סגור תצוגת כיתה
הפרק

גנותם של אנשי סדום

פסוקים א-י

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אמצעים נדרשים: שני כובעים, אחד בצבע לבן והאחר בצבע שחור.

הזמנה ללימוד

נחלק את הכיתה לקבוצות בנות ארבעה תלמידים, נכתוב על הלוח רשימה ובה זוגות של ערכים או מטרות. התלמידים ידונו ויכריעו איזה ערך או איזו מטרה חשובים יותר בעיניהם.
להרוויח עוד ועוד כסף—————-לעזור לאנשים
לשמור על הרכוש————–לשמור על החיים
אחרי הדיון בקבוצות נאזין לתשובות התלמידים.

  • האם תוכלו לנחש מה הכריעו אנשי סדום?
  • מה היה חשוב ללוט שגר בסדום?

בשלושת השיעורים הבאים נקרא את הפסוקים ונלמד על סדרי העדיפויות בסדום.

מבט ראשון

אפשרות ראשונה:
נקרא את פסוקים א-י בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לפתוח את החומש ולעקוב אחר הקריאה באצבע. נבקש מהתלמידים לחשוב בעת הקריאה: מה היה חשוב ללוט ומה היה חשוב לאנשי העיר?
נכין מראש פתקים ובהן מילים קשות מתוך הפסוקים ופירושן. נחלק לכמה תלמידים בכיתה את הפתקים ונבקש מהם לקרוא בקול את פירוש המילה שבפתק שלהם כאשר היא מופיעה בקריאה. בכיתות מתקדמות אפשר לכתוב בפתקים רק את פירוש המילים בלי המילה עצמה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

אפשרות שנייה:
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמאית בכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט שני

שני המלאכים שהגיעו לסדום נראו כבני אדם רגילים.

  • כיצד לוט מתנהג לאנשים שהוא רואה שהגיעו לסדום?
  • מה לוט מציע לאורחים? ("סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם, וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם")
  • מדוע לדעתכם האנשים אינם רוצים לישון אצל לוט ועונים לו: "לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין"? (הם יודעים שאסור לארח בסדום ולא רוצים לסבך אותו)
  • לאחר שהאורחים נכנסים לביתו של לוט במה הוא מכבד אותם? (יין – "מִשְׁתֶּה" ומצות)
  • חפשו בפסוק ד מי הגיע אל בית לוט? (כל התושבים בסדום, מנער ועד זקן, כל העם בסדום דרש מלוט שיוציא את האורחים כדי להתעלל בהם)
  • למה הם דורשים להוציא את האורחים? (בסדום יש חוק שאסור לארח. האנשים בסדום בחרו להיות רעים וקבעו חוקים שמעודדים רוע)
  • האם לוט הסכים להוציא את האורחים מביתו? (לא)
  • מה לוט הציע לתת לאנשי סדום? (פסוק ח – לוט מציע לאנשי סדום את שתי בנותיו: "אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם")

נסביר לתלמידים את פסוק ט:

  • "וַיֹּאמְרוּ: 'גֶּשׁ הָלְאָה'" – אנשי סדום אמרו ללוט להתרחק מדלת הבית.
  • "וַיֹּאמְרוּ: 'הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט?'" – אנשי סדום אמרו: "אתה לוט הגעת לגור אתנו ואין לך זכות לשפוט אותנו ולהטיף לנו מוסר".
  • "עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם" – אם לא תתן לנו את האורחים, גורלך יהיה גרוע מגורלם.
  • "וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ, בְּלוֹט, מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת" – אנשי סדום התחננו בפני לוט שיוציא להם את האורחים שלו ורצו לשבור את הדלת שסגר.

אפשר להציע לחמישה-שישה תלמידים שהבינו את הסיפור היטב להמחיז אותו מול הכיתה.

