם כלום, ומצד שני ללמד אותם שיש יום בשבוע שבו נחים ולא עובדים – ושהעבודה הקשה לאורך השבוע תאפשר להם מנוחה אמיתית ביום הזה.
נציג לתלמידים את מדרש אוכל לשבת, הלל ושמאי ובו מדרש מתוך התלמוד הבבלי, מסכת ביצה, ושאלות. התלמידים יקראו את הטקסט ויענו על השאלות במחברת באופן אישי.

נשמע תשובות שונות בכיתה. הלל מתרכז בהווה, במה שיש היום, וסומך על אלוהים שיהיה לו גם למחר, ואילו שמאי מדגיש את הדאגה לעתיד.
נחלק את מרחב הכיתה לשתי קבוצות: 'שמאי' ו'הלל'. נזמין את התלמידים להתמקם במרחב הכיתה בהתאם לתפיסת העולם שהם מסכימים אתה יותר.
נערוך 'דיבייט' בכיתה: כל פעם יגיעו שני נציגים ללוח וינסו לשכנע זה את זה בבחירתם. נחליף לסירוגין את הנציגים במתנדבים נוספים מתוך הקבוצות.
לחלופין, אפשר לבקש מכל תלמיד לחשוב על סיבה אחת למה בית שמאי צודק, וסיבה שנייה למה בית הלל צודק, ולכתוב את שתי הסיבות במחברת. נרשום על הלוח סיבות שונות לצדד בכל אחת מהתפיסות, ונכריע מה עדיף בעינינו.

מבט לחיים - מותאם לאפשרות השנייה

פעמים רבות קשה לנו להיות נוכחים בהווה, ואנחנו כל הזמן רוצים לשמור משהו למחר. נבקש מכל תלמיד לכתוב במחברת מעשה שיש בו הכנה מובהקת לעתיד, ונערוך רשימה על הלוח. למשל: להתכונן למבחן, להכין אוכל לאחר כך, ללכת לקנות בגדים וכו'.
כעת נבקש מכל תלמיד לחשוב ולכתוב במחברת על מעשה שיש בו התנהגות של "לחיות את הרגע", ונערוך מול הרשימה רשימה מקבילה. למשל: לקרוא ספר, לנגן, לשחק כדורגל וכו'.
נביט בשתי הרשימות ונסביר שיש יתרונות בשני סוגי המעשים, אבל חשוב מאוד לחשוב על איזון – לתכנן מראש את שעות הפנאי, אבל כשהן מגיעות להיות בתוכן.
נטיל על התלמידים משימה לחלק את השבוע הקרוב למעשים של הכנה לעתיד ומעשים של הנאה מהרגע. נחלק להם את הטבלה הבאה שבדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), ונבקש מהם למלא אותה בהתאם ללוח הזמנים הצפוי להם. כדאי להציע (או לחכות שזה יעלה מהם) ששבת תוקדש כולה, לפחות עד מוצאי שבת, למעשים של ההווה.

כסיום חווייתי לחלק זה, אפשר לבקש מהתלמידים להתנסות (אולי בפעם הראשונה בחייהם) במדיטציה פשוטה: לשבת בגוף משוחרר, לנשום עמוק, לעצום עיניים ולנסות לא לחשוב על שום דבר ורק להתרכז בנשימה. לאחר המדיטציה נשאל:

  • איך הרגשתם?

נתמקד בכמה מהר המחשבה נודדת, וכמה צריך להתאמץ כדי להיות כאן ועכשיו. נספר לתלמידים שזהו כלי שהם יכולים להשתמש בו כדי לשפר את יכולת הריכוז שלהם בבית הספר ובבית, ולהיות יותר נוכחים ברגע.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על העם המתלונן על רעב במדבר ומבקש לחזור למצרים. אלוהים ממטיר על העם מן מהשמיים, מבקש מהם לא לאגור בימות השבוע ולאגור לקראת שבת. העם מתקשה למלא אחר ההוראות.
מיומנויות: חילקנו את הטקסט חלוקה פנימית והשווינו בין שני החלקים, הסקנו מסקנות מן ההשוואה.
מתודות: הבנת מלים לא מוכרות בעזרת מילים מוכרות. למידה חקרנית בזוגות: השוואה בין חלקי הטקסט.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. ויקיפדיה מי האנשים האלה? מה הם עושים?...
מן
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: 'הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם'" (טז, ד)

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. ויקיפדיה

  • מי האנשים האלה?
  • מה הם עושים?
  • למה לדעתכם הם מחכים?

