נביא מול העם: עמדות שונות ביחס לתפקיד המקדש ואיש האלוהים
פסוקים א-יט
בכמה מילים
זהו שיעור העמקה בתפיסות העולם השונות של העם והנביא באשר לתפקיד הנביא ולתפקיד המקדש: העם סבורים שהנביא והמקדש נועדו להגן עליהם בלי קשר למעשיהם, וירמיהו מתנגד לכך. נתמקד בתפיסת העם שלפיה על הנביא להתפלל על חטאיהם של העם, ובירמיהו ה"עומד בשער" וטוען שעל העם מוטלת האחריות לתקן את מעשיהם.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – האזנה לשיר:
נשמיע את שירו של ברי סחרוף 'עבדים', ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
מתוך השיר נעסוק בתפקידם של שירי מחאה וכיצד יכולים אומנים שקולם נשמע בחוצות וב"שערי העיר" לעורר מודעות לעוולות ולמוסר שנשחק.
אפשרות שנייה – דיון:
נשוחח ונדון בשאלה הזאת:
- מי אמור להתריע באוזני העם בימינו על התנהגות שעלולה להוביל אותו לחורבן? האם זה תפקיד הפוליטיקאים? המדענים? האומנים?
נוכל להמשיך ולעסוק בשאלה איזו מחאה קל יותר להוביל – כזו שפונה לשלטונות או לציבור עצמו? מה המחיר שמשלמים אנשי הציבור שמתריעים על בעיה בקרב הציבור עצמו?
נוכל לתת דוגמאות בלי להיכנס לדיון פוליטי: דמות ציבורית המוחה "בשם הציבור" למול השלטונות על שחיתות ויוקר המחייה לעומת דמות ציבורית שמוחה על משהו שרוב הציבור הישראלי תומך בו.
אפשרות שלישית – דיון:
נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות לאמונות טפלות שהם מכירים. נשאל:
- מה טיבה של אמונה טפלה? (היא גורמת לנו להרגיש מוגנים למרות שבפועל היא אינה מגינה עלינו)
נשמע דוגמאות שונות לאמונות טפלות, וננסה להבין מדוע יש לנו צורך בהן ואם הן בעייתיות – למשל כאשר הן מונעות מאתנו לגלות אחריות על דברים חשובים (לדוגמה: קושרים חוט אדום על היד של הילד נגד עין הרע, אבל לא לוקחים אותו לרופא)
הזמנה לקריאה
חלק זה יתמקד בשני נושאים: תפיסת העם באשר לתפקיד בית המקדש, ותפיסתו באשר לתפקיד הנביא. המשותף להם הוא האמונה הבסיסית השגויה של העם ולפיה המשכן עצמו, או התפילה, יכולים להציל אותם בלי שיצטרכו לשאת בעצמם באחריות על חטאיהם.
חלק ראשון – המשכן: אלוהים לא גר פה:
נקרא את פסוקים א-יט כדי להיזכר בתוכן הנבואה. נקדיש את החלק הראשון של השיעור להעמקה בפולמוס על מהותו של הקשר בין המקדש ובין אלוהים.
נבקש מהתלמידים לאתר בטקסט את השמות השונים שבהם ירמיהו מכנה את המקדש.
נשאל את התלמידים:
- מהם שני השמות שבהם מכונה בית המקדש בפסוקים אלו? ("הֵיכַל ה'" – בפסוק ד, "הַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" – בפסוקים י, יא ויד)
- כמה פעמים מופיע כל שם? (כל שם שלוש פעמים)
- מי משתמש בכל אחד משני השמות? ("הֵיכַל ה'" – נאמר על ידי העם, פעם אחת בשם ה' ופעמיים בשם ירמיהו. "הַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" – נאמר בשם ירמיהו עצמו)
- האם יש לכם השערה מה ההבדל בין השם הראשון לשם השני?
נקרין על הלוח פסוקים מתוך נאום שלמה בחנוכת המקדש ומתוך תגובת אלוהים.
