בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל

נקרא את המזמור כולו פעם אחת ונזכיר שבשיעור הקודם קראנו את פסוקים א-כז וראינו כיצד ההרמוניה שבבריאה מבטאת את חוכמתו של ה'. היום נקדיש את השיעור לסיום המזמור, פסוקים כז-לה, ונבחן במה עוסקים פסוקים אלה.
נקרא את פסוקים כז-לב ונפרש את המילים הקשות:

• "יְשַׂבֵּרוּן" – יקוו, יצפו;
• "תֹּסֵף רוּחָם" – תאסוף מהם את רוחם.

נבקש מהתלמידים לערוך במחברת רשימה של הפעולות שעושה האל כלפי האדם והעולם, ואת תוצאות הפעולות האלו. נקרין את הרשימה על הלוח.
נבקש מן התלמידים לזהות בטבלה מצד אחד פעולות של חיים ושפע ומצד שני פעולות של מוות ומחסור ולצבוע אותן בצבעים שונים.

לאחר שנצבע את הטבלה נשאל את התלמידים:

• האם תוכלו לאפיין את התנועה הפנימית המאפיינת את הטבלה הזאת, ומכאן את פעולות האל כלפי האדם? (יש כאן תנועה מחזורית, מתחדשת: אלוהים מחייה את האדם (פותח ידו שישבע) => אלוהים מסתיר את פניו מהאדם והאדם גווע => אלוהים מחייה את האדם (שולח רוחו) וחוזר חלילה)
• במה עסק חלקו הראשון של המזמור? ומה החידוש בפסוקים אלה? (עד כה תואר הקיום במזמור בהרמוניה בין הנבראים וכיצד הזיקה ביניהם יוצרת מערכת שלמה של חיים – העצים – בתים לעופות, האדם – באמצעות השמש מקבל את מזונו וכו'. בפסוקים האלו נכנס בפעם הראשונה גם הכיליון ולא רק החיוּת שבבריאה)
• מדוע לדעתכם במזמור שכולו תודה על קיום העולם ויצוריו המשורר מזכיר את ההפך מכל אלה – את המוות והחידלון?

נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בשאלה זו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסכם: פסוקים כז-ל מוסיפים לנו נדבך חשוב בתהליך הבריאה, שחשוב לא פחות ליצירת ההרמוניה ולהזנה המעגלית בין המרכיבים השונים של הקיום: המוות. נוכחותו של המוות בתוך הבריאה הכרחית ליצירת חיים חדשים. החומר האורגני המתכלה הוא שמכיל בתוכו את האפשרות לבריאה החדשה ובלעדיו היא לא תיתכן.
נקרא את פסוקים לא-לב ונשאל:

• האם תוכלו לחשוב כיצד משקפים גם פסוקים אלה את מחזוריות החיים והמוות – לא רק בחיי האדם אלא גם בטבע עצמו? (לאל יש היכולת להרעיד את הארץ ולעשן את ההרים במגע ידיו; וגם כאן הכיליון והשרפה יכולים ליצור מתוכם צמיחה חדשה).

הבנה אחרת של הקשר בין המחזוריות בטבע לחיי האדם היא שחלק מההרמוניה הכללית בעולם היא גם היציאה מהסדר, ופעמים שהתפרצות הר געש וכדומה גם משאירה את האדם בתחושה של יראה מהנוראות של הטבע ואלוהי הטבע.

יִתַּמּוּ חַטָּאִים:
נקרא את פסוקים כט-לה.
נתמקד במושג 'הסתר פנים' המופיע בפסוק כט. נציין שעד כה קראנו פרשנויות שמתארות את הסתר הפנים של האל כמניעת חומרי החיים מן האדם, המובילים למותו ונשאל:

• האם אתם מכירים פרשנויות נוספות למושג הזה?
• האם אפשר להבין את הסתר הפנים גם באופן מופשט יותר?

נקרין על הלוח את פסוק ג מתוך תהילים פרק קב: "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי".
נשאל את התלמידים:

• מהי משמעות הסתר הפנים על פי פסוק זה? (כשהאדם בצרה והוא חש בודד הוא מרגיש שאלוהים מסתיר את פניו ממנו)
• האם יש קשר בין משמעות זו של הסתר הפנים לבין מזמור קד? (המושג חריג מאוד בפרק, ולא ברור מה הקשר שלו למתואר במזמור)
• איזה קשר עשוי להיות בין הסתר הפנים בפסוק כט ובין התפילה בפסוק לה ש"יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ"? (אפשר להבין שהסתר הפנים הוא עונש על החטאים והוא שמביא לחידלון ומוות בטבע, מאידך גיסא אפשר לומר שהמוות והחידלון הם חלק מהמעגליות והתהליכים של ההתחדשות בטבע)

פסוק לה העסיק את הפרשנים ויש כמה אפשרויות פרשניות להבינו. נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם פירוש המילה "חַטָּאִים"? (מעשים רעים שאדם עושה)

נציין שאף שזוהי הפרשנות שעולה לנו, בפסוק זה כוונת המילה "חַטָּאִים" היא דרך אחרת לומר 'חוטאים' – במשקל קַטָּל כמו: סַבָּל, גַנָּב, נַגָּר, חַיָּט וכן הלאה. המשמעות תלויה בניקוד:

1. חַטָּאִים הם אנשים חוטאים;
2. חֲטָאִים הם עוונות.

נשאל את התלמידים:

• בהבנה שהמילה "חַטָּאִים" משמעותה חוטאים, איזו תקבולת נמצאת לפנינו? (תקבולת נרדפת כיאסטית. "חַטָּאִים" מקבילה ל"וּרְשָׁעִים")

נקרין על הלוח את התקבולת בפסוק.

סיכום:
לסיכום השיעור נביט במבט רחב על סיפור הבריאה בפרק א בבראשית לעומת תיאורה בתהילים פרק קד ונשאל:

• האם תוכלו לחשוב על הבדל מהותי בין שני סוגי הבריאה המתוארים בכל אחד מן הפרקים מבחינת התהליך המתרחש בהם?

נסביר: בפרק א בבראשית מסופר סיפור בריאה סגור וחד-פעמי: בכל יום נבראים ברואים חדשים, ובכל יום אלוהים מסיים את הבריאה וממשיך הלאה. לעומת זאת, במזמורנו פגשנו בריאה מחזורית, מעגלית ומתחדשת. זוהי בריאה שתהליך הקמילה והצמיחה הוא חלק בלתי-נפרד ממנה והוא קורה מדי יום ביומו.

נערוך דיון קצר בשאלות העולות מתוך שתי הגישות:

• תארו את ההבדל בין עולם סטטי וטוב ובין עולם דינמי ומתחדש שכולל גם מוות וחטא?
• איזה עולם עדיף לדעתכם?
• מה מפסידים ומה מרוויחים בכל אחד מן העולמות?
• האם היינו רוצים לחיות בעולם שאין בו מוות וחטא? מדוע?

תוכן: למדנו על תהליך הבריאה המחזורי כפי שהוא משתקף במזמור זה, התמקדנו במוות שהוא חלק מהחיים ותהינו כיצד משפיע תהליך זה על יחסי אלוהים ואדם.
מיומנויות: למדנו סיפור תלמודי והבדלי ניקוד שיוצרים הבדל משמעות במילה.
מתודה: קראנו שיר עברי שעוסק בתוכן המזמור.