מבט שלישי

נחלק את התלמידים לזוגות. כל אחד מבני הזוג יקבל כרטיסייה אחרת, יענה על השאלות שבה וילמד את בן זוגו את הדברים שלמד. במליאה יצטרך כל אחד מבני הזוג להציג את הכרטיסייה של בן זוגו, ונערוך יחד דיון על השאלות שבהן התלמידים התבקשו להביע את דעתם (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט לחיים - השפעת הסביבה על חיינו

בפסוקים למדנו על הכנסת האורחים של לוט, ראינו שלוט חי לצידו של אברהם ולמד ממנו על הכנסת אורחים. ראינו גם את אנשי לוט שהשפיעו זה על זה לרעה עד שלא היה אפילו צדיק אחד בסדום. נשאל את התלמידים:

  • אילו דברים טובים אתם לומדים מהסביבה שלכם?
  • כיצד אתם מושפעים לרעה מהסביבה שלכם?
  • כיצד לוט הצליח לשמור על עשיית הטוב, אף שהוא חי בסביבה המעדיפה את הרע?

נציב שני כסאות ליד הלוח – על כיסא אחד נניח כובע לבן, ועל הכיסא האחר כובע שחור (את הכובעים אפשר להכין מנייר מגולגל לצורת חרוט). נבקש מהתלמידים לבוא ללוח, לבחור כובע ולומר ממי הוא מושפע לטובה ובמה ובמה הוא מושפע לרעה (לדוגמה: התלמידה חובשת כובע לבן ואומרת שהיא לומדת מאימא שלה כיצד להתנהג בזמן נסיעה ברכב, כיצד להיזהר ולהקפיד על חגירת חגורת בטיחות).
נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מתמודדים עם חברה המשפיעה עלינו לרעה?

נדון על היכולת שלנו מצד אחד לבחור סביבה שמשפיעה עלינו לטובה, לבחור לצפות בתוכניות חיוביות ולרכוש חברים טובים, בשונה מלוט שבחר בסדום, ומצד שני, כאשר אנחנו כבר נמצאים בסביבה לא טובה, אנו יכולים לשמור על עצמנו ולהתנהג כמו שחינכו אותנו במשפחה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פתחנו את השיעור בדיון בקבוצות על דילמות בין ערכים בחיים. קראנו את הפסוקים והבנו אותם וחתמנו את השיעור במשחק כובעים שבו העלנו את השפעת הסביבה על חיינו, לטוב ולמוטב.
מיומנויות: הבנת מילים קשות, קריאת פסוקים והבנתם, דיון ושיח מיטבי.
מתודות: פתקי פירושי מילים למהלך הקריאה, דיון על ערכים, כרטיסיות בזוגות, ציור הסיפור משתי נקודות מבט, משחק כובעים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
סדום
  לוֹט יָשַׁב בִּסְדוֹם. וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים מְאֹד.הָיָה הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב בִּסְדוֹם.הָיוּ עֵצִים בִּסְדוֹם נוֹתְנִים...
סדום
"וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ." (פסוק ג)

 

לוֹט יָשַׁב בִּסְדוֹם. וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים מְאֹד.
הָיָה הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב בִּסְדוֹם.
הָיוּ עֵצִים בִּסְדוֹם נוֹתְנִים הַרְבֵּה פֵּרוֹת טוֹבִים:
פְּרִי הַגֶּפֶן תְּאֵנָה וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד, תַּפּוּחַ וַאֲפַרְסֵק.
אָכְלוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָכְלוּ, שָׁתוּ וְשָׂבְעוּ.
אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: אַל יָבוֹא אוֹרֵחַ לִסְדוֹם!
אִם יָבוֹא אוֹרֵחַ לִסְדוֹם, יֹאכַל מִן הַפֵּרוֹת שֶׁלָּנוּ, יִשְׁתֶּה מִן הַיַּיִן שֶׁלָּנוּ, וְלָנוּ יֶחְסַר. אַל יָבוֹא אוֹרֵחַ לִסְדוֹם!