 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מבצע 'מן משמיים' / רחל בורובסקי
מתברר שאוכל שיורד משמיים אינו מקרה חד-פעמי. פעמים ה' הוא שמוריד את האוכל מן השמיים,...
מבצע 'מן משמיים' / רחל בורובסקי

מתברר שאוכל שיורד משמיים אינו מקרה חד-פעמי. פעמים ה' הוא שמוריד את האוכל מן השמיים, ופעמים אלו בני האדם, בעיתות הקשות ביותר, ובמחווה האנושית ביותר.
בשנת 1944 החלו הגרמנים בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה בהולנד, לאחר שההולנדים ניסו לסייע לבעלות הברית במהלך המלחמה. האוכל שקיבלו ההולנדים לא הספיק להישרדות.
באמצע אפריל בשנת 1945 השכם בבוקר שמעו ההולנדים את רחשם של 200 מטוסי בעלות הברית המרחפים מעל שמי הולנד ומיד לאחר מכן שמעו את רחשו של השקט המוחלט. מתאי הפצצות ריחפו אל פני הארץ חבילות של קמח, שמרים, סוכר, מרגרינה, אפונה, שעועית, שוקולד ושימורי בייקון, במבצע שנקרא 'מן משמיים'. כולם אמרו, "אלוהים אדירים, מה קורה עכשיו?" והבינו בחרדה כמעט מקודשת כי זוהי תחילת סופה של המלחמה.

מדרש אוכל לשבת, הלל ושמאי
אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר:...
מדרש אוכל לשבת, הלל ושמאי

אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השנייה ואוכל את הראשונה.
אבל הלל הזקן מידה אחרת הייתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר: "ברוך ה' יום יום".
במקום אחר כתוב:
בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך (מיום ראשון תתכונן כבר לשבתך), ובית הלל אומרים: ברוך ה' יום יום.

  • מה ההבדל לדעתכם בתפיסת העולם בין בית שמאי לבית הלל?
  • מה חשוב במיוחד להלל?
  • מה חשוב במיוחד לשמאי?
מי מרה
"כי מרים הם" – אמר ר' לוי: למה 'כי מרים הם', הדור היה מר במעשיו....
מי מרה
"כִּי מָרִים הֵם". (טו, כג)

מדבר חול בעת זריחה. צילום: Galyna Andrushko/shutterstock.com

"כי מרים הם" – אמר ר' לוי: למה 'כי מרים הם', הדור היה מר במעשיו.

(תנחומא ויקהל)

לביאור המדרש

המדרש אומר כי המים לא היו מרים אלא העם שהגיע אל המים היה מר בהתנהגותו.
לפי המדרש, עם ישראל שזה עתה יצא ממצרים היה רגיל לשפע של מים. פתאום הם נחשפים למדבר הצחיח, האיום הכי גדול פתאום הוא היעדר המים החיים. עַם שיצא ממקום שבו זרַם הנילוס ומים לא היו בכלל מקור לדאגה, פתאום מגיע למקום חסר מים. הם רואים את מעט המים שנגלים אליהם במי מרה וצועקים "למה? האם זה מה שנשתה?" המרירות שלהם נובעת מהפחד העמוק שלהם. ועל זה אומר המדרש: "הדור היה מר במעשיו".

  • הציעו שתי אפשרויות לענות על השאלה – מי מר?
כל הטעמים
כל הטעמים השכם בבקר התעוררו ילדי ישראל באהליהם ובטנם ריקה. יצאו ועמדו על פתחי האהלים...
כל הטעמים
"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ". (טז, יד)

דבש. צילום: COLOA Studio/shutterstock.com

כל הטעמים

השכם בבקר התעוררו ילדי ישראל באהליהם ובטנם ריקה.
יצאו ועמדו על פתחי האהלים ונשאו עיניהם סביב.
מי יתן אכל אל פיהם היום, והלחם אזל?
– מה זאת?! – קרא אחד הילדים
והראה בידו על המדבר, סביב למחנה.
הביטו כלם והנה כסוי דק ולבן, דק ככפור על המדבר.
מהרו הילדים ורצו אל השדה,
התנפלו על הדק הלבן ההוא,
הכניסו אל תוך פיהם, לעסו ובלעו.
אורו עיניהם.

להמשך המדרש

 – טעם שמן, טעם חמאה! קראו הילדים,
מלאו ידיהם ורצו בשמחה אל האהלים.
טעמו גם הבחורים, אחיהם הגדולים, לעסו ובלעו.
אורו עיניהם ואמרו: טעם לחם טעמו!
לא טעמנו לחם טוב כמוהו מאז יצאנו ממצרים.
רצו הבחורים אל השדה, לקטו גם הם מן הדק הלבן,
מלאו ידיהם והביאו לזקנים שבאהל.
לעסו הזקנים את האכל לאטם, עצמו עיניהם ואמרו:
טוב הוא, מתוק הוא, טעם דבש טעמו.
אמרה אם הילדים: פלא פלאים!
התינוקות טועמים בו טעם שמן.
הבחורים טועמים בו טעם לחם.
זקנים טועמים בו טעם דבש!
מה הוא? מן הוא?
קראו שמו: מן.

