סגור תצוגת כיתה
הפרק

המלחמה ברבת עמון

פסוקים כו-לא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פרק יב מסתיים בחזרה מפתיעה במקצת לסיפור המלחמה ברבת עמון. בהזמנת יואב, דוד עוזב את ארמונו שבירושלים, כובש את רבת עמון ונוהג באנשיה באכזריות רבה. בניגוד לתחילת המלחמה, שבמהלכה ישב דוד בארמון המלך ולא לחם עם העם (וכך פגש את בת שבע), כעת דוד מתייצב במערכה וכובש את רבת עמון בעזרת יואב. בשיעור נשווה בין תיאור הסיפור בשמואל ב לתיאורו בדברי הימים. ונקדיש זמן לסיכום הלימוד על דוד המלך בספר שמואל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – עיון במהדורת החדשות של ירושלים הקדומה:
נצלם לתלמידים את הכתבות העוסקות במלחמות דוד ברבת עמון מתוך גיליון של 'דברי הימים' (ראו עזר הוראה: דברי הימים, חדשות העבר). ונבקש מכמה תלמידים לקרוא את הכתבות האלו בקול דרמטי, כמו כתבים צבאיים. לאחר מכן נבקש מן התלמידים לכתוב שני אירועים שעליהם למדו מתוך הקריאה בכתבה.

אפשרות שנייה – ציור:
לקראת סיכום לימוד פרקי דוד נבקש מן התלמידים לבחור פרק או סיפור על דוד שזכור להם ולצייר אותו בקומיקס או ללוות את הרגשות הבאים לידי ביטוי בסיפור ברגשונים (אימוג'ים).
שאלה לפתיחה: היום נלמד על מלחמת דוד ברבת עמון.

  • מה הקשר בין המלחמה הזאת לסיפור דוד ובת שבע?

הזמנה לקריאה

נקרא תחילה את סיפור המסגרת שמקדים את סיפור דוד ובת שבע – שמואל ב פרק יא פסוק א:
"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם".
לאחר מכן נקרא את פסוקים כו-לא.

הבנה ומיומנות:
נטיל על התלמידים את משימת הכתיבה הזאת:
דוד המלך קיבל זה עתה את מכתבו של יואב בן צרויה מן המערכה. כתבו מכתב תשובה בשם דוד המלך. המכתב צריך לכלול מענה לשאלות אלה:

  • מהן החדשות שיואב שולח לדוד?
  • מה הוא מזמין אותו לעשות?
  • כיצד המערכה על רבת עמון מסתיימת?
  • מדוע לדעתכם יואב קורא לדוד לבוא לרבת עמון?

העמקה:
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). התלמידים יעמיקו במהותו של סיפור המסגרת על המלחמה בעמון ובהבדלים שבין הצגת הסיפור בספרים אלה: בספר שמואל בין תחילת המלחמה לסופה מופיע בפירוט רב חטא דוד ובת שבע, הרג אוריה ותוכחת נתן הנביא. לעומת זאת, בספר דברי הימים מתוארת רק המלחמה בעמון וניצחונו של דוד, וסיפור החטא כלל אינו מופיע. אנו נראה, בעזרת פירושו של רש"י, שמגמת ספר דברי הימים היא הצגה חיובית מאוד של מלכות בית דוד, ולכן נעדר משם סיפור החטא.
המלבי"ם (מופיע בדף העבודה) מצביע על קשר סיבתי בין סיפור המסגרת לנפילתו של דוד בחטא בת שבע. הישארותו של מלך ישראל בארמון הנוח, בעוד עם ישראל נאבקים בשדה הקרב – יש בה טעם לפגם. ובין השאר התנהלות קלוקלת זו גלגלה את הדברים לכדי חטא חמור ביותר. המלבי"ם אינו רואה בהרג אוריה רק ניאוף הנובע מאינטרס אישי בלבד, אלא לתפיסתו המעשה מייצג ניתוק בין דוד המלך שבארמון לעם שבשטח. מכאן ואילך סיפורו של דוד מידרדר והולך: הפרקים הבאים מגוללים את התגשמות העונשים שניבא נתן לדוד ואת המכות הקשות שנחתו על דוד ועל ביתו. אנו חותמים את הלימוד בפרקי דוד בנקודה זו.

