בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
פרק קד, כז-לה
בכמה מילים
שיעור זה יעסוק בייחודה של הבריאה המכילה בתוכה מחזוריות יום-יומית ותהליכי צמיחה וקמילה. נעסוק באופן שבו בא נושא זה לידי ביטוי בנוגע לאדם: המוות כחלק הכרחי להתחדשות החיים, וכיצד החוכמה האלוהית מאפשרת, כמו בטבע, התחדשות גם ביחסי האדם והאל – החטא והסתר הפנים הם שלבים בדרך ומתוכם צומח התיקון.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – למדני אלוהיי:
נקרא יחד את שירה של לאה גולדברג 'למדני אלוהיי'.
נשאל את התלמידים:
- מהי התפילה בשיר זה?
- איזה קשר המשוררת יוצרת בין המחזוריות בטבע ובין חיי האדם? (הבשלה וקמילה, הצלחה וכישלון וכו')
- מדוע המשוררת מבקשת לברך את הזמן המתחדש? ממה היא חוששת?
נציין שהיום נעסוק בסיומו של מזמור קד היוצר קשר מעניין בין ההתחדשות היום-יומית של הבריאה ובין חיי האדם.
אפשרות שנייה – "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב":
נכתוב על הלוח את פסוק יט מפרק ג בבראשית: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".
נשאל את התלמידים:
- איזה תהליך מתאר המשפט הזה?
- מה הכוונה שבאנו מהעפר ואליו אנחנו שבים?
- האם תוכלו לחשוב על דוגמאות מחיי האדם שבהם חומר שקמל יכול לשמש לצמיחה מחודשת? (לדוגמה: קומפוסט: החומר האורגני שנרקב משפר את הקרקע, ועליה יצמח היבול החדש).
נציין שהיום נעסוק בין השאר במעגליות הצמיחה והקמילה בבריאה ובחיי האדם.
אפשרות שלישית – אבא:
נאזין יחד לשירו של אביתר בנאי 'אבא'.
נשאל את התלמידים:
- מה כותב השיר מבקש מאלוהים?
- איזה תהליך האל יכול לעזור לו לעבור?
- מדוע לדעתכם הוא מפנה את הבקשה שלו לאלוהים?
- מדוע בסוף הוא מבקש מ"יונתי בחגווי הסלע" שתשיר לו שיר חדש?
שיר זה מתאר בקשה של האדם לאלוהים שיהיה עמו ויעזור לו להתחדש ולעבור דרך קשה, ובכך נעסוק גם בשיעור, ונראה כיצד גם המזמור משתמש בטבע כדוגמה למי שיש בו בכל פעם "שיר חדש".
אפשרות רביעית:
נאזין יחד לקריאת מזמור קד על רקע נופים עוצרי נשימה.
הזמנה לקריאה
נקרא את המזמור כולו פעם אחת ונזכיר שבשיעור הקודם קראנו את פסוקים א-כז וראינו כיצד ההרמוניה שבבריאה מבטאת את חוכמתו של ה'. היום נקדיש את השיעור לסיום המזמור, פסוקים כז-לה, ונבחן במה עוסקים פסוקים אלה.
נקרא את פסוקים כז-לב ונפרש את המילים הקשות:
- "יְשַׂבֵּרוּן" – יקוו, יצפו;
- "תֹּסֵף רוּחָם" – תאסוף מהם את רוחם.
נבקש מהתלמידים לערוך במחברת רשימה של הפעולות שעושה האל כלפי האדם והעולם, ואת תוצאות הפעולות האלו. נקרין את הרשימה על הלוח.
נבקש מן התלמידים לזהות בטבלה מצד אחד פעולות של חיים ושפע ומצד שני פעולות של מוות ומחסור ולצבוע אותן בצבעים שונים.