נשאל את התלמידים:
- מה השאלה הרטורית שנשאלת בפסוק כז? (האם ייתכן שאלוהים יכול לשבת בתוך בית, אותו האלוהים שכל שמי השמיים אינם מצליחים להיות 'מקום' בעבורו? ברור שלא)
- מה אם כן תפקיד הבית? (להיות מקום שבו עיניו של ה' פתוחות לשמוע את תפילת האדם)
- מה אם כן הקשר בין המשכן ובין ה'? (במשכן יש מעין השגחה מיוחדת והזדמנות לקשר קרוב יותר בין אלוהים לבין העם, אך הוא אינו היכלו של ה' באופן ממשי. זה אינו בית לאלוהים, זה בית לאדם שמתפלל אל אלוהים)
- מפני מה ה' מזהיר את שלמה בפסוקים שקראנו ממלכים א פרק ט? (שאם יחטאו לו ויעזבו אותו, לבית המקדש כבר לא תהיה משמעות מבחינתו)
- כיצד מחזקים דברים אלה את עמדתו של ירמיהו בפרקנו? (זוהי בדיוק הטענה של ירמיהו נגד העם – אין טעם לפולחן כאשר עוזבים את מצוות ה' – במצב כזה היכל ה' כבר אינו רלוונטי)
נחזור לשמות השונים שבהם מכנים ירמיהו והעם את המקדש (בית, היכל). נשאל את התלמידים:
- איזה היבט של המקדש כל אחד מהכינויים מדגיש? (בית – נוגע לרגש וליחס של האנשים למבנה או למקום, במובן של HOME. היכל – נוגע למבנה הפיזי ולשימוש שלו, כמו בית במובן של HOUSE)
- האם אפשר להצביע על קשר בין הכינויים שירמיהו והעם מעניקים למקדש לבין התפיסות של כל אחד מהם באשר לתפקיד המקדש? (קשה לומר בוודאות מוחלטת, אבל אולי אפשר לקשור בין השם 'היכל' ובין התפיסה של העם שעושה שימוש פונקציונלי וטכני במקדש, ואפשר אולי לקשור בין השם 'בית' ובין התפיסה שמייצג ירמיהו, שלפיה מה שחשוב במקדש הוא המהות והקשר עם ה' וכאשר הקשר אובד אין משמעות לבית)
נקרא את פסוקים ט-י ונשאל:
- מה עושה העם בפסוק ט? (חוטא חטאים שונים)
- מה הוא עושה בפסוק י? (הולך להתפלל ולהקטיר קטורת)
נקרא את פרשנות רש"י על פסוקים אלו: "הֲגָנֹב רָצֹחַ" וגו' – בתמיהה, וכי אלה תעשו ויועיל ההיכל לכם?
- על מה תמה ירמיהו לפי רש"י? (על הנחת היסוד של העם שהם יכולים לחטוא ואז לבוא להתפלל בהיכל האלוהים וכך להינצל)
הנחת היסוד היא שבמשכן ה' יש קדושה בלתי מותנית, והיא שמאפשרת לעם להפוך אותו ממקום קדושה וכפרה למקום מקלט לפושעים ולרוצחים. העם סבור שהוא אינו יכול לגרש את השכינה משם, ורק היא יכולה להשפיע עליו לטובה.
ייתכן שלאור תפיסה זו ירמיהו מבקש להדגיש: הקדושה של המשכן מותנית בהתנהגות העם, ובעת הצורך יכולה הקדושה לסור ממנו. הקדושה אינה עומדת מעל המוסר, ואין ערך לבית אלוהים אם העם עושה דברים הנוגדים את המוסר שציווה אלוהים.
הערה למורה: נוכל להזכיר את פרשת ערי מקלט גם כאן: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה – מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות פרק כא פסוק יד). עיר מקלט אינה קולטת כל אדם, אלא אך ורק את הרוצחים בשוגג.
