סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה"

פרק לד

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נספר לתלמידים שהיום נסיים ללמוד את ספר דברים שליווה אותנו בשיעורים האחרונים. נצפה יחד בסרטון שמסכם את המתרחש בספר זה.
נסב את תשומת לב התלמידים שספר התורה נגמר במות משה, וזה הנושא שבו נתמקד היום.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את הפרק כולו ונחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים להדגשה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסביר את המילים מפסוק ז: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ" – העיניים שלו לא כהו, כלומר, ראייתו נשארה חדה.
"וְלֹא נָס לֵחֹה" – מלשון לחלוחית, כלומר רעננות – הרעננות שלו לא עזבה אותו. משה היה פעיל, נמרץ וצלול עד הרגע האחרון – הזקנה לא החלישה אותו. אלוהים שמר עליו בשיאו עד מותו.
נשאל את התלמידים:

  • מה ניכר מתוך הדגשה זו?

הדגש בפרק הוא על מות משה, והסמכת יהושע שלובה במשה ובפעולתו.

  • מה עיקר הדברים שנאמרים על משה? (שלא כהתה עינו ולא נס ליחו, שלא קם עוד נביא כמותו, שהוא ידע את אלוהים פנים אל פנים, שעשה בשם ה' אותות ומופתים רבים)
  • מה הדבר המרכזי שנאמר על יהושע? (שהוא מלא רוח חכמה, ושמשה סמך את ידיו עליו)

מתוך הפסוקים אנו יכולים לראות שמות משה הוא מוות רב ערך וחשיבות לעם, ושלא בקלות אלוהים והעם עוברים למנהיג הבא, אף שמשה מעביר את ההנהגה אל יהושע בצורה מסודרת מאוד.

מבט שלישי

נקרין על הלוח את פסוק ו:
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
נשאל את התלמידים:

  • לפי הפסוק הזה, מי קבר את משה?

נשמע את תשובות התלמידים.
נסביר כי לא יכול להיות שכל עם ישראל קברו אותו, כי המילה "וַיִּקְבֹּר" מופיעה בלשון יחיד. גם לא כתוב על אדם אחר שקבר אותו. אז מי זה יכול להיות?
נקרין על הלוח את תשובתו של רש"י.
נשאל:

  • מי קבר את משה לפי רש"י? (אלוהים בעצמו)

רש"י מצטט בדבריו דעה נוספת של רבי ישמעאל.

  • מי קבר את משה לפי דעה זו? (הוא בעצמו)
  • איך אדם יכול לקבור את עצמו?

נקרין על הלוח את פירושו של ר' אברהם אבן עזרא.
נשאל:

  • עם איזו מהדעות שמביא רש"י מסכים האבן עזרא? (עם דעתו של רבי ישמעאל)
  • איך הוא מסביר שמשה קבר את עצמו? (משה כמובן לא כרה לעצמו קבר, נשכב בו וכיסה את עצמו בעפר. ר' אברהם אבן עזרא מסביר שהוא נכנס למערה שהייתה באזור, ושם מת)
  • איפה משה קבור? (אף אחד לא יודע: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה")

נקרא יחד את פסוק י:
וְלא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".

  • איך הייתם מתארים את הקשר בין אלוהים למשה? במה הוא היה מיוחד?

הפסוק מתאר את הקשר של משה לה' כקשר של "פנים אל פנים", כלומר, קרבה גדולה זה אל זה. לא מסופר בתנ"ך על עוד מקרה שבו אלוהים קובר בעצמו אדם.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם רצה אלוהים לקבור בעצמו את משה?

סיבות אפשריות:

  • אלוהים רצה להיפרד ממשה בעצמו בגלל האהבה הגדולה שלו אליו.
  • דווקא בגלל ייחודיותו של משה – הנביא הקרוב ביותר לאלוהים, לא רצה אלוהים שעם ישראל ידע את מקום קבורתו – כדי שהקבר שלו לא ייעשה מוקד עלייה לרגל. משה עלול היה להפוך לדמות שסוגדים אליה. העלמת מקום קבורתו מדגישה שמשה הוא רק שליח ה' ולא אלוהים בעצמו.
  • משה לא נכנס לארץ, אך הוא הולך להיות קרוב לאלוהים, ואלוהים בעצמו מטפל בו.

