סגור תצוגת כיתה
הפרק

השופך דם פוגע בצלם אלוהים

בראשית ט, ו; שמות כ, יב; דברים כא, כב-כג

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק בקדושת חיי האדם הנובעת מכך שהאדם נברא בצלם אלוהים, כלומר הוא בעל דמיון מסוים לאלוהים. דמיון זה מעניק לו ערך מיוחד ומבדיל בינו ובין שאר הנבראים. נדון במצוות הנגזרות מרעיון זה: איסור רצח והחובה לקבורה ראויה של המת. לאחר מכן נבחן את ייחודה של הגישה המקראית – היוצרת שוויון בין בני האדם שנבראו כולם בצלם אלוהים – לעומת גישות אחרות שרווחו במזרח הקדום שבהן קיימת ענישת תמורה שבה החוק מאפשר להעניש אדם על רצח שעשה אדם אחר.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ישעיהו ליבוביץ':
נקרא עם התלמידים קטע מתוך מאמר של ישעיהו ליבוביץ'.
נשאל את התלמידים:

  • איזה ערך מקדש פרופ' ליבוביץ' בדבריו אלו? (קדושת החיים – שוויון בין חיי אדם אחד לחיי אדם אחר)
  • האם אתם מסכימים עם תפיסתו זו?
  • למי יש סמכות להחליט אם האחד יחיה והאחר ימות? מה עושים במצבים שהדילמה הזאת עולה על פני השטח? (אצל ליבוביץ' התשובה לדילמה זו היא שבמקרה ששני אנשים נזקקים לאותה כליה, הרופא יתרום אותה למי שהגיע אליו ראשון, כי אי אפשר שאדם יכריע מי צריך אותה יותר)

אפשרות שנייה – משפט אייכמן:
נצפה עם התלמידים ברגע מתן גזר הדין לאדולף אייכמן.
נשאל את התלמידים:

  • מה יוצא דופן בפסק הדין הזה? (אייכמן הוא היחיד שהוצא להורג במדינת ישראל לאורך כל ההיסטוריה שלה)
  • מדוע נמנעים במדינת ישראל ממתן עונש מוות בתדירות גבוהה יותר?
  • על איזה ערך מתבססת התפיסה שלפיה צריך להימנע מעונש כזה?
  • מדוע את אייכמן החליטו בכל זאת להוציא להורג?

מתוך נושא זה נוכל לצאת לשיחה כללית בנוגע לעונש מוות במשפט המודרני, האם הוא לגיטימי או לא ומדוע.

הזמנה לקריאה

נפתח בשאלה – איפה מופיע דינו של רוצח בפעם הראשונה בתנ"ך?
נשמע כמה ניחושים ונקרין על הלוח את פסוק ו בבראשית פרק ט:
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
נציין שחוק זה, הקובע את עונשו של הרוצח, ניתן לנח ולבניו לאחר המבול. נשאל את התלמידים:

  • היכן כתוב במקרא בפעם הראשונה שאדם נברא בצלם? (בסיפור הבריאה, בראשית פרק א פסוק כו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'")
  • איזו תקבולת מופיעה בחלק הראשון של הפסוק? (כיאסטית מנוגדת)

נוכל להקרין על הלוח את הפסוק בצורת תקבולת.
נסביר: מובא כאן חוק שמנוסח במבנה של מקרה (בשורה העליונה) ודין (בשורה התחתונה).
הכיאזמוס מקביל בין החטא לעונש.
בעקבות חלקו השני של הפסוק נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות המילה "צֶלֶם"?

נקרין על הלוח את ההגדרה הרלוונטית לשיעור מתוך המילון הווירטואלי 'מילוג'.
נשאל את התלמידים:

  • אם כך, מה פירוש החלק השני של הפסוק "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"? (בדמות אלוהים, בצורת אלוהים)
  • מה לדעתכם הוא 'צלם אלוהים' שבאדם – השכל, הבחירה החופשית, היצירה?