פעולת ה' | תוצאת הפעולה |
נותן אוכל לאדם | האדם מלקט את האוכל |
פותח ידו | האדם שבע |
מסתיר פניו | האדם נבהל |
לוקח את רוח האדם | האדם גווע ושב אל עפרו |
שולח רוחו באדם | האדם נברא |
לאחר שנצבע את הטבלה נשאל את התלמידים:
- האם תוכלו לאפיין את התנועה הפנימית המאפיינת את הטבלה הזאת, ומכאן את פעולות האל כלפי האדם? (יש כאן תנועה מחזורית, מתחדשת: אלוהים מחייה את האדם (פותח ידו שישבע) => אלוהים מסתיר את פניו מהאדם והאדם גווע => אלוהים מחייה את האדם (שולח רוחו) וחוזר חלילה)
- במה עסק חלקו הראשון של המזמור? ומה החידוש בפסוקים אלה? (עד כה תואר הקיום במזמור בהרמוניה בין הנבראים וכיצד הזיקה ביניהם יוצרת מערכת שלמה של חיים – העצים – בתים לעופות, האדם – באמצעות השמש מקבל את מזונו וכו'. בפסוקים האלו נכנס בפעם הראשונה גם הכיליון ולא רק החיוּת שבבריאה)
- מדוע לדעתכם במזמור שכולו תודה על קיום העולם ויצוריו המשורר מזכיר את ההפך מכל אלה – את המוות והחידלון?
נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בשאלה זו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסכם: פסוקים כז-ל מוסיפים לנו נדבך חשוב בתהליך הבריאה, שחשוב לא פחות ליצירת ההרמוניה ולהזנה המעגלית בין המרכיבים השונים של הקיום: המוות. נוכחותו של המוות בתוך הבריאה הכרחית ליצירת חיים חדשים. החומר האורגני המתכלה הוא שמכיל בתוכו את האפשרות לבריאה החדשה ובלעדיו היא לא תיתכן.
נקרא את פסוקים לא-לב ונשאל:
- האם תוכלו לחשוב כיצד משקפים גם פסוקים אלה את מחזוריות החיים והמוות – לא רק בחיי האדם אלא גם בטבע עצמו? (לאל יש היכולת להרעיד את הארץ ולעשן את ההרים במגע ידיו; וגם כאן הכיליון והשרפה יכולים ליצור מתוכם צמיחה חדשה).
הבנה אחרת של הקשר בין המחזוריות בטבע לחיי האדם היא שחלק מההרמוניה הכללית בעולם היא גם היציאה מהסדר, ופעמים שהתפרצות הר געש וכדומה גם משאירה את האדם בתחושה של יראה מהנוראות של הטבע ואלוהי הטבע.
יִתַּמּוּ חַטָּאִים:
נקרא את פסוקים כט-לה.
נתמקד במושג 'הסתר פנים' המופיע בפסוק כט. נציין שעד כה קראנו פרשנויות שמתארות את הסתר הפנים של האל כמניעת חומרי החיים מן האדם, המובילים למותו ונשאל:
- האם אתם מכירים פרשנויות נוספות למושג הזה?
- האם אפשר להבין את הסתר הפנים גם באופן מופשט יותר?
נקרין על הלוח את פסוק ג מתוך תהילים פרק קב: "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי".
