חסד תחת חסד

למידה בזוגות – מפרשים:
נקרא את פסוקים ד-ה ונשאל:

• מה בעז שואל את הנערים שלו? ("לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?")
•  כיצד אתם מבינים את השאלה?

נחלק לתלמידים דף לעבודה בזוגות ובו הם יבחנו כיצד מפרשים הבינו את שאלתו של בעז (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

תשובתו של הנער:
נקרא מה עונה הנער לבעז בפסוקים ו-ז. נבקש מהתלמידים לסמן את פרטי המידע שבוחר הנער לספר על רות – לערוך רשימת פרטי מידע וממנה להסיק מסקנות (למשל: שבה עם נעמי – מסקנה: היא נאמנה לחמותה).
נקרין על הלוח את הפסוקים ובהם מסומנים פרטי המידע.

נסביר את המילה "שִׁבְתָּהּ" = הלכה לשבת בבית, בסוכה ששימשה מקום מנוחה ומחסה לקוצרים.
נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם הנער מתאר את רות באופן חיובי או שלילי? הוכיחו את דעתכם מתוך הפסוקים. (חיובי: כיוון שבוחר לציין את החסד שעשתה עם נעמי וכן מספר שהיא עבדה לאורך כל היום דבר המעיד על חריצותה. שלילי: הנער בוחר לפתוח באמירה שהיא מואבייה – עלול להיתפס כתיאור שלילי)

המפגש בין בעז לרות:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-יז ולענות על השאלות בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). אפשר לשלוח את התלמידים להיעזר בפירוש הרב שטיינזלץ שבאתר (נמצא מעל הטקסט המקראי) או לחלופין לחלק להם את פירושי המילים הקשות בדף ההעשרה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

דיון במליאת הכיתה:

• מדוע לדעתכם בעז מתייחס כך אל רות?

נחזור אל הגדרת המילה חסד שקראנו בשיעור שעבר: חסד – מעשה חריג של טוב לב לאדם נזקק. החסד הוא מעשה אצילי שאין חובה לעשותו לפי הנורמות החברתיות המקובלות.

• האם על פי ההגדרה בעז נוהג על פי מידת החסד? (כן, הוא עושה מעל לנדרש על פי החוק המקראי, משום שלפי החוק המקראי אין חובה לתת לעניים בין העומרים אלא רק את השיבולים שנפלו, וגם בעז אומר לנערים שלא יעירו לה אם היא חורגת מהמקובל)
• לפי הפסוקים, מדוע בעז פועל כך? (על פי פסוקים יא-יב בעז מחזיר לרות טובה תחת טובה על המעשה שעשתה עם נעמי. בעז הבין שהיא לא היגרה מסיבות חברתיות או כלכליות אלא באה לחסות תחת כנפי השכינה. ובשל כך ובשל החסד שהיא עשתה בדבקותה בנעמי בעז מברך אות שאלוהים יעשה עמה חסד)

כינויים ויחסים בין הדמויות:
נבקש מהתלמידים לחזור לפסוקים ד-יז ולסמן כיצד כל אחת מהדמויות האלה מכנה את רות: רות את עצמה, בעז ונערו של בעז. (הנער: "נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה", בעז: "הַנַּעֲרָה"  "בִּתִּי", רות: "נָכְרִיָּה", "שִׁפְחָתֶךָ")
נשאל את התלמידים:

• מה הכינויים יכולים ללמד אותנו על היחס של כל אחת מהדמויות לרות? (הנער ורות עצמה רואים ברות חלק מהשכבה החלשה בחברה, אך לעומתם בעז עובר שינוי – בהתחלה הוא לא יודע במי מדובר, אך לאחר שהוא מבין הוא מכנה אותה בכינוי "בִּתִּי", כינוי המורה על חיבה או הערכה לרות)

נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם בעז נוהג יפה כלפי רות מתוך חסד או מתוך עניין אישי בה?
• האם אנחנו נוטים לעשות מעשים טובים דווקא לאנשים קרובים אלינו ולאנשים שמוצאים חן בעינינו יותר מלזרים? מדוע?

נכתוב על הלוח "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהילים פרק פט פסוק ג) ונשאל את התלמידים:

• כיצד אתם מפרשים את הפסוק?

מקובל להשתמש בפסוק כדי להדגיש את חשיבות מעשי החסד – מעשים שבזכותם העולם נבנה.

• האם אתם מסכימים שהעולם בנוי על חסד?
• על אילו עוד דברים העולם נבנה?
• האם נכון לעשות חסד אם החסד בא במחיר של ויתור אישי והקרבה עצמית של עושה החסד?

תוכן: בחנו את המפגש בין בעז לרות, שאלנו מדוע בעז מתייחס אחרת אל רות, אם הוא נוהג בה על פי מידת החסד ואם נכון לעשות חסד אם הוא בא במחיר של ויתור אישי והקרבה עצמית.
מיומנויות: פרשנויות, כינויים ויחסים בין דמויות.
מתודות: למידת פרשנויות לשאלתו של בעז בחברותות, ניתוח תיאור רות מפי הנער, קריאה עצמאית של פסוקים, זיהוי כינויים ויחסים בין דמויות, דיון סביב טקסט של הרמב"ם במורה הנבוכים.