נקרין על הלוח שתי פרשנויות מסורתיות.
נדון בקצרה באפשרויות ונזמין את התלמידים להציע רעיונות משלהם.
נקרא בבראשית פרק ח פסוקים כ-כא ונשאל את התלמידים:

  • מה הדבר הראשון שנח עושה לאחר שהוא יוצא מן התיבה? (מעלה קורבנות, ואלוהים מתיר לנח לאכול מהחיות)
  • מהי התובנה שאלוהים מגיע אליה בפסוק כא? (יצר האדם רע מנעוריו)
  • בעקבות פסוקים אלה שערו: מדוע אלוהים מחליט דווקא ברגע הזה לתת לנח את האיסור על שפיכת דם האדם? (להבדיל את דם האדם מדם החיות – לאחר שאלוהים התיר לנח לאכול חיות ולשפוך את דמם, הוא הבהיר שחיות מותר ואילו בני אדם אסור. הוא רצה לרסן את הנטייה הטבעית של בני האדם לעשות רע – במקרה זה, לרצוח)

נציין שההנחיה הניתנת בבראשית ט היא הנחיה כללית ולפיה כל רוצח מוכרח לשלם על מעשהו בדמו שלו. נשאל את התלמידים:

  • האם החוק הזה תקף תמיד?
  • האם תוכלו לחשוב על מצבים במקרא שבהם העונש על רצח אינו דווקא שפיכת דמו של הרוצח? (למשל רצח בשוגג לעומת רצח בכוונה תחילה)

בחברות מודרניות אין מרבים להעניש רוצחים בעונש מוות ויש מדינות רבות שאין בהן עונש מוות כלל. נשאל את התלמידים:

  • האם ההימנעות מעונש מוות בימינו תורמת לעליית ערכם של חיי אדם או לירידתו?

נציין שהאמירה המוחלטת בפסוק היא יותר כלל יסוד מחוק מעשי, ונשאל:

  • איזה ערך מבקש כלל היסוד הזה להדגיש? (ערך חיי אדם, שיש בהם קדושה מעצם בריאתו של האדם בצלם אלוהים)
  • חשבו: מתי הופך הסבר זה לאיסור מפורש ונהיה לחוק של ממש? ("לֹא תִרְצָח" – עשרת הדיברות, שמות פרק כ פסוק יב)

נחזור למליאה ונשמע את התשובות. נקרין על הלוח את פסוקים כב וכג בדברים פרק כא:
"וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל-עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
נשאל את התלמידים:

  • במה עוסקים פסוקים אלה? (מה עושים לרוצח שהומת לאחר מותו)
  • מה אסור לעשות לפי הפסוקים האלה? (להשאיר אותו בלילה על העץ)
  • מה צריך לעשות עם הגופה לאחר התלייה? (לקבור אותה באותו יום)
  • מה הקשר בין החובה הזאת לבין "קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי"? מדוע יש לחוס על כבודו של פושע, ואיך זה קשור לאלוהים? (ביזוי המת פירושו ביזוי האל, כי המת נברא בצלם אלוהים)

נציין שיש פרשנים שהרחיבו רעיון זה וסברו שכאשר משאירים מת תלוי משאירים חלק מאלוהים תלוי על העץ, ומובן שזה מבזה אותו.
נשאל את התלמידים:

  • בהמשך לדיון על הרעיון של 'צלם אלוהים' – מהו צלם אלוהים שבאדם לפי מקור זה? (הגוף שלו)
  • מה מיוחד באיסור זה ומה הוא מוסיף לנו על משמעותו של צלם אלוהים? (צלם אלוהים נשמר באדם גם לאחר מותו. לכן יש להביא את גופו לקבורה ראויה ומכובדת גם אם מדובר בפושע מורשע, כיוון שאין לפגוע בכבוד אלוהים)

נדגיש שעקרון צלם אלוהים שבאדם בא כאן לידי ביטוי ביתר שאת, כיוון שהוא מדגיש שמדובר בכל אדם באשר הוא אדם. גם הפושע הנורא ביותר נברא בצלם אלוהים, וגם את גופתו אסור להשחית או לבזות, על אף המעשה הנורא שעשה.

