סגור תצוגת כיתה
הפרק

פרשיית המרגלים וחטא המעפילים

פרק א, יט-מו

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נציג בפני התלמידים את המשפט הזה מפסוק כד בהמשך הנאום: "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ"
נשאל את התלמידים:

  • על איזה אירוע שקראנו מסופר כאן?

נעלה ידע קיים על סיפור המרגלים.

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים יט-מו בפרק א. אפשר לכתוב על הלוח את המילים הקשות ופירושן לפני השיעור ובעת הקריאה להפנות את תשומת לב התלמידים לפירוש המופיע על הלוח.
נסביר יחד מילים קשות בקטע על פי הקשרן:

  • פסוק כב: "וְיַחְפְּרוּ" – ננסה להבין מתוך הסלנג העכשווי – לא יכרו בור, אלא יבררו לעומק, ירגלו;
  • פסוק כו: "וְלֹא אֲבִיתֶם" – לא רציתם;
  • פסוק כז: "וַתֵּרָגְנוּ" – כעסתם והתלוננתם;
  • פסוק לז: "הִתְאַנַּף" – כעס;
  • פסוק לט: "לָבַז יִהְיֶה" – יילקחו כשלל במלחמה;
  • פסוק מא: "וַתָּהִינוּ" – העזתם או אמרתם "הן" (כן);
  • פסוק מב: "תִּנָּגְפוּ" – תוכּוּ.

מבט שני

נקרא שוב ונעצור לשאלות הבנה – לאחר קריאת פסוקים יט-כ נשאל:

  • לאן הגיעו ומה המשימה שעמדה בפניהם? (הגיעו לקדש ברנע ועליהם לעלות אל הארץ המובטחת ולרשת אותה)

לאחר קריאת פסוק כב נשאל:

  • מי ביקש לשלוח מרגלים? (לדברי משה העם הוא שביקש לשלוח את המרגלים)

לאחר קריאת פסוק כה נשאל:

  • מה המרגלים אומרים על הארץ? (שהיא טובה)

לאחר קריאת פסוק כו נשאל:

  • מי אומר שלא כדאי להיכנס לארץ? (העם)

לאחר קריאת פסוק לד נשאל:

  • מה עשו בני ישראל ומה העונש שהעניש אותם אלוהים? (בני ישראל פחדו לעלות ולרשת את הארץ, ואלוהים אמר להם שבני דורם לא ייכנסו אליה)

אחרי קריאת פסוקים מא-מג נשאל:

  • מה קרה אחרי הטלת העונש? (בני ישראל החליטו בכל זאת לעלות אל ההר ולהיכנס לארץ ישראל, אך ניגפו בפני האמורי ונענשו להישאר זמן רב בקדש)

מבט שלישי

נעמיק בהבדלים שבין סיפור המרגלים בנאום הפרדה של משה, ובין זה המתואר בספר במדבר, מתוך השוואה זו נסיק מה הייתה מטרת הנאום.
נחלק את התלמידים לקבוצות או לזוגות, כל קבוצה תקבל טבלה ובה ציטוטים משני תיאורי סיפור המרגלים, התלמידים ישוו בין הסיפורים – יכתבו מה הדומה ומה השונה בסיפורים וינסו להסיק מהשוואה זו מה מטרת הנאום (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

לכיתות מיומנות אפשר לתת לקרוא את שני התיאורים ולמצוא את הפסוקים להשוואה בעצמם.

הקבוצות יציגו את ההשוואה שערכו ומסקנות לגבי נאום משה ומטרתו.
נציג את ההסבר שמציע פרופ' גרוסמן. משה בנאומו מדגיש את אחריות העם לאירועים, הם המבקשים לשלוח מרגלים, הם מתלוננים ישירות בפני האלוהים והם האומרים דברים קשים על הארץ, ולא המרגלים עצמם. נראה שהסיבה לדגשים אלה בדבריו היא המטרה החינוכית של הנאום, משה לפני מותו מנסה לתת לעם ללמוד מוסר השכל ולהסיק מסקנות מאירועי הנדודים במדבר לעתיד – לחיים בארץ ישראל.