נשאל את התלמידים:
- מהי משמעות הסתר הפנים על פי פסוק זה? (כשהאדם בצרה והוא חש בודד הוא מרגיש שאלוהים מסתיר את פניו ממנו)
- האם יש קשר בין משמעות זו של הסתר הפנים לבין מזמור קד? (המושג חריג מאוד בפרק, ולא ברור מה הקשר שלו למתואר במזמור)
- איזה קשר עשוי להיות בין הסתר הפנים בפסוק כט ובין התפילה בפסוק לה ש"יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ"? (אפשר להבין שהסתר הפנים הוא עונש על החטאים והוא שמביא לחידלון ומוות בטבע, מאידך גיסא אפשר לומר שהמוות והחידלון הם חלק מהמעגליות והתהליכים של ההתחדשות בטבע)
פסוק לה העסיק את הפרשנים ויש כמה אפשרויות פרשניות להבינו. נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם פירוש המילה "חַטָּאִים"? (מעשים רעים שאדם עושה)
נציין שאף שזוהי הפרשנות שעולה לנו, בפסוק זה כוונת המילה "חַטָּאִים" היא דרך אחרת לומר 'חוטאים' – במשקל קַטָּל כמו: סַבָּל, גַנָּב, נַגָּר, חַיָּט וכן הלאה. המשמעות תלויה בניקוד:
- חַטָּאִים הם אנשים חוטאים;
- חֲטָאִים הם עוונות.
נשאל את התלמידים:
- בהבנה שהמילה "חַטָּאִים" משמעותה חוטאים, איזו תקבולת נמצאת לפנינו? (תקבולת נרדפת כיאסטית. "חַטָּאִים" מקבילה ל"וּרְשָׁעִים")
נקרין על הלוח את התקבולת בפסוק.
סיכום:
לסיכום השיעור נביט במבט רחב על סיפור הבריאה בפרק א בבראשית לעומת תיאורה בתהילים פרק קד ונשאל:
- האם תוכלו לחשוב על הבדל מהותי בין שני סוגי הבריאה המתוארים בכל אחד מן הפרקים מבחינת התהליך המתרחש בהם?
נסביר: בפרק א בבראשית מסופר סיפור בריאה סגור וחד-פעמי: בכל יום נבראים ברואים חדשים, ובכל יום אלוהים מסיים את הבריאה וממשיך הלאה. לעומת זאת, במזמורנו פגשנו בריאה מחזורית, מעגלית ומתחדשת. זוהי בריאה שתהליך הקמילה והצמיחה הוא חלק בלתי-נפרד ממנה והוא קורה מדי יום ביומו.
מבט לחיים
נערוך דיון קצר בשאלות העולות מתוך שתי הגישות:
- תארו את ההבדל בין עולם סטטי וטוב ובין עולם דינמי ומתחדש שכולל גם מוות וחטא?
- איזה עולם עדיף לדעתכם?
- מה מפסידים ומה מרוויחים בכל אחד מן העולמות?
- האם היינו רוצים לחיות בעולם שאין בו מוות וחטא? מדוע?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על תהליך הבריאה המחזורי כפי שהוא משתקף במזמור זה, התמקדנו במוות שהוא חלק מהחיים ותהינו כיצד משפיע תהליך זה על יחסי אלוהים ואדם.
מיומנויות: למדנו סיפור תלמודי והבדלי ניקוד שיוצרים הבדל משמעות במילה.
מתודה: קראנו שיר עברי שעוסק בתוכן המזמור.
שיעורו של בני גזונדהייט 'בריאה מתמדת' מתוך אתר 929.
הרחבה: מדרש:
נציין שאף שמבחינה לשונית פירוש המילה "חַטָּאִים" היא אנשים חוטאים, פרשנים רבים התייחסו למילה זו במשמעות של חֲטָאִים (מעשי חטא) ובכך גם מתמקד המדרש. נחלק לתלמידים חברותא קצרה על הפרשנות השנייה ועל ההבדל בין תפיסות העולם בשתי הפרשנויות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסביר: לבעלי החיים ולצמחים אין אמות מידה מוסריות שהם יכולים לסטות מהן. גם האריות הטורפים עושים את התפקיד שיועד להם. אבל כאשר האדם חוטא הוא מפר את ההרמוניה שבבריאה ולכן, על פי תפיסתו של ר' מאיר, אין מקום לאנשים חוטאים בעולם.
לעומתו, ברוריה סבורה שהחטא הוא חלק ממחזוריות הבריאה, כמו המוות, ואפשר מתוכו לתקן תיקון, והוא יצמיח התחדשות.