ומה יגידו השכנים?
לא רק שמהתפיסה המקראית שלפיה כל אדם נברא בצלם אלוהים נגזרים איסור רצח ומצוות קבורה מכבדת למת, אלא יש לה משמעויות נוספות – התפיסה ייחודית מאוד בתוך ההקשר ההיסטורי ונבדלת מן המנהגים שהיו מקובלים בקרב עמי האזור. נחלק לתלמידים דף על רעיון זה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסביר: תפיסת העולם שלפיה "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" מובילה לשוויון בין בני האדם בנוגע לקדושת החיים בשתי דרכים:

  • מניעה של המרת חיים של אדם אחד בחיים של אחר – כי אדם אחד אינו יכול לשלם מחיר של מעשה לא מוסרי שעשה אדם אחר.
  • מניעת מצב שבו יעדיפו לקחת חיים של מי שלכאורה שווים פחות: אי אפשר להרוג עבד במקום להרוג את אדונו, כיוון שחיי העבד שווים בדיוק לחיי האדון.

נסכם בקריאת סיום המאמר של ליבוביץ' במליאה.
נסביר שלמעשה, בתפיסת עולם זו המקרא מניח תשתית רעיונית להומניזם ולשוויון ערך האדם, שממנו נגזרות זכויות אדם. כל אפליה בין דם לדם היא פסולה, כי כולנו נבראנו בצלם אלוהים.

מבט לחיים

נבחן את רעיון ערך החיים וקדושתם בדיון בנושא המתת החסד.
נקרא יחד כתבה מתוך אתר ynet על המתת חסד (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נתמקד בבקשתה של האישה למות בכבוד, ובכך שבידיו של הבעל סרטון שבו היא מצהירה בדעה צלולה על רצונה למות ונשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם במדינות רבות החוק אוסר המתת חסד?
  • האם לאדם אחד יש סמכות לסיים ביודעין את חייו של אדם אחר?
  • האם המתה כזו יכולה להיחשב לרצח בכוונה תחילה?
  • האם המתת חסד פוגעת בקדושת החיים או דווקא שומרת על קדושת החיים?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על ערך קדושת החיים ועל ערך חיי האדם, הנגזרים מבריאת האדם בצלם אלוהים וראינו כיצד רעיון זה מוביל לאיסור רצח ולשמירה על כבוד המת.
מיומנויות: השווינו בין מנהג ישראל למנהגי המזרח הקדום וראינו כיצד החקיקה המקראית שונה בתפיסת עולמה מהמקובל בעמי האזור.
מתודות: קראנו שיר או צפינו בסרטון על אחד מרעיונות השיעור.

אפשר עוד...

מאמרם של אבי ורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב ואילה פז 'נקמת הדם השפוך' המרחיב על השאלה כיצד מכפרים על דם שנשפך ומקשר את הרעיון לפרשת עגלה ערופה, מתוך אתר מקראנט

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ישעיהו ליבוביץ', בין מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז, עמוד 286
"רופא דגול הציג לפנינו בעיה שנתעוררה לפני שנים אחדות, בשעת מחסור בכליות מלאכותיות להצלת חייהם...
ישעיהו ליבוביץ', בין מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז, עמוד 286

"רופא דגול הציג לפנינו בעיה שנתעוררה לפני שנים אחדות, בשעת מחסור בכליות מלאכותיות להצלת חייהם של הנזקקים להן. הוצע אז להקים ועדות שתקבענה מי יזכה בכליה ומי יידחה. הוועדות תורכבנה מרופאים, 'אנשי-ציבור', אנשי-דת, ועוד, והם יונחו בהכרעותיהם על ידי העיקרון: מי בעל ערך רב יותר לחברה. לדעתי, אין 'זכותו של אדם לחיות' מותנית בערך שמייחסים לחייו, ואין לשום אדם זכות ויכולת להעריך חיי אדם, ואולי צריך לומר – למדוד ערך זה. הרשאי אני להחליט מי יחיה ומי ימות? – אין דוחין נפש מפני נפש".

גזר הדין של אייכמן
קרדיט: פורסם על ידי ניר הר-פז ב-14 באפריל 2015.
גזר הדין של אייכמן

קרדיט: פורסם על ידי ניר הר-פז ב-14 באפריל 2015.

בראשית פרק ט פסוק ו - תקבולת
בראשית פרק ט פסוק ו - תקבולת

צלם - הגדרה
צֶלֶם: דמות, צורה. מתוך המילון הווירטואלי 'מילוג'
צלם - הגדרה

צֶלֶם: דמות, צורה.

