סגור תצוגת כיתה
הפרק

ברית חדשה

פסוקים ל-לט

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק בחידוש הברית, או בברית מחודשת שתיכרת בין אלוהים לעמו. נלמד על אופייה המיוחד של ברית זו ובמה היא שונה מהברית הקודמת: במעין חילופי לוחות – התורה תיכתב לא על לוחות הברית אלא על לוחות הלב. כך ירצה העם לקיימה מתוך ידיעה פנימית, ועל כן יעשה רק טוב. ברית זו תוביל לנצחיות אהבת אלוהים לעמו חוקי הטבע, וכך ירושלים הנבנית מחדש לא תיהרס עוד לעולם.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר:
נקרא עם התלמידים את שירה של המשוררת זלדה 'לא ארחף בחלל' ונשאל:

  • מה הקשר בין הפחד להיות משולחת רסן ובין הפס הדקיק המפריד בין טוב לרע? (אובדן גבולות, אובדן מוסר)
  • בשיר זלדה כותבת: "אין לי קיום בלי הברקים והקולות ששמעתי בסיני". אנחנו יודעים שזלדה לא הייתה בסיני, מה המשאלה המובעת בשיר? (להרגיש את הברית עם אלוהים בתוכה ממש כאילו היא הייתה שם)

נבקש מהתלמידים לחשוב על הפס הדקיק שבלם שמפריד בין טוב לרע. זלדה כותבת על ידיעה פנימית, מתוך הלב, מה מוסרי ומה לא. נקדיש רגע לחשוב ולכתוב, כל אחד במחברתו, "תורה" כלשהי שכתובה לו על הלב – חוק מוסרי שלעולם לא יעבור אותו כי יש לו תחושה פנימית ברורה לגביו. אם ירצו התלמידים, ישתפו.
נספר שהיום נעסוק באלוהים המבקש לכרות ברית חדשה עם עמו ישראל שבה התורה תהיה כתובה על לבבות האנשים, והם ירגישו את חשיבות שמירת הברית על גופם ונשמתם.

אפשרות שנייה – כתבה:
נערוך דיון על חידוש הברית בעקבות צפייה בכתבה מצולמת בכתבה מצולמת על זוג קשישים שמחדש את נדרי הנישואין שלהם, מתוך ערוץ 20 (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור). אפשר לצפות עד 1:51. הריאיון שובה לב ומעלה חיוך.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם יש זוגות שבוחרים לחדש את נדריהם זה כלפי זה לאחר הרבה מאוד שנים יחד?
  • מה הטקס הזה מאפשר להם?

הבחירה מחדש וההתחייבות זה לזה היא הכרעה פנימית לא להמשיך רק מתוך התמדה עיוורת – מכוח האינרציה. נספר שגם היום נלמד על ברית מתחדשת שתיכרת בעתיד בין אלוהים לישראל.

אפשרות שלישית – ימים באים:
נכתוב על הלוח את הביטוי החוזר בפסוקים שלנו: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים". נשאל את התלמידים:

  • איזה ימים יבואו לדעתכם?
  • מה יאפיין אותם?

פסוק זה שמופיע בנבואת הנחמה שלפנינו ובנבואות נוספות הפך להיות דרך לבטא משאלה לימים טובים יותר, ימי גאולה ושמחה, ואומנים רבים משתמשים בו בשיריהם.
לדוגמה נוכל לשמוע את שירו של ישי ריבו 'ימים באים' שמדבר בין השאר על הקולות שראינו בברית בהר סיני (למורה: כדאי לשים לב שהשיר נשען על תוכנה של הנבואה בעמוס ח', אך הוא מובא כאן כבסיס לעיסוק בביטוי "הנה ימים באים" שמשותף לעמוס ח' ולפרקנו).
הפזמון "הנה ימים באים, נאום ה'" מבטא את המשאלה לעתיד טוב יותר.
שיר נוסף המשתמש בביטוי 'הנה ימים באים' הוא השיר 'הנשרים' שכתב יורם טהרלב, הלחין יורם חיימוב ושר חיים משה.
הפזמון "והימים ההם הם כה קרובים / וכבר עולה האור בין העבים / הנה ימים באים כמו בשירים / וכבר רואים אותם הנשרים" מבטא את הציפיה לימים מוארים וטובים יותר.