רבקה אליצור, על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל. © כל הזכויות שמורות להסתדרות הציונית העולמית, ספריית אלינר.

  • מהי התכונה המיוחדת של המן לפי המדרש?

סיר הבשר
בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה...
סיר הבשר
"מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע". (טז, ג)

אייקון סיר. צילום: Janis Abolins/shutterstock.com

בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה להם אוכל בשפע.

להמשך קריאה

הדימוי שמתאר את הגעגוע של בני ישראל למזון בשפע הוא סיר הבשר שמתאר את חיי הרווחה במצרים. כיום משתמשים בביטוי הזה באופן דומה כשרוצים לתאר חיי שפע ונוחות, לדוגמה "תמיד היו יהודים שהעדיפו לשבת על סיר הבשר בחוץ לארץ".

  • כיצד ייתכן שבני ישראל, שהיו עבדים במצרים, מתארים את החיים במצרים כחיי שפע ושובע בעת צעידתם במדבר?
  • לצד "סיר הבשר" איזה עוד אוכל הם מציינים שהם אכלו במצרים?
כצפיחית הדבש
אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה...
כצפיחית הדבש
"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ". (טז, לא)

עוגיות ודבש. צילום: Barbara Dudzinska/shutterstock.com

אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה לזרע גד, שהוא עגול ולבן, וטעמו מתואר כטעם של מאכל מתוק.

להמשך קריאה

גם היום משתמשים בדימוי "כצפיחית בדבש" כדי לתאר מאכל שטעמו ערב לחך, בדרך כלל מאכל מתוק. אפשר להרחיב את השימוש לא רק למאכלים: לדוגמה, דבריו היו באוזנינו כצפיחית בדבש.

  • כתבו דוגמה משלכם לשימוש בביטוי "כצפיחית הדבש". אתם יכולים גם לחפש באינטרנט או בעיתונים ולהביא משם דוגמה.
ויסעו ויחנו
  וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ מילים: תלמה אליגון-רוז בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם אָרְזוּ אֶת הַכֹּל וְיָצְאוּ בְּעַם כָּבֵד...
ויסעו ויחנו
"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין". (טז, א)

 

למילות השיר

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
מילים: תלמה אליגון-רוז

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם אָרְזוּ אֶת הַכֹּל
וְיָצְאוּ בְּעַם כָּבֵד לְמַסָּע לֵילִי גָּדוֹל
הַבָּצֵק עוֹד לֹא נֶחְמַץ
וְהַצֹּאן בְּשׁוֹט הוּאַץ
אֶל לֹעוֹ שֶׁל הַמִּדְבָּר
וְאֶל הַחוֹל.

אָז שָׁלַח פַּרְעֹה אֶת כָּל רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו
יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל צָעַק: מַה יִּקְרֶה לָנוּ עַכְשָׁו?
הָעַמּוּד הָיָה מַחְסוֹם
וְהַיָּם יָבַשׁ פִּתְאוֹם
וְהָלְכוּ כְּמוֹ מְלָכִים בַּיַּבָּשָׁה.

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
וְעַמּוּד עָשָׁן בַּיּוֹם
וְעַמּוּד שֶׁל אֵשׁ בַּלֵּיל
אֶת הַדֶּרֶךְ סִמְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל.

אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, וְהַיּוֹם כֹּה קָצָר
וְנָחִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ תָּמָר
הֵם הֵלִינוּ בְּסִינַי
לֹא יָכְלוּ יוֹתֵר וְדַי
לֹא פָּשׁוּט לִחְיוֹת בַּחֹם בְּלִי סִיר בָּשָׂר.

אָז הוֹרִיד הָאֵל מִשָּׁמַיִם מָן צָחוֹר
וּבָעֶרֶב בָּא הַשְּׂלָו, שֶׁבְּשָׂרוֹ טָהוֹר טָהוֹר
הֵם הִגִּיעוּ לִרְפִידִים
אַךְ אֵין מַיִם לַיְּהוּדִים
וּמשֶׁה שֶׁלָּנוּ אָז הִכָּה בַּצּוּר.

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ…

לִרְפִידִים הִגִּיעַ עֲמָלֵק הַמְּאַיֵּם
בְּחֻצְפָּה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ הוּא רָצָה לְהִלָּחֵם
אָז הֵרִים משֶׁה יָדָיו
עֲמָלֵק פָּשׁוּט נִגַּף
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל תַּכְסִיס הָיָה לָהֶם.

אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
אַרְבָּעִים שָׁנָה מִדְבָּר, זֶה בִּכְלָל לֹא תַּעֲנוּג
כְּשֶׁלִּכְנַעַן הֵם עָלוּ
כֹּה שָׂמְחוּ וְצָהֲלוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת הַצִּיּוֹנוּת.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אילו שורות בשיר מספרות לנו את המתרחש בפרקים טו–טז?
  • אתם יכולים להוסיף ליד כל שורה בשיר את הפרק המתאים מספר שמות?
איסוף המן
בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה...
איסוף המן
"וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא". (טז, טו)

ג'ימס טיסו, איסוף המן, גואש על לוח, 1896–1902. מאוסף המוזאון היהודי, ניו יורק. מתוך ויקישיתוף.

בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה פועלות הדמויות.

להמשך קריאה

האישה הלבושה בכחול לבן במרכז היצירה עומדת אנכית זקופה יציבה ורגועה ומדגישה עוד יותר את הפעלתנות של שאר הדמויות.
נראה שהאוספים מפחדים שאולי הנס הזה לא יתחדש, הם חוששים משובו של הרעב. אולי המן לא יספיק לכולם ועליהם למהר ולאסוף אותו?

  • הוסיפו בועית מחשבה לאחת הדמויות ותארו לנו מה עובר בראשה.
מדבר סין
לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל...
מדבר סין
"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". (טז, א)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל שמצפון מזרח למפרץ סואץ. בני ישראל הגיעו לשם מאילים חודש אחרי צאתם ממצרים.

  • התבוננו במסלולים האפשריים למסע בני ישראל ונסו לשער מה הייתה הדרך שבה הלכו בני ישראל.
אֵילים
אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים...
אֵילים
"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם". (טו, כז)

עין עירנדל, נווה מדבר בחצי האי סיני ואחד ממקומות הזיהוי האפשריים לאיילים. כל התמונות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים את אילים עם עין ע'רנדל, נווה מדבר הסמוך לשפך ואדי ע'רנדל על שפת מפרץ סואץ, כ־80 ק"מ דרומית מזרחית לעיר סואץ. זהו נווה מדבר עשיר במים.

מתוך עולם התנ"ך- ספר שמות

  • התבוננו בתמונה של עין ע'רנדל.
  • חוץ מהמים, מה עוד נזכר בפסוק וקיים גם במקום?
מן
  זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים...
מן
"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ". (טז, לא)

שק של ביצים המכסה את נקבת הכנימה על ענף של עץ האשל. מן על חמדת השיח | צלם: אבינועם דנין – www.botanic.co.il www.flora.org.il

 

זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים האחרונות. במקרא תואר המן כטל שירד על פני האדמה.

להמשך קריאה

ה"מן" שעל האשלים מקורו בהפרשות של כנימות. הכנימות מוצצות את הסוכרים שבמוהל הצמח לצורכי קיומן. את עודפי המוהל המתוק, שאינן מנצלות לבניין גופן, הן מפרישות כטיפות שקופות, המתגבשות באוויר היבש לגבישי סוכר לבנים.
גרגרים אלה, שטעמם כטעם דבש וגודלם זעיר, משמשים למאכל אדם.
הערבים מכנים אותם בשם: "מן" או "מן מן סמא" (מן מן השמיים).

מתוך מקראנט

  • יש עוד הסברים המנסים לתאר את אותו מן שאכלו בני ישראל ביציאה ממצרים.
  • הציעו הסבר משלכם – מהו המן שהזין את בני ישראל בדרכם במדבר.
שליו
השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני....
שליו
"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה". (טז, יג)

שליו, By: patrickkavanagh at flickr, CC BY 2.0

השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני. כאשר הם מגיעים לחוף הים התיכון הם כבר עייפים וצונחים לקרקע. ייתכן שזה ההסבר לתופעה המתוארת בפסוקים.

  • מה ההסבר הניתן בפסוקים לכך שבני ישראל ניזונו מהשליו?
  • מי נתן להם אותו?
תלונות
הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו...
תלונות
"וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". (טז, ב)

הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו במדבר וקשיי הקיום במהלך המסע.

  • חפשו בפרקים טו וטז פסוקים המתארים את עם ישראל כתינוק.
    לפי התיאור של עם ישראל כתינוק, מה זה אומר על המנהיג של העם ועל המשימות שעומדות בפניו?

קרדיט:  929/ סיכום שבועי: שמות טז–כ תנך ביחד