מתוך המילון הווירטואלי 'מילוג'

צלם אלוהים – רמב"ן וספורנו
רמב"ן "ומפני השכל האלוהי המודבק בו (-באדם) נאמר עליו שנברא בצלם אלוהים ובדמותו". ר' עובדיה...
צלם אלוהים – רמב"ן וספורנו

רמב"ן
"ומפני השכל האלוהי המודבק בו (-באדם) נאמר עליו שנברא בצלם אלוהים ובדמותו".

ר' עובדיה ספורנו
"ובקצת ידמה האדם לאל יתברך, הפועל בבחירה".

דפי עבודה והעשרה לשיעור
סיום מאמרו של ישעיהו ליבוביץ' (בין מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז, עמ' 286)
"החוק הפלילי המקראי בא לבטל לחלוטין את הרשות להעניש איש שאינו אשם; בכל הנוגע לענייני...
סיום מאמרו של ישעיהו ליבוביץ' (בין מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז, עמ' 286)

"החוק הפלילי המקראי בא לבטל לחלוטין את הרשות להעניש איש שאינו אשם; בכל הנוגע לענייני בני אדם, כל הנפשות נושאות ערכיות עצמית וכל בני אדם הם יחידות עצמאיות מבחינה מוסרית. גם בכך יש לראות ללא ספק תוצאות ההדגשה המטעימה את ערכם הייחודי של חיי כל אדם, הנובעת מן ההנחה כי "בצלם אלוהים עשה את האדם".

המתת חסד
הכתבה של AFP 'סערה בספרד: עזר לאשתו הגוססת למות ונעצר' מתוך אתר Ynet
בשביל צָרֵי העין
המדרש מרחיב את גבולות האחריות במקרה של שפיכות דמים ומראה את הקשר בין ההרוג לבין...
בשביל צָרֵי העין
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז).

איור: shutterstock.com

המדרש מרחיב את גבולות האחריות במקרה של שפיכות דמים ומראה את הקשר בין ההרוג לבין זקני העיר.

אמר רבי יהושע בן לוי: אין עֶגְלָה עֲרוּפָה באה אלא בשביל (בגלל) צָרֵי
העין, שנאמר: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה".
וכי על ליבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם?
אלא [הם אומרים כביכול:] לא בא לידינו וּפְטַרְנוּהוּ בלא מזונות (אוכל), לא רְאִינוּהוּ וְהִנַחְנוּהוּ בלא לוויה (ליווי).

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לח עמוד ב, מהדורת שטיינזלץ)

  • על פי המדרש, ברור שזקני העיר לא פגעו פיזית בקורבן.
    אם כן, מדוע הם מרגישים צורך להסביר את המעשה?
ערך חיי האדם
בריאת האדם בצלמו של אלוהים מעניקה ערך מוחלט לחיי האדם, כל אדם. מכך נובע כי...
ערך חיי האדם
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ט, ו)

בריאת האדם בצלמו של אלוהים מעניקה ערך מוחלט לחיי האדם, כל אדם. מכך נובע כי פגיעה בחיי אדם כמוה כפגיעה בדמות האל עצמו. כך גם במדרש:

רבי עקיבא אומר: כל השופך דמים, הרי זה כאילו ביטל צלם אלוהים, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ".

(מבוסס על תוספתא, מסכת יבמות, פרק ח הלכה ד)

  • לפי הקטע, האם שפיכות דמים היא עבירה שבין אדם לחברו או עבירה שבין אדם למקום (לאלוהים)? הסבירו.
ידינו לא שפכו את הדם
בטקס עֶגְלָה ערופה, הנהגת העיר הקרובה למקום הרצח יורדת לִמְקוֹם נחל איתן (נחל שזורמים בו...
ידינו לא שפכו את הדם
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז)

איור: shutterstock.com

בטקס עֶגְלָה ערופה, הנהגת העיר הקרובה למקום הרצח יורדת לִמְקוֹם נחל איתן (נחל שזורמים בו מים). הם רוחצים את ידיהם ומצהירים קֳבָל עַם וְעֵדָה: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ".
לפי חוקי המשפט המודרניים, אי זיהויו של הרוצח מבטל את היכולת להטיל אשמה על אדם מסוים, ולכן התיק הפלילי ייגנז.