הזמנה לקריאה

טרם הלימוד נקדים ונציג לתלמידים את מבנה השיעור: לפנינו שתי יחידות עצמאיות בנבואת הנחמה שיש ביניהן קשר מבחינת המבנה והניסוח. בשיעור זה נלמד את שתיהן וננסה לחשוב על הקשר ביניהן.
נקרין על הלוח חלוקה פנימית של יחידות הנבואה:

  • פסוקים ל-לו: הברית החדשה ותוצאותיה,
  • פסוקים לז-לט: בנייתה המחודשת של ירושלים.

נקרא עם התלמידים את הפסוקים ונבקש מהם למצואאת המשותף בפתיחת הנבואה, עוד בטרם הבנת התוכן:
– שתי הנבואות פותחות במילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" (פסוקים ל ולז)
נשאל, מדוע הנביא משתמש בפתיחה "הנה ימים באים נאום ה'"?
נציין שלמעשה גם הנבואה הקודמת שלמדנו, בפסוקים כו-כט על נטיעתם המחודשת של ישראל בארצם שייכת למבנה זה מבחינת הפתיחה.
כעת נעמיק בשני חלקי הנבואה ובקשר ביניהם.

ל-לג – חידוש הברית
נקרא את פסוקים ל-לג ונסביר אותם בקצרה. נשאל את התלמידים:

  • אלוהים מתכנן לכרות עם העם ברית חדשה – אם כן, מהי הברית הישנה שכרתו בעבר?
  • מתי היא נכרתה והיכן?

נזכיר שברית הר-סיני חודשה גם בימי יאשיהו.
נחלק לתלמידים את דף העבודה על פסוקים אלה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונבדוק את התשובות. נתמקד בכך שלאחר הברית החדשה לא יהיה צורך במתווכים שיסבירו לעם את תורת ה' כיוון שהיא תהיה כתובה על ליבו של כל אחד, וכל אחד ידע מבפנים את התורה.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם אלוהים רוצה שהברית החדשה תהיה אישית וכתובה על ליבו של כל אדם?
  • כיצד הצורה החדשה הזאת תשפיע על העם?

דבר שאי אפשר לשנותו:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק לד ולדלות מתוכו את חוקי הטבע הנזכרים בו:

  • השמש זורחת ביום;
  • הירח והכוכבים מאירים בלילה;
  • גלי הים הומים (סוערים) ונרגעים.

נשאל:

  • מה מאפיין את חוקי הטבע? (הם נצחיים)

כעת נקרא את פסוקים לה-לו, נבאר מילים קשות ונשאל:

  • האם אתם יכולים לנסח במילים שלכם מה הקשר בין חוקי הטבע ובין אהבת אלוהים לישראל? (אלוהים יעזוב את עם ישראל רק אם חוקי הטבע יפסיקו לעבוד, כלומר, אלוהים לעולם לא יעזוב את עם ישראל, כל עוד העולם קיים)

נכתוב על הלוח את שני ניסוחי התנאי..
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם ירמיהו משתמש בחוקי הטבע לבטא את מחויבותו העמוקה של אלוהים לישראל? (חוקי הטבע אינם משתנים, הם מעל השפעתו של האדם, ולכן הם דימוי מתאים לתאר ברית שאינה משתנה ושומרת על יציבותה)
  • מהו ההבדל העקרוני בין התנאי הראשון לתנאי השני? איזה מהם חזק יותר לדעתכם? (התנאי הראשון אינו תלוי בגורם אנושי; התנאי השני תלוי בגורם אנושי. אילו יכלו בני האדם למדוד את היקום, אפשר היה לחשוב על מאיסת עם ישראל)

"וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם":
בפסוקים אלו מופיע בפעם האחרונה בנבואה הביטוי: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים". הפסוקים מתארים עיר, אך שמה אינו כתוב בהם. נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים, למצוא באיזו עיר מדובר ולהביא הוכחה לדבריהם (העיר ירושלים. הוכחות: "וְנִבְנְתָה הָעִיר לַה'", "קֹדֶשׁ לַה'" -עירו של אלוהים היא ירושלים. נקודות ציון גיאוגרפיות שהמזוהה בהן הוא נחל קדרון)
נשאל את התלמידים:

  • מה מתואר בפסוקים אלה? (שרטוט של העיר הנבנית מחדש)
  • מדוע לדעתכם אלוהים מקפיד לציין מקומות מסוימים בעיר כגון "פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים"?

