פטור משירות
פרק כ, א-ט
בכמה מילים
נלמד על נאום השוטרים והכוהן לחיזוק הלוחמים ערב היציאה למלחמה, ונבחן מהן הסיבות לפטור ללוחמים מן המלחמה במקרא ובימינו. מה בין חובת הגיוס לצבא לבין הרצון למימוש עצמי של האדם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שיר ודיון:
נשמיע לתלמידים את השיר 'כאב של לוחמים' של עידן עמדי ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
הצעה שנייה – פטוח מחוק שירות הביטחון:
נקרא עם התלמידים את המידע על הפטור מחוק שירות הביטחון מתוך אתר מיטב ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
הצעה שלישית – ציר אנושי:
נבקש מהתלמידים לעמוד בציר אנושי מאחד עד עשר בהתאם לעמדתם לגבי ההיגדים שיובאו להלן (1-מסכימים, 10-לא מסכימים בכלל). לאחר כל היגד נבקש מכמה תלמידים להסביר מדוע עמדו דווקא בנקודה שבחרו.
ואלו הם ההיגדים:
- חוק גיוס חובה הוא חוק חשוב;
- יש אנשים שעדיף לא לגייס אותם לצבא;
- עדיף לצבא שאנשים יתנדבו לשרת;
- כשאני חושב/ת על הגיוס אני חושב/ת על איפה אני אתרום לצבא הכי הרבה;
- כשאני חושב/ת על הגיוס אני חושב/ת איפה אני אממש את עצמי בצורה הטובה ביותר;
- יש דברים חשובים יותר לעשות בגילי 21-18 משירות צבאי.
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים א-ח.
דברי הכוהן:
נקרין את פסוק ג על הלוח ונשאל:
- האם יש בדברים אלה מידע חדש? (לא, הדברים כבר נאמרו בפסוק א)
- מדוע יש חזרה על הדברים (להדגיש את מסר ההרגעה – אל תפחדו, ה' יסייע לכם –כפי שמוסבר בפסוק ד)
דברי השוטרים:
נחלק לתלמידים את פסוקים ה-ח ונבקש מהם לסמן ביטויים חוזרים ולציין מי הן הקבוצות הזוכות לשחרור (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- מה משותף לשלוש הקבוצות הראשונות?
- מהי הסיבה לפטור אותן מהמלחמה?
- האם החוק דואג לאזרחים או לצורכי הצבא? (לחוק שיקול אנושי: הדאגה לצורכי הכלכלה, החקלאות והמשפחה קודמת למלחמה. יש להתחשב קודם כול בצורכי הפרט והחברה, ואסור שהמלחמה תהיה התכלית והמטרה. ואולי השיקול בקביעת החוק הוא תועלתני-צבאי: אדם שמצפה לסיום פעולה חשובה בחייו עשוי להיות טרוד בזמן המלחמה ולא להקדיש את כל כוחו ותשומת ליבו לקרב)
נביא את דברי רש"י המסביר את טעמו של הפטור: אדם צעיר המצוי בעיצומן של ההכנות לחיים חדשים, יחוש עוגמת נפש למחשבה שהוא ימות במלחמה ולא יזכה לממש את מה שהתכונן כל כך אליו, ולא עוד אלא שאיש אחר יקצור את מה שזרע.
נציג את דגם שלושה וארבעה (הדגם הפשוט ביותר של שלושה וארבעה הוא של שלוש פעמים שחוזרות כמעט במדויק זו אחר זו ובפעם הרביעית יש חידוש) ונדגים את הדגם ממשלי פרק ל פסוקים יח-כ:
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וארבע (וְאַרְבָּעָה) לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר
דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה".
שלוש דרכים נסתרות ולא מובנות והרביעית "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" יותר מכולן.
נשאל את התלמידים:
- מה משותף לשלושת הפטורים הראשונים בפרקנו? (אנשים שהחלו בפעולה חשובה בחייהם ולא הספיקו לסיים אותה ולהם ניתן נימוק משותף "פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר…")
- במה הפטור הרביעי יוצא דופן (פסוק ח)? (הנימוק לפטור את "הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" מהמלחמה הוא "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" ולא "פֶּן יָמוּת…")
נשאל את התלמידים:
- כיצד אתם מפרשים את המילים: "הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב"?
- מדוע נזקקת התורה לכפילות: ירא ורך לבב – האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות?
המילה 'יראה' מוכרת לנו במשמעות של פחד ואימה. אך הביטוי 'רך הלבב' אינו ברור. פרשני ימי הביניים הכירו בבעייתיות של יישום החוק במציאות. נקרין לתלמידים את הפירושים של הרמב"ם ושל רשב"ם. הרמב"ם מפריד בין מלחמת רשות שבה אפשר לפטור מלחימה ובין מלחמת חובה שבה אין שחרורים. לפי הרשב"ם "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" מסכם את שלושת הפטורים הקודמים ומסביר את הרקע הנפשי לשחרורים האלה – לוחם באמצע משימות חיים אלה (כרם, בית, נישואין) הוא ירא ואינו יכול להתייצב מול האויב במלחמה. אנשים אלה מחויבים לחזור לביתם ואסור להם להשתתף במלחמה, כיון שהם עלולים לגרום לתבוסה. כלומר יש כאן שלושה פרטים, והרביעי הוא הכלל שמסביר את הפרטים שלפניו.