להמשך קריאה

בשיח היהודי המצפוני של אחריות, המאורע הקשה איננו יכול להתפוגג מאליו, כאילו לא התרחש, רק משום קשיי החקירה. משהתרחש רצח – נדרשת תגובה חברתית, וגם אם עקב הנסיבות לא תוטל אשמה על איש, עדיין קיימת אחריות כללית של הקהילה הרלוונטית.
הביטוי "ידינו לא שפכו את הדם הזה" מוגדר כווידוי שלילי, מפני שהוא מציין מה לא נעשה. מצד אחד יש בו משום הסרת אשמה. אבל מצד אחר יש בו משום קבלת אחריות. מנהיגי העיר אינם מתעלמים מכך שדם נשפך ואדם מת בתחום אחריותם. הם מקבלים אחריות גם אם אין סיכוי למצוא את האשם – ומקיימים טקס חלופי המבטא זאת.
היום נוהגים להשתמש בביטוי "ידיי לא שפכו את הדם הזה" במשמעות הפוכה, כהתנערות מאחריות. הביטוי משמש כמין טענה שהדובר אינו קשור לטרגדיה שקרתה.

מבוסס על: אבי שגיא וידידיה צ' שטרן, מולדת יחפה: מחשבות ישראליות, 2011, עמ' 195. © עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה. ועל עולם התנ"ך – דברים, 2002, עמ' 160, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • איזו תופעה בחברה הישראלית הייתם מתארים בביטוי זה? הסבירו.
צלם אלוהים
הביטוי "צֶלֶם אֱלֹהִים" מופיע בסיפור הבריאה, בתיאור בריאת האדם: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם...
צלם אלוהים
כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ט, ו)

איור: shutterstock.com

הביטוי "צֶלֶם אֱלֹהִים" מופיע בסיפור הבריאה, בתיאור בריאת האדם: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כז). הפסוק מגדיר בלשון מיוחדת וחגיגית, ובניסוח יחידי מסוגו, את הקשר שבין האדם לאל, את הקרבה המהותית שבין הנברא לבורא.

להמשך קריאה

הפסוק אינו מתכוון לקבוצה אנושית מסוימת, ואין בו התניה כלשהי. הוא קובע את מעמדו של האדם באשר הוא אדם, בכל הזמנים, בכל הנסיבות, ומגדיר את הערך המוחלט של האדם – של כל אדם ואדם.
עובדה זו היא הבסיס לאיסור המוחלט על רצח: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
בלשון ימינו משתמשים בביטוי זה כדי לבטא את שאר הרוח של האדם, את "מוֹתַר האדם" משאר היצורים, עובדה המאפשרת לו לשמור על כבודו ועל ערכיו המוסריים גם במצבים קשים, משפילים ולעיתים בלתי אנושיים.

מבוסס על: פיליפ טריה ומתיה קם, "צלם אלוהים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • פרשנים לדורותיהם התלבטו בהגדרת מהותו של צלם האלוהים שבאדם.
    כיצד אתם מבינים רעיון זה?
עיר מקלט / אהוד בנאי
הרעיון המקראי של עיר מקלט היה פתרון נחוץ לזמנו ונועד להגן על מי שהרג בשגגה....
עיר מקלט / אהוד בנאי
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט (במדבר לה, יא-יב)

הרעיון המקראי של עיר מקלט היה פתרון נחוץ לזמנו ונועד להגן על מי שהרג בשגגה. עיר המקלט הייתה מרחב שהשוהים בו היו באותו הזמן גם מוגנים מרודפיהם וגם אסורים בתוך אותו מרחב.
בשנת 1987 הוציא אהוד בנאי את האלבום הראשון שלו "אהוד בנאי והפליטים". שירי האלבום עסקו בעיקר במסעות, בגעגוע ובמחאה.
השיר "עיר מקלט" מתחיל בסימון סכנה הולכת וגוברת: "לפני שהטפטוף ייהפך למבול, הוא צריך למצוא שער לא נעול".
מה שמסקרן את השומע – הוא הסיבה שבגללה חייב בנאי להימלט ולמצוא לעצמו עיר מקלט.

