מבוא לספר תהילים

מבוא לספר תהילים:
סיימנו ללמוד את ספרי הנביאים, וכעת אנו עוברים לספרי הכתובים שספר תהילים פותח אותם. תהילים משויך לקובץ משולש המכונה ספרי אמ"ת – איוב, משלי, תהילים. בסדר התנ"ך שלנו הם מסודרים הפוך: תהילים, משלי ואיוב.
ההבדל העיקרי בין נביאים לכתובים הוא בהיפוך כיוון הדברים הנאמרים: בספרי הנביאים מובאות נבואות שהן דבר אלוהים המועבר לאדם באמצעות הנביא. לעומת זאת, הכתובים הם דברי בני האדם. יש בהם פנייה ישירה של האדם אל אלוהים בתפילות – כיחיד או כעם – וגם פנייה של האדם אל האדם בדברי חוכמה ומוסר.

נקרא יחד קטע מתוך הקדמתו של עמוס חכם לפירוש דעת מקרא על ספר תהילים.
נכתוב את המילה 'תהילים' על הלוח ונשאל:

• מה פירוש המילה 'תהילים'? (רבים של 'תהילה')
• מה להשערתכם תוכנו של ספר שזהו שמו? (תהילה לאלוהים)

נסביר שבספר תהילים 150 מזמורים ורובם פונים לה'. נציין שבעבר היו 147 תהילות, מכיוון שהיו שלושה מזמורים שהיו מחוברים ובהמשך פוצלו לשניים.
לדוגמה: מזמורים מב-מג היו בעבר מזמור אחד ובו פזמון חוזר והמזמור התפצל לשני מזמורים.
המזמורים עוסקים בנושאים רבים מאוד. בבחינת פתיחות המזמורים אפשר לראות שפרקים רבים נפתחים בכותרת 'מזמור' ומעט מאוד בכותרת 'תהילה', מה שמעלה את השאלה מדוע הספר קרוי 'תהילים' ולא 'מזמורים'.

על פי המסורת, מי כתב את ספר תהילים?
נתחיל בניסיון לענות על שאלה זו. נקרין על הלוח את דברי חז"ל מתוך התלמוד הבבלי על כתיבת הספר.
נזמין את התלמידים לפתוח את ספר תהילים ולעלעל בפתיחות המזמורים ונבקש מהתלמידים למצוק קשר בין משפטי הפתיחה של המזמורים השונים לבין דברי חז"ל.
נציין שרוב השמות ברשימה מוזכרים במפורש בספר, למשל בפתיחה: "שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף" (פרק פג), או "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר" (פרק מז). לעומתם אדם הראשון, אברהם ומלכיצדק אינם מופיעים בכותרות הפרקים, אך יוחסו להם מזמורים מסוימים.
נבקש מן התלמידים לפתוח במזמור קלז ולקרוא את פסוקים א-ו ונשאל את התלמידים:

• במה עוסק המזמור? (בעם ישראל היושב בבבל ומתגעגע לציון)
• האם לדעתכם דוד כתב את המזמור הזה? מדוע? (גלות בבל אירעה מאות שנים לאחר מות דוד)
• האם יש לכם רעיון כיצד אפשר ליישב סתירה זו?

אחת האפשרויות ליישוב הסתירה (על פי רס"ג) היא שכמה מן המזמורים הגיעו לדוד כנבואה. ואולם, בסופו של דבר, התקבעה התפיסה שלפיה גם אם דוד לא כתב את כל המזמורים בפועל, הוא היה המתאים מכולם לייצג את המשוררים.
בכל מקרה סביר להניח שכמה מהמזמורים בתהילים נוספו מאוחר יותר לקובץ.

פתיחות שונות למזמורי תהילים:
לפתיחות למזמורי תהילים יש שמונה נוסחים. נערוך תחרות קצרה שבה נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, ובזמן קצוב כל קבוצה תצטרך למצוא כמה שיותר פתיחות. נאסוף על הלוח את הפתיחות שזיהו התלמידים ונקרין את הרשימה המסודרת.
נשאל את התלמידים:

• מה משותף לחמש הפתיחות האלה: מזמור, שיר, שירה, למנצח ותפילה?
• מאיזה עולם מושגים לקוחות מילים אלה? (מעולם המוזיקה)

מילים אלה מלמדות אותנו שרבים ממזמורי תהילים הולחנו, נוגנו והושרו על ידי מקהלה ותזמורת, והמילה הפותחת בין השאר שימשה מעין הנחיה מוזיקלית לשרים ולמנגנים. מובן שמסורות אלו לא הגיעו אלינו ואיננו יודעים מה בדיוק מבטאת כל פתיחה.
נחלק לתלמידים את דף העבודה המסביר את משמעותה של כל אחת מן הפתיחות מתוך הקשרה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שזוהי חלוקה כללית, אך אפשר למצוא גם שילובים בין הסוגות השונות של הפרקים, כמו למשל במזמור קח שפותח במילה 'שיר' אך בפסוקים שלאחר מכן מופיעים גם כלי נגינה.