רבקה אליצור, על אבות לילדים – אגדות חז"ל בלבוש קל, חלק א, ספריית אלינר. תודה לספרית אלינר של ההסתדרות הציונית העולמית על האפשרות להשתמש במדרשים הנמצאים בספרים של רבקה אליצור.

  • בְּמָה הָיָה לוֹט שׁוֹנֶה מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם?
    עַל פִּי הַמִדְרָשׁ, מָה חָשְׁבוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם עַל אֵירוּחַ אוֹרְחִים? וּמָה לוֹט חָשַׁב עַל כָּךָ? בִּדְקוּ בַּפְּסוּקִים.
אליעזר עבד אברהם בסדום
  בָּא אֱלִיעֶזֶר, עֶבֶד אַבְרָהָם, לִסְדוֹם.פָּצְעוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט.אָמַר הַשּׁוֹפֵט אֶל...
אליעזר עבד אברהם בסדום
"כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי ה' וַיְשַׁלְּחֵנוּ ה' לְשַׁחֲתָהּ."
(פסוק יג)

 

בָּא אֱלִיעֶזֶר, עֶבֶד אַבְרָהָם, לִסְדוֹם.
פָּצְעוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט.
אָמַר הַשּׁוֹפֵט אֶל אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם:
תֵּן שְׁמוֹנָה זוּזִים לְזֶה שֶׁפָּצַע אוֹתְךָ.
טוֹבָה שְׁפִיכַת מְעַט דָּם לַבְּרִיאוּת וּרְפוּאָה הִיא לַגּוּף וְעַל כֵּן, שַׁלֵּם!
מֶה עָשָׂה אֱלִיעֶזֶר? הֵרִים אָבִין מֵעַל הָאָרֶץ,
זָרַק אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ הַשּׁוֹפֵט וּפָצַע אוֹתוֹ.
להמשך המדרש

אָמַר אֱלִיעֶזֶר אֶל הַשּׁוֹפֵט: עַכְשָׁו אַתָּה חַיָּב לִי שְׁמוֹנָה זוּזִים עַל שֶׁשָּׁפַכְתִּי מְעַט מִדָּמְךָ.
שְׁפִיכַת מְעַט מִן הַדָּם טוֹבָה לַבְּרִיאוּת וּרְפוּאָה הִיא לַגּוּף.
תֵּן אַתָּה הַכֶּסֶף שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי לָאִישׁ שֶׁפָּצַע אוֹתִי.
יָצָא אֱלִיעֶזֶר אֶל הָרְחוֹב בִּסְדוֹם וְהָיָה רָעֵב.
שָׁמַע קוֹל שִׂמְחָה יוֹצֵא מִבַּיִת אֶחָד.
נִכְנַס וְרָאָה אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.
יָשַׁב אֱלִיעֶזֶר בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל מִמַּה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן.
אָמַר לוֹ הָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב עַל יָדוֹ: מִי הִזְמִין אוֹתְךָ לִסְעֻדָּה זוֹ?
אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר: אַתָּה הִזְמַנְתָּ אוֹתִי.
נִבְהַל הָאִישׁ. הִבִּיט בְּפַחַד לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ.
אָמַר בְּלִבּוֹ: אִם יִשְׁמַע אָדָם כִּי הִזְמַנְתִּי אוֹרֵחַ לְכָאן יַשְׁלִיכוּ אוֹתִי לְבֵית הַסֹּהַר.
מִהֵר וְקָם וּבָרַח לוֹ מִשָּׁם.
יָשַׁב אֱלִיעֶזֶר עַל יַד אִישׁ אַחֵר.
שָׁאַל הָאִישׁ: מִי הִזְמִין אוֹתְךָ לְכָאן?
אָמַר אֱלִיעֶזֶר: אַתָּה הִזְמַנְתָּ אוֹתִי.
נִבְהַל גַּם הָאִישׁ הַהוּא וּבָרַח לוֹ מִשָּׁם.
כָּךְ עָשָׂה אֱלִיעֶזֶר לַשְּׁלִישִׁי וְכֵן לָרְבִיעִי
עַד שֶׁבָּרְחוּ כָּל הָאֲנָשִׁים מֵאוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן.
אָכַל אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן. אָכַל וְשָׂבַע.

