סגור תצוגת כיתה
הפרק

יציאת מצרים ופסח דורות

פסוקים מב-נא

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נבקש מהתלמידים לצייר או לתאר בכתיבה, את האירוע המשמעותי ביותר בחייהם עד כה – אירוע שמח או עצוב – ונשתף בתחושות סביב האירוע. נדבר עם התלמידים על כך שיציאת מצרים מציינת את הפיכת בני ישראל מאומת עבדים לעם, ושהיום נראה איך אלוהים מוודא שעם ישראל לא ישכח את האירוע הזה לעולם.

מבט ראשון - לדורותם

נקרין על הלוח את פסוק מב.
מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

נשאל:

  • מה משמעות המילה "לדורותם"? (לדורות שלהם)
  • כמה שנים נמשך דור? (בערך 25 שנה. "דור" הוא בערך משך הזמן שעובר מלידתו של אדם ועד שהוא מוליד ילדים משלו. מכאן מגיע הביטוי "מדור לדור": מאב לבן, מאם לבת, מהורה לילד)
  • מה לדעתכם הכוונה ב"הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"? (ציווי לציין את ליל יציאת מצרים בכל דור ודור, בכל שנה מחדש)

נקרין על הלוח את פסוקים מ-נא, וננסה להבין מה מדגיש אלוהים בהנחיות לפסח דורות. נקרא לאט ובהטעמה. אפשר לתת לכל תלמיד לקרוא פסוק אחד, לפי הסבב.

מבט שני - כללי פסח דורות

נשחק "של מי השורה הזאת": נזמין מתנדבים ללוח, בזה אחר זה, נכין פתקים עם שאלות (ראו גם פתרון למורה. נמצא בממערך השיעור), ונזמין את המתנדבים לקחת פתק ולענות על השאלה בעזרת הכוונה לפסוק המתאים.

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למצוא בפסוקים מג-מח את פרטיה של מצוות "פסח דורות". נאסוף את תשובות התלמידים על הלוח ונערוך רשימה מסודרת:

  • מי שלא שייך לעם היהודי לא צריך לאכול קורבן פסח: לא בן נכר, לא תושב ולא שכיר.
  • עבד שעבר ברית מילה, כלומר נכנס לעם היהודי, כן יאכל.
  • את קורבן הפסח אוכלים בבית אחד, לא מוציאים בשר החוצה ולא שוברים את עצמות הקורבן.
  • אם גר איתך בבית גֵּר שרוצה להקריב את הפסח, עליו לעבור ברית מילה. רק אז יוכל להצטרף לקורבן כמו על עם ישראל, ולו ולעם תהיה תורה אחת זהה.

מבט שלישי - בני חורין

נקרין על הלוח את פסוק נא, החותם את פרשת פסח דורות.
נא וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל צִבְאֹתָם.

  • למה לדעתכם הכוונה ב"בעצם היום הזה"?

נעמוד על המתח הפנימי שמייצג הפסוק: "היום הזה" – עכשיו, בהווה. "הוציא" – בעבר.
נשאל:

  • האם לדעתכם יש קשר בין הציווי לפסח דורות ובין הפסוק הזה?

נדגיש שהציווי לפסח דורות הוא ציווי שמבקש שכל אדם יחווה בעצמו את יציאת מצרים. נקשר זאת לקטע מן ההגדה:
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'" (שמות פרק יג פסוק ח).

  • למה לדעתכם אלוהים חושב שהעם היהודי באופן כללי, וכל אדם בתוכו באופן אישי, צריך לציין את פסח בכל פעם כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים? למה הכוונה?

נשמע את פרשנויות התלמידים. נספר שאחת הסיבות שאנחנו חוגגים את ליל הסדר היא הציווי הזה: עלינו לזכור שהיינו עבדים, ושה' הוציא אותנו מעבדות לחירות, כדי שלא ניקח כמובן מאליו את חירותנו, כדי שלא נשעבד בעצמנו עמים אחרים, וכדי שנשים לב בכל שנה ושנה שאנחנו לא עבדים אלא בני חורין. החירות דורשת מאיתנו לראות שאנחנו לא מפספסים את הרצונות שלנו.