להמשך קריאה

עיר מקלט
מילים ולחן: אהוד בנאי

לפני שהטפטוף ייהפך למבול
אני חייב למצוא שער לא נעול
כי שוב חזר אליי הבלוז
חייב לצאת, חייב לזוז
על הכביש המתפתל בין עכו לצפת
בטבריה על המזח, יורד עד לאילת
נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט
נפלט, נמלט, מבקש – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

באופק נוצצים האורות הרחוקים
לשם אני אגיע בכוחותיי האחרונים
וְאַתְ חַכִּי בפתח והדליקי את האור בן אדם חוזר אלייך מן הכפור קחי אותי אל המזבח, לפני שאשב רועד שהאמת תצא אני בך אסתתר כי את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

כן עד שהאמת תצא אני בך אסתתר
עד שהסופה תחלוף והקרח יישבר
עד שמעיין יבש ייפתח ויפכה
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

מבוסס על: דויד פרץ, "שוב חזר אליי הבלוז", אתר מיזם 929

  • בשיר "עיר מקלט" אהוד בנאי מבקש הגנה.
    אילו מילים בשיר מבטאות את הכמיהה שלו להגנה?
בין ימי מלחמה לשלום / גלעד קריב
הבוקר, שישי, שמעתי ברדיו דבר תורה מפיו של הרב ישראל לאו, שמפאת חשיבותו בעיניי, אני...
בין ימי מלחמה לשלום / גלעד קריב
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז)

צילום: shutterstock.com

הבוקר, שישי, שמעתי ברדיו דבר תורה מפיו של הרב ישראל לאו, שמפאת חשיבותו בעיניי, אני מעלה אותו על הכתב. פרשת שופטים נחתמת במצוות "עגלה ערופה" – אותו טקס קדום ורב רושם שנערך עקב מציאת גופת אדם שאין יודע מי הֲרָגוֹ. זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה יוצאים מחוץ לעיר לערוץ נחל. הם רוחצים את ידיהם במים לנוכח דמה הניגר של עֶגְלָה (יסלחו לי הצמחונים, שגם אני נמנה עימם) ומצהירים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כא, ז).

להמשך קריאה

פרשנים הסבו את תשומת הלב לעובדה שמצוות עגלה ערופה מופיעה בתוך מסכת המצוות הנוגעות לזמן מלחמה, שמתחילות בפרשת "שופטים" וממשיכות אל חלקה הראשון של פרשת השבוע הבא – "כי תצא".

מה מקומה של מצוות עגלה ערופה, שאין לה קשר לדיני המלחמה ונוהגת גם ובעיקר בזמן של שלום, לדיני המלחמה? הציע הרב לאו שמצוות עגלה ערופה עומדת כנגד האדישות לחייו של האדם, גם כזה שאין איש מכירו. מציאות מתמשכת של מלחמה ומאבק עלולה לטעת בלב היחיד והציבור אדישות מסוג זה. בעיצומם של דיני המלחמה – עוצרת התורה לרגע ומזכירה את החלל שנופל לא בשדה הקרב אלא בשדותיה של עיר היושבת לבטח.

דווקא חברה למודת אובדן וחללים צריכה להיזהר שבעתיים מלאבד את הרגישות לחייו של אדם – כל אדם.

  • לפי הקטע, מדוע מוקמה מצוות עגלה ערופה בין דיני המלחמה?
עיר מקלט
ערי המקלט היו מקובלות גם בישראל. מפסוקים כד-כה ניתן ללמוד על שני סוגים של שהייה...
עיר מקלט
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה (במדבר לה, יג-יד)

מפת ערי המקלט Oriaaaass, מפת ערי המקלט, CC BY 3.0

ערי המקלט היו מקובלות גם בישראל. מפסוקים כד-כה ניתן ללמוד על שני סוגים של שהייה במקלט: האחת – בטרם התקיים המשפט, והשנייה – אחרי שהמשפט התקיים בפני העדה או בפני זקני העיר (דברים יט, יב).