רבקה אליצור, על אבות לילדים – אגדות חז"ל בלבוש קל, חלק א, ספריית אלינר. תודה לספרית אלינר של ההסתדרות הציונית העולמית על האפשרות להשתמש במדרשים הנמצאים בספרים של רבקה אליצור.

  • הַמִדְרָשׁ מְסַפֵּר סִיפּוּר שֶׁלֹא מְתוֹאָר בַּתַנַ"ךְ, עַל בִּיקוּרוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזְר, עֶבֶד אַבְרָהָם, בִּסְדוֹם. הַסְבִּירוּ אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזְר בִּשְׁנֵי הַמִקְרִים הַמְתוֹאָרִים בַּמִדְרָשׁ.
מקטן ועד גדול
אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר "כּוּלָם" בְּלִי לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילָה "כּוּלָם"?יֵשׁ כַּמָה דְרָכִים לְהַמְחִישׁ אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁכּוּלָם הִשְׁתַתְפוּ...
מקטן ועד גדול
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח." (פסוק יא)

צילום: Evgenii Ivanov/shutterstock.com

אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר "כּוּלָם" בְּלִי לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילָה "כּוּלָם"?
יֵשׁ כַּמָה דְרָכִים לְהַמְחִישׁ אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁכּוּלָם הִשְׁתַתְפוּ בְּאֵירוּעַ מְסוּיָם.

להמשך קריאה

אֶפְשָׁר לְצַיֵין אֶת מִסִפְרָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַתְפוּ אוֹ לְצַיֵין אֶת הַשֵׁמוֹת שֶׁל כָּל הַמִשְׁתַתְפִים, אֲבָל כְּשֶׁמְדוּבָּר בְּהַרְבֵּה אֲנָשִׁים, זֶה קְצָת קָשֶׁה. אֶפְשָׁר לְצַיֵין רַק אֶת הַקְצָווֹת – לוֹמַר שֶׁהִשְׁתַתְפוּ מִקָטָן וְעַד גָדוֹל – כְּלוֹמַר: מֵהַצָעִיר בְּיוֹתֵר וְעַד הַמְבוּגָר בְּיוֹתֵר אוֹ מֵהָאָדָם הַפָּשׁוּט וְעַד הֶחָשׁוּב. וְאָז אֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁכּוּלָם הִשְׁתַתְפוּ בָּאֵירוּעַ אוֹ לְפָחוֹת הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים בְּנֵי כָּל הַגִילִים.
דוּגְמָה: אַלְפֵי יִשְׂרְאֵלִים, מִקָטָן וְעַד גָדוֹל, בִּיקְרוּ בַּגַנִים הַלְאוּמִיִים בְּחוּפְשַׁת חֲנוּכָּה.

  • כִּתְבוּ מִשְׁפָּט הַמְתָאֵר חֲוָויָה שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִים לָה אֲנָשִׁים רַבִּים, מִקָטָן וְעַד גָדוֹל.
  • הָכִינוּ אִיוּר מַתְאִים לַמִשְׁפָּט שֶׁכְּתַבְתֶם.
נציב מלח
אֵשֶׁת לוֹט לֹא הִקְשִׁיבָה לַצַו שֶׁל הַמַלְאָכִים. הִיא הִבִּיטָה לְאָחוֹר לַמְרוֹת הָאִיסוּר, וּמִיָיד קָפְאָה עַל...
נציב מלח
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח." (פסוק כו)

צילום: Wilson44691, מתוך ויקישיתוף

אֵשֶׁת לוֹט לֹא הִקְשִׁיבָה לַצַו שֶׁל הַמַלְאָכִים. הִיא הִבִּיטָה לְאָחוֹר לַמְרוֹת הָאִיסוּר, וּמִיָיד קָפְאָה עַל מִקוֹמָה וְהָפְכָה לִנְצִיב מלח, כְּלוֹמַר: נֶעֶשְׂתָה חַסְרַת תְנוּעָה, קְפוּאָה וּמְאוּבֶּנֶת כְּאֶבֶן.