מבט לחיים

נשוחח עם התלמידים על נסיבות שגורמות לדברים לא טובים לקרות: התלמידים יתחלקו לזוגות ויענו יחד על השאלות האלה בשיתוף אישי:

  • נסו להיזכר בדבר לא טוב שקרה לכם.
  • מה גרם לכך?
  • מה הייתה השתלשלות הדברים עד למקרה? – נסו לרשום מעין לוח זמנים של ההתרחשות.
  • האם יכולתם לצפות שלשם ההתרחשות תוביל?
  • לו הייתם חוזרים לנקודה ההיא בזמן, מה הייתם עושים אחרת?
  • אתם יכולים לספר על אדם אחר שדבר כזה קרה לו ואיך הוא התמודד עם זה?

זוהי הזדמנות טובה למשימת הערכה חלופית. נחלק את הכיתה לזוגות או לקבוצות. כל קבוצה תבחר סיפור על דוד המלך מתוך הפרקים שנלמדו. על התלמידים לסכם את הסיפור לשאר הכיתה בעזרת סרטון או סדרת תמונות או הצגה או כתבה לעיתון (בסגנון 'דברי הימים', שקראנו בתחילת השיעור). בסיכום יש להביא לידי ביטוי אומנותי את המסרים העולים מהסיפור ואת הדיונים שנערכו בכיתה. אפשר להיעזר במחוון לעבודת סיכום – פרקי דוד (ראו גם בממערך השיעור).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המלחמה בעמון כסיפור המסגרת לחטא דוד ובת שבע. לאחר מכן התמקדנו בסיכום פרקי דוד שלמדנו.
מיומנויות: איתור מידע וארגונו, כתיבה יוצרת המביעה הבנה, קריאה והסבר של פרשני מקרא והשוואה בין מקבילות מקראיות.
מתודות: עיון ב'עיתון' מן העבר, כתיבה יוצרת, שרטוט גרף של פרקי דוד והערכה חלופית יצירתית לסיכום החומר הנלמד.

אפשר עוד...
  • דוד כובש את רבת עמון ונוהג ביד ברזל בבני העיר. בביאור הרב שטיינזלץ לפרק אפשר להבין את פעולותיו של דוד ברבת עמון שבהן לא נגענו.
  • במאמרו של הרב אמנון בזק, 'סיומה של מלחמת עמון', מתוך אתר תנ"ך הרצוג אפשר להוסיף ולהעמיק במלחמת עמון כמסגרת לסיפור בת שבע.
  • ובמאמרו של דוד מנחם 'הוא אינו חנון, חָנוּן' מתוך אתר 929 יש תזכורת לתחילת המלחמה הקשה בעמון, והסבר חלקי לתגובתו האכזרית של דוד כלפי בני עמון בפרק שלנו.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דברי הימים, חדשות העבר
לגיליון 'דברי הימים, חדשות העבר' על מלחמות דוד ברבת עמון
דפי עבודה והעשרה לשיעור
יצר הרע
אמר רבי יצחק: יִצְרוֹ של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום, שנאמר: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת...
יצר הרע
"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ, וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו."
(פסוק ד)

shutterstock.com

אמר רבי יצחק: יִצְרוֹ של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום, שנאמר: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו, ה).
אמר רבא: יצר הרע בתחלה קראו 'הלך' ואחר כך קראו 'אורח' ולבסוף קראו 'איש', שנאמר: "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ" (שמואל ב יב, ד), וכתוב "וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו".

(עיבוד. על פי: עין יעקב מאת שמואל צבי גליק, סוכה ה, ח)

להמשך קריאה

הכינוי של אורחו של האיש העשיר משתנה במהלך הפסוק, והמדרש מציע לכך הסבר מעניין: יצר הרע משתלט על האדם בהדרגתיות כמו "הלך", אחר כך הוא הופך ל"אורח" אצל האדם ולבסוף משתלט עליו כליל והופך ל"איש" – בעל הבית.

