סגור תצוגת כיתה
הפרק

שמואל המנהיג והקשר שלו לעם

פסוקים ג-יז

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שמואל מתגלה בפרק כמנהיג מופתי – החל מפעולותיו ההחלטיות שמביאות לחזרת העם אל חיקו של אלוהים ולניצחון בקרב עם פלשתים, וכלה במחויבותו השנתית לסייר ברחבי שטח ישראל כדי לפגוש ולשמוע את אנשיו. מנהיגותו הייחודית של שמואל מורגשת בפרק גם בכך שהוא מאפשר לעם מרחב פעולה, ואכן, בני ישראל נוקטים עמדה אקטיבית ויוזמים בפרק כמה מהלכים חשובים.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה- מה עושה מנהיג?
נחלק לתלמידים "דף תכנון יומי" (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). כל אחד מהתלמידים יידרש לבחור מנהיג מקראי, היסטורי או עכשווי וינסה להיכנס לנעליו של המנהיג ולחשוב: מה הוא בעצם עושה כל היום?

על פניו, לכולנו ברורה חשיבותם של המנהיגים, אבל לא תמיד ברור מה הם עושים. מעניין לחשוב ולדון:

  • במה משקיעים מנהיגים את רוב זמנם?
  • האם מנהיגים חייבים להיות תמיד עסוקים וזמינים?
  • כיצד לדעתכם נראה יומן של מנהיג בימינו?

אפשרות שנייה- מנהיגים מאחורי הקלעים:
בואו נחשוב לרגע על מנהיגים על קבוצות קטנות, למשל מאמני קבוצות ספורט או במאי קולנוע:

  • האם הייתם מגדירים מאמן או במאי מנהיגים?
  • במה נמדד מאמן טוב?
  • עד כמה מאמן יכול להשפיע על המתרחש במגרש בכל רגע נתון?

דמות הבמאי והמאמן מזכירים לנו שמנהיג לא תמיד צריך לעמוד בקו הראשון ולעשות הכול בעצמו. מנהיג טוב יכול להימדד גם בכך שהוא מוציא את המרב מהאנשים שלו ומעודד אותם לפעול וליזום.

הזמנה לקריאה

נחלק דף ובו פסוקים ג-יב לסימון ושאלות לעבודה עצמית (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נעבור יחד על התשובות. אפשר לערוך על הלוח רשימה של פעולות שמואל ולדון בתרומה של כל אחת מהפעולות. חשוב לשים לב שנושא זה מאוד פתוח לדיון ופרשנות, אין בפרק הבהרה ברורה לגבי מהותה של כל פעולה.
נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הקטע ולסמן בצבע אחר את כל הפעולות או האמירות של בני ישראל.

נדון במליאה:

  • כיצד העם מגיב לפעולות של שמואל?
  • האם העם רק עושה את מה שאומרים לו, או שהוא פועל גם יותר ממה שהורה לו שמואל לעשות?
  • מה אפשר ללמוד על מנהיגותו של שמואל לאור התנהלות העם?

בקטע זה מודגם דפוס מעניין של הדדיות בין שמואל לבין העם. העם לוקח חלק פעיל במתרחש לא פחות משמואל. יתרה מזו, העם לא רק עושה את דברי שמואל, אלא גם יוזם פעולות על דעת עצמו ואף דוחף את שמואל לפעולות מסוימות (כמו למשל בפסוק ח).

שמואל מצליח בפרק זה להצטייר כמנהיג החלטי ונחרץ, אבל גם לשמור על מעורבות מרשימה של העם.
אפשר לצייר על הלוח משולש גדול המתאר את מערכת היחסים אלוהים-נביא-עם. בעקבות ניתוח הטקסט בקטע זה נשאל:

  • מהו התפקיד של כל צד במשולש זה?
  • מהן הפעולות שכל צד עושה?
  • מהם הרצונות והשאיפות של כל צד?

מעניין להשוות בין התנהלות העם מול איום הפלשתים בפרק זה, לבין פעולות זקני העם בפרק ד פסוקים א-יא שמובילות לנפילת ארון אלוהים בשבי הפלשתים. בפרק ד זקני העם מתייעצים בינם לבין עצמם בלא נביא או כל גורם אחר, ומחליטים להביא לשדה הקרב את ארון אלוהים בניסיון לכפות ישועה אלוהית. לעומת זאת, בפרק ז העם פונה לשמואל ומבקש ממנו לזעוק לאלוהים ולבקש ישועה. פרק ז מבטא הבנה של משולש התפקידים אלוהים-נביא-עם.

נקרא את פסוקים יג-יד. פסוקים אלו מתארים את מצב העניינים בתקופה לאחר הפעולות של שמואל והקרב מול הפלישתים.