אפשרות למורים מומחים בתקשוב – יצירת קומיקס:
אם יש מחשבים זמינים לתלמידים – מחשב אחד לכל זוג תלמידים לפחות – התלמידים יכולים ליצור קומיקס דרך האתר 'מדברים קומיקס' של מט"ח (ראו קישור לאתר גם בממערך השיעור). לשם פעילות זאת על המורים להיכנס לפני השיעור דרך דפדפן אינטרנט אקספלורר לאתר 'מדברים קומיקס' של מט"ח ולהירשם אליו בכניסה "רישום מורים". כמו כן, מומלץ להתנסות לפני השיעור בשימוש באפשרויות המוצעות באתר לטובת התנהלות יעילה ומיומנת בכיתה. ננחה את התלמידים להמחיש את העלילה בצורה חזותית וליצור קומיקס המורכב מארבע מסגרות שיציג את עיקרי הסיפור בקטע. התלמידים יבחרו למסגרות רקע מדברי, יעמידו במסגרות דמויות ויוסיפו בועות דיבור בלשונם. בסיום הפעילות יציגו התלמידים את התוצרים השונים בפני הכיתה.

מבט לחיים

הפרק עוסק באחריות העם הנכנס לארץ ישראל, ומשה מציין שעד עכשיו הטילו את האחריות על אחרים, על המרגלים שאמרו שהארץ מפחידה, על משה ואהרון ועוד, מעכשיו עליהם לשאת באחריות בעצמם.

נזכיר לתלמידים מקרה מצער שהיה בכיתה (הרבה תלמידים לא הכינו שעורי בית, ריב שהתקיים בכיתה או בהפסקה, לא ביקרו תלמיד חולה וכדומה) ונבקש מהם להציע סיבות למקרה. נרשום את הסיבות על הלוח. בסיום נשאל בכל סיבה מי אחראי, ונדגיש את כל הסיבות שמטילות אחריות על מישהו אחר מלבד התלמידים.

נראה אם הם נושאים באחריות או מנסים לתרץ ולהטיל את האחריות על אחרים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את תיאור סיפור המרגלים בנאום הפרדה של משה, השווינו תיאור זה לתיאור בספר במדבר וגילינו שמשה מדגיש את האחריות של העם לעונש שקיבל כדי שילמדו גם בהמשך דרכם בארץ לשאת באחריות לחייהם.
מיומנויות: דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד – אמירות בסיפור, ביטאנו עמדות לגבי אירועים נלמדים, נימקנו את עמדותינו הערכנו אותן ביקרנו אותן וניהלנו שיח עליהן.
מתודות: השוואה בין סיפור בשני מקורות להבנת מטרת הנאום של משה, יצירת קומיקס.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מדברים קומיקס
לאתר 'מדברים קומיקס' של מט"ח
בכמה מילים אפשר לתאר תפילה?
ואתחנן אל ה' – עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה. שַׁוְעָה. נְאָקָה. צרה. רִנָּה. ופגיעה. נפול....
בכמה מילים אפשר לתאר תפילה?
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר." (ג, כג)

איור: מיכל בן-חמו

ואתחנן אל ה' – עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה. שַׁוְעָה. נְאָקָה. צרה. רִנָּה. ופגיעה. נפול. ופִלּוּל. עתירה. עמידה. חילול. חנון.
זעקה – במצרים שנאמר (שמות ב, כג) "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ."
להמשך המדרש

שַׁוְעָה מנין? שנאמר (שמות ב, כג) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם."
נְאָקָה מנין? (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם."
צרה מנין? "בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה'."
רִנָּה מנין? שנאמר (ירמיה ז) "וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה."
פגיעה מנין? (ירמיהו ז, טז) "וְאַל תִּפְגַּע בִּי."
נפול מנין? שנאמר (דברים ט, יח) "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה."
פִּלּוּל מנין? (דברים ט, כו) "וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'."
עתירה מנין? שנאמר (בראשית כה) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ."
עמידה מנין? (תהלים קו, ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל."
חילול מנין? (שמות לב, יא) "וַיְחַל מֹשֶׁה."
חנון מנין? (דברים ג, כג) "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'."

(מדרש דברים רבה, פרשה ב, פסקה א)

  • איזו מילה מבין המילים במדרש המביעות תפילה לאלוהים, מעוררת בכם את הרגש העַז ביותר?
  • מדוע לדעתכם תחינתו של משה היא האחרונה ברשימה?
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר." אמר להם משה: ראו מה אתם גרמתם לעצמכם,...
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם." (א, ב-ג)

צילום: Olena Yakobchuk/shutterstock.com

"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר."
אמר להם משה: ראו מה אתם גרמתם לעצמכם, שעדיין לא נכנסתם לארץ עד עכשיו, ארבעים שנה."

