סגור תצוגת כיתה
הפרק

סליחה וקרבה

פרק קל

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על הקריאה של האדם לאלוהים. נבחן מה התפקיד והכוח של הסליחה האלוהית וכיצד זו יוצרת תקווה כמו גם כמיהה ורצון לקרבה לאלוהים.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שיר:
נאזין לשיר 'לשוב הביתה' של ישיר ריבו ונחלק את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • איזה משפט בשיר נוגע לליבכם? מדוע?
  • מהו הרעיון העיקרי המובע בשיר (במיוחד בפזמון)? (הרעיון שלא משנה מה האדם עושה, תמיד יש אפשרות לתיקון ואלוהים תמיד יסלח לאדם, יהיה שם בעת צרתו וישמע את קול תחנוניו)
  • למה לדעתכם השיר נקרא 'לשוב הביתה'?

הצעה שנייה – שאלה לדיון:

  • לו הייתם יודעים שאם תחטאו או תעשו מעשה רע לאדם אחר לא תקבלו אפשרות למחילה, מה הייתה התחושה שלכם?
  • מה הייתם מעדיפים?
  • איזה מורה אתם מעריכים יותר – מורה שסולח ונותן הזדמנות נוספת או דווקא מורה שעומד על דרישותיו בעקביות ובנחישות?

הצעה שלישית – סיפור:
נספר לתלמידים את הסיפור החסידי 'כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן'.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם המשמעות שהנר דולק?
  • האם תמיד אפשר לתקן?
  • האם בקשת סליחה יכולה לתקן טעות?
  • האם לדעתכם יש שלב שבו כבר אי אפשר לבקש סליחה?
  • האם ישנם מצבים שבהם אי אפשר לבקש סליחה או לסלוח?

הצעה רביעית – שיר:
נאזין לשיר 'ממעמקים' של עידן רייכל ונחלק את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם פעם במעמקים?
  • מה הרגשתם?
  • האם אי פעם קראו אליכם ממעמקים? מתי?

הזמנה לקריאה

תחילה נקרא את כל המזמור קריאה רציפה ונזכיר כי מזמורי תהילים רבים מתחילים בכותרת. במזמור זה הכותרת היא 'שיר המעלות' – הכוונה לשיר שהיה מושר על מעלות (מדרגות) המקדש או שיר שהיו שרים העולים לירושלים. נשאל את התלמידים:

  • האם המזמור מוכר לכם? מהיכן?

נפנה את התלמידים לדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
במליאת הכיתה נשאל:

  • מהן המילים שחוזרות במזמור? (עוונות, תקווה, פדות ישראל)
  • לאור זה, על מה מדבר המזמור לדעתכם?
  • מהי הבקשה העיקרית של הדובר מאלוהים? ("ה', שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי")
  • מה לדעתכם כוונת המילים "שִׁמְעָה בְקוֹלִי"?

למורה: לכאורה, יש לצירוף 'לשמוע בקול מישהו' כפל משמעויות: לציית ולעשות כרצון הדובר או להטות אוזן לבקשת הדובר)
נקרא את פסוקים ג-ד ונבחן בכיתה:

  • מה אומר הדובר בפסוק ג? כיצד מנוסחים דבריו כלפי אלוהים? (דבריו מנוסחים כמשפט תנאי המסתיים בשאלה רטורית – "אם את העוונות תשמור, מי יכול לעמוד בכך?")
  • האם פסוקים ג-ד נשמעים כתחינה של הדובר לאלוהים או דרישה מאלוהים? מדוע? (הניסוח הרטורי והיעדר מילות הבקשה מעידים כי יש כאן בקשה או ציפייה בוטחת של הדובר)
  • מה השורש של המילה "תִּוָּרֵא"? מה פירוש המילה? (יר"א, תהיה נורא – יראו ממך ויכבדו אותך)
  • מה לדעתכם משמעות האמירה "כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה"? באיזה מובן הסליחה היא עם אלוהים?