מבט לחיים

נחבר את יציאת מצרים ופסח דורות לעולמם של התלמידים.

אפשרות ראשונה:
נדון בשאלה: מהי יציאת מצרים שלי, ואיך אני יכול לצאת מעבדות לחירות?

לפתיחת השיחה נקרא עם התלמידים את השיר "כל אדם צריך מצרים", מאת אמנון ריבק.

  • מהי "מצרים" שלכם?
  • מאיפה אתם צריכים להעז לצאת, להיות יותר חופשיים?

נכתוב במחברת כעבודה אישית, ומי שירצה יוכל לשתף.

אפשרות שנייה:
נתמקד בזיכרון העבדות כמנוף ליציאה מעבדות לחירות במובן המודרני. נאזין לשירה של קרולינה "שירת עבדים", שנכתב במיוחד לפרויקט 929.

  • על מה השיר הזה מדבר? איזו עבדות יש בו?

נזמין את התלמידים לחפש, כשהם בבית, סיפורים בעיתונות ובתקשורת שיש בהם ממד של עבדות או של יציאה לחירות, ולהביאם לכיתה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הציווי ל"פסח דורות" ועל משמעותו. התמקדנו בשאלה מדוע עלינו לזכור את יציאת מצרים ולציין אותה כעם מדי שנה בשנה.
מיומנויות: הוצאת תנאים והוראות מתוך הטקסט המקראי.
מתודות: למידת שיר עברי וקיום פעילות כתיבה יוצרת בעקבותיו, שמיעת שיר וניהול דיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
כל אדם צריך מצרים
כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם / אמנון ריבק כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת...
כל אדם צריך מצרים

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם / אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף –
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

ענו על השאלות:

  • מהי "מצרים" שלכם?
  • מאיפה אתם צריכים להעז לצאת, להיות יותר חופשיים?
שירת עבדים
ענו על השאלה: על מה השיר הזה מדבר? איזו עבדות יש בו? קרדיט: "שירת עבדים" מאת...
שירת עבדים

ענו על השאלה:

  • על מה השיר הזה מדבר? איזו עבדות יש בו?

קרדיט: "שירת עבדים" מאת קרולינה, פורסם ב-2015

ליל שימורים – איך יודעים שהגיע הרגע?
כיצד יכלו לדעת בני ישראל שהרגע הוא הרגע? שהלילה הוא הלילה? המדרש מנסה להסביר: מה...
ליל שימורים – איך יודעים שהגיע הרגע?
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". (פסוק מב)

צללית של אב ובנו ברקע ירח מלא. Pikul Noorod/shutterstock.com

כיצד יכלו לדעת בני ישראל שהרגע הוא הרגע? שהלילה הוא הלילה? המדרש מנסה להסביר:

לקריאת המדרש

מה ראה לומר ליל שמורים… ?
משל לאשה שהיתה מצפה לבעלה שפירש למדינת הים אמר לה יהא סימן הזה בידך בעת שתראי אותו סימן דעי שאני בא ואני קרוב לבא.
כך ישראל מצפין … אמר הקדוש ברוך הוא הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם.

(שמות רבה יח, יב)

  • הסבירו את המשל – ספרו קצת על הבעל ועל האישה. מדוע האישה זקוקה לסימן?
  • ובחזרה לסיפור יציאת מצרים – מי ה"אישה"? מיהו ה"בעל"? מהו ה"סימן"?
  • כיצד המשל מפרש – את היחסים בין בני ישראל לאלוהים?
מידה כנגד מידה
פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה...
מידה כנגד מידה
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". (פסוק כט)

מסדרת איורי התנך של גוסטב דורה, המאה ה-19

פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה להסביר מדוע דווקא באמצע הלילה

לקריאת המדרש

ויהי בחצי הלילה… כך מצרים הפכו גזירתן על ישראל:
שיהיו עושין ביום ובלילה
ושנתנו מלאכת איש על אשה ומלאכת אשה על איש
אף האלהים הפך עליהם את הדין והרגן בלילה…

(שמות רבה יח, ט)