נערוך בכיתה פרדה חגיגית ממשה – תוכנית 'חיים שכאלה' למשה. כדי שהתלמידים יכירו מעט את אופי התוכנית, נוכל להראות לתלמידים בקצרה את הפתיחה לתוכנית 'חיים שכאלה' שערכו לרבקה מיכאלי.
נכתוב על הלוח רשימה של אירועים חשובים מחיי משה. התלמידים יעלו מזיכרונם אירועים ונוסיף משלנו: משה נשלח בתיבה ליאור ונמשה בידי בת פרעה; משה הורג איש מצרי שהיכה איש עברי; משה והסנה; משה מוציא את בני ישראל ממצרים; משה ואהרון מנצחים בקרב על עמלק; משה מקבל את לוחות הברית; משה שובר את לוחות הברית וכן הלאה.
נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה ונזמין אותם להכין הצגה או ציור של האירוע. לאחר מכן נבחר מתנדב שיהיה משה ומתנדב שיהיה מנחה האירוע. כל קבוצה תציג בזמנה את האירועים מול משה, והוא יצטרך להגיב לאירוע (מומלץ לבחור תלמיד בעל נטיות משחק ויכולת אלתור).

מבט לחיים

נעסוק בנושא פרדה מאדם קרוב. נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם צריכים להיפרד ממישהו שאתם אוהבים?
  • האם אתם חוששים מפרדה כזו? למה?
  • מה יכול לעזור לנו להיפרד מאנשים שאהובים עלינו מאוד?
  • מה נשאר אתנו אחרי שהם הולכים? (הסיפורים, התמונות, הזיכרונות)

נוכל לסכם ולומר שבאמצעות ההיזכרות באדם אהוב או בזכות ההליכה בדרכיו הוא ממשיך להיות קרוב אלינו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: נפרדנו ממשה רבנו. למדנו על האופן שבו מצטיירת דמותו בפרק זה ועל ייחודיותה של הדרך שבה הוא מסתלק מן העולם המשקפת את קרבתו המיוחדת לאלוהים לאורך כל חייו.
מיומנויות: קראנו את הפסוקים והדגשנו תכנים שונים, ערכנו דיון בעקבות הפסוקים.
מתודות: ערכנו סיכום לחייה של דמות חשובה באמצעות יצירת תוכנית 'חיים שכאלה' והבעה בתיאטרון ויצירה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סיכום ספר דברים
קרדיט: פורסם על ידי 929 תנ"ך ביחד ב-9 באוגוסט 2015.
סיכום ספר דברים

קרדיט: פורסם על ידי 929 תנ"ך ביחד ב-9 באוגוסט 2015.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מי קבר את משה? – רש"י
רש"י על פסוק ו:"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" – הקב"ה בכבודו. רבי ישמעאל אומר: הוא קבר את עצמו.
מי קבר את משה? – רש"י

רש"י על פסוק ו:
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" – הקב"ה בכבודו. רבי ישמעאל אומר: הוא קבר את עצמו.

מי קבר את משה? – אבן עזרא
ר' אברהם אבן עזרא על פסוק ו:"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" – קבר עצמו שנכנס במערה בגיא.
מי קבר את משה? – אבן עזרא

ר' אברהם אבן עזרא על פסוק ו:
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" – קבר עצמו שנכנס במערה בגיא.

חיים שכאלה
קרדיט: פורסם על ידי מאוצר הסרטייה ב-7 באפריל 2015.
חיים שכאלה

קרדיט: פורסם על ידי מאוצר הסרטייה ב-7 באפריל 2015.

מי כתב את הפסוקים האחרונים בתורה?
אמר רבי יהודה: שמונה פסוקים שבתורה, יהושע כתבם.הרי כתוב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'…" אפשר...
מי כתב את הפסוקים האחרונים בתורה?
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'."
(לד, ה)

כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים (סוף התורה). צילום: רוניה הררי – ארכיון מצפה הילה, מתוך אתר פיקיוויקי

אמר רבי יהודה: שמונה פסוקים שבתורה, יהושע כתבם.
הרי כתוב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'…"
אפשר שמשה מת וכתב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה"?
אלא, עד כאן כתב משה, ומכאן ואילך כתב יהושע.
אמר לו רבי שמעון: אפשר שספר התורה חסר אפילו אות אחת? אלא, עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה אומר וכותב, ומכאן ואילך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בְּדֶמַע.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א)