  • מִצְאוּ: בְּאֵיזֶה פָּסוּק נֶאֱמַר לְלוֹט וּלְמִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהַבִּיט לְאָחוֹר?
  • שַׁעֲרוּ: מַדוּעַ נֶאֱמַר לָהֶם לֹא לְהַבִּיט לְאָחוֹר?
  • מַדוּעַ הָיָה עוֹנְשׁוֹ שֶׁל מִי שֶׁהִבִּיט לְאָחוֹר, לַהֲפוֹךְ לִנְצִיב מֶלַח?
אשת לוט
בַּצִיוּרִים שֶׁל מִיכָאֵל פַלְק נִרְאִים לוֹט, אִשְׁתוֹ וּבְנוֹתֵיהֶם נִמְלָטִים מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מֵאֲחוֹרֵיהֶם הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמוֹרָה...
אשת לוט
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח." (פסוק כו)

הבריחה מסדום ועמורה © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

נציב מלח © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

בַּצִיוּרִים שֶׁל מִיכָאֵל פַלְק נִרְאִים לוֹט, אִשְׁתוֹ וּבְנוֹתֵיהֶם נִמְלָטִים מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מֵאֲחוֹרֵיהֶם הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמוֹרָה עוֹלוֹת בָּאֵשׁ. לוֹט וּבְנוֹתָיו מִשְׁתַדְלִים מְאוֹד שֶׁלֹא לְהַבִּיט לְאָחוֹר, אַךְ אֵשֶׁת לוֹט עוֹבֶרֶת עַל הָאִיסוּר. בְּצִיוּר אֶחָד הִיא מַבִּיטָה לְאָחוֹר, וּבַצִיוּר הַשֵׁנִי הִיא כְּבָר הָפְכָה לִהְיוֹת נַצִיב מֶלַח.

  • בִּדְקוּ בַּצִיוּר "הַבְּרִיחָה מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה". כֵּיצַד כָּל אֶחָד מִמִשְׁפַּחַת לוֹט מִתְמוֹדֵד עִם הָאִיסוּר לְהַבִּיט לְאָחוֹר?

לוט נמלט מסדום
הַצַיָיר הַיְהוּדִי אָבֵּל פַּן לִימֵד בְּבֵית הַסֵפֶר לְאוֹמָנוּת "בְּצַלְאֵל" וְהִקְדִישׁ אֶת זְמַנוֹ גַם לִיצִירַת סִדְרַת...
לוט נמלט מסדום
"וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים." (פסוק כד)

מציורי התנ"ך של אבל פן, לוט ושתי בנותיו נמלטים ומאחוריהם מהפכת סדום ועמורה. באדיבות המשפחה.

הַצַיָיר הַיְהוּדִי אָבֵּל פַּן לִימֵד בְּבֵית הַסֵפֶר לְאוֹמָנוּת "בְּצַלְאֵל" וְהִקְדִישׁ אֶת זְמַנוֹ גַם לִיצִירַת סִדְרַת צִיוּרִים בְּנוֹשֵׂא הַתַנַ"ךְ.
בַּצִיוּר – לוֹט וּשְׁתֵי בְּנוֹתָיו נִמְלָטִים, וּמַמָשׁ מֵאֲחוֹרֵיהֶם אֱלוֹהִים הוֹפֵךְ וּמַחְרִיב אֶת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. לֶהָבוֹת הָאֵשׁ וּמַעֲרְבּוֹלוֹת הֶעָשָׁן מוּנְחָתוֹת מֵהַשָׁמַיִים וְכִמְעַט אוֹחֲזוֹת בְּבִגְדֵיהֶן שֶׁל הַדְמוּיוֹת. לוֹט וּבְנוֹתָיו נִרְאִים כְּנֶאֱבָקִים בְּכוֹחוֹת אַדִירִים, רָצִים בְּקוֹשִׁי רַב לְעֵבֶר עָתִיד לֹא יָדוּעַ, וְלֹא מַבִּיטִים לְאָחוֹר.

