סגור תצוגת כיתה
הפרק

אליהו, עבודת הבעל והבצורת

פרק יז, א

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך זה יתמקד בדמותו של אליהו. בפתיחה למהלך נדון בשאלה מהו תפקידו של נביא. האם נביא נבחר בידי אלוהים או מגיב באופן עצמאי לאירועים המטרידים אותו או גם וגם. לב המהלך יעסוק בבחירתו של אליהו לגזור בצורת על ממלכת ישראל בתגובה לעבודת הבעל. נסיים בדיון על בחירתו של אליהו להתערב ועל בחירתו של אלוהים לשתף עמו פעולה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נבקש מהתלמידים לכתוב על הדרך שבה אדם נהיה מנהיג ולשתף את הכיתה:

  • חשבו על חברת הילדים ונסו לתאר כיצד ילד מסוים "נבחר" או "ממנה" את עצמו למנהיג של קבוצה.
  • מה תפקידם של שאר הילדים בקבלה או באי קבלה של מנהיגותו?

אפשרות שנייה:
נבקש מהתלמידים לשתף את הכיתה במקרים שבהם הם ראו עוול או דבר מה לא כשורה והם הסבו את תשומת ליבם של המבוגרים לכך. נבחן תגובות שונות שהם קיבלו (משיתוף פעולה ותודה ועד בקשה לא להתערב).

  • מה דעתכם על התגובות שקיבלתם?

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את פרק יז פסוק א ונתוודע לאליהו, זו דמות חדשה על בימת התנ"ך, איננו יודעים עליה דבר עדיין והדבר הראשון שמסופר עליה מסופר בפרק שלנו.
נחלק את התלמידים לחמש קבוצות. כל קבוצה תקבל מראה מקום למקור המתאר נביא הניצב בפעם הראשונה מול העם. נבקש מהקבוצות לענות על השאלות:

  • איזה נביא מוזכר במקור?
  • מצאו בפסוקים הוכחות לכך שהנביא נשלח בשליחות אלוהים.
  • בהשוואה לנאמר במקור שקיבלתם נסו להבין מה קורה במקרה של אליהו? האם הוא האל שלח אותו באופן ישיר? האם חוסר אזכור השליחה של האל אומר שהוא ניבא על דעת עצמו?

המקורות לקבוצות:

  • שמות פרק ד פסוק ל
  • שמואל א פרק ג פסוקים י-יב
  • שמואל א פרק יג פסוקים יג-יד
  • שמואל ב פרק יב פסוק א
  • מלכים א פרק יא פסוק לא.

נקרא שוב את פסוק א ונסב את תשומת לב התלמידים שאליהו מצהיר כי הבצורת תפסיק "לְפִי דְבָרִי". נחזור ונשאל:

  • האם אלוהים שלח את אליהו?
  • על סמך מה הוא מתערב בצורה כזאת?

בחלקו השני של השיעור נעסוק בשאלה למה דווקא בצורת.
נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בדף העבודה ננסה להבין מדוע אליהו בוחר דווקא בעונש הבצורת על חטאי עבודה זרה. לשם כך נפגוש את האזהרה המופיעה בספר דברים על עבודה זרה ונתוודע לאל בעל ולייחוס שלו כאל האחראי לחקלאות ולגשם.

מבט לחיים

נדון עם התלמידים על קנאותו של אליהו.

  • על סמך הדעה שאליהו בחר בעצמו לגזור את הבצורת, ולא בשליחות האל, האם קנאותו של אליהו חיובית בעיניכם?
  • האם הייתם מתערבים במצב כפי שהתערב אליהו?
  • האם לדעתכם ראוי להתערב כך?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על אליהו, על הטלת הבצורת כעונש על עבודת הבעל ועל שיתוף הפעולה של אלוהים אתו.
מיומנויות: השוואה לסיפורים על נביאים אחרים, לימוד על מיתוס הבעל, לימוד פרשנים.
מתודות: דיון בכיתה, דף עבודה, קריאת מאמרים.

אפשר עוד...