  • כיצד המדרש מסביר את השינוי ההדרגתי בכינוי במהלך הפסוק? וכיצד אתם מסבירים את הכינוי השונה באותו פסוק?
גט כריתות
"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע", רבי אומר: משונה רעה זו מכל רעוֹת שבתורה....
גט כריתות
"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ט)

shutterstock.com

"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע", רבי אומר: משונה רעה זו מכל רעוֹת שבתורה. שכל רעוֹת שבתורה כתוב בהן "ויעש" וכאן כתוב "לעשות", שביקש לעשות ולא עשה… שמואל מר נחמני אמר רב יונתן: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, כפי שנאמר :"וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" (שמואל א יז, יח).
מה פירוש "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח"? אמר רב יוסף: דברים המעורבים בינו לבינה, כלומר את הקידושין, שהם הדבר הגורם לקשר הנישואים. ואיך ייקח? על ידי מתן גט.

(עיבוד. על פי: עין יעקב מאת שמואל צבי גליק, שבת ה, ח)

  • לפי המדרש, מה התבקש כל לוחם בצבא לעשות לפני שיצא למלחמה? הסבירו מדוע פרט זה משמעותי לזיכויו של דוד ממעשה ניאוף.
נגד השמש
נתן הנביא חושף את מה שדוד ביקש במאמץ רב להסתיר. "נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" – לעיני השמש,...
נגד השמש
"כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק יב)

בסתר ולנגד השמש. shutterstock.com

נתן הנביא חושף את מה שדוד ביקש במאמץ רב להסתיר. "נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" – לעיני השמש, כך אומר הנביא ומתכוון כי דינו של דוד ימוצה לעיני כול. עונשו השני ברשימה, לקיחת נָשָׁיו ונתינתן לאחרים, תואם לחטא של דוד – לקיחת אשת אוריה להיות לו לאישה.
בהקשר אחר ובתקופה אחרת לגמרי, מיוחס לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס המשפט: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר", השקיפות מטהרת את השירות הציבורי ומרחיקה אותו מהשחיתות.

  • בשמואל ב, טז פסוקים כ-כב מתגשמת נבואתו של נתן. הסבירו כיצד.
  • איזה ביטוי נוסף בעברית גלום בפסוקים אלו? (רמז: קשור בנותן העצה)
אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי
עבדיו של דוד מתפלאים על התנהגותו. דווקא לאחר מות הילד הוא חזר לאכול. תשובתו השקולה...
אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי
"וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם, הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד, אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי."
(פסוק כג)

איור: מיכל בן חמו

עבדיו של דוד מתפלאים על התנהגותו. דווקא לאחר מות הילד הוא חזר לאכול.
תשובתו השקולה בנוגע לבנו המת מבטאת גם ריחוק רגשי וגם השלמה קורעת לב עם הגורל.

  • בשמואל ב פרק יט פסוקים א-ב מתוארת תגובתו של דוד למות בנו אבשלום. אילו פנים בדמותו של דוד באים לידי ביטוי בתגובותיו השונות לשני המקרים?
שעת סיפור
הצייר הנודע רמברנדט הרבה לצייר נושאים תנ"כיים. ביצירותיו העניק לסיפורי התנ"ך ולדמויות המופיעות בהם אֱנוֹשִׁיוּת,...
שעת סיפור
"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו."
(פסוק ד)

רמברנדט, נתן ודוד, 1653, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן

הצייר הנודע רמברנדט הרבה לצייר נושאים תנ"כיים. ביצירותיו העניק לסיפורי התנ"ך ולדמויות המופיעות בהם אֱנוֹשִׁיוּת, ובאמצעות זאת הצליח לגעת בלב הצופים.
ברישום זה לכד רמברנדט רגע אחד בפרשה. כוחו של דוד המלך נראה רב: הכתר על ראשו, החרב בידו, תנוחת ההסבה שלו על הכורסה. הוא מקשיב בריכוז למשל כבשת הרש, ואינו מודע לכך שהמילים שבפיו של נתן הנביא עומדות לחשוף את מעשיו הקשים, המסתתרים מאחורי חזותו האצילית.