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם כי הדובר פונה אל אלוהים בפסוקים אלה בקביעות, בציפייה מאלוהים לסלוח על העוונות ולהיעתר לבקשתו.
נקרא את פסוקים ה-ו ונשאל בכיתה:

  • אילו פעלים אתם מזהים בפסוקים ה-ו? ("קִוִּיתִי", "קִוְּתָה", "הוֹחָלְתִּי")
  • מה משותף לשלושת הפעלים שמצאנו? (המשמעות של שלושתם היא ציפייה ותקווה; שלושתם בפסוק ה)

נזמין את התלמידים להעלות השערות:

  • איך ייתכן שבפסוק ו אין פועל?
  • האם צריך להיות פועל?

נסביר שהצלע הראשונה בפסוק ו: "נַפְשִׁי לַה'" היא צלע חסרה, כלומר חסרה בה מילה. הצלע השנייה מתחילה במ"ם היתרון, כלומר: מה שיש בצלע הראשונה הוא יותר ממה שיש בצלע השנייה.
נסו לפענח מהי המילה החסרה:

נַפְשִׁי ______________ לַה'
יותר מכפי ש
שֹׁמְרִים ___________ לַבֹּקֶר

הפועל שחזר שלוש פעמים בפסוק ה הוא הפועל החסר בפסוק ו: מחכה/מצפה/מקווה/מייחלת.
כלומר נפשי כמהה לה' יותר ממה ששומרי הלילה כמהים לבוקר.

  • מדוע שומרים מחכים לבוקר? (כי הם עייפים אחרי לילה של שמירות, כי הם פוחדים, כי קשה להם)
  • נסו לחשוב, מדוע הדובר רואה את כמיהתו לאלוהים דווקא ככמיהה להגעת הבוקר ולא כתקווה לעזרת אדם, או להשגת מטרה כלשהי? (אולי בגלל הוודאות של הגעת הבוקר לעומת חוסר הוודאות שיש בתקווה אחרת)

נקרין שוב את המזמור על הלוח את המזמור. הפעם בחלוקה שמעמידה את שני חלקיו זה מול זה.
כאשר מעמידים את שני חלקי המזמור זה מול זה אפשר להבחין בכמה הקבלות והבדלים.

  • מהן המילים החוזרות בשני החלקים? (סליחה, חסד עם ה'; עוונות)
  • באיזה גוף מוזכר אלוהים בכל אחד מהחלקים? מה המשמעות של השינוי? (בחלק הראשון פונים לאל בגוף שני – באופן ישיר ואישי; בחלק שני המשורר מדבר על האל בגוף שלישי – באופן עקיף וכללי בשם כל ישראל)
  • מהי המטפורה בכל אחד מהחלקים? (בחלק הראשון הדובר במעמקים; בחלק השני הדובר משווה את עצמו לשומרי לילה המחכים לבוקר)
    נחזור כעת אל המילים החוזרות בשני הקטעים ונראה מה הן מלמדות אותנו:
  • מה ההבדל בין שתי הפעמים שבהן מוזכרים העוונות? (בחלק הראשון, בפסוק ג, מובע ספק אם העוונות יזכו לסליחה; לעומת זאת, בחלק השני נאמר באופן חד-משמעי שאלוהים "יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו")
  • מה יכולה להיות הסיבה להבדל? (בחלק הראשון הדובר עדיין שרוי במצוקה, והוא מבקש את סליחת אלוהים, אבל איננו בטוח שהאל יסלח לו; לעומת זאת, בחלק השני הדובר כבר ניצל מן הצרה והוא יודע שזכה למחילה על עוונותיו)
  • בחלק הראשון כתוב "כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה" ובחלק השני כתוב "כִּי עִם ה' הַחֶסֶד". מה עשויה להיות הסיבה להחלפה בין המילה 'סליחה' למילה 'חסד'? (בחלק הראשון האדם זקוק לסליחה ובחלק השני כבר אינו זקוק לכך, הוא כבר יודע שאלוהים סלח לו ולכן משבח אותו על חסדו)