כמו במוטיב הכתב על הלוחות שפגשנו בפרק, גם כאן ירמיהו יוצר מעין מפה כתובה. קל יותר לדמיין חזון כאשר מקבלים שרטוט מדויק שלו, מלדמיין באופן תאורטי (למשל, שרטוט אדריכלי לקראת בניית בית).

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות נבואת נחמה משלהם לחברה הישראלית. את הנבואה עליהם לפתוח במילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" ובה הם יתארו שינויים לטובה שיפתרו את הבעיות שמהן אנו סובלים כעת. בנבואת הנחמה שלהם הם יכולים גם להוסיף משאלות משלהם לגבי מה שהם היו מאחלים לעם ישראל בארצו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הברית החדשה העתידית בין אלוהים לעם ישראל על כל מרכיביה.
מיומנות: למדנו פרשנות מסורתית.
מתודות:
האזנו לשיר וכתבנו כתיבה יוצרת.

אפשר עוד...

הנוצרים והברית החדשה:
הברית החדשה היא הכינוי המקובל לכתבי הקודש הנוצריים. פרק זה הוא פרק חשוב מאוד בתפיסת העולם הנוצרית הרואה בדברי ירמיהו את זניחת הברית הישנה (כתבי הקודש היהודיים) וכריתת ברית חדשה תחתיה לא עם ישראל, אלא עם ממשיכיהם הנוצרים. להרחבה נוספת אפשר לקרוא במאמר זה מתוך אתר דעת.
על הברית החדשה בתוך הברית הישנה אפשר לשמוע בהרצאתה של ד"ר רבקה ניר, הועלה בערוץ האוניברסיטה הפתוחה ב-14 בנובמבר 2011.

הנה ימים באים:
מאמר על 'הנה ימים באים' מאת דוד סבתו מתוך אתר התנ"ך של הרצוג.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לא ארחף בחלל - זלדה
לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָלמְשֻׁלַּחַת רֶסֶןפֶּן יִבְלַע עָנָןאֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּישֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע  אֵין לִי קִיּוּםבְּלִי...
לא ארחף בחלל - זלדה

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע 

אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

שירי זלדה, תל אביב תשמ"ה, עמוד 215
האהבה מנצחת
קישור לכתבה
ימים באים
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי ישי ריבו ב-8 באוגוסט 2017
ימים באים

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי ישי ריבו ב-8 באוגוסט 2017

הנשרים
למילות השיר קרדיט: השיר 'הנשרים' שכתב יורם טהרלב, הלחין יורם חיימוב ושר חיים משה. פורסם...
הנשרים

למילות השיר

קרדיט: השיר 'הנשרים' שכתב יורם טהרלב, הלחין יורם חיימוב ושר חיים משה. פורסם על ידי li2333 ב-21 במרץ 2011.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
ניסוח תנאי
אם חוקי שמיים וארץ יפסיקו להתקיים, רק אז גם ישראל יפסיק להתקיים. (לה) רק אם...
ניסוח תנאי
  1. אם חוקי שמיים וארץ יפסיקו להתקיים, רק אז גם ישראל יפסיק להתקיים. (לה)
  2. רק אם תימצא דרך למדוד את השמיים ולחקור עד תום את הארץ, אלוהים ימאס בעם ישראל. (לו)
תפקידה של רחל
ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב...
תפקידה של רחל
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

קבר רחל, ציור מ-1911 מתוך הספר: "The Heart of the Bible" by Ella Broadus Robertson מתוך ויקישיתוף

ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב ברוח הקודש שהגוֹלים בדרכם לגָלות בבל עתידים לעבור שם. לפיכך קבר אותה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. לכן כתוב: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיה לא, יד).