  • על איזו שאלה מבקש המדרש לענות? מדוע עלתה השאלה?
  • הסבירו את שתי התשובות האפשריות המוצגות במדרש – זו של רבי יהודה וזו של רבי שמעון.
גדולתו של מנהיג
אמר הקדוש ברוך הוא למשה:משה, שתי שבועות נשבעתי – אחת על ישראל לאבדם מן העולם...
גדולתו של מנהיג
"וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו."
(לב, נ)

צילום: shutterstock.com

אמר הקדוש ברוך הוא למשה:
משה, שתי שבועות נשבעתי – אחת על ישראל לאבדם מן העולם כשעשו אותו מעשה, ואחת עליך שתמות ולא תיכנס לארץ. אותה שבועה שנשבעתי על ישראל ביטלתי מפני שלך, כי אמרת "סְלַח נָא" (במדבר יד, יט), ועכשיו אתה מבקש שוב לבטל את שלי ולקיים את שלך, ואתה אומר "אֶעְבְּרָה נָּא" (דברים ג, כה). אתה תופס את החבל בשני ראשים? אם "אֶעְבְּרָה נָּא" אתה מבקש לקיים – בטל "סְלַח נָא", ואם "סְלַח נָא" אתה מבקש לקיים – בטל "אֶעְבְּרָה נָּא".
כיוון ששמע משה רבינו כך, אמר לפניו – ריבונו של עולם! יֹאבַד משה ואלף כיוצא בו, ולא תינזק ציפורנו של אחד מישראל.

מתוך ספר האגדה, בעריכתביאליק ורבניצקי. אגדה קלז, עמ' 117

  • מה היא גדולתו של משה המתוארת במדרש?
לא נס לחו
משה האריך ימים וחי עד גיל 120. המקרא מתאר את משה כמי שעל אף גילו...
לא נס לחו
"וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה."
(לד, ז)

איור: shutterstock.com

משה האריך ימים וחי עד גיל 120. המקרא מתאר את משה כמי שעל אף גילו המבוגר "לא נס לחו" כלומר: לא חלפה חיוניותו, לא פג מִרצו.
משמעות המילה "לֵחַ" היא לַחְלוּחִית, רטיבות, ובהשאלה רעננות, חיוניות. בימינו עלתה תוחלת החיים, ואנשים שנחשבו בעבר זקנים, היום עוד כוחם במותניהם ואפשר לומר עליהם שלא נס לֵחָם.

מבוסס על אתר האקדמיה ללשון העברית. © כל הזכויות שמורות.

  • כִּתבו על אדם מבוגר מאוד שאתם מכירים שלא נס לחו (שנשארו לו תכונות של אדם צעיר, כמו סקרנות, מהירות מחשבה, השתובבות או שיש לו כושר גופני כמו של אדם צעיר בהרבה).
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
"יְשֻׁרוּן" – כינוי מקראי פִּיוּטִי לעם ישראל."וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – תיאור של אדם שאכל טוב...
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ."
(לב, טו)

איור: shutterstock.com

"יְשֻׁרוּן" – כינוי מקראי פִּיוּטִי לעם ישראל.
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – תיאור של אדם שאכל טוב עד כדי כך שהשמין, ואז בעט במי שנתן לו את האוכל. הביטוי מביע ביקורת על בני ישראל, כמי שמתמרדים נגד האל למרות כל הטוב שקיבלו ממנו.
היום משתמשים לעיתים בביטוי זה כדי לתאר את מי שהתעשר ואז הפנה עורף לידידיו ולערכיו.

  • חפשו ברשת את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
    ציירו קריקטורה (ציור שמגחיך את המצב ומעביר עליו ביקורת) המביעה את הביטוי "וישמן ישורון ויבעט".
על הר נבו
  משה נראה מאחור, עומד על הר נבו, המסומל באמצעות חצי עיגול קטן ובאמצעות כיתוב...
על הר נבו
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן."
(לד, א)

על הר נבו. יצירה של האמן מיכאל סגן-כהן. אקריליק ועפרונות צבעוניים על בד, 70X212 ס"מ. 1977-78.