  • מה מאפיין את התקופה המתוארת בפסוקים?
  • כיצד לדעתכם המצב המתואר קשור למנהיגות שמואל ולהתנהלות העם?

נקרא את פסוקים טו-יז ונשאל את התלמידים:

  • מה עשה שמואל מדי שנה? מדוע לדעתכם?
  • כיצד התיאור בפסוק טז מתקשר לדפוסי מנהיגות שמואל שראינו בפרק?

לסיכום הלימוד נבקש מהתלמידים לחזור לפסוקים הראשונים של הפרק ולחשוב על שינוי אחד חשוב שהתרחש בעם ישראל, לתאר אותו ולהסביר את חשיבותו. אפשר גם לדבר על דברים שלא השתנו לאורך הפרק – כמו למשל ארון האלוהים נותר בקריית יערים ולא לוקח חלק ב"חגיגה".

מבט לחיים

במהלך הפרק ובייחוד בפסוקים האחרונים, שמואל מתואר כמנהיג שמקפיד על קשר קרוב ואישי עם עמו.

  • מהם היתרונות של מנהיגות כזו לדעתכם? כיצד מרגישים אנשי העם ששמואל מקפיד לבקר מדי שנה?
  • האם לדעתכם המנהיגים יכולים לקיים גם היום קשר קרוב כל כך לעם?
  • באילו אמצעים משתמשים המנהיגים היום כדי להיחשף לקשיים ולמחשבות של העם?

מנהיגים של יום-יום:
בפרק זה ובתנ"ך בכלל אנו רואים כי מנהיגות מתקיימת בצורות שונות וגם ברמות השפעה שונות (ממשפחה ועד עם). אין דרך אחת טובה להנהיג, ולעיתים מנהיגים צומחים ממקומות לא צפויים. נדון במליאה:

  • אילו מנהיגים קיימים סביבנו ומשפיעים על חיי היום-יום שלנו?
  • מה מידת הקשר שלכם עם המנהיגים ברמות ההשפעה השונות? (למשל: שר חינוך משפיע על חיי התלמידים, אך הם לא ממש בקשר אתו; לעומת זאת, עם המדריך בתנועת הנוער הם נפגשים לפחות פעם בשבוע)
  • האם מנהיג הוא בהכרח מי שמדבר הכי חזק ומצליח להתבלט בכל מצב?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שמואל פועל בפרק כמנהיג מוצלח ומנוסה – הוא מצליח להשיב את העם אל הדרך הרצויה לאלוהים, אך גם משכיל לאפשר לעם לפעול בעצמו ולהשתתף השתתפות פעילה במהלך העניינים.
מיומנויות: סימון פסוקים, ניתוח והסקת מסקנות עצמאית.
מתודות: שימוש ב"תכנון יום", דיון במליאה, עבודה עצמית.

אפשר עוד...

"וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אלוהים" (פסוק ב):
צורת הפועל "וַיִּנָּהוּ" היא נדירה ומסקרנת, האפשרויות השונות להבנת הפועל משפיעות על הבנת הפסוק כולו. מצד אחד ייתכן שמדובר כאן על לשון נהי (בכי, קינה), וכך הפסוק מתאר בכי וחרטה של העם על שהתרחקו מאלוהים במשך עשרים שנה. מצד שני, אפשר לפרש את הפועל כנהירה – משיכה והתקרבות. על פי שיטה זו השיבה לאלוהים היא יוזמה פעילה של העם.

המונותאיזם המקראי:
אל אחד מופשט וזהו. אפשר להתעכב יותר על המהפכה התאולוגית של המונותאיזם המקראי שהיא בעלת נוכחות רבה בפרק זה. התעמקות בחידוש שבמונותאיזם מעלה שאלות רבות:

  • מהם היתרונות בריבוי אלילים?
  • מדוע קשה יותר להאמין באל אחד מופשט, כפי שדורש המונותאיזם המקראי?
  • כיצד האמונה באל אחד משפיעה על מקומו של האדם בעולם?

סינקריטיזם:
מהביקורת של שמואל כלפי העם בפסוקים ג-ד בפרק נראה כי בני ישראל חטאו בכך שעבדו "אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר" בנוסף לעבודת אלוהים, בכך מדגימים בני ישראל גישה דתית הנקראת 'סינקריטיזם '. התפיסה הסינקריטיסטית רווחה בימי התנ"ך, ובני ישראל התפתו ושבו אליה פעמים רבות. ניתן להציג את המושג בפני התלמידים ולנסות להבין יחד אתם מדוע התקשה העם לוותר לחלוטין על עבודת האלילים המקומיים והעדיף במקרים רבים לעבוד גם אותם וגם את אלוהים.