  • בְּאֵילוּ צְבָעִים בָּחַר הַצַיָיר לְהִשְׁתַמֵשׁ? לְפִי דַעְתְכֶם, לָמָה בָּחַר בַּצְבָעִים אֵלוּ?

  • אֵיזוֹ תְחוּשָׁה מַעֲבִיר הַצִיוּר?

ים המלח
יַם הַמֶלַח הוּא הַיָם הַנָמוּךְ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – 427 מֶטְרִים מִתַחַת לִפְנֵי הַיָם. הוּא נִמְצָא...
ים המלח
"וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה." (פסוקים כד-כה)

ים המלח, תמונת לווין. צילום: NASA's Earth Observatory

יַם הַמֶלַח הוּא הַיָם הַנָמוּךְ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – 427 מֶטְרִים מִתַחַת לִפְנֵי הַיָם.
הוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ הַבֶּקַע הַסוּרִי אַפְרִיקָאִי שֶׁנוֹצַר לִפְנֵי מִילְיוֹנֵי שָׁנִים בִּגְלַל תְזוּזַת הַלוּחוֹת הַמַרְכִּיבִים אֶת קְרוּם כַּדוּר הָאֶרֶץ.

להמשך קריאה

הַמַיִם בְּיַם הַמֶלַח מְלוּחִים מְאוֹד. דָגִים, צְמָחִים, מֵדוּזוֹת וִיצוּרִים אֲחֵרִים שֶׁחַיִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל בַּיָם, אֵינָם יְכוֹלִים לִחְיוֹת בּוֹ, לָכֵן הוּא נִקְרָא גַם "יַם הַמָוֶות".
מִפְלַס הַמַיִם שֶׁל יַם הַמֶלַח יוֹרֵד בְּקֶצֶב מַדְאִיג, וּבוֹרוֹת גְדוֹלִים (בּוֹלְעָנִים) נִפְעָרִים לְיַד הַחוֹף. הַסִיבָּה הָעִיקָרִית לִירִידַת הַמִפְלָס הִיא הַפְסָקַת הַזְרִימָה בִּנְהַר הַיַרְדֵן, שֶׁהָיָה מְקוֹר הַמַיִם הָעִיקָרִי שֶׁל יַם הַמֶלַח. אַחְרָאִים נוֹסָפִים לִירִידַת מִפְלַס הַמַיִם הַם מִפְעֲלֵי יַם הַמֶלַח הַיִשְׂרְאֵלִיִים וְהַיַרְדְנִיִים.

© אופק – מטח

  • הַתֵיאוּר בִּפְסוּקִים כד-כה הוּא הַהֶסְבֵּר הַמִקְרָאִי לָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ נוֹצַר יַם הַמֶלַח. כֵּיצַד נוֹצַר אֵזוֹר יַם הַמֶלַח לְפִי הַפְּסוּקִים? וְכֵיצַד הוּא נוֹצַר לְפִי הַקֶטַע שֶׁקְרָאתֶם, הַמְבוּסָס עַל מֵידָע מַדָעִי?

     

מערות בהר סדום
הַר סְדוֹם הוּא תוֹפָעָה יִיחוּדִית – הַר מֶלַח שֶׁאוֹרְכּוֹ 11 קִילוֹמֶטְרִים וְרוֹחְבּוֹ עַד 2 קִילוֹמֶטְרִים....
מערות בהר סדום
"וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר, וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו." (פסוק ל)