  • הסבירו במילים שלכם את שתי הדוגמאות ל"היפוך" שעשו המצרים לבני ישראל.
  • "מידה כנגד מידה" היא סוג של עונש אשר לפיו מענישים מישהו בעונש הדומה למעשה שעשה. לפי המדרש, כיצד השעה שבה התקיימה מכת בכורות היא בבחינת "מידה כנגד מידה"?
מה העבודה הזאת לכם?
האם הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מתוך הפסוק נשמע לכם מוכר? בוודאי! אלה הם דברים...
מה העבודה הזאת לכם?
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם". (פסוק כו)

איור מהגדת פסח: 4 הבנים. Dafna A.meron/shutterstock.com

האם הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מתוך הפסוק נשמע לכם מוכר?
בוודאי! אלה הם דברים של הבן הרשע מההגדה של פסח.

להמשך קריאה

בסדר הפסח שבהגדה משולבים קטעים ופסוקים מתוך סיפור יציאת מצרים המסופר בתורה, וגם מתוך התנך כולו.
מדוע שיבצו חכמים את הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" בפיו של הרשע?
כי מצד אחד הוא מתעניין ושואל, אבל מצד אחר הוא מוציא את עצמו מהכלל וקצת מתנשא.

  • הסבירו: מה בביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מבטא גם סקרנות ועניין, ובד בבד גם התנשאות?
  • תארו מצב (או ציירו או מצאו תמונה מתאימה) שדרכו אפשר לבטא את תשובת הרשע.
ליל שימורים
  למדנו כל הלילה למבחן! זה היה ליל שימורים! מכירים את הביטוי "ליל שימורים"? ולא,...
ליל שימורים
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". (פסוק מב)

הגדה לליל שימורים, 1891, מתוך ויקיפדיה

קריאה לאור פנס בליל חורף. Tomsickova Tatyana/shutterstock.com

 

למדנו כל הלילה למבחן! זה היה ליל שימורים!
מכירים את הביטוי "ליל שימורים"? ולא, הכוונה היא לא לכך שמישהו אכל תירס מקופסאות שימורים במשך כל הלילה…
"ליל שימורים" הוא לילה שבו לא ישנים.

להמשך קריאה

מקור הביטוי הוא בפסוק שלנו – המתאר לילה שבו בני ישראל לא ישנו והתכוננו לקראת היציאה ממצרים. מדוע הוא מכונה "ליל שימורים"? הסבר אחד הוא כי הלילה הזה ייזכר ויישמר לדורות. הסבר אחר הוא כי בלילה הזה אלוהים שמר עליהם.
והיום? משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר מצב מיוחד, לילה מיוחד שבו לא ישנים מפני שמתכוננים לקראת משהו. במסורת היהודית מכנים "ליל שימורים" גם את ליל שבועות ואת ליל הושענא רבה (בסיום חג הסוכות) שבהם לומדים תורה. כמו כן, מכנים את הלילה שלפני ברית המילה של התינוק "ליל שימורים" – מכיוון שזה לילה שבו יש הנוהגים ללמוד ולהתפלל לשלומו של התינוק לפני הברית.

  • עכשיו אתם: תארו אירוע או מצב מיוחד שבו מישהו (אפילו אתם) לא ישן כל הלילה, ומתאים לספר על הלילה הזה כי "זה היה ליל שימורים!"
מכת בכורות
האומן מיכאל פולאק הוא אומן יהודי, אשר נולד בגרמניה בשנת 1929. בשנת 1938, כשהיה בן...
מכת בכורות
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". (פסוק כט)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פולאק הוא אומן יהודי, אשר נולד בגרמניה בשנת 1929. בשנת 1938, כשהיה בן 9, בלילה של פרעות ביהודים ("ליל הבדולח") חשה משפחתו את השנאה הגוברת כלפי יהודים והם החליטו לברוח ולהציל את חייהם.

להמשך קריאה

מיכאל גדל באירנלד ושם הוא למד אומנות, לאחר מכן עבר לארצות הברית ומשם – עלה לארץ בשנת 1950.
יצירותיו עוסקות בזיכרונות הילדות מגרמניה, בחיי הקיבוץ בארץ, ובסיפורי התנך.

הביטו ביצירה.