- כיצד מצמצם הרמב"ם את הפטורים? (לפי הרמב"ם, הפטור תקף רק במלחמת רשות)
- מהי לדעתכם מלחמת מצווה ומהי מלחמת רשות?
נשמע את תשובות התלמידים ונסביר:
הרמב"ם מגדיר "מלחמת מצווה" מלחמת אין ברירה – "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (הלכות מלכים ה, א). כלומר, פעולת מגן שנכפתה על ישראל.
לעומת זאת, מלחמת רשות היא מלחמה התקפית שהמלך (ובימינו הממשלה) יוזם "כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו".
נשאל את התלמידים:
- מה רשב"ם מסביר? נסו למצוא לדבריו סימוכין מתוך הטקסט. (אין כאן ארבעה פטורים אלא פטור אחד לירא ושלושה דוגמאות מוצדקות לפחד. הפטור לאיש הירא ורך הלבב מסכם את שלושת הפטורים הקודמים. סימוכין: 1. לכן האיש הירא בא בסוף ומסביר מדוע צריך לשחרר את הקבוצות האלו. 2. הלשון המשותפת היא שמחברת בין הקבוצות)
בספר מקבים מסופר על יהודה המקבי שמשחרר לוחמים לפני המלחמה, נקרא את הקטע מספר מקבים.
נשאל את התלמידים:
- האם מדובר במלחמת מצווה או במלחמת רשות? (יהודה המקבי נלחם מלחמת מצווה)
- האם שוחררו כל היראים? (כל היראים שוחררו, וכהסבר הרשב"ם)
נשאל שאלות לסיכום:
- מה מטרתם של הכהן והשוטרים? (לחזק את העם)
- כיצד כל אחד מהם עושה זאת? (השוטרים משלימים בדבריהם את נאום הכוהן ואת מטרתו: הכהן חיזק את רוח העם בנאומו על דרך החיוב, ואילו השוטרים מונעים את המסת לב העם ומשחררים את רכי הלב כדי שלא ישפיעו על הלוחמים וכך הם מחזקים את רוח העם היוצא להילחם)
הרב אלחנן סמט במאמרו 'דיני מלחמה בספר דברים' מציע הסבר נוסף לפטורים, נקרין קטע ממאמרו על הלוח.
- מהו קלונה של המלחמה? (לשני הצדדים במלחמה נגרם אובדן של חיי אדם ועוגמת נפש שכרוכה בקטיעה של תהליכים בחיי הלוחמים)
- מהי מטרת הפטורים האלה? מה המסר שהם משרתים? (החיים עדיפים על המלחמה. במילים אחרות: אין טעם למלחמה אם איננה תומכת בהמשך קיומם של חיים ויצירה. היא רק כלי זמני עד שנגיע לשלום קבוע)
לפי הסבר זה לא הפחד הוא המניע את הפטור, אלא הכרה שהמלחמה אמורה לשרת את החיים, ואנשים שהם בשיא היצירה של חייהם יהיו פטורים מהחובה הכללית.
מבט לחיים
נקרא מאמר ונפתח דיון על התקבעות חוק הגיוס בישראל במשך השנים (נבחר אחד מהמאמרים שבעזר ההוראה):
- האם צריך שיהיה חוק גיוס חובה?
- מה היתרונות ומה החסרונות של גיוס חובה?
- האם חוקי הפטור של המקרא רלוונטיים לימינו?
- האם הפחד הוא סיבה נכונה לפטור היום?
- האם עדיף לחיילים שרך הלבב ישתתף אתם בקרב, או שעדיף שהוא לא יהיה?
אפשר להביא לתלמידים דוגמאות לבקשות פטורים של צעירים לפני גיוס ולשאול אם לגייס אותם או לא ומדוע.
לדוגמה: אדם פציפיסט (מתנגד למלחמות), ספורטאי מצטיין, זמר מוכר, בחור ישיבה, בן למשפחה שכולה, תלמיד מחונן שלומד באקדמיה.
- האם לדעתכם החוק המקראי כיוון גם לדוגמאות אלה?
- האם נכון ומוסרי שהם לא משתתפים במאמץ המלחמתי?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על נאומי השוטרים והכוהן לחיזוק הלוחמים ערב היציאה למלחמה. בחנו את הפטורים מן המלחמה. נעזרנו בפרשנים כדי להבין את הסיבות לצמצום הפטורים במהלך ההיסטוריה ועמדנו על משמעותם הסגולית.
מיומנויות: פרשני ימי הביניים, דגם שלושה וארבעה, איתור תבנית חוזרת, השוואת מקורות, בחינת הרלוונטיות.
מתודות: ניתוח משותף, דיון.
- מאמרה של רוני מגידוב 'חוקי מלחמה' מתוך אתר מקראנט
- מאמרו של נריה קליין על שופטים פרק ז 'סינון הלוחמים ומטרתו' מתוך אתר תנ"ך הרצוג
- מאמרו של אלחנן סמט על שלום ומלחמה 'דיני מלחמה בספר דברים' מתוך אתר דעת