אם מתברר שהרצח נעשה בזדון, מוציאים את הרוצח מעיר המקלט ומוסרים אותו לגואל הדם (דברים יט, יב). אם מתברר שהרצח נעשה בשגגה, משיבים אותו לעיר המקלט (במדבר לה, כה).
הקפדה זו על הבחנה בין רוצח בשגגה לרוצח בזדון בקשר למתן זכות מקלט – מיוחדת לישראל בלבד, ואין היא ידועה אצל עמי הסביבה.

מבוסס על יצחק אבישור ויעקב מילגרום, עולם התנ"ך – במדבר, 1997, עמ' 204, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה הקשר בין מנהג גאולת הדם, שהיה מקובל באותם ימים, לבין ערי המקלט?
נחל איתן
"נַחַל אֵיתָן" – מקובל לפרש כמשמעו בעברית מודרנית: נחל שמימיו זורמים תמיד, להבדיל מנחל אכזב...
נחל איתן
וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ (דברים כא, ד)

איור: מיכל בן חמו

"נַחַל אֵיתָן" – מקובל לפרש כמשמעו בעברית מודרנית: נחל שמימיו זורמים תמיד, להבדיל מנחל אכזב (ואדי), שמימיו זורמים רק בעונת הגשמים. ואולם משמעות זו כלל אינה ודאית. יתרה מזאת, אין נחלי איתן רבים בארץ ישראל. מספרם ממערב לירדן הוא 18 בקירוב, וגם הם, בחלקם הגדול, מלאים מים רק במהלך כמה קילומטרים, סמוך לשפך אל הים, ורובם נמצאים סמוך לגבול או מחוץ לנחלת בני ישראל (כגון מקורות הירדן בגליל העליון ונחלי מישור החוף).

להמשך קריאה

ביהודה ובשומרון כמעט אין נחלי איתן. על פי פירוש זה לביטוי "נחל איתן", היה קשה לקיים את הטקס ולהסיר את אשמת הדם ברוב חלקי הארץ.
הפרשנים הקדומים מפרשים "איתן" במשמעות חזק, קשה. אם המשמעות היא נחל קשה, הכוונה היא למקום קשה לעיבוד חקלאי, כדרישת הכתוב: "אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". אך לא ברור במה עדיף אתר כזה על מקום שומם ומרוחק אחר.

מבוסס על יעקב חיים טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך), מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל : דברים – כרך שני טז, יח – לד, יב, 2016 עמ' 523. © הוצאת ספרים עם עובד.

  • בטקס עֶגְלָה ערופה היו יורדים לִמְקוֹם נחל איתן.
    איזה פירוש משכנע אתכם יותר:
    נחל איתן כמקור מים זורמים או נחל איתן כמקום קשה לעיבוד? הסבירו מדוע.
ערי מקלט במזרח הקדום
במזרח הקדום היו קיימים מקומות בעלי אופי מקודש, שהעניקו חסות וחסינות לכל מי שנקלע לתוכם....
ערי מקלט במזרח הקדום
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (במדבר לה, טו)

שרידי מקדש בעיר ניפור, העיר שהייתה מקודשת לאל אנליל. צילום: Jasmine N. Walthall, U.S. Army, מתוך ויקישיתוף

במזרח הקדום היו קיימים מקומות בעלי אופי מקודש, שהעניקו חסות וחסינות לכל מי שנקלע לתוכם.
במסופוטמיה היו ערים שהעניקו ערבויות להגנת תושבי העיר מפני פגיעה בביטחונם האישי: "הנכנס לתוכה זכות […] מובטחת לו, ואף כלב שנכנס לתוכה לא ייהרג".
במקום אחר נאמר כי אסור לשפוך את דמו של תושב העיר ניפור הקדושה, בהיותו מקודש לאל אנליל.

להמשך קריאה

במצרים לא ידוע על ערים המעניקות מקלט, אלא על מתחם מקודש המקנה זכות זו. מתחם זה שימש מקלט לא רק לרוצחים ולמורדים, אלא גם לבעלי חוב ולנרדפים אחרים. הממונה על רשות המקלט היה הכוהן הראשי, ועם מותו של הכוהן השתחרר מי שחסה באותו מקלט.
נוהג זה עשוי לשפוך אור על דין עיר המקלט בישראל, שלפיו עם מות הכוהן הגדול, הרוצח בשגגה משתחרר מעיר המקלט.