  • כיצד היצירה מבטאת את הכתוב בפסוק?
  • אילו עוד פרטים ורגשות באים לידי ביטוי ביצירה?
והיה היום הזה לכם לזיכרון...
  בשנת 1946 קמה ועדת חקירה משותפת לאנגלייה ולאמריקה כדי להחליט החלטות הנוגעות לפליטים היהודים...
והיה היום הזה לכם לזיכרון...
"וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ". (פסוק יד)

וויליאם הלסל, ה"מייפלאואר" בנמל פלימות', ציור, 1882, מאוסף מוזאון המעפילים האמריקני, מתוך ויקישיתוף

ראש הממשלה דוד בן־גוריון ורעייתו פולה בשיט על סיפון אוניית קרב בים התיכון, 1949. צילום: לע"מ

 

בשנת 1946 קמה ועדת חקירה משותפת לאנגלייה ולאמריקה כדי להחליט החלטות הנוגעות לפליטים היהודים באירופה ולשאלת ארץ ישראל. דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל התבקש להעיד בפני הוועדה וכך אמר בהתייחסו לזיכרון יציאת מצרים

להמשך קריאה

"לפני שלוש מאות שנה ומעלה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגלייה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה, ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים – וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסוואטית – יודע בדיוק באיזה יום הם יצאו, בחמישה עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מצות, ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן – באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות. ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבא בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים".

מתוך עדותו של דוד בן־גוריון בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית, 1946

  • הפסוק מתאר את יציאת מצרים כאירוע שיש לזכור לדורות, לעתיד.
  • קראו את דבריו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן־גוריון, אשר נאמרו בשנת 1946. האם פסח אכן נזכר לדורות? כיצד?
  • לפי דבריו וככל הידוע לכם, כיצד זיכרון אירוע יציאת מצרים עורר השראה לאורך הדורות?
המסע מתחיל
המסע מתחיל! רבים מנסים למצוא את מסלול יציאת מצרים ולקשר בין המקומות המצוינים בפסוקים למקומות...
המסע מתחיל
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף". (פסוק לז)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי

המסע מתחיל! רבים מנסים למצוא את מסלול יציאת מצרים ולקשר בין המקומות המצוינים בפסוקים למקומות המוכרים לנו היום ולנסות למקם את המסלול במפה.

  • מצאו בפסוק את שם המקום שממנו יצאו בני ישראל.
  • מצאו סימון של מקום זה במפה שלפניכם.
מזוזה
  למילה "מזוזה" יש בעברית שתי משמעויות קרובות זו לזו. האחת, תיאור חלק בפתח הכניסה....
מזוזה
"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם". (פסוק ז)

סט איורי דלתות. Afanasia/shutterstock.com

מזוזה, קולמוס וקלף, David Cohen 156 /shutterstock.com

 

למילה "מזוזה" יש בעברית שתי משמעויות קרובות זו לזו.
האחת, תיאור חלק בפתח הכניסה.
האחרת, תשמיש קדושה שקובעים בפתח, ובו כתובות שתי פרשיות מסֵפר דברים.

  • להבנתכם, מה משמעות המילה "מזוזה" בפסוק?
לוח השנה
את חג הפסח אנחנו חוגגים בחודש ניסן. ואת ראש השנה – אנחנו חוגגים בחודש תשרי....
לוח השנה
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". (פסוק ב)

את חג הפסח אנחנו חוגגים בחודש ניסן.
ואת ראש השנה – אנחנו חוגגים בחודש תשרי.

אבל אם תקראו את הפסוק תראו שכתוב שם כי החודש שבו חל חג הפסח הוא החודש הראשון בשנה! איך זה יכול להיות? ניסן הוא בכלל לא החודש הראשון…

להמשך קריאה ולמילות השיר

לוח השנה בתורה הוא קדום יותר מהלוח שאנחנו משתמשים בו היום, ולפי לוח השנה זה – נקבע שהחודש הראשון הוא החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים. ולכן כשאנו קוראים בתורה – שמות החודשים מסודרים לפי הסדר שלהם (החודש הראשון, החודש השני וכן הלאה).
אחרי שעם ישראל הגיע לארץ כנען, הוא הוגלה לבבל, חי שם במשך תקופה, ואימץ את המנהגים המקומיים של הבבלים, בין היתר – את לוח השנה המקומי. שם, אצל הבבלים, החודש הראשון בשנה הוא חודש "תשרי". (באכדית קדומה "תשריתו" משמעו התחלה). הלוח הבבלי החליף את לוח השנה המקורי מהתורה, והחודשים קיבלו שמות חדשים.
והשאר – היסטוריה.