(מדרש אגדה, דברים א, ב)

להמשך קריאה

אי אפשר להישאר אדישים לפער שבין המרחק הקצר מהר חורב לארץ כנען, לבין הזמן שבסופו של דבר נדדו בני ישראל במדבר עד שהגיעו לארץ. 11 יום מול 40 שנה!

  • הסבירו במילים שלכם את המדרש.
  • נסו לחשוב על מקרה מהחיים שלכם שהלקח מהמדרש מתאים לו.
מְתֵי מִסְפָּר
  הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר" מופיע כמה פעמים בתנ"ך. משמעותו: אנשים מעטים מאוד. המילה "מְתֵי" (או...
מְתֵי מִסְפָּר
"וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים, וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה." (ד, כז)

אנשים בבית קולנוע פתוח, צילום: Anna Jurkovska/shutterstock.com

אנשים בחוף, צילום: Goran Bogicevic/shutterstock.com

 

הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר" מופיע כמה פעמים בתנ"ך. משמעותו: אנשים מעטים מאוד. המילה "מְתֵי" (או "מְתִים") בביטוי, פירושה בלשון המקרא "אנשים". כלומר – אנשים מספר, מספר קטן של אנשים. 

  • איזו מבין שתי התמונות שלפניכם מדגימה את הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר"?
  • כתבו משפט או פסקה קצרה ושבצו בהם את הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר".
אין עוד מלבדו
הביטוי "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" הוא ביטוי שגור בשפה העברית היום, ומקורו בפרקים שלנו. הפזמונאי יוסי...
אין עוד מלבדו
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ." (ד, לה)

הביטוי "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" הוא ביטוי שגור בשפה העברית היום, ומקורו בפרקים שלנו.
הפזמונאי יוסי גיספן כתב את השיר בהשראת הביטוי, תומר הדדי הלחין ומבצע שלומי שבת.

למילות השיר

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
מילים: יוסי גיספן
לחן: תומר הדדי

רָאִיתִי כּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים אֶת הָעוֹלָם
וְעִם הַזְּמַן נֶעֱלָמִים,
טִפַּסְתִּי עַל פִּסְגוֹת הָרִים בַּדֶּרֶךְ
גַּם שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת הַחֲכָמִים,
לֹא נָתַתִּי לְעֵינַי לְהִסְתַּנְוֵר מֵהַמַּרְאוֹת
וְהֵבַנְתִּי שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי זֶה לִפְעָמִים פָּחוֹת,
לָקַחְתִּי לִי מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט שִׁיר לַנְּשָׁמָה.

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ, וַאֲנִי עַבְדּוֹ.

בְּמִלְחָמוֹת אֶל מוּל הַיֵּצֶר, כְּמוֹ מִדְבָּר צָמֵא לְמַיִם
הָאָדָם נִכְנַע,
וְשׁוּב הַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת לָהּ מִסְתּוֹר
מִתַּחַת לְכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
גַּם אֲנִי עָמַדְתִּי בַּפֶּתַח כְּמוֹ כֻּלָּם, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמֶּלֶךְ הָעוֹלָם,
וְלָקַחְתִּי לִי מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט שִׁיר לַנְּשָׁמָה.

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ…

  • לפי הפסוק והשיר, למי הכוונה בצירוף "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"?
  • האזינו לשיר וקראו את המילים. ההבנה שאין עוד מלבדו – האם היא מחזקת את האדם או מחלישה אותו? הסבירו את תשובתכם.

קרדיט: אין עוד מלבדו / שלומי שבת הערוץ הרשמי, 2012

דברים
הנרי פליקס פיליפוטו היה אומן צרפתי בן המאה ה-19. בתחריט זה תיאר האומן את משה...
דברים
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב." (א, א)

הנרי פליקס פיליפוטו, משה בנאומו מול בני ישראל – ספר דברים, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף.