נסכם ונאמר כי נראה שהדובר עובר תהליך במזמור – בתחילתו (פסוקים א-ד) הוא שרוי במצוקה ולכן פונה באופן ישיר לאלוהים ומבקש סליחה על עוונותיו וסיוע במצבו. בחלק השני של המזמור הדובר כבר נושע ולכן פונה לאלוהים מתוך ביטחון וכמיהה גם באופן אישי וגם באופן לאומי ולא מבקש דבר אלא מוקיר את חסדו של אלוהים וקורא לכלל ישראל להמשיך ולייחל לו.
חשוב לציין שבמזמורי תהילים רבים המשורר עובר תהליך של היפוך במהלך המזמור. הוא פונה מתוך המצוקה, אך עצם הפנייה מתוך המצוקה כבר גורמת לו להקלה, עד שהוא מרגיש בטוח ונינוח הרבה יותר.
נוכל לקרוא יחד את דבריה של רוני מגידוב על תהליך השינוי של הדובר.
נשאל את התלמידים:

  • מהו התהליך שעובר הדובר לפי דבריה של מגידוב? (כאשר הדובר במעמקים, בעת מצוקה הוא אינו מצליח לראות דבר, גם לא את עצמו. רק לאחר שקיבל את המחילה ומידת החסד הוא יכול להשתיק את הקולות הפנימיים של רגשות האשם על השגיאות והטעויות שעשה. בעקבות זאת יכול עתה לראות גם את העוונות של כלל ישראל ואת האפשרות שלכולם אלוהים יסלח)

בסוף הלימוד של מזמור קל נסכם בכמה מילים את היחס בינו ובין מזמור כג: בהשווא בין המזמורים נראה שבפרק כג הדובר מלכתחילה לא חש פחד גם במצבים קשים כיוון שהוא יודע שאלוהים אתו, ואילו בפרק קל רק לאחר תהליך הדובר מבין כי אלוהים הוא שיוציא אותו מצרה.

מבט לחיים

במזמור ראינו את השינוי שאדם עובר כאשר הוא נחלץ ממצוקה וזוכה למחילה.

אפשרות ראשונה – יציאה ממצוקה:
ברוח המזמור נדון עם התלמידים:

  • כיצד אנו יכולים לצאת ממצוקה, או מתחושה שנפלנו במשהו?
  • האם כשחטאנו למישהו וזה גורם לנו להרגיש רע יש דרך להיחלץ מהתחושה הרעה? כיצד?

המזמור מציין שאלוהים אינו שומר לאדם על העוונות אם הוא מבקש סליחה.

  • האם גם אנו מוחלים לאחרים?
  • אם נצליח למחול, אילו אפשרויות ייפתחו בפנינו?

אפשרות שנייה – התבוננות פנימה והחוצה:
אביתר בנאי שר בשירו 'מתנות': "כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם", נשאל את התלמידים:

  • האם אדם נוטה יותר לחשוב על אחרים שסובלים כאשר הוא שרוי בצרה או לאחר שניצל ממנה? מדוע? (מצד אחד כאשר הוא בצרה הוא חושב רק על עצמו, מצד שני זה מעורר אותו להזדהות עם אחרים – אחים לצרה. כאשר הוא כבר ניצל הוא פנוי לחשוב על אחרים, אך אולי הוא יעדיף לא לחזור למקומות הקשים שחווה)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הקריאה של האדם לעזרת האלוהים ממעמקים, מתוך המצוקה. בחנו מה התפקיד והכוח של האפשרות לסליחה של אלוהים וכיצד זו יוצרת תקווה אצל הדובר ומביאה אותו לכמיהה לאל, לרצון לקרבה אליו ולמבט רחב יותר על העם כולו. ראינו את המהפך שחל בליבו של המשורר בזכות הפנייה והרצון לסליחה ולקרבה.
מיומנויות: השוואה, פרשנות, תקבולת, מ' היתרון ושאלה רטורית.
מתודות: שיר, דף עבודה, קריאה עצמאית ודיון.