פיר במערת מלח בהר סדום, מדבר יהודה, ישראל. צילום: Ester Inbar, מתוך ויקישיתוף

הַר סְדוֹם הוּא תוֹפָעָה יִיחוּדִית – הַר מֶלַח שֶׁאוֹרְכּוֹ 11 קִילוֹמֶטְרִים וְרוֹחְבּוֹ עַד 2 קִילוֹמֶטְרִים. פִּסְגָתוֹ מִתְנַשֵׂאת כְּ-250 מֶטְרִים מֵעַל יַם הַמֶלַח. מְעָרוֹת רַבּוֹת נוֹצְרוּ בּוֹ בְּעִקְבוֹת הַהֶרְכֵּב הַמְיוּחָד שֶׁל הַסֶלַע.
מְעָרַת מִלֶחֶ"ם הִיא מְעָרָה בְּהַר סְדוֹם הַנִקְרֵאת עַל שֵׁם "הַמֶרְכָּז לְחֵקֶר מְעָרוֹת" בְּיִשְׂרָאֵל. פרופ' עָמוֹס פְרומְקִין, מְנַהֵל מִלֶחֶ"ם, הוּא שֶׁגִילָה אֶת הַמְעָרָה, שֶׁהִיא מִמְעָרוֹת הַמֶלַח הָאֲרוּכּוֹת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – 2,105 מֶטְרִים.

  • בַּפָּסוּק מְסוּפָּר שֶׁלְאַחַר שֶׁאֱלוֹהִים הָפַךְ אֶת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, לוֹט מָצָא מַחֲסֶה בְּאַחַת הַמְעָרוֹת בָּאֵזוֹר. נַסוּ לְשַׁעֵר מַדוּעַ יֵשׁ כָּל כָּךָ הַרְבַּה מְעָרוֹת סְבִיב יַם הַמֶלַח. אַתֶם יְכוֹלִים לְהֵיעָזֵר בכתבה הזאת.

שער העיר
שַׁעַר הָעִיר הָיָה מֶרְכַּז הַחַיִים שֶׁל הָעִיר הַמִקְרָאִית. הַשַׁעַר לֹא הָיָה רַק פֶּתַח בְּחוֹמַת הָעִיר...
שער העיר
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם..." (פסוק א)

שער העיר בתל באר שבע, המחשה כיצד נראה שער עיר בתקופת הברזל. צילום: רעות פוקס.

שַׁעַר הָעִיר הָיָה מֶרְכַּז הַחַיִים שֶׁל הָעִיר הַמִקְרָאִית. הַשַׁעַר לֹא הָיָה רַק פֶּתַח בְּחוֹמַת הָעִיר שֶׁנוֹעַד לְאַפְשֵׁר כְּנִיסָה אֶל הֵעִיר, אֶלָא מִבְנֶה גָדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ הַרְבַּה שִׁימוּשִׁים. בַּחֲדָרָיו נִיהֲלוּ אֶת הַמִשְׁפָּט, אֶת הַמִסְחָר וְאֶת מוֹסָדוֹת הַשִׁלְטוֹן הַמְקוֹמִי. מִי שֶׁחִיפֵּשׂ אֶת זְקָנִי הָעִיר וְאֶת הַמַנְהִיגִים הַמְקוֹמִיִים, מָצָא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשַׁעַר, שֵׁם הַם קִיְימוּ טְקָסִים וְחָתְמוּ עַל הֶסְכֵּמִים.

  • מַדוּעַ יָשַׁב לוֹט בְּשַׁעַר הָעִיר? לְפִי דַעְתְכֶם, מָה הוּא עָשָׂה שָׁם?

אירוח בתקופת המקרא
  הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כְּלוֹמַר אֵירוּחַ בִּנְדִיבוּת שֶׁל אָדָם זָר שֶׁהִזְדַמֵן לַמָקוֹם, הִיא עֵרֶךְ חָשׁוּב בְּתַרְבּוּיוֹת...
אירוח בתקופת המקרא
"...וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ." (פסוק ג)

רחיצת רגלים לאורח. צילום: Gino Santa Maria/shutterstock.com

ילדים רוחצים ידיים ליד באר בפרק נאות קדומים. בעבר נהגו לרחוץ ידיים ורגליים לאורחים שבאו מדרך רחוקה. צילום: פארק נאות קדומים