  • ביצירה נתן משתמש בשפת גוף כדי ללכוד את תשומת ליבו של דוד.
    חזרו לפסוקים בתחילת הפרק. לדעתכם, איזה פרט במשל הוא שלוכד את דוד וגורם לו להיות מעורב רגשית, ככתוב: "וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד"?
כבשת הרש / משה שמיר
  משה שמיר היה סופר, מחזאי, מבקר ספרות, איש ציבור ישראלי וגם חבר כנסת מטעם...
כבשת הרש / משה שמיר
"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו (בְּעֵינָיו) אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה, וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ט)

עטיפת הספר: משה שמיר, "כבשת הרש", מהדורה מיוחדת לשנת היובל, הוצאת עם עובד, ‏1998. © כל הזכויות שמורות.

 

משה שמיר היה סופר, מחזאי, מבקר ספרות, איש ציבור ישראלי וגם חבר כנסת מטעם הליכוד. בשנת 1956 כתב את הרומן ההיסטורי "כבשת הרש".
האירועים מתוארים כיומן שכותב אוריה החיתי בלילות האחרונים לחייו. היומן מסתיים בדברים של חברו, שמספר את שהתרחש אחרי מותו.
הבחירה לספר את הסיפור דווקא מנקודת מבטו של החייל, מאפשרת לנו להתבונן בדמותו של דוד מהצד, והדמות שעולה מתוך יומנו של אוריה אינה מחמיאה כלל.

מבוסס על: מיכל שוורץ, "זה אופייה של מנהיגות", אתר מיזם 929

  • בחרו דמות ראשית או משנית המעורבת בפרשת דוד ובת שבע, וברוח סִפְרוֹ של משה שמיר, כתבו פסקה או שתיים המתארות את ההתרחשויות מנקודת מבטה.
רבת בני עמון
רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין בני ישראל...
רבת בני עמון
"וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה."
(פסוק כו)

מפת הסהר הפורה. Amirki, Levant_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין
בני ישראל פרצו במהלך השנים מלחמות רבות.
בספר שמואל א פרק יא למדנו שהמעשה הראשון של שאול כמלך ישראל היה לצאת להילחם בנחש העמוני, מלך בני עמון, שאיים על השבטים שישבו ממזרח לירדן.

להמשך קריאה

מלחמות דוד בעמונים היו המשך למלחמות שהיו בימי השופטים ובימי שאול
בין שני העמים. ממלכת עמון הקדומה נמצאת במרכז ממלכת ירדן של ימינו. בירת ממלכת ירדן היא גם היום העיר רבת עמון, ובערבית: עמאן. גם הממלכות
הקדומות מואב ואדום נמצאות בשטח ממלכת ירדן של ימינו. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ממלכת ירדן לבין מדינת ישראל, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסי שלום ושכנות טובה.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 103. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • בפרק יא פסוק א נוצרת הנגדה בין דוד היושב בירושלים ובין צבאו הלוחם בעמון. מה משתנה בפרק יב פסוק כט?
עיר המלוכה ועיר המים
לפי פירוש עולם התנ"ך, "עיר המלוכה" הוא שם כללי המתייחס לכל אזורי העיר. יואב כבש...
עיר המלוכה ועיר המים
"וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה... וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה גַּם לָכַדְתִּי אֶת עִיר הַמָּיִם."
(פסוקים כו-כז)

מוזיאון הארכיאולוגיה בעמאן, המוזיאון הוקם במקום בו שכנה רבת עמון ההיסטורית. צילום: Jean Housen, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

לפי פירוש עולם התנ"ך, "עיר המלוכה" הוא שם כללי המתייחס לכל אזורי העיר. יואב כבש את העיר, ודוד השלים את המלאכה.
ביאור שטיינזלץ מפרט:
עיר המלוכה – מתחם בית המלך שהיה קריה בפני עצמה.
עִיר הַמָּיִם – הרובע שבו מקורות המים של העיר.