חלק שני – תפקיד הנביא – לא הסניגור שלכם:
בחלק זה נתמקד בפסוקי הפתיחה והסיום העוסקים בתפקידו של הנביא בכלל ושל ירמיהו בפרט. נקרא את פסוקים טז-יט ונשאל:
- מיהם החוטאים? (האבות, הבנים, הנשים)
- מה לדעתכם מתארות כל הפעולות הנעשות בפסוק יח? (הכנת אלילים לעבודה זרה, שכל המשפחה שותפה לה)
- את מי העם מבייש בהתנהגות זו לפי דברי הנביא? (את עצמו בלבד)
נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בתפקיד הנביא בפרקנו לעומת תפקיד הנביא בספר שמות כמקרה מבחן (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- אם ירמיהו אינו יכול להתפלל בעד עמו, מה תפקידו המרכזי בפרק זה? (להיות העומד בשער, המתריע על עוולות ומחנך לדרך המוסר)
נדגיש שתפקיד הנביא כמנהיג חברתי אינו אופייני לירמיהו בלבד אלא למרבית הנביאים. בפרק זה עיקר תפקידו של ירמיהו מתמצה באפשרות להשפיע לטובה על מעשי העם ולא להתפלל עליהם, מכיוון שכל עוד הם מחזיקים בחטאם אין מקום לתפילה.
נסכם בכך שבמבט ראשון נראה כי נבואת ירמיהו דומה לנבואות רבות שכבר ניתנו לפניה, אך באמצעות העמקה בפרטיה אנו יכולים ללמוד הרבה הן על רוח התקופה ועל התפיסות הרווחות בקרב העם, הן על סגנונות שונים של נבואה הנובעים מהנסיבות וגם מאופיו הספציפי של נביא כזה או אחר.
ירמיהו רואה לנגד עיניו שתי תפיסות מעוותות של העם בנוגע למקדש ולתפקיד איש האלוהים, ונבואתו בפרק זה באה לשרש את התפיסה שלפיה העם יכול לחטוא ולהתחמק מעונש כי המקדש והנביא ישמרו עליו כך או כך.
מבט לחיים
נתמקד בדמות הנביא כמי שעומד בשער ומנסה לתקן את דרכי העם. נחפש "עומדים בשער" בסביבתנו: בכיתה, בבית הספר, ברחוב ובעיר.
- מי לדעתכם אמור להיות "עומד בשער" ומה הוא אמור להגיד?
- מה ייתכן שאיננו רוצים לשמוע ממנו?
נוכל לתת לתלמידים משימת בית לחפש "עומדים בשער" בעיתונים, בחדשות, בפייסבוק וכן הלאה, ולזהות מפני מה הם מתריעים וכיצד מגיבים שומעיהם (לדוגמה: המשבר האקולוגי).
לחלופין אפשר להזמין את התלמידים לכתוב את התוכחות שלהם:
- לו הייתם כמו נביא, אילו תוכחות הייתם אומרים לכיתה, למה?
- באיזו נורמה חברתית הייתם רוצים להילחם כדי להביא לתיקון החברה?
לסיכום נוכל לקרוא את שירו היפה של עמיחי חסון 'והוא זיכרון שהיה' ולשאול את עצמנו אם אנו מקשיבים לאזהרות שנאמרות עכשיו או רק חכמים בדיעבד.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בתפיסת העם שהמקדש והנביא ישמרו עליהם מחורבן גם אם יחטאו, ובירמיהו היוצא נגד תפיסה מוטעית זו.
מיומנות: השווינו השוואה אינטרטקסטואלית.
מתודה: שמענו או קראנו שיר ודנו בקשר שלו לפרקנו.
- רבע שעה על הפרק עם הרב בני לאו מתוך אתר 929.
- המשכן והמוסר, במאמרו של יהודה איזנברג מתוך אתר דעת.
- 'אין נביא מעצבן כירמיהו' – על עמדת הנביא המוכיח בשיעורה של רוני מגידוב באתר 929.