אפשר עוד...

מדוע מזמור זה נאמר בעשרת ימי תשובה? ראו מאמרו של הרב אלחנן סמט 'ממעמקים קראתיך' מתוך אתר תנ"ך הרצוג.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לשוב הביתה
למילות השיר קרדיט: השיר של ישי ריבו 'לשוב הביתה', פורסם על ידי ישי ריבו ב-29...
לשוב הביתה

למילות השיר

קרדיט: השיר של ישי ריבו 'לשוב הביתה', פורסם על ידי ישי ריבו ב-29 בנובמבר 2017

כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן
שכנו של ר' ישראל מסלנט סנדלר היה. לילה אחד ראה ר' ישראל אור מבצבץ מתוך...
כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן

שכנו של ר' ישראל מסלנט סנדלר היה. לילה אחד ראה ר' ישראל אור מבצבץ מתוך חלונו. הסתכל ר' ישראל וראה ששכנו מתקן במרץ נעליים. הלך אליו ושאל: "יהודי, מדוע אתה עובד בשעה כה מאוחרת, כלום אינך יודע שחצות?"
ענה הסנדלר בפשטות: "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן".
חזר ר' ישראל מסלנט והסתגר בחדרו במשך שעות ארוכות ושמעו תלמידיו שהוא חוזר פעמים רבות על המשפט ומוסיף עליו: "נר אלוקים – נשמת אדם, וכל זמן שנשמת היהודי דולקת אפשר עוד לתקן!"

ממעמקים
למילות השיר קרדיט: השיר 'ממעמקים' מתוך הפרויקט של עידן רייכל. פורסם על ידי עידן רייכל...
ממעמקים

למילות השיר

קרדיט: השיר 'ממעמקים' מתוך הפרויקט של עידן רייכל. פורסם על ידי עידן רייכל ב-3 באוגוסט 2011.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מזמור קל מחולק
מזמור קל מחולק

רוני מגידוב
"קולה של מידת הדין, של 'מה נכון' ו'מה צריך/צודק/הוגן' על פי קני מידה בלתי מתפשרים,...
רוני מגידוב

"קולה של מידת הדין, של 'מה נכון' ו'מה צריך/צודק/הוגן' על פי קני מידה בלתי מתפשרים, משתיק לעיתים קולות אחרים העשויים לאפשר קבלה פנימית של שגיאות וטעיות. קולות אלה עשויים להשפיע לא רק על ראיית האדם את עצמו, אלא גם על דרך ראייתו את האחרים. בעל מזמור ק"ל הרגיש לכוד במעמקים, סוהרו היה קולה של מידת הדין הוא שכלא אותו בתחושת העוון והאשם, והוא היה זקוק לקולה של מידת החסד והסליחה כדי להשתחרר… משמצא בעל המזמור את הקול הזה בתוכו היה יכול לראות גם את עוונותיהם של ישראל ואת האפשרות שציבור שלם יוכל לחזור על התהליך שעבר האדם הפרטי. תהליך זה התאפשר בזכות ההבנה שאחת מתכונותיו של האל היא הסליחה – כאשר ניתן מקום לקול הפנימי והאדם סולח לעצמו הוא היה יכול לבקש סליחה גם בעבור אחרים".

מתוך: מתן על הפרק – תהילים ק"ל באתר תנ"ך הרצוג

המקום הכי נמוך
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'." אמר רבי יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב:...
המקום הכי נמוך
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'."
(קל, א)

צילום: shutterstock.com

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'."
אמר רבי יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב: לעולם אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, משום שנאמר: "ממעמקים קראתיך".