  • כיצד אתם מבינים את דברי יואב לדוד בפסוק כח? האם הם תואמים לביאור שטיינזלץ לפסוק?
חוק גזל
  בן מוות – ראוי לעונש מוות. בחוק הישראלי אין ולא היה עונש מוות על...
חוק גזל
"וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת. וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם, עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל."
(פסוקים ה-ו)

רועה נושא כבשה. פסלון חרס מן העיר גרסו במסופוטמיה, המאה ה-17 לפנה"ס. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

 

בן מוות – ראוי לעונש מוות. בחוק הישראלי אין ולא היה עונש מוות על גזל. דברי דוד נבעו מרוגזו על כך שהכבשה שנגזלה הייתה יחידה לבעליה ואהובה עליו מאוד, בעוד שלגוזֵל היה מקנה רב.
אַרְבַּעְתָּיִם – פי ארבעה. בהתאם לחוק המקראי הנוגע לתשלום פיצוי (החוק מובא בספר שמות פרק כא, לז), דוד קובע את גובה הפיצויים שחייב העשיר לעני. דוד ישלם על חטאו כמידה הזו, ויאבד ארבעה מבניו בפרקים הבאים: התינוק שנולד בפרק יב, אמנון, אבשלום ואדוניהו.

עיבוד. על פי: שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב', 1996, עמ' 120. © הוצאת ספרים עם עובד.

  • נתן מנצל את העובדה שמלכים שמשו גם כשופטים, ומציג לפני דוד מקרה משפטי שיכול היה להתרחש במציאות. תגובתו של דוד מעידה על מעורבות אישית בסיפור ועל היכרות עם החוק. הוכיחו טענה זו על בסיס פסוקים ה-ו.
הפה של החרב
  חֶרֶב – כלי נשק ששימש ככלי עיקרי לקרב פנים אל פנים. יש שני סוגי...
הפה של החרב
"...אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן. וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם..."
(פסוקים ט-י)

חרב מגל, תקופת הברונזה, צילום:.shutterstock.com

חרב פפיות מתקופת הברונזה,צילום: Dbachmann, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

חֶרֶב – כלי נשק ששימש ככלי עיקרי לקרב פנים אל פנים. יש שני סוגי חרבות: חרבות עם להב ישר וחד דמוי סכין (חרב פִּיפִיּוֹת – ששני הצדדים של להב החרב חדים) וחרבות עם להב מקומר (הצד החד היה הצד המקומר, החיצוני, של החרב). מבנה החרב התפתח לאורך התקופות בד בבד עם ההתפתחות של יכולת עיבוד המתכות.
בדברי דוד "כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב" (פרק יא, כה) מתואר אוריה כקורבן מקרי של המלחמה, ואילו החרב מואנשת ומתוארת כאילו היא בעלת תאוות ההֶרֶג.

  • התבוננו בתמונות החרבות מתקופות שונות בהיסטוריה. מדוע לדעתכם החלק החד של החרב מכונה "פֶּה"?
התנ"ך בקומיקס - כבשת הרש
לעשיר אחד יש הרבה מאוד צאן ובקר, ולשכנו העני יש רק כבשה אחת קטנה. מה...
התנ"ך בקומיקס - כבשת הרש
"וַיִּשְׁלַח ה' אֶת נָתָן אֶל דָּוִד, וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ."
(פסוק א)

לעשיר אחד יש הרבה מאוד צאן ובקר, ולשכנו העני יש רק כבשה אחת קטנה.
מה קורה כאשר מגיע אורח לביקור בבית העשיר?

  • התמקדו בסרטון בחלק של המשל. איזה רעיון העולה מהפסוקים מודגש בחלק זה? שערו מדוע.

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – כבשת הרש / mikranetComics, 2011

929 אנימציה
חטא דוד עם בת שבע המסופר בפרק יא הוא נקודת מִפְנֶה בחייו של דוד –...
929 אנימציה
"כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת."
(פסוק יא)

חטא דוד עם בת שבע המסופר בפרק יא הוא נקודת מִפְנֶה בחייו של דוד – ממלך מצליח, מקים הממלכה המאוחדת, למלך שעובר משבר אחר משבר.

  • דוד גזר את דינו של האיש העשיר במשל: "יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם", ובכך את עונשו שלו. מה הם ארבעת העונשים של דוד?

קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו / 929 תנך ביחד, 2016