מבוסס על: יצחק אבישור ויעקב מילגרום (עורכים), עולם התנ"ך – במדבר, 1997, עמ' 205-204, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • ציינו נקודת דמיון ונקודת הבדל בין ערי המקלט בישראל וערי המקלט במזרח הקדום.
חוק אפודיקטי וחוק קָזוּאִיסְטִי
חוק אפודיקטי הוא חוק המנוסח כצַו מוחלט – "עֲשֵׂה" או "לא תעשה" – בסגנון נמרץ...
חוק אפודיקטי וחוק קָזוּאִיסְטִי
"לֹא תִּרְצָח" (שמות כ, יג)

לוח מקובץ חוקי אשנונה, שנוסחו במאות 19-20 לפנה"ס. החוקים מנוסחים בסגנון החוק הקאזויסטי. צילום: Defense Imagery Management Operations Center (DIMOC)

חוק אפודיקטי הוא חוק המנוסח כצַו מוחלט – "עֲשֵׂה" או "לא תעשה" – בסגנון נמרץ וקצר. הניסוח ההחלטי והתמציתי, ללא פירוט, נועד להדגיש את חוֹבת העשייה או את חוּמרת האיסור. דוגמאות: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", "לֹא תִנְאָף", "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה".
בדרך כלל זהו צו עקרוני, מקרה-על, אזהרה. וכדי שאפשר יהיה לבצע את הציווי מבחינה משפטית – הפירוט מופיע לעיתים במקומות אחרים. דוגמאות: פירוט איסורי ניאוף שונים (בהקשר לצו "לא תנאף"). הצו מנוסח על פי רוב כִּפְנייה ישירה – בגוף שני יחיד או רבים.

להמשך קריאה

בחוקי המזרח הקדום נדיר למדי הניסוח האפודיקטי, וְרוֹוֵחַ יותר הניסוח הקזואיסטי.
דוגמה לחוק בקובץ חוקי אשנונה, המנוסח בסגנון קזואיסטי:
אם אדם ישך באפו של אדם אחר ובתקו, הוא ישלם מנה אחת (60 שקל) כסף. אם בעינו – מנה אחת (60 שקל) כסף. אם שן – חצי מנה (30 שקל). אם אוזן – חצי מנה (30 שקל). סטירת לחי ישלם עשרה שקל כסף.
להעמקה

  • "לא תרצח": כיצד החוק מנוסח (קזואיסטי או אפודיקטי)?
  • ממה נובעת העוצמה של הדיבר "לא תרצח"?
סימנים - דברים פרק כא
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כא.
סימנים - דברים פרק כא
"כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה" (דברים כא, א)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כא.

  • לפי הסרטון, מה הרלוונטיות של פרשת עֶגְלָה ערופה לימינו?

קרדיט: סימנים דברים פרק כא/ 929 תנך ביחד

סימנים - במדבר פרק לה
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על במדבר פרק לה.
סימנים - במדבר פרק לה
"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (במדבר לה, טו)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על במדבר פרק לה.

  • ערי המקלט קשורות לנורמות שהיו מקובלות באותה תקופה.
    באילו נורמות מדובר?

קרדיט: סימנים במדבר פרק לה / 929 תנך ביחד

ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל...
ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
(בראשית פרק ט פסוק ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃
(במדבר פרק לה) יא וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ יב וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶֽעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָֽרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃

תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

  • מה הם התנאים שבהם צריכים לעמוד ערי המקלט ומדוע?
  • איך צריכות להיראות הדרכים לערי המקלט ומדוע?
  • כיצד תפקידן של ערי המקלט מבטאים את היחס לרוצח בשגגה כמי שאינו נקי לחלוטין מחטא אף שלא הייתה כוונה במעשיו
  • כיצד ערי המקלט מתמודדות באופן משפטי מתוך אחריות חברתית עם מנהג גאולת הדם שהיה מקובל בעמי האזור?

שבעים פנים – פרשות מטות-מסע, 2013, כאן חינוכית