תוכני המזמורים:
במזמורי התהילים עולים תכנים רבים, אך יש תכנים עיקריים שחוזרים על עצמם. ננסה לחלק את המזמורים לנושאים במשחק בעבודה בקבוצות. נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיסייה על נושא אחד ובה הסבר קצר על הנושא ומזמור שיש להאזין לו ולזהות מדוע הוא מתאים לנושא שאליו שויך (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לאחר מכן תצטרך כל קבוצה להציג לכיתה את הנושא שקיבלה ואת המזמור ולהסביר את החיבור בין המזמור לנושא.
נקרין על הלוח את ארבעת הנושאים בטבלה:

נסביר בכמה מילים על כל נושא ולאחר מכן נמשיך בתחרות כיתתית שבה הם יסווגו את מזמורי התהילים המולחנים, ובד בבד ייחשפו ללחנים הרבים של מזמורי תהילים שאת מקצתם הם מכירים. כל קבוצה תקבל בתורה מזמור להאזין לו ותחשוב יחד מה הנושא המתאים ביותר לשיר.
לאחר שכל קבוצה תענה על השאלות נתאסף במליאה וכל קבוצה תציג את המזמור שקיבלה, תסביר בקצרה את תוכנו ומדוע הוא משויך לקבוצת המזמורים המסוימת. לפני ההסבר של כל קבוצה, אפשר להאזין למזמור מולחן.
למורה: השמעת השירים מתאימה כאן, אם לא נבחרה האפשרות הראשונה בפתיחת המהלך. הקישורים לשירים מובאים שם.
ראינו שרבים ממזמורי תהילים הולחנו והושרו. השירים האלה הם שירים דתיים בתוכנם – כלומר, פונים לה'. נשאל את התלמידים:

• האם יש לכם רעיון באילו מצבים שרו וניגנו את השירים האלה מול קהל?

נסביר שבימי קדם, בטרם תיקנו אנשי כנסת הגדולה את סדר התפילות והברכות היה ספר תהילים מעין סידור התפילה. לאורך הדורות מצאו מתפללים רבים במזמורי תהילים הד להבעת רגשות האדם לה'. על כן הפכו המזמורים להיות נכסי צאן ברזל של התרבות העברית, ומקצתם אף הולחנו ומושרים ברגעים חשובים בחיי היהודי.
ברבים מהתנ"כים מזמורי התהילים אינם מחולקים לשורות קצרות וכתובים כשיר, אלא כתובים בשורות רצופות. כדי להפיק את המרב מן הלימוד כדאי ללמוד את המזמורים מחולקים לשורות קצרות של שיר – גם אם יש כמה אפשרויות לחלוקה.
נשאל את התלמידים:

• מתוך היכרותכם עם שירה תנ"כית, מה לדעתכם יאפיין את מזמורי תהילים? (תקבולות, מטפורות ודימויים, חזרה מצלולית, חזרה על משפטים וכן הלאה)

נקרין שלוש דוגמאות לשימוש באמצעים אומנותיים בתהילים ונבקש מהתלמידים לזהות מהו האמצעי האומנותי בכל דוגמה. אפשר לכתוב מראש את התשובות האפשריות במחסן אמצעים אומנותיים על הלוח: האנשה, מצלול, תקבולת (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שהמאפיין הבולט ביותר של השירה המקראית הוא התקבולת הקובעת לרוב את אופן חלוקת השיר לשורות קצרות.
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם השירה המקראית מאופיינת בתקבולות רבות יותר מן הפרוזה?
• מה משרתת החזרה והכפילות בטקסט?

נקרא מתוך מאמר ההקדמה של הרב אלחנן סמט לתהילים.
שירה לירית מדגישה את עולמו הרגשי של הכותב, נשאל את התלמידים:

• מדוע יש בשירה זו שימוש רב בתקבולות? (המטרה בשירה זו היא להתחקות בדיוק אחר הלך הנפש הפנימי המתפתח, על כל דקויותיו. המטרה אינה לצמצם אלא להביע את הדברים באופן המיטבי. תקבולת היא כלי טוב לכך כיוון שהחזרה והנרדפוּת מאפשרים לבטא דיוק רגשי במלואו)

נזמין את התלמידים לכתוב מזמור משלהם. ניתן להיעזר בהנחיות הבאות:

• בחרו את אופי המזמור: תלונה, קינה, תודה או הגות וחכמה.
• בחרו אם לכתוב בלשון יחיד או רבים.
• בחרו מה לכלול בפתיחת המזמור: שם הכותב, הנחיות מוזיקליות, ההקשר של כתיבת המזמור או שירתו.
• בחרו באלו אמצעים אומנותיים להשתמש: תקבולות, מצלול, האנשה

נשתף במליאה.

תוכן: למדנו על חיבור ספר תהילים ועל סוגי המזמורים השונים בספר. עסקנו בפתיחות למזמורים ומשמעותן, באמצעים האומנותיים הרווחים בספר ובתכנים של המזמורים.
מיומנויות: פתיחות למזמורים, האנשה, מצלול, תקבולות.
מתודות: הקשבנו לביצועים מוסיקליים, נעזרנו בדפי עבודה ובכרטיסיות לימוד קבוצתיות. סיימנו בתרגיל כתיבה אישי.