מאפייני הנס בכיבוש יריחו: טקס, המספר שבע, קול תרועה

נקרין על הלוח את פרק ו ונקרא יחד את פסוק א. נזמין את התלמידים לזהות את המילים המתארות את החומה: "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא"

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם כתבו "סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת"? (להדגיש עד כמה היא סגורה, כדי שאחר כך הפתיחה שלה תהיה עוד יותר ניסית)
• מה הכוונה במילים "אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא"? (אף אחד לא יכול לצאת ולהיכנס)
• אם החומה סגורה כל כך, איך יצליחו בני ישראל לפרוץ אותה בלי לגעת בה? יש לכם רעיון?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק ב ולמצוא את התשובה – אלוהים ייתן להם את החומה.

נקרין על הלוח את פסוקים ג-כז נקרא ונסביר אותם. נשאל את התלמידים:

• איך בני ישראל הולכים להפיל את החומה?

נסביר שבני ישראל יפרצו את החומה באמצעות טקס מסודר מאוד שאלוהים ינחה ויביים אותו. כך הם יהיו שותפים פעילים מאוד בבקיעת החומה, אבל בלי לגעת בה בכלל.

נשאל את התלמידים:

• לפי הפסוקים, איך בני ישראל ידעו איזה טקס לערוך? (הם מקבלים הוראות מפורטות מאוד.)

לשם הבנת הטקס החוזר נבקש מתלמיד אחד להסביר במילים שלו מה בדיוק יצטרך העם לעשות.

כעת נחלק לתלמידים דף ובו פסוקי הפרק לסימון (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) וננחה אותם לסמן בצהוב בכל פעם שחוזרת המילה 'שבע' על נטיותיה ובירוק בכל פעם שמובאת הוראה להשמיע רעש גדול – תרועה או שופר (אפשר להקרין את הפסוקים בברקו ולסמן לפי הצעות התלמידים).

נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם המספר שבע חוזר על עצמו כל כך הרבה?

נספר שכמו שראינו בפעמים אחרות (שנת יובל, שנת שמיטה) שבע הוא מספר טיפולוגי (מספר בעל משמעות מיוחדת בתרבויות, דתות ומיתוסים שונים).

נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם בחרו דווקא במספר שבע ולא למשל במספר שלוש או עשר? האם אתם מכירים את המספר שבע בהקשרים אחרים ביהדות? (שנת שמיטה, שבעת ימי בריאה וכו')

נאסוף את התשובות ומתוכן נסיק שלמספר שבע יש משמעות ייחודית – הוא מסמל את מעורבותו של אלוהים במעשה כלשהו ולכן יש בו קדושה. כך לדוגמה: ביום השביעי נחים כי אלוהים שובת, ולכן זה יום קדוש. בשנה השביעית לא מעבדים את השדה כי האדמה מוקדשת לאלוהים בשנה הזאת. מכאן אפשר להסיק שביום השביעי לסיבוב סביב החומה, בפעם השביעית שמסתובבים (שביעייה כפולה) – אלוהים בעצמו הולך להתערב ולחולל נס שיפיל את החומה.

נשאל את התלמידים:

• האם יש מאפיין נוסף של הטקס שאתם מזהים בו אפיונים של קדושה, מאפיין שקשור לנוכחותו של אלוהים? (קול תרועה)

נזמין את התלמידים להשמיע בכיתה קול תרועה רמה כפי שהם מבינים אותה.
נשאל את התלמידים:

• האם אתם זוכרים מקומות נוספים בתנ"ך שבהם היה קול תרועה רמה? (במעמד הר סיני – " וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" – שמות פרק יט פסוק יט).

נספר שפרשנים רבים ראו קשר בין מעמד הר סיני לכיבוש יריחו. במעמד הר סיני הופיע קול תרועה משמיים, ואילו כאן ישראל תוקעים בקול תרועה. קול השופר מעורר את היראה והפחד מפני הגדול והנשגב: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?" (עמוס פרק ג פסוק ו). אולי המטרה בתקיעה בשופרות היא להזכיר לאלוהים את הברית במעמד הר סיני ואת הקשר ההדדי שבין אלוהים לישראל.

התרועה מופיעה בעוד מקורות רבים במקרא: בספר במדבר, במלחמה עם פלשתים, בספר מלכים במאבקי הירושה (אדוניהו ויואב) ועוד. גם בימינו לתרועה יש משמעות של קדושה – בראש השנה וביום כיפור מריעים בשופר בשעה שאדם עומד מול עצמו ומול אלוהים.

נסכם – המספר שבע וקול התרועה מדגישים את הנס שבנפילת החומה, ורק אחרי נפילתה הניסית ישראל מנצלים את אלמנט ההפתעה וממשיכים במלאכת הכיבוש הטבעית בדרך המלחמה.

נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם ישראל היו צריכים שאלוהים יעשה להם את הנס הזה ולא ישלח אותם למלחמה אמיתית?

ה' יוצר הדרגתיות – אמנם בני ישראל כבר נכנסו לארצם, אבל אלוהים מנסה להקל עליהם את המעבר מימי המדבר שבהם עם ישראל היה תלוי בו לגמרי לימי הארץ העצמאיים, ולכן הוא עוזר להם בראשית המלחמה.

נשמע עם התלמידים את השיר 'ערי הגדה' שכתב יגאל בשן.

נשאל את התלמידים:

• על מה השיר הזה מספר?
• אילו עוד ערים יש בגדה מלבד יריחו?
• מה קרה בהן?
• מה אנחנו יכולים ללמוד מהשיר הזה? ("רגלינו עומדות בגבולכם", "שם סיפור מקופל בכל צוק ונקרה" – הערים האלו הן גם בעלות חשיבות מיוחדת לביטחונה של ישראל, וגם יש להן משמעות שורשית עמוקה – כל אבן בהן מספרת סיפור מימי התנ"ך)

נזמין את התלמידים להוסיף בית משלהם לשיר 'ערי הגדה'.

תוכן: התמקדנו בנפילת חומת יריחו ובמאפייני הנס: המספר שבע, קול תרועה רמה. עמדנו על כך שאלוהים מחולל נס בכיבוש יריחו כדי לעזור לישראל לעבור בהדרגה מתלות לאחריות.
מיומנויות: זיהוי חזרות בטקסט
מתודות: התנסות בהפלת החומה בלי לגעת בה בהקדמה ללימוד.