 

הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כְּלוֹמַר אֵירוּחַ בִּנְדִיבוּת שֶׁל אָדָם זָר שֶׁהִזְדַמֵן לַמָקוֹם, הִיא עֵרֶךְ חָשׁוּב בְּתַרְבּוּיוֹת שׁוֹנוֹת.
אַבְרָהָם הוּא הַדְמוּת הַמִקְרָאִית הַמְזוֹהָה בְּיוֹתֵר עִם הַכְנָסַת אוֹרְחִים: בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק יח הוּא מְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל שְׁלוֹשֶׁת הַמַלְאָכִים וּמְכַבֵּד אוֹתָם בְּמַאֲכָלִים וּבְמַשְׁקֶה.

 

להמשך קריאה

בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ לוֹט פּוֹגֵשׁ אֶת הָאֲנָשִׁים (מַלְאָכִים) בַּשַׁעַר הָעִיר וּמְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַמַלְאָכִים אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיָלוּנוּ בָּרְחוֹב, אַךְ לוֹט מִתְעַקֵשׁ שֶׁיָבוֹאוּ לִישׁוֹן בְּבֵיתוֹ וּמֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי אַנְשֵׁי סְדוֹם.

  • עַל פִּי פְּסוּקִים א-ג, מָה עוֹשֶׂה לוֹט כְּדֵי לְאָרֵחַ יָפֶה אֶת אוֹרְחָיו?
סדום ועמורה בחרוזים
הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים אֶת סִיפּוּר הֲפִיכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, וְדָנִי קֶרְמָן מְאַיֵיר אֶת הַסִיפּוּר.
סדום ועמורה בחרוזים
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים..." (פסוק יא)

הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים אֶת סִיפּוּר הֲפִיכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, וְדָנִי קֶרְמָן מְאַיֵיר אֶת הַסִיפּוּר.

  • הַקְשִׁיבוּ לַסִיפּוּר וְהוֹסִיפוּ לוֹ עוֹד מִשְׁפָּט אוֹ שְׁנַיִים בַּחֲרוּזִים.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – סדום ועמורה, הגר וישמעאל ועקידת יצחק/ כאן חינוכית, 2013

מאה בתנ"ך
הַפֶּרֶק בַּסִדְרָה 100 בְּתַנַ"ךְ מַעֲלֶה אֶת הַשְׁאֵלָה, מַדוּעַ נֶאֱסַר עַל לוֹט וְעַל מִשְׁפַּחְתוֹ לְהַבִּיט לְאָחוֹר....
מאה בתנ"ך
"...הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר..." (פסוק יז)

הַפֶּרֶק בַּסִדְרָה 100 בְּתַנַ"ךְ מַעֲלֶה אֶת הַשְׁאֵלָה, מַדוּעַ נֶאֱסַר עַל לוֹט וְעַל מִשְׁפַּחְתוֹ לְהַבִּיט לְאָחוֹר. הַפֶּרֶק מַצִיג קַוֵוי דִמְיוֹן בֵּין לִיאוֹרָה, הַמוֹרָה לְתַנַ"ךְ שֶׁל הַכִּיתָה, שֶׁנֶאֱלֶצֶת לַעֲזוֹב אֶת כִּיתָתָה, לְבֵין אֵשֶׁת לוֹט שֶׁנִדְרְשָׁה לֹא לְהַבִּיט לְאָחוֹר.

  • לְפִי דַעְתְכֶם, מַדוּעַ אֵשֶׁת לוֹט הִבִּיטָה לְאָחוֹר? הַאִם עָשְׂתָה זֹאת מִפַּחַד? הַאִם מֵרִשְׁעוּת? אוֹ דַוְוקָא מִכַּוָונוֹת טוֹבוֹת וְאִימָהִיוֹת וּמֵחוֹסֶר יְכוֹלֶת לְוַותֵר עַל הֶעָבָר?

קרדיט: באדיבות ערוץ לוגי