הנרי פליקס פיליפוטו היה אומן צרפתי בן המאה ה-19. בתחריט זה תיאר האומן את משה נואם מול בני ישראל, כפי שמופיע בספר דברים.
במרכז עומד משה, ולמעשה מחלק את היצירה לשני חלקים שווים בגודלם. מצד אחד יושב הכוהן הגדול – הוא לבוש בהידור ועל גופו אבני החושן. לצידו כמה אנשים לבושים בהידור, כנראה מראשי העם.
בצד השני המוני בני ישראל עומדים ומקשיבים לדברי משה.

  • כיצד המחיש האומן את הבדלי המעמדות בין הדמויות?
    כדי לענות – בִּדקו היכן עומדת הדמות ביחס לדמויות האחרות, כמה מקום הוקדש לה, מה לבושה, תנוחות הגוף ועוד.
עוג מלך הבשן
עוג היה מֶלֶךְ שֶׁמָלַךְ על אזור הבשן. לפי התיאור בפרק, הוא היה גדול ממדים. המיטה...
עוג מלך הבשן
"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ." (ג, יא)

עוג היה מֶלֶךְ שֶׁמָלַךְ על אזור הבשן. לפי התיאור בפרק, הוא היה גדול ממדים. המיטה שלו (ובלשון הפסוק – עֶרֶשׂ) הייתה ענקית, ומכאן אפשר להבין עד כמה גדול הוא היה. נתן אלתרמן, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי (1970-1910) כתב שיר לילדים על הממדים החריגים של עוג מלך הבשן. את השיר הלחין משה וילנסקי, וביצעו חוה אלברשטיין ועודד תאומי. 

למילות השיר

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן / נָתַן אלתרמן

עַל עוֹג, עַל מֶלֶךְ הַבָּשָׁן,
נָשִׁירָה נָא, שִׁיר זֶמֶר קָט.
הָיָה הוּא זַאֲטוּט, אֲשֶׁר צָמַח מַהֵר וְלֹא לְאַט.
חָזַר הוּא פַּעַם מִן הָרְחוֹב בְּגִיל חָמֵשׁ שָׁנִים וָיֶרַח,
וְכָךְ אָמַר: "גִ'ירָף קָטָן קָפַץ, נָשַׁךְ אוֹתִי בַּבֶּרֶךְ."
וְאָב אֶל אֵם אָמְרוּ בַּלָּאט,
הַיֶּלֶד לֹא יִהְיֶה גַּמָּד…

עוֹגִי, עוֹגִי, עוֹג
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.
אֶפְשָׁר לְהִתְקַלֵּס בְּעוֹג,
לִצְחֹק לְעוֹג, לִלְעֹג לְעוֹג,
וּבְכָל זֹאת מִגָּלְיָת עַד גּוֹג
וּמִגּוֹג וְעַד מָגוֹג
לֹא הָיָה (וְלֹא יִהְיֶה)
עֲנָק עָדִין, עֲנָק עָנֹג,
עֲנָק צָנוּעַ וּבַיְשָׁן,
וְהָעִקָּר – עֲנָק גָּבוֹהַּ
כְּעוֹג,
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.

  • מה מוסיף התיאור של עוג מלך הבשן בשיר, על התיאור שלו בפסוקים?
  • מה דומה בין עוג בשיר לבין עוג בתנ"ך, ומה שונה ביניהם?

קרדיט: חוה אלברשטיין ועודד תאומי – עוג מלך הבשן, 2010

דברים
כמה זמן לוקח ללכת ממצרים לישראל? המרחק בין קהיר בירת מצרים לבין ירושלים בירת ישראל...
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ." (א, ב)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

כמה זמן לוקח ללכת ממצרים לישראל?
המרחק בין קהיר בירת מצרים לבין ירושלים בירת ישראל הוא כ-740 קילומטרים.
לשם ההשוואה – אורכה של מדינת ישראל כולה הוא כ-560 קילומטרים.
כמה זמן נדרש כדי ללכת מרחק כזה?
בפסוק ב בפרק א מצוין זמן ההליכה מהר חורב (הר סיני) עד לנקודת הכניסה לארץ – קדש ברנע.