דמותו של שמואל כשופט:
המילים "וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " חוזרות בפרק בווריאציות שונות ארבע פעמים. יש פרשנים המחשיבים את שמואל לשופט האחרון בתקופת השופטים. בקשר לכך, מעניין לדון בדמותו של שמואל בפרק בהשוואה לדמות השופט המושיע המוכרת לנו מספר שופטים.

הנביא כצינור:
שמואל מדגים בפרק זה את מהות תפקידו של הנביא – לשמש צינור מקשר בין העם לאלוהים. מצד אחד, הוא מביא בפני העם את דרישות אלוהים ודוחף אותו לחזור בתשובה. מצד שני, שמואל מעביר לאלוהים את בקשות העם, ובזכותו מגיע הסיוע המיוחל שמאפשר את הכרעת פלשתים.

השוואה בין פרק ד לפרק ז בשמואל א:
הזכרנו בנגיעה קצרה במהלך ההוראה השני את ההשוואה המתבקשת בין הקרב עם פלשתים בפרק ד (שהוביל לאובדן ארון ברית אלוהים) לבין הקרב והניצחון בפרק ז. זוהי השוואה שאפשר להתעמק בה ולגלות עוד נקודות מעניינות רבות בנוגע להתנהלות העם ומנהיגיו. אפשר להיעזר במאמר זה של יהודה אליצור מתוך אתר דעת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
היכן גר שמואל?
מצד אחד נאמר לנו ששמואל היה סובב שנה בשנה ברחבי הארץ ושופט ביישובים שונים, ומצד...
היכן גר שמואל?
"וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'". (פסוק יז)

Lamnoi Manas / Shutterstock.com

מצד אחד נאמר לנו ששמואל היה סובב שנה בשנה ברחבי הארץ ושופט ביישובים שונים, ומצד אחר בפסוק זה נאמר כי ברמה נמצא ביתו ושם הוא שפט את כל הארץ. אז היכן היה בפועל?
רבי יוחנן מציע כך:

"מאי כי שם ביתו?
אמר ר' יוחנן: כל מקום שהלך שם, ביתו עמו"

(ילקוט שמעוני, שמואל א פרק ז, סימן קד)

  • היכן ביתו של שמואל לפי המדרש? מה המדרש מוסיף להבנת מנהיגותו?
גדולתו של שמואל
בספר תהילים מתארים את משה ושמואל כשני מנהיגים דגולים שהיו לעם ישראל. המדרש שלפניכם מסביר...
גדולתו של שמואל
"וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו". (פסוק טו)

דמות הנביא. Anneka / Shutterstock.com

בספר תהילים מתארים את משה ושמואל כשני מנהיגים דגולים שהיו לעם ישראל. המדרש שלפניכם מסביר במה גדולתו של שמואל שווה לכל הפחות לגדולתו של משה רבנו.

לקריאת המדרש
"וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט, ו) "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". בא וראה כמה בין משה לשמואל: משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא, שנאמר (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב. למה כך? אמר הקדוש ברוך הוא: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם; אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה; אמר הקדוש ברוך הוא: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל, יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה"'. (שמות רבה טז, ד)
  • האם ההשוואה במדרש מחמיאה לשמואל או למשה? מדוע?
בְּכָל לְבַבְכֶם או מכל הלב
שמואל מציב תנאי לעם, אשר אם ימלאו אותו בכל לבבם, אלוהים יצילם מיד פלשתים. התנאי...
בְּכָל לְבַבְכֶם או מכל הלב
"אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל ה'". (פסוק ג)

Alhovik / Shutterstock.com

שמואל מציב תנאי לעם, אשר אם ימלאו אותו בכל לבבם, אלוהים יצילם מיד פלשתים. התנאי הוא מונותאיזם.

להמשך קריאה

דתות של עמים אחרים השכנים לישראל מאפשרות לקיים פולחן לכמה אלים ולנהוג מנהגים של דתות אחרות במקביל. אך אמונת הייחוד הישראלית אוסרת זאת באיסור חמור. לפיכך, התנאי הוא חזרה למקורות ונטישת כל פולחן אחר.
באמירתו שמואל מרמז לציווי בספר דברים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).
כיום משתמשים בביטוי "מכל הלב" כדי לתאר החלטה שמתקבלת מתוך כוונה שלמה, ואף מתבצעת בפועל במלואה, ללא היסוסים או שלבי ביניים.