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה פב, י. ביאור לפי ספר האגדה)

  • על פי הפרק והמדרש, רחל היא אימם הבוכייה של שבטי ישראל המכונים גם בית יוסף וממלכת אפרים. היעזרו במראי המקום האלה: בראשית ל כב-כד, בראשית מח א-ב,
    וצרו אילן יוחסין של אפרים, יעקב, יוסף ורחל.
לבנות ולנטוע
הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).המדרש מוסיף ומתאר את...
לבנות ולנטוע
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."
(פסוק כז)

צילום: shutterstock.com

הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).
המדרש מוסיף ומתאר את עושרם – שיש להם בית לכל עונה בשנה, בכל עונה הם משתמשים בבית מנקר עיניים מסוג שונה.

לקריאת המדרש

ולא עוד אלא טבת שבט ואדר היו מְכַסִים בתיהם בעצי ארזים, ניסן אייר סיון היו מְכַסִים בתיהם בכלי זכוכית, תמוז אב ואלול היו להם בתים של אבני שַׁיִשׁ, תשרי מרחשון וכסליו היו להם בתים של שן.
כיון שסרחו חרבו כולם, שנאמר: "וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (עמוס ג, טו).
ועתיד הקב״ה להחזירם להם, שנאמר: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."

(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, סדר ארקים א, יא)

  • המדרש יוצר קשר בין נבואת החורבן של עמוס לנבואת הנחמה של ירמיהו. איזו סיטואציה מתוארת בנבואת עמוס, וכיצד הנבואה של ירמיהו היא נחמה לנבואת התוכחה של עמוס?
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ...
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."
(פסוק טז)

מטבע "ושבו בנים לגבולם" (עיצוב: רוטשילד את ליפמן, 1959). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז). היום זהו ביטוי כללי של תקווה לחזרת העם לארצו ולקיבוץ גלויות. הביטוי הוטבע על גבי מדליה ביום העצמאות הי"א למדינה בשנת 1959 לציון העלייה לישראל, וייצג את רוח הכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות".
במקביל, בעבר וגם היום, הביטוי משמש במאבק להשבת שבויים ונעדרים.

  • התאימו את הביטוי "ושבו בנים לגבולם" לאירוע אקטואלי המבטא רוח זו.
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו...
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
"בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה."
(פסוק כח)

איור: מיכל בן-חמו

בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו בוסר", כלומר אכלו ענבים שלא הבשילו (דימוי לחטא), "ושִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", כלומר ייפגמו, יאבדו את חדותן (דימוי לעונש). 

להמשך קריאה

מה שנקרא: גמול לדורות. פתגם זה ייצג את התפיסה שהייתה מקובלת בעם – הגלות תימשך בגלל חטאי האבות, ועל כן למעשי הבנים אין משמעות. ירמיהו ויחזקאל יצאו נגד התפיסה הרווחת וניבאו על העתיד לבוא – זמן שבו יתעוררו הבנים לשינוי בתפיסה זאת: "כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיהו לא, כט). מה שנקרא: גמול אישי.

  • ירמיהו מדבר על שינוי עתידי בתפיסת הגמול – מגמול לדורות לגמול אישי. הסבירו מדוע שינוי תפיסת הגמול בקרב העם הכרחי לסיום תקופת הגלות.
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים...
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

יעקב שטיינהרט, רחל מבכה על בניה. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי פטר לני © צילום. באדיבות המשפחה

האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים מן התנ"ך.
ביצירה זו מוצגת רחל המבכה את גורל בניה ומסרבת להינחם.

להמשך קריאה

היָגון של רחל בא לידי ביטוי בהבעת הפנים ובתנוחת הראש: עיניה עצומות, פיה פעור למחצה, ידה תומכת בראשה, והראש נוטה למטה בתפילה. תווי פניה הצעירים מנוגדים לתחושה הכבדה העולה מהיצירה. דמותה של רחל כמעט מתמזגת עם הנוף הסלעי, הופכת לחלק ממנו, כמו שבה אל האדמה.

  • יצירה זו פורסמה ב-1953, שמונה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. הסבירו את היצירה על רקע התקופה שהאומן חי בה.
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו...
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו ברחל המבכה את בניה. ההרצאה נגעה לליבו של רייכל, בעיקר בגלל הקשר שנעשה בה בין הסיפור המקראי לבין החיילים שנחטפו – גלעד שליט, אלדד רגב ואודי גולדווסר.