לפי דברי
להרחבה אפשר ללמוד שני פירושים המנסים להתמודד עם אמירתו של אליהו (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור), לענות על שאלות ההבנה בדף העבודה ובעקבות הפרשנויות נפנה לכתיבה יוצרת.

נבקש מהתלמידים לכתוב שני יומנים אישיים של אליהו רגע לפני או רגע אחרי הנעשה בפסוק א. יומן ראשון ייכתב בהנחה שאליהו מכפיף את עצמו למצוות האל כפי שמפרש הרד"ק. יומן שני ייכתב בהנחה שאליהו הוא דמות קנאית שאינה שואלת את ה', כפי שמפרש האברבנאל. נקרא בכיתה כמה יומנים לדוגמה כדי להמחיש את ההבדלים בין הפירושים ובין דרכי ההתבוננות השונות באליהו.
ראינו כי יש דעות לכאן ולכאן בנוגע לשאלה אם אליהו פעל על דעת עצמו או בשליחות אלוהית.
אם נניח כי עשה זאת על דעת עצמו, מדוע אלוהים משתף פעולה עם דבריו של אליהו?
נשאל את התלמידים לדעתם.
לאחר מכן נקרא את ניתוחו של גבי ברזילי את מעשי אליהו במאמרו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונדון עם התלמידים:

  • האם אתם מסכימים עם ניתוח זה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דף עבודה והעשרה לשיעור
האם עָמְרִי היה רשע גמור?
במדרש מאירים חז"ל את דמותו של עָמְרִי באור חיובי: מפני מה זכה עמרי למלכות? –...
האם עָמְרִי היה רשע גמור?
"וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן." (טז, כד)

צילום: Bukvoed, ויקישיתוף

במדרש מאירים חז"ל את דמותו של עָמְרִי באור חיובי:
מפני מה זכה עמרי למלכות? – מפני שהוסיף כרך [עיר] אחד בארץ ישראל, שנאמר "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן".

(עיבוד לתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קב עמוד ב)

  • מהי נקודת הזכות שזוקפים חז"ל לעָמְרִי, שנתפס במקרא כדמות שלילית?
  • מדוע מבקשים חז"ל להאיר את דמותו של עָמְרִי באור חיובי?
מי היו העורבים?
  במדרש מוצגת מחלוקת בין חכמים אם העורבים שהביאו לאליהו אוכל היו עורבים ממש או...
מי היו העורבים?
"וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה." (יז, ו)

Museum of Fine Arts, Gift of Mrs. Samuel and Miss Alice Hooper https://www.mfa.org

פרנס פורבוס האב, "העורבים מאכילים את אליהו", 1581-1564, שמן על לוח. מתוך ויקישיתוף

 

במדרש מוצגת מחלוקת בין חכמים אם העורבים שהביאו לאליהו אוכל היו עורבים ממש או בני אדם:
"והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" (מלכים א יז, ו).
מאי [מי היו אותם] עורבים?
אמר רבינא: עורבים ממש.
אמר לו רב אדא בר מניומי: ודלמא [וְשֶׁמָּא] תְּרֵי גַּבְרֵי [שני אנשים] דהוי שמייהו [שהיה שמם] עורבים? מי לא כתיב: "ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב וגו' "

(עיבוד לתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה עמוד א)

  • העורב ידוע כבעל אופי לַקְחָנֵי (נוהג לקחת חפצים). הסבירו במה מתבטא הנס של כַּלְכָּלַת אליהו כשהעורבים הם שמכַלכלים אותו.
  • האם אחת משתי העמדות המובאות במדרש הופכת את הסיפור לפחות נִסִי בעיניכם? הסבירו.
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר
בסיפור המקראי אליהו בוחן את נדיבותה של האלמנה ומבקש ממנה מים ומזון בתקופת הבצורת. בתמורה לעמידתה...
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר
"כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תתן (תֵּת) ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." (יז, יד)

בסיפור המקראי אליהו בוחן את נדיבותה של האלמנה ומבקש ממנה מים ומזון בתקופת הבצורת. בתמורה לעמידתה בניסיון מבטיח לה אליהו: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר", כלומר כלי הקיבול שבהם מאחסנים את המזון (הכד והצפחת, שהיא צלחת שטוחה) יישארו מלאים עד שתסתיים הבצורת. היום נהוג לשבץ ביטוי מקראי זה כדי לתאר שפע וברכה.