(מדרש תהלים קל)

  • מה למדו החכמים מן המילים "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ"?
  • מה הוא "מקום גבוה"? מדוע חשוב שהאדם לא יתפלל מ"מקום גבוה"?
בין אישי ללאומי
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" – בתורתך. שנאמר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט, ח)."יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק"...
בין אישי ללאומי
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ."
(כג, ג)

צילום: shutterstock.com

"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" – בתורתך. שנאמר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט, ח).
"יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק" – במָן, בבאר, בשְׂלָו, בענני כבוד. לא שיש לי זכות, אלא "לְמַעַן שְׁמוֹ".
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת" – בקודקדו של מדבר.
"לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" – שנאמר: "וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם…" (שמות יג, כא).
"שִׁבְטְךָ" – אלו היסורים.
"וּמִשְׁעַנְתֶּךָ" – זו תורה.
"הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" – יכול בלא יסורים? תלמוד לומר: "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי".

(מדרש תהלים כג)

  • על פי הפרשנות המובאת במדרש – איזו תקופה מתאר המזמור?
  • האם לדעתכם מזמור כג הוא מזמור אישי או לאומי? מדוע?
גיא צלמוות
הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר במזמור מקום נמוך וחשוך. נראה כי המילה "צלמוות" היא הֶלְחֵם של...
גיא צלמוות
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

צילום: shutterstock.com

הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר במזמור מקום נמוך וחשוך. נראה כי המילה "צלמוות" היא הֶלְחֵם של שתי מילים – צֵל ומוות. היום משתמשים בביטוי זה גם במשמעות של שטח חשוך ורב סכנות.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 157. © הוצאת כתר.

  • איזו אווירה יוצרת המילה צלמוות? נסו להסביר מדוע.
על מי מנוחות
מי מנוחות במזמור מתארים את מי השתייה שמציע הרועה ה' לצאנו, מים העומדים במנוחה ונוח...
על מי מנוחות
"בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי."
(כג, ב)

צילום: shutterstock.com

מי מנוחות במזמור מתארים את מי השתייה שמציע הרועה ה' לצאנו, מים העומדים במנוחה ונוח לשתות מהם.
היום משתמשים בביטוי "על מי מנוחות" כדי לתאר שלווה ורוגע.

  • מצאו ביטויים וצירופים נוספים המבטאים שלווה ורוגע באמצעות תיאורים מעולם הטבע.
ממעמקים קראתי אלייך
בשיר שיבץ היוצר עידן רייכל מילים מתוך מזמור קל בתהלים. ממעמקיםמילים ולחן: עידן רייכל ממעמקים...
ממעמקים קראתי אלייך
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'."
(קל, א)

בשיר שיבץ היוצר עידן רייכל מילים מתוך מזמור קל בתהלים.

למילות השיר

ממעמקים
מילים ולחן: עידן רייכל

ממעמקים קראתי אלייך בואי אליי
בשובך יחזור שוב האור בעיניי
לא גמור, לא עוזב המגע בידייך
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.

ממעמקים קראתי אלייך בואי אליי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אליי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.

מי זה קורא לך הלילה – הקשיבי
מי שר בקול אלייך – אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.

מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחיה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.

ממעמקים קראתי אלייך בואי אליי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אליי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.

מי זה קורא לך הלילה…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • למי פונה המזמור בתהלים, ולמי פונה השיר של עידן רייכל?
  • מה המשמעות של הקריאה "ממעמקים"?