 

משה נראה מאחור, עומד על הר נבו, המסומל באמצעות חצי עיגול קטן ובאמצעות כיתוב שמו. משה משקיף על הארץ המובטחת, המוצגת מולו בתוך מסגרת של תמונה או דרך חלון, באופן שבו הוא אינו יכול לצעוד ולהתקרב אליה. אנחנו, המביטים ביצירה, מביטים יחד איתו בארץ המובטחת, ובדיוק כמוהו לא יכולים להתקרב אליה.

עיבוד. מבוסס על ענת בסר, "על הר נבו", הספרייה הווירטואלית של מטח. © מטח

  • השילוב של טקסט כתוב ביצירה הוא אמצעי אומנותי שאופייני לאומן מיכאל סגן-כהן. מה יכולות להיות המטרות בשיבוץ מילים ואותיות ביצירה הזו, וביצירות אומנות בכלל?
  • מה מיוחד באופן שבו מתוארת ארץ ישראל בציור? התבוננו בצבעים ובצורה.
מנגד
מִנֶּגֶד הוא שיר שכתבה רחל המשוררת בשנת 1930. בשיר היא מדברת על "עצב נבו", ובכך...
מנגד
"כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל."
(לב, נב)

קבר רחל המשוררת בבית הקברות בכינרת. צילום: אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה העברית

מִנֶּגֶד הוא שיר שכתבה רחל המשוררת בשנת 1930. בשיר היא מדברת על "עצב נבו", ובכך מזכירה את האיסור על משה להיכנס אל הארץ המובטחת.
הר נבו הפך בתרבות היהודית לסמל לחוסר יכולת לממש דבר מה גדול ומרכזי בחייך. השירה של רחל מתאפיינת בגעגועים. רחל חלתה במחלת השחפת ונפטרה בגיל צעיר יחסית. היא כתבה שירים רבים בעת שהייתה חולה, ובחלק מהם ביטאה את התחושה שלא הצליחה לממש ולהגשים את משאלותיה. הבית האחרון בשיר חקוק על מצבת קברה של רחל המשוררת בבית הקברות כנרת.

למילות השיר

מנגד / רחל
קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

  • חִשבו – מדוע נחקק הבית האחרון של השיר על קברה של המשוררת רחל?
הר נבו
הַר נְבוֹ נמצא במערב ירדן, ומשקיף אל ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר...
הר נבו
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." (פסוק ו)

פסל נחש הנחושת על ראש הר נבו. צילום: Jerzy Strzelecki, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

הַר נְבוֹ נמצא במערב ירדן, ומשקיף אל ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר הירדן. הר נבו הוא ההר שעליו עלה משה ומפסגתו ניתנה לו ההזדמנות האחרונה להשקיף על הארץ המובטחת. לפי המסורת היהודית, הנוצרית וכן כמה מסורות מוסלמיות, משה נקבר בהר נבו בארץ מואב על ידי אלוהים עצמו, ומקום קבורתו לא נודע. קיימים חילוקי דעות בקרב החוקרים אם ההר המוכר היום כהר נבו הוא אותו ההר המצוין במקרא. היום ניצבת כנסייה על ראש ההר, וכן פסל נחש הנחושת המעוצב בצורת צלב. הפסל, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי ג'ובאני פנטוני, מסמל הן את נחש הנחושת שעשה משה במדבר והן את הצלב שעליו נצלב ישו.

  • למרות התיאור המפורט של מקום קבורת משה, נאמר גם שמקום קבורתו לא נודע. מדוע חשוב לציין שמקום קבורתו לא נודע?
  • אתם מוזמנים לעמוד על הר נבו באמצעות גוגל מפות ולהשקיף על כנען.
הֹר הָהָר
הֹר הָהָר – הכוונה היא לחלק ההררי של ההר, ואולי להר בשם הֹר. מקום זה...
הֹר הָהָר
"וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו."
(לב, נ)

ג'בל הרון בירדן. צילום: Uri~, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

הר ההר, הר צין בנגב. צילום: shutterstock.com

הֹר הָהָר – הכוונה היא לחלק ההררי של ההר, ואולי להר בשם הֹר. מקום זה נזכר בספר במדבר כמקום קבורת אהרֹן הכהן, אחיו של משה.
הפרשנים חלוקים ביניהם בנוגע למיקומו של הֹר הָהָר – האם הכוונה לג'בל הָארוּן, הר בירדן הנמצא סמוך לסלע האדום בפטרה, או להר צין השוכן בדרום הארץ. יש גם מי שסבורים שמדובר בהר שנמצא ליד קדש ברנע המקראית.

  • על פי הפסוק, היכן מתו ונקברו שני האחים – משה ואַהֲרֹן?
  • מה משמעות הדבר?
למה מקום קבורתו של משה לא נודע?
בעולם העתיק היה נהוג לקיים פולחן למתים, והיו גם טקסים ליצירת קשר בין עולם המתים...
למה מקום קבורתו של משה לא נודע?
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
(לד, ו)

הר במדבר מואב. צילום: shutterstock.com

בעולם העתיק היה נהוג לקיים פולחן למתים, והיו גם טקסים ליצירת קשר בין עולם המתים לעולם החיים.
במצרים הפרעונית האמינו כי יש חיים לאחר המוות, ולכן נקברו המלכים הגדולים יחד עם תכשיטים, אוכל וחפצים נוספים שילוו אותם בדרכם החדשה.

להמשך קריאה

מותו של משה אפוף מסתורין. נראה כי התורה ביקשה להסתיר במכוון את מקום קבורתו כדי שלא יהפוך למוקד של פולחן מתים, שהוא חלק מהפולחן האלילי שבו מבקשת התורה להילחם. ייתכן גם שנרמזת כאן התנגדות לפולחן האישיות שעלול היה להתפתח בקברו של משה, הגדול בנביאים.

עיבוד. מבוסס על רוני מגידוב, "אובות וידעונים", אתר מקראנט. © מטח.

  • מדוע מקום קבורתו של משה לא נודע?
שירה עתיקה
"שירת האזינו" – אחת השירות העתיקות המופיעות במקרא. שירות נוספות במקרא הן שירת הים (שמות...
שירה עתיקה
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי."
(לב, א)

קטע מתוך רשימת אלים שנמצאה בעיר אוגרית, בה נמצאו קטעי שירה עתיקים רבים. צילום: Rama, List of Ugarit gods, CC BY-SA 2.0 FR

"שירת האזינו" – אחת השירות העתיקות המופיעות במקרא. שירות נוספות במקרא הן שירת הים (שמות טו) ושירת דבורה (שופטים ה).
השירה המקראית מאופיינת בצורות לשוניות עתיקות ובאוצר מילים מיוחד הכולל מילים נדירות. לשירה יש מקצב מיוחד, ומבנה משפטים מיוחד הכולל תִקְבּוֹלוֹת.
לדעת החוקרים, אוצר המילים של השירה העתיקה במקרא דומה לאוצר המילים בשירה העתיקה הכנענית (קטעי שירה כאלה נמצאו בעיר אוגרית).

  • קִראו את פסוק ב – "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי."
    בפסוק יש תקבולת בין שני חלקי הפסוק – לפני הפסיק ואחרי הפסיק.
    המילה "מטר" מקבילה למילה "טל".
    כעת, כשאתם יודעים שיש כאן תקבולת, האם תוכלו לנחש מה משמעות המילה "יַעֲרֹף"?
    (לאחר מכן תוכלו לבדוק אם צדקתם. חפשו במילון בפירושים של המילה "עָרַף".)
שיר פרדה
אפרים סידון מספר בחרוזים את "שירת האזינו", בשילוב האיורים של דני קרמן.
שיר פרדה
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן."
(לב, מד)

אפרים סידון מספר בחרוזים את "שירת האזינו", בשילוב האיורים של דני קרמן.

  • על פי הסרטון, מה תפקידה של שירת האזינו?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – שירת האזינו ומות משה/כאן חינוכית, 2014

עוף גוזל
ספר דברים הוא נאומו של משה, רגע לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ורגע לפני...
עוף גוזל
"וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל."
(לב, מה)

ספר דברים הוא נאומו של משה, רגע לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ורגע לפני הַפְּרֵדָה של משה – מהעם, מהחלום, מהעולם…
בדבריו משה מדגיש ומְבָאֵר חוקים בפני העם.

  • על פי ההסבר והסרטון, מה הוא תפקידו של ספר דברים?

קרדיט: ספר דברים – עוף גוזל! / סיכום ומבוא לספר דברים / 929 תנך ביחד, 2015