למילות השיר

כד הקמח

מילים ולחן: נעמי שמר
אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלוהים
אשר אמר

כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה.

וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו

כד הקמח לא תיכלה…

אולי האיש ההוא ידע מחסור
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר

כד הקמח לא תיכלה…

ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואז נזכר

כד הקמח לא תיכלה…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • ציירו או צרו מחומרים שונים כלי קיבול, בהשראת הביטוי המקראי "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר".
וילך בדרך...
עָמְרִי מתואר במקרא בעיקר כמלך חוטא אשר עשה הרע בעיני ה'. חטאיו הרבים מתוארים בפרק...
וילך בדרך...
"וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם." (טז, כו)

Natasa Adzic / Shutterstock.com

עָמְרִי מתואר במקרא בעיקר כמלך חוטא אשר עשה הרע בעיני ה'. חטאיו הרבים מתוארים בפרק טז בדרכים שונות, אשר אחת מהן היא: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט", משום שירבעם חטא בעבודה זרה.

להמשך קריאה

לא פעם כשהתנ"ך רוצה לשבח דמות כלשהי הוא משווה אותה לדוד, שנתפס כדמות חיובית. ומנגד, כשהתנ"ך רוצה לגנות דמות כלשהי הוא משווה אותה לדמות שלילית, כמו ירבעם.

  • מצאו בפרק את הביטויים הַמְגַנִים את דמותו של עָמְרִי. צרו ביטוי עכשווי שמתאר הליכה בדרך שלילית, לפי התבנית שמתווה המקרא: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ…
היָשיש הפלאי מחיֶה המתים
רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, המכונה "רחל המשוררת", היא אחת המשוררות הבולטות בשירה העברית. רחל נפטרה בגיל...
היָשיש הפלאי מחיֶה המתים
"וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ… וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ." (יז, כא-כג)

רחל המשוררת. מתוך ויקישיתוף

רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, המכונה "רחל המשוררת", היא אחת המשוררות הבולטות בשירה העברית. רחל נפטרה בגיל 41 ממחלת השחפת, ומרבית שיריה נכתבו בשנותיה האחרונות. בשיר "אליהו" רחל המשוררת הוֹגָה בדמותו של אליהו הנביא, ומבקשת להתמודד באמצעות דמותו עם המוות הצפוי.

למילות השיר

אֵלִיָּהוּ

כַּעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁל אֵלִיָּהוּ
חַדְרִי בִּמְרוֹם הַגָּג. וּלְעִתִּים
אֲנִי הוֹגָה בּוֹ, בַּיָּשִׁישׁ הַפֶּלִאי,
הַמְחַיֶּה מֵתִים.

וַיִתְמוֹדֵד עַד שֶׁבַע עַל הַיֶּלֶד,
קוֹל תְּפִלָּה קוֹרֵעַ וְהוֹלֵךְ,
וַיָּשָׁב אֶל הָאֵם הַמְקוֹנֶנֶת:
"רְאִי, חַי בְּנֵךְ".

מֵתַי שֶׁלִּי! הוּא לֹא יָבוֹא כְּקֶדֶם,
לֹא יִשְׂתָּרֵעַ עֲלֵיכֶם וּפִיו – יְקוֹד,
קָרִים אַתֶּם, וְקוֹל וְקֶשֶׁב אָיִן,
וְלֹא תָקוּמוּ עוֹד.

כ"ט טבת, תרפ"ח

 

  • על מה מקוננת רחל המשוררת בשיר?
אליהו הנביא
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לאה נאור בְּלֵיל הַסֵּדֶר יִקְרֶה לִי הַנֵּס אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס...
אליהו הנביא
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

למילות השיר

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לאה נאור

בְּלֵיל הַסֵּדֶר יִקְרֶה לִי הַנֵּס
אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס
אֲמַלֵּא אֶת הַכּוֹס, אֶת כּוֹס זְהָבוֹ
וְלֹא אֵרָדֵם לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא.

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵיךְ יָבוֹא וּמָה יָבִיא
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

שָׁנָה שְׁלֵמָה חִכִּיתִי לִרְאוֹת
אִם יֵשׁ לוֹ זָקָן כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת
זָקָן לָבָן וְאֵזוֹר שֶׁל זָהָב
וְאוֹר שֶׁמֵּאִיר מִסָּבִיב לְפָנָיו.

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא…

לִפְנֵי שָׁנָה עוֹד הָיִיתִי קָטָן
נִרְדַּמְתִּי רַק רֶגַע לִפְנֵי הַזְּמַן
אַךְ בַּפֶּסַח הַזֶּה שֶׁיִּקְרֶה לִי הַנֵּס
אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • כיצד מוצג אליהו בשיר?
  • האם התיאור בשיר תואם את התיאור המקראי? אם לא, במה התיאור בשיר שונה מהתיאור בפרקים?
צרפת המקראית
  מקורו של השם "צרפת" הוא בתנ"ך, אך לא מדובר במדינה המוכרת לנו כיום בשם...
צרפת המקראית
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ." (יז, ח-ט)

ברנארדו סטרוצי, "אליהו והאלמנה מצרפתה", 1630 בערך. מתוך ויקישיתוף

מפה של צידון. אוסף הספרייה הלאומית, ירושלים. www.nli.org.il

 

מקורו של השם "צרפת" הוא בתנ"ך, אך לא מדובר במדינה המוכרת לנו כיום בשם זה.
צרפת המקראית הייתה עיר מצפון לישראל, ליד צידון (בשטחה של לבנון). עד היום מכונה מקום זה בשם "צרפנד".

להמשך קריאה

בראשית ימי הביניים נהגו היהודים לכנות את מדינות אירופה בשמות מקראיים בעלי צליל דומה. כך קיבלה מדינת "פרנצא" את השם צָרְפַת (כיוון שרוב העיצורים של שני השמות האלה משותפים).
פרשן ימי הביניים ר' משה אלשיך מציע כי בשם "צרפת" יש רמז לכך שיש במקום צרת אלמנה ויתום, כלומר רעב גדול.

על פי: האקדמיה ללשון העברית

  • הציעו מדרש שם שיסביר את השם "צרפת" בהקשרו בסיפור.
נחל כְּרִית
מיקומו של נחל כְּרִית מצוין בפסוק: "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן", לכן יש המזהים את נחל...
נחל כְּרִית
"לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן." (יז, ג)

עין קלט ליד ים המלח. אסתי קפלן, מתוך אתר פיקיויקי

מיקומו של נחל כְּרִית מצוין בפסוק: "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן", לכן יש המזהים את נחל כרית עם וָאדִי קֶלְט (המכונה גם נחל פרת) שיורד מירושלים ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.

להמשך קריאה

יש הסבורים כי מיקומו של הנחל הוא דווקא במדבר, בנחל יבש. יש לציין כי ההצעות הן בגדר השערה, כיוון שאין בכתובים סימנים לזיהוי מדויק.
ר' שמואל לניאדו, שהיה רבה של ארם צובה (חַלַבּ שבסוריה), מציין בפירושו "כלי יקר" כי לנחל קוראים כְּרִית מלשון כריתה, ויש בכך רמז לכך שהמקום שבו ישב אליהו ייהרס ויתייבש, כמו שאליהו יצר הרס בהכריזו על הבצורת.

  • למה רומז שמו של נחל כְּרִית?
הבעל והאשרה
    הבעל היה האל הראשי בכנען, ששלט על כלל האלים ועל העולם כולו. פירוש...
הבעל והאשרה
"וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל, בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן. וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה..." (טז, לב-לג)

צלמית האל בעל, נמצאה במגידו. תארוך: מאות יג' – יב' לפני סה"נ. רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

צלמיות עשתורת יהודה המאה ה- 8 עד ה- 6 לפני הספירה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי נחום סלפק

 

 

הבעל היה האל הראשי בכנען, ששלט על כלל האלים ועל העולם כולו. פירוש השם "בעל" בכנענית עתיקה הוא אדון. הבעל ירש את מקומו של אל הסערה הֲדַד, אלוהי הסערה הכנעני, ולכן נחשב בעיקר לאל שאחראי להורדת גשמים ולפִּרְיוֹן.

להמשך קריאה

הבעל מתואר באיורים עתיקים ובספרות הקדומה כלוחם גיבור הרוכב על עננים. בידו האחת הוא אוחז ברק ובידו השנייה אַלָּה או מגן, על ראשו קרניים, סמל הפריון, ותחת רגליו מים. האשרה הייתה אלה אהודה בכנען, בת זוגו של האל בעל (ואף מופיעה כבת זוגו של ה' בכתובת עתיקה שנמצאה), והיא שימשה כאלת פריון. הפולחן לאשרה היה באמצעות נטיעת עץ.

על פי: גליה סמו, "פולחן הבעל", מקראנט. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • באיזה אופן הבצורת היא מַעֲנֶה לעבודת הבעל והאשרה שֶׁפָּשְׁטָה בישראל?
מצבת מישע
רבים תוהים אם הדמויות המוזכרות בתנ"ך הן דמויות היסטוריות. אחת הראיות לקיומן של דמויות אלה...
מצבת מישע
"וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל." (טז, כז)

מצבת מישע שמוצגת במוזיאון הלובר, פריז. צילום: Mbzt 2012, ויקישיתוף

רבים תוהים אם הדמויות המוזכרות בתנ"ך הן דמויות היסטוריות. אחת הראיות לקיומן של דמויות אלה במציאות היא ממצאים חוץ-מקראיים המזכירים אותן.

להמשך קריאה

במצבת מישע, מצבה מן המחצית השנייה של המאה התשיעית לפני הספירה שנמצאת היום במוזאון הלובר שבפריז, מוזכרים עָמְרִי ואחאב. המצבה נועדה להלל את שמו של האל כמוש, שהיה האל המקומי במואב, ולהודות לו על ניצחונותיו המפוארים של מישע מלך מואב על אויביו. בקטע מתוך המצבה, מתפאר מישע המלך בכך שמרד בעָמְרִי ובאחאב ששלטו על ארצו:
"[…] עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (=ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְצֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה (הוא אחאב) וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב […]".

  • כיצד מתוארים עָמְרִי ואחאב במצבת מישע? האם תיאור זה תואם את התיאור המקראי של דמויות אלה?
בַּצֹרֶת
בקטע שלפניכם תוכלו להתרשם מנזקי הבצורת בימינו.
בַּצֹרֶת
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

בקטע שלפניכם תוכלו להתרשם מנזקי הבצורת בימינו.

  • צרו סרטון של כתבה חַדְשׁוֹתִית שתהיה בה סקירה של הבצורת בימי אליהו.

קרדיט: מבט – חקלאים בבצורת / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

חג שמח
בסרטון מוצג אליהו הנביא בדרך הומוריסטית.
חג שמח
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר ה' בְּפִיךָ אֱמֶת." (יז, כד)

בסרטון מוצג אליהו הנביא בדרך הומוריסטית.

  • כיצד מוצג אליהו בסרטון, בהשוואה לסיפור המקראי ולמסורות הסיפוריות עליו?

קרדיט: ניר וגלי – חג שמח / NirveGali

מסע ההופעות של אליהו הנביא
בסרטון שלפניכם תוכלו להתרשם מדמויותיהם של אחאב ואליהו, המוצגות באופן הומוריסטי ובמונחים של ימינו אנו.
מסע ההופעות של אליהו הנביא
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

בסרטון שלפניכם תוכלו להתרשם מדמויותיהם של אחאב ואליהו, המוצגות באופן הומוריסטי ובמונחים של ימינו אנו.

  • במי הייתם תומכים אילו הייתם חיים בתקופת המקרא – באחאב או באליהו? מדוע?

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג) . 929 תנך ביחד