קרדיט: ממעמקים / עידן רייכל, 2011

תהלים וראפ
שירו של הראפר קוליו – "Gangsta's Paradise" (גן עדן של גנגסטרים), ששולב בפסקול הסרט "סיכון...
תהלים וראפ
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

שירו של הראפר קוליו – "Gangsta's Paradise" (גן עדן של גנגסטרים), ששולב בפסקול הסרט "סיכון מחושב", הפך לסינגל הנמכר ביותר בשנת 1995. קוליו שילב בשיר ציטוט מתוך מזמור כג בתהלים.
בשיר מתוארת מציאות הפוכה למציאות המתוארת במזמור כג. במזמור – המאמין הבוטח בה' יכול לצלוח כל מכשול. בשיר מופיע רק החלק הראשון של הפסוק מתהלים, שבו האדם נמצא בגיא צלמוות, אבל אין לו משענת ואין לו על מי לסמוך. הוא מתאר מציאות של אדם שחי ברחובות מלאי פשע ללא דמות אחת שאפשר לבטוח בה, וגם אלוהים נעדר מחייו. בניגוד לשקט המובטח במזמור למאמין, הדובר בשיר אינו בטוח שיצליח לחיות עוד שנה.

למילות השיר

Gangsta's Paradise

As I walk through the valley of the shadow of death
I take a look at my life and realize there's nothin' left
'Cause I've been blasting and laughing so long,
That even my mama thinks that my mind is gone
But I ain't never crossed a man that didn't deserve it
Me be treated like a punk you know that's unheard of
You better watch how you're talking and where you're walking
Or you and your homies might be lined in chalk
I really hate to trip but I gotta loc
As they croak, I see myself in the pistol smoke, fool
I'm the kinda G the little homies wanna be like
On my knees in the night saying prayers in the streetlight

Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise

Look at the situation they got me facin
I can't live a normal life, I was raised by the streets
So I gotta be down with the hood team
Too much television watching got me chasing dreams
I'm an educated fool with money on my mind
Got my 10 in my hand and a gleam in my eye
I'm a loc'd out gangsta set trippin' banger
And my homies is down so don't arouse my anger, fool
Death ain't nothing but a heartbeat away,
I'm living life, do or die, what can I say
I'm 23 now, but will I live to see 24
The way things are going I don't know

Tell me why are we so blind to see
That the ones we hurt are you and me

Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise

Power and the money, money and the power
Minute after minute, hour after hour
Everybody's running, but half of them ain't looking
What's going on in the kitchen, but I don't know what's cookin
They say I gotta learn, but nobody's here to teach me
If they can't understand it, how can they reach me
I guess they can't, I guess they won't
I guess they front, that's why I know my life is out of luck, fool

Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Been spending most their lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise
Keep spending most our lives, living in the gangsta's paradise

Tell me why are we so blind to see
That the ones we hurt are you and me
Tell me why are we so blind to see
That the ones we hurt are you and me

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה הוא הביטוי הלקוח מתוך תהלים כג, המופיע בשיר?
  • מה היחס בין המזמור לשיר?
גיא צלמוות
הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר עמק הנמצא בין שני הרים, חשוך ומעורר אימה. נראה כי המילה...
גיא צלמוות
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

גיא צלמוות, צילום: רוג'ר פנטון, 1855, מתוך ויקישיתוף

הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר עמק הנמצא בין שני הרים, חשוך ומעורר אימה. נראה כי המילה "צלמוות" היא הֶלְחֵם של שתי מילים – צֵל ומוות. הביטוי הציורי מזכיר את השְׁאוֹל, עולם המתים המוזכר במקרא ובמזרח הקדום, שמתואר כמקום הנמצא מתחת לאדמה ושורר בו חושך מוחלט.

  • חפשו מופעים נוספים של המילה "צַלְמָוֶת" במקרא.
  • האם במופעים שמצאתם המילה מתארת מקום פיזי או משהו אחר?
בית ה'
בית ה', שאליו כָּמֵהַּ הדובר במזמור להגיע, הוא בית המקדש. הכמיהה מבוטאת באמצעות המילה "וְשַׁבְתִּי",...
בית ה'
"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים."
(כג, ו)

דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני במרכז: שיחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

בית ה', שאליו כָּמֵהַּ הדובר במזמור להגיע, הוא בית המקדש. הכמיהה מבוטאת באמצעות המילה "וְשַׁבְתִּי", שהפרשנים נחלקו בנוגע למשמעותה: חזרתי או ישבתי. בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. השהות בבית ה' עומדת בניגוד להימצאות בגיא הצלמוות, שהוא מקום נמוך. ההליכה הזמנית בגיא הצלמוות מנוגדת לישיבה הקבועה בבית ה'.

  • מה המשמעות של המקום "בית ה'" עבור הדובר במזמור?
  • מתי לדעתכם יכול היה להיכתב המזמור – בתקופה שבה לא היה בית מקדש או בתקופה שבה בית המקדש היה קיים?
הרועה והצאן
מזמור כג בתהלים מתאר את ה' כרועה צאן, בדומה למקומות אחרים במקרא המציגים את מערכת...
הרועה והצאן
"מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר."
(כג, א)

רועי צאן 1920 לערך. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington

מזמור כג בתהלים מתאר את ה' כרועה צאן, בדומה למקומות אחרים במקרא המציגים את מערכת היחסים בין האל לעמו באמצעות דימוי זה. הדימוי האידאלי של מנהיג כרועה צאן נסמך על התכונות הנדרשות מרועה הצאן. לא סתם מצוין כי יעקב, משה ודוד היו רועי צאן בטרם נבחרו להנהיג את העם. דימוי האל כרועה צאן נבע מאורח החיים הקדום של עם ישראל, שהיה עם של נוודים. גם בתרבויות המזרח הקדום רווח דימוי זה.
במזמור מתואר הצאן במקום המרעה האידאלי – מקום שיש בו שפע של דשא ירוק למאכל ומקום לרביצה.

  • מה הוא מרעה אידאלי וכיצד הוא משרת את הצאן?
  • האם ארץ כנען היא ארץ אידאלית למרעה?
שבט ומשענת
"שֵׁבֶט" ו"משענת" הם המקלות שהיו בידי הרועה המנחה את העדר. יש פרשנים שהבחינו בין המשמעות...
שבט ומשענת
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

ציור על בסיס ציורי הקישר שנמצאו מקבר בני חסן במצרים. מתוך ויקישיתוף. Carl Richard Lepsius

"שֵׁבֶט" ו"משענת" הם המקלות שהיו בידי הרועה המנחה את העדר. יש פרשנים שהבחינו בין המשמעות של שתי המילים, והציעו כי ה"שבט" הוא מקל הענישה, ואילו ה"משענת" – מקל תמיכה וסעד. לפי הצעה זו, גם הייסורים וגם התמיכה שקיבל המשורר מן האל מנחים אותו ומנכיחים את האל בחייו.

מבוסס על יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 107. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה מסמלים ה"שבט" וה"משענת" בחיינו?
למצוא נחמה בפסוקים
בסרטון מספר הסופר א"ב יהושע על החיבור האישי שלו למזמור כג.
למצוא נחמה בפסוקים
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

בסרטון מספר הסופר א"ב יהושע על החיבור האישי שלו למזמור כג.

  • באילו תקופות מצא א"ב יהושע נחמה בפסוקי מזמור כג?
גם ברגעים הכי קשים
בסרטון מוצג נאומו של ג'ורג' בוש הבן, שכיהן כנשיא ארה"ב בעת שאירעו פיגועי 11 בספטמבר...
גם ברגעים הכי קשים
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי."
(כג, ד)

בסרטון מוצג נאומו של ג'ורג' בוש הבן, שכיהן כנשיא ארה"ב בעת שאירעו פיגועי 11 בספטמבר (אסון התאומים) בשנת 2001, פיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. בנאומו ציטט בוש פסוק מתוך תהלים כג.

  • מה הן המילים ממזמור כג שציטט ג'ורג' בוש הבן בנאומו?
  • מה אפשר ללמוד על מעמדו של ספר תהלים מן השימוש בו בנאום זה?

קרדיט: President Bush's Address to the Nation from the Oval Office After the 9/11 Attacks/ Historical Speeches TV, 2015