למה צחקה מיכל?
פרק ו, יב-כג
בכמה מילים
במהלך הפרק אנו קוראים על העימות המפורסם בין מיכל בת שאול לדוד המלך. דוד מכרכר מול ארון ה' העולה לירושלים, ומיכל מפגינה זלזול בהתנהגותו זו ובוז לה. לאחר שהיא נוזפת בדוד על התנהגותו המגונה בעיניה היא נענית בחריפות רבה. כיצד מנהיג צריך לנהוג מול נתיניו? האם עליו לנהוג באיפוק וברשמיות או דווקא להפגין את רגשותיו ואת התלהבותו ולהתמסר למעמד דתי גדול ומרגש כמו העלאת הארון? בשיעור נדון בשאלות האלה הן באשר למנהיגים הן באשר לעצמנו – עד כמה אנו מסוגלים להתמסר לריקוד כמו דוד המלך?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – תמונות:
נציג בפני התלמידים את שתי התמונות ונשאל אותם:
- מי לדעתכם מתאים יותר להיות מנהיג – המנהל הרציני או דווקא הקליל והרוקד? למה?
אפשרות שנייה – איור:
נציג לפני התלמידים את האיור של מיכל בן חמו. בתמונה מתואר דוד המלך בזקן ג'ינג'י חוגג וצוהל ומצלם 'סלפי' עם הרוקדים. נבקש מהתלמידים לכתוב תגובית לאיור.
- מה אתם חושבים על מנהיג שמצטלם כך?
אפשרות שלישית – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם מנהיג צריך לשמור על ריחוק ממונהגיו או דווקא להיות משוחרר ופתוח עמם?
הזמנה לקריאה
נבקש משני תלמידים לקרוא את הפסוקים עם המורה בדרמטיות בחלוקה לתפקידים: דוד, מיכל וקריין – המורה. ראו דף העשרה (נמצא גם בממערך השיעור).
הבנה ומיומנות:
ההבדלים בין ההעלאות:
קראו את פסוק ה: "וְדָוִד וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים". ואת פסוק טו: "וְדָוִד וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר".
- איזו אווירה מתוארת בכל אחת מההעלאות? (בהעלאה הראשונה קיימת אווירת שחוק, ואילו ההעלאה השנייה נערכה באווירה של יראת כבוד ותרועת שופר)
- כמה פעמים מופיע שמו של דוד בפסוקים יב-יט? (11 פעמים)
- מה הסיבה לריבוי היקרויות שמו של דוד? (יש הדגשה על מקומו של דוד בטקס בפעם השנייה, הוא אחראי על טקס העלאת הארון)
- ציינו עוד שני הבדלים לפחות בין שתי ההעלאות של הארון. (בהעלאה השנייה מקריבים קורבן כל כמה צעדים. דוד מעורב הרבה יותר ורוקד לפני הארון. נושאי הארון צועדים ברגל ולא נושאים אותו בעגלה)
העמקה:
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו הם יעמיקו בדו-שיח בין מיכל לדוד (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף העבודה יבחינו התלמידים בקרע שנוצר בין דוד למיכל בשאלה כיצד מלך אמור לנהוג. נדון בשאלה זו בכיתה:
- עם מי אתם מסכימים, עם דוד או עם מיכל?
- האם מלך רשאי או צריך לרקוד כך בנוכחות המון העם, או שמא עליו לשמור על חזות מכובדת וריחוק גם באירוע דתי ושמח כמו זה?
מבט לחיים
נקשר את השיח לחיינו היום:
- מה לגבי מנהיגים בימינו – האם הם צריכים לשמור על ריחוק ממונהגיהם או להיות משוחרר ופתוח עמם?
- מה לגבי המורים שלכם, הייתם מעריכים מורה שמתנהג כמו דוד?
- ומה לגבי עצמכם – הייתם רוצים להיות משוחררים להביע את שמחתכם כמו דוד?
- האם החברה מאפשרת לנו "לכרכר ולרקוד" בלי חשבון ובלי לחשוב איך זה נראה?
היכולת להתמסר לריקוד ולחוויה בלי לנסות למצוא חן בעיני אחרים היא נדירה, על אחת כמה וכמה בתקופה כמו שלנו שבה מצלמים כל דבר.
אפשרות אחת לסיכום השיעור: ריקוד בחושך
נשים מוזיקה שמחה ומשוחררת ונכבה את האור לחמש דקות. ננסה במהלך דקות אלה לרקוד ולשמוח בלי חשבון, לנוע איך שרוצים. לאחר הריקוד נשמע מהתלמידים:
- איך הרגשתם כשרקדתם ככה?
- האם נראינו מכובדים?
אפשרות שנייה סולידית יותר – דמיון מודרך:
נחשיך את הכיתה ונסיים את השיעור בדמיון מודרך. נבקש מהתלמידים להרפות את הגוף ואת שרירי הפנים ולהניח ראש על השולחן. נדמיין יחד מקום מוגן ונעים שבו אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו בלי פחד ובלי מחסומים. מה אנחנו הכי רוצים לעשות שם? לצעוק? לבכות? להתחבק? לרקוד? נביט על עצמנו באהבה, בקבלה ובשמחה. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לסכם את תחושותיהם בכתיבה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהתנהלות הראויה למלך מול נתיניו, ביתרונות ובחסרונות ההתנהלות הרשמית מול זו הפתוחה והאישית.
מיומנויות: הסבר הפסוקים בשפה שלנו, הבעה בשיח קבוצתי.
מתודות: דיון כיתתי, דמיון מודרך.
עקרותה של מיכל:
פרקנו נגמר בסיום כואב מאוד, עקרותה של מיכל. להרחבה בנושא זה ראו מאמרה של מתיה קם באתר 929.
מה פשר ההודעה הזאת על מיכל בסיום הסיפור הזה? האם יש קשר? קראו מאמרה של חיה שרגא בן איון.
למה צחקה מיכל?
שלישיית הגשש החיוור גם עסקה בפרקנו, והקלילה את הסיפור המורכב בשירה של נעמי שמר – למה צחקה מיכל? דרכים לגיוון השיעור בשימוש בשיר תמצאו במאמרה של רוני מגידוב באתר מקראנט.
משפחה מורכבת:
על מערכת היחסים המורכבת בין האב, הבת והחתן – שאול, מיכל ודוד ראו מאמרה של אילה פז באתר מקראנט.