  • לפי הפסוק, כמה זמן נמשכת ההליכה מהר סיני ועד לקדש ברנע?
  • לפי המסופר בפסוק ג בפרק א, כמה זמן הלכו בני ישראל במדבר ממצרים עד לכנען?
  • למה הם הלכו כל כך הרבה זמן?
  • קִראו את המשך הפרק, ובעיקר את פסוק לה.
הארץ המובטחת
בספר בראשית מסופר כי אלוהים הנחה את אברהם ללכת לארץ כנען – הארץ המובטחת. מה...
הארץ המובטחת
"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת." (א, ז)

מפת המזרח הקדום. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

בספר בראשית מסופר כי אלוהים הנחה את אברהם ללכת לארץ כנען – הארץ המובטחת. מה הם הגבולות של אותה הארץ? תלוי באיזה ספר קוראים, ואיזו תקופה הגבולות משקפים.

להמשך קריאה

לפי הנאום של משה, הגבולות של הארץ המובטחת לבני ישראל רחבים מאוד – מדובר בשטח גדול בהרבה מהארץ שבה אנו יושבים היום. לפי ספרים אחרים בתנ"ך, הגבולות מצומצמים יותר.
בפועל, ערב הכניסה לארץ, כלומר בזמן שבו נאם משה לפני העם, חיו עמים נוספים בארץ כנען.

  • קִראו את הפסוק, וסמנו את המילים שהן שמות של מקומות.
  • מִצאו מקומות אלה במפה.
מערכת המשפט
  משה מתאר את מערכת המשפט שהציע יתרו, כוהן מִדְיָן, שהיה חָמִיו של משה (שמות...
מערכת המשפט
"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ." (א, טו-טז)

צלמית מאעת, אלת הצדק, החוק והאמת המצרית. האלה יושבת ולראשה נוצת יען, סימן ההיכר שלה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על ידי מידד סוכובולסקי. מתנת אברהם גוטרמן, ניו יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

 

משה מתאר את מערכת המשפט שהציע יתרו, כוהן מִדְיָן, שהיה חָמִיו של משה (שמות יח). מדובר במבנה מדורג של מערכת המשפט: בראשה יעמוד משה, תחתיו שרי אלפים ותחתיהם שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. מבנה זה מוכר מעמים נוספים מהעת העתיקה.

  • חפשו באינטרנט מידע על מבנה מערכת המשפט בישראל היום.
  • במה דומה מבנה מערכת המשפט בישראל היום, למבנה מערכת המשפט שמשה מפרט בפרק א?
פרי הארץ
הצירוף "פְּרִי הָאָרֶץ" המופיע בפרק, מתאר מה הביאו המרגלים מהארץ. מה הם פירות הארץ? בהמשך...
פרי הארץ
"וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ, וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ." (א, כה)

שבעת המינים, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

הצירוף "פְּרִי הָאָרֶץ" המופיע בפרק, מתאר מה הביאו המרגלים מהארץ.
מה הם פירות הארץ? בהמשך ספרים דברים מפורטים פירות הארץ, שאותם אנו מכנים שִׁבְעַת הַמִינִים:
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (ח, ח).

  • כיצד המינים שגדלים בארץ מבטאים כי הארץ טובה?
דברים
ספר דברים הוא מעין נאום של משה, רגע לפני הכניסה לארץ. הספר נקרא "דברים" משום...
דברים
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב." (א, א)

ספר דברים הוא מעין נאום של משה, רגע לפני הכניסה לארץ.
הספר נקרא "דברים" משום שזוהי המילה השנייה בספר (כך מקובל לקרוא לספרים, לפי המילה הראשונה או השנייה המופיעה בהם).

  • צפו בסרטון, ונסו לנסח במשפט אחד את תמצית ה"דברים" שמשה אומר לעם ישראל לפני הכניסה לארץ.

קרדיט: ספר דברים – מה באמת קרה שם? סיכום ומבוא לספר דברים / 929 תנך ביחד, 2015

הנאום האחרון של משה
הרב בני לאו וליאת רגב משוחחים בסרטון על תחילת ספר דברים. כל אחד מהם בוחר...
הנאום האחרון של משה
"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם." (א, יב)

הרב בני לאו וליאת רגב משוחחים בסרטון על תחילת ספר דברים. כל אחד מהם בוחר להדגיש נקודות מסוימות בפרק.

  • לפי דברי ליאת רגב, מדוע משה זועם על בני ישראל?
  • לפי דברי הרב בני לאו, מה משמעות השימוש במילה "אֵיכָה"?

קרדיט: סימנים דברים פרק א / 929 תנך ביחד, 2015