  • מדוע בחר שמואל בלב כדי לבטא אמונה שלמה?
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
מדי שנה בשנה הולך שמואל מיישוב ליישוב, שופט ומנהיג את העם, וחוזר חלילה. שמואל אינו...
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
"מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה". (פסוק טז)

SigDesign / Shutterstock.com

מדי שנה בשנה הולך שמואל מיישוב ליישוב, שופט ומנהיג את העם, וחוזר חלילה. שמואל אינו מחכה לעם שיבוא אליו, אלא הוא הולך אל העם.

להמשך קריאה

כשם שהמחזוריות של הטבע משתקפת בלוח השנה ובמנהגי העם כך, מנהיג שמואל דפוס קבוע נוסף בחיי העם. לעומת השלטון הריכוזי שאפיין את השופטים שקדמו לו ואת המלכים שיבואו אחריו, שמואל מנהיג נוכחות קבועה ותמידית בכל הארץ. והארץ שקטה עשרים שנה.

  • האם חזרתו שנה בשנה תורמת לדעתכם לתחושת הביטחון של העם?
  • השתמשו בצירוף "מדי שנה בשנה" כדי לתאר פעולה שנעשית בשגרה ולאורך זמן.
שמואל רב־הפעלים
  בנצרות ניתן מקום של כבוד לשמואל הנביא הכוהן, מאחר שהמליך את דוד – אשר...
שמואל רב־הפעלים
"וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו". (פסוק טו)

פסל שמואל הנביאי בחזית כנסיית דויטשר דום מהמאה ה-18 בערך. ברלין, 2017. צילום: Renata Sedmakova / Shutterstock.com

 

בנצרות ניתן מקום של כבוד לשמואל הנביא הכוהן, מאחר שהמליך את דוד – אשר ישו הוא נצר לשושלתו.

להמשך קריאה

בפסל ניכרים סממנים יהודים ונוצרים גם יחד. האופן שבו מועמד שמואל, אופייני לאומנות הנוצרית. ובמקביל הוא מתואר אוחז בשופר, כלי פולחן יהודי. באופן זה הפסל משקף היטב את דמותו הרב־גונית של שמואל, המקובלת על הן על היהודים והן על הנוצרים.

  • כיצד האומנות הנוצרית ממחישה את רב־גוניותו של שמואל?
שמואל – נביא
שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17 בציור זה קלוד ויניון מדגיש את יכולת...
שמואל – נביא
"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה' וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'". (פסוק ט)

שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17 בציור זה קלוד ויניון מדגיש את יכולת הנבואה של שמואל ואולי אף את המחיר שדורשת יכולתו לתווך בין שמיים לארץ, בין אלוהים לאדם. השימוש שנעשה בצבעים דרמטיים כמו משקפים את הדרמה שמתוללת בתוכו, כשם שמתואר מבע פניו.

  • מרגע היוולדו שמואל נועד לשרת אחרים – את עלי הכהן, את אלוהים, את העם. כיצד הציור מספק לנו הצצה לשמואל האדם הפרטי?
קריית יערים
    לאחר נדודי ארון הקודש מעיר פלשתית אחת לאחרת, מביאים אותו לגבעה בקריית יערים,...
קריית יערים
"וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן ה'". (פסוק א)

כתבה מ1946 על הקמת יישוב יהודי חדש/ מחודש בקרית יערם"הבקר", יום חמישי, מאי 23, 1946. אוסף עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית, ירושלים

קרית יערים 1904 צילום: W. Smith

 

 

לאחר נדודי ארון הקודש מעיר פלשתית אחת לאחרת, מביאים אותו לגבעה בקריית יערים, שם ישהה תקופה ארוכה של 20 שנים.
קריית יערים מוזכרת כבר בספר יהושע כעיר שממנה הגיעו הגבעונים, אשר ביקשו לעשות שלום עם בני ישראל.

להמשך קריאה

היישוב מוזכר בהמשך ספר יהושע בשם "קריית בעל" על שם האל בעל הכנעני. כנראה שבשלב מאוחר יותר הוסב לשם הניטרלי 'קריית יערים', על שם היערות המקיפים את האזור הזה, כדי לדחות את זיהויו עם פולחן הבעל.
בשנת 1946 החלו להקים את היישוב קריית יערים, היישוב העברי הראשון בקו תל אביב־ירושלים, במקום המזוהה עם קריית יערים המקראית, בסמיכות לכפר אבו־גוש. בכתבה המכריזה על הקמת היישוב מסופר כי לצד העצים העתיקים שבאתר, ניטעו עוד 40 אלף עצי אורן. כמו כן, מצוין כי התגלו באדמת המקום עתיקות.