למילות השיר

מנעי קולך מבכי / עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
תטי אז את אוזנך לשקט
כל חסד רחמים
עוד יעלה, הנה הוא בא

כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך
כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי
ועינייך מדמעה
כי השער ייפתח לו
ויבוא בו בסערה
כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • השיר נכתב בהשראת הפרק ובהקשר מסוים, אך הרלוונטיות שלו חוצה תקופות. מהו ההקשר האקטואלי שאתם מוצאים לו היום?

קרדיט: מנעי קולך מבכי / הפרויקט של עידן רייכל, 2011

נחל קדרון
  נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין...
נחל קדרון
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר לה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה.
וְיָצָא עוֹד קַו... עַד נַחַל קִדְרוֹן..."
(פסוקים לז-לט)

נחל קדרון, מבט מצפון לדרום. צילום: Deror avi, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

מפת ירושלים, 1885. מתוך ויקישיתוף

 

נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין מורדות הר הזיתים. הנחל היה הגבול המסורתי של ירושלים העתיקה ממזרח, ולכן נזכר אצל ירמיהו כציון גבול לתחומה של ירושלים.
ראשיתו של הנחל – סמוך לעיר העתיקה בירושלים. משם הוא זורם דרך מדבר יהודה עד סופו בים המלח.

  • בסוף הפרק (פסוקים לז-לט) משרטט ירמיהו את גבולותיה של ירושלים בעת הגאולה, ועימם נמנה נחל קדרון. מה הם המעמד וההבטחה שמקבלת העיר?
רמה
רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת...
רמה
"כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" (פסוק יד)

העיר רמה. © מטח

רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת צפונית לירושלים. לפי אחת המסורות נקברה רחל בין רמה ובין גבעה, בגבול שבין נחלות בניה יוסף ובנימין: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח" (שמואל א י, ב).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 153, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע מוצגים שני הסברים למילה "רמה" – אחד פיזי ואחד מופשט. הסבירו את שניהם.
חילול כרמים
שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי...
חילול כרמים
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

בציר ידני של ענבי שיראז ברמות נפתלי, צילום: אלי שני, מתוך ויקיפדיה

שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי שומרון יינטעו מחדש, והנוטעים יזכו לאכול את פריים – לחללם.

להמשך קריאה

על המילה "חילול" דרש איש הרוח חיים נחמן ביאליק:
"…במשך הדורות אנחנו צמצמנו המושגים שלנו, קשרנו אותם עם תוכן מיוחד. אני רוצה לגאול את הטרמינים (מושגים) הללו מן האוויר המיוחד הזה לתחום האוויר האנושי, הכללי. (אני רוצה להביא ל) סקולריזציה של המונחים האלה, 'חילול', אם לתרגם את 'סקולריזציה' במובן חול. 'מי שנטע כרם יחללנו'. יש חילול של גידוף ויש חילול של גאולה, פדיון.

(ביאליק, לשאלת התרבות העברית, דברים שבעל פה, ב עמ` קצח)

  • הסבירו, מה משמעות הפעולה של חילול כרם על פי ביאליק?
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו...
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי (הָלָכְתְּ), שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

רוג'ום, סימון דרך. צילום: shutterstock.com

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו לשוב במהרה לארץ בדרך שבה הלכו. שיטה זו של ציוני דרך נהוגה עד היום, בעיקר אצל נודדי המדבר במקומות שאין בהם תוואים בולטים.

להמשך קריאה

כיצד ידעו למצוא את הדרך בתקופת המקרא? כיצד תיארו מסלול הליכה או קו גבול? נראה שבתקופת המקרא היה מקובל לציין לזיכרון עצמים בולטים או ייחודיים – הר, נחל, גיא – ועל ידי רישום שיטתי שלהם אפשר היה לשרטט קו גבול או דרך. עדות לכך מצויה בספר יהושע, פרקים טו-יט: "לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ… וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים…" (יהושע יח, ח-ט).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 154, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • מה מטרתם של הציונים והתמרורים? היעזרו בביאור שטיינזלץ לפסוק כ.