שנים עשר ירחים
מילים ולחן: נעמי שמר

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגִּי רָקַד

בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ
בְּטֵבֵת בָּרָד
וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה
לְיוֹם אֶחָד.

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ
מִן הַפַּרְדֵּסִים
בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ
כָּל הַחֶרְמֵשִׁים

בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח
בְּסִיוָן הִבְכִּיר
בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ
אַחַר קָצִיר

תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת
חָלְפוּ, חָלְפוּ בִּיעָף
גַּם שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִיָּר,
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מדוע לדעתכם נקבע בתורה כי החודש הראשון הוא החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים? (נסו לחשוב על המשמעות הסמלית ועל עוד דברים שקורים בטבע בחודש זה).
  • היעזרו בשירה של נעמי שמר "שנים עשר ירחים" – מה שמו של החודש שהיה בתקופת התורה החודש הראשון? ומהו מספרו כעת?
  • נסו לחשוב האם יש עוד "לוחות שנה" שאימצנו ואנחנו רגילים להשתמש בהם?

קרדיט: 12 ירחים – שיר ילדים – שירי ילדות אהובים – הופ! שירי ילדות ישראלית, 2012

זכר ליציאת מצרים
מכת חושך.. מכת בכורות… ליל שימורים… ו… יציאת מצרים!
זכר ליציאת מצרים
"וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ". (פסוק יד)

מכת חושך.. מכת בכורות… ליל שימורים… ו… יציאת מצרים!

  • מהן ההנחיות? כיצד להפוך את ליל יציאת מצרים לאירוע היסטורי שייזכר לדורות?
  • מדוע לדעתכם כבר באותו הרגע ציוו משה ואלוהים לזכור את ליל יציאת מצרים לדורות לעתיד?
  • ומה דעתכם – זה הצליח?

קרדיט: סיכום שבועי –  שמות יא–טו 929 / תנך ביחד 929, 2015

איך מכינים מצות?
אחד המאכלים האופניים ביותר לחג הפסח הוא המצות. מקור המצות הוא לא במנהג של עדה...
איך מכינים מצות?
"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם". (פסוק לט)

אחד המאכלים האופניים ביותר לחג הפסח הוא המצות. מקור המצות הוא לא במנהג של עדה כזו או אחרת, אלא בתורה עצמה, והפסוק שלפנינו מסביר את הסיבה לאכילת המצות.

למתכון מצות

מצרכים (לכ־12 מצות בינוניות)
500 גרם קמח לבן
375 מ"ל מים (בערך כוס וחצי)
1/2 כפית מלח
1 כפית סוכר (לא חובה)

שלבי ההכנה
*מחממים תנור ל־250 מעלות.
מערבבים בקערה את כל המרכיבים עד שנוצר בצק.
לשים עוד כ־3 דקות, לא יותר. אין צורך להתפיח!
מחלקים את הבצק ל־12 חתיכות. מכל חתיכה יוצרים עיגול בצק.
מרדדים על השיש או על משטח חלק ונקי את כדורי הבצק לצורת מצה עגולה, בערך בעובי של 1 מ"מ.
אפשר להשאיר צורת עיגול או לחתוך לצורת מרובע ולחורר במצה חורים בעזרת מזלג.
שמים את המצה בתבנית ומכניסים לתנור. אופים כדקה עד דקה וחצי על צד אחד, פותחים את התנור והופכים למשך עוד כדקה ומוציאים.

  • לפי הפסוק, מדוע אוכלים מצות?
  • התבוננו בסרטון. כיצד גורמים לכך שבצק המצות לא יחמיץ?
  • רוצים גם אתם להכין מצות בבית? בבקשה! ההכנה תיעשה בליווי מבוגר.

קרדיט: מצות אביב – איך אופים מצות?/ ערוץ ההידברות, 2011