  • שערו – מדוע אנשי קריית יערים אינם נפגעים מנוכחות ארון הברית בשטח יישובם?
שמואל מסתובב
לשמואל אין תואר אחד, הוא שופט, נביא, מנהיג, כוהן, מצביא צבאי ומה לא. גם אין...
שמואל מסתובב
"וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה". (פסוק טז)

מפת התהוות הממלכה: תחומי פעילותם של שמואל ושאול. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

לשמואל אין תואר אחד, הוא שופט, נביא, מנהיג, כוהן, מצביא צבאי ומה לא. גם אין לו מרכז רוחני אחד – המשכן בשילה, ארון הקודש בקריית יערים, התפילה הציבורית התקיימה במצפה ושמואל נודד בין היישובים השונים בכל שנה וחוזר חלילה.

  • מצאו את היישובים המתוארים בפרק זה במפה. איזה קשר נוצר ביניהם באמצעות ביקורי שמואל?
פולחן הבעל והעשתורת
האל בעל והאלה עשתורת היו אלים מרכזיים בפולחן הכנעני, ושניהם נחשבו אחראים לפריון. בעל, בהיותו...
פולחן הבעל והעשתורת
"וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת ה' לְבַדּוֹ". (פסוק ד)

האל בעל והאלה עשתורת היו אלים מרכזיים בפולחן הכנעני, ושניהם נחשבו אחראים לפריון. בעל, בהיותו אל הסערה, הגשם, הרעם והברק נחשב לאל הפוריות הכנעני מאחר שפוריות הקרקע תלויה במִמְטָרִים.

להמשך קריאה

באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המתאר את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
עשתורת (הפיניקים כינוה 'אשרה') נחשבת לרעייתו של בַּעַל, אל הסערה הכנעני. פולחן עשתורת היה נפוץ מאוד בארץ ישראל בייחוד בקרב נשים. צלמיות רבות של עשתורת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות באזור ארץ ישראל. אחד הסמלים לעשתורת הוא העץ, ועצים גדולים היו חלק מפולחנה.

  • מה מבין אירועי הפרקים הקודמים הביא את עם ישראל לזנוח את העבודה הזרה?
צום
  צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח...
צום
"וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַה' וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה". (פסוק ו)

רחוב בירושלים ביום כיפור. צילום: zeevveez at flickr, CC BY 2.0

במסגד בסוף יום צום הרמדאן. צילום: Arisdp, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח השנה היהודי שישה צומות, האחד הוא צום יום הכיפורים, שתכליתו לכפר אישית על האדם הצם.

להמשך קריאה

ארבעת הצומות האחרים נקבעו לאחר חורבן בית המקדש על ידי חז"ל לזכרו, והשישי הוא צום תענית אסתר. מנהג הצום קיים בדתות ובתרבויות שונות, מסיבות מגוונות ולמטרות שונות: כביטוי לצער, כתוספת לתפילה (בעיקר בעת בקשת רחמים), לצורך טיהור הגוף והנפש, לשם התכנסות ועוד. בפרק שלנו שמואל מבקש מהעם לצום כקבוצה לפני שיתפלל בעבורם לאלוהים, במעמד טקסי שיסמל את חזרתם בתשובה, כלומר את השיבה שלהם לעבודת אלוהים בלבד. הצום במקרים רבים במקרא ובספר שמואל הוא התכנסות ציבורית שמטרתה היטהרות ויצירת קשר מחודש עם אלוהים.

  • מה מטרת הצום בפרק ז? מדוע מורה שמואל לעם לצום? אילו עוד פעולות עליהם לעשות?
שמואל מנהיג בעמו
בסרטון מציגים את המשך האירועים שחלו בחיי העם ושמואל לאחר החזרת הארון לשילה.
שמואל מנהיג בעמו
"וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה'". (פסוק ב)

בסרטון מציגים את המשך האירועים שחלו בחיי העם ושמואל לאחר החזרת הארון לשילה.

  • נדמה שסיפורו של ארון הברית משקף את סיפור חייו של שמואל, ולהפך. מה האמירה הזאת מלמדת על שמואל?

קרדיט: 929 שמואל פרקים א–ז. שמואל – מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד

שמואל כוכב עליון
נלי וצביקה מדברים על שמואל כוכב עליון – שהשיב את ארון הקודש ואת השקט והשלווה...
שמואל כוכב עליון
וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'". (פסוק יז)

נלי וצביקה מדברים על שמואל כוכב עליון – שהשיב את ארון הקודש ואת השקט והשלווה לממלכת ישראל.

  • מה ההישג או ההישגים החשובים ששמואל עשה בעבור העם, אשר המנהיגים הקודמים נכשלו בהשגתם?

קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם