צירוף מקרים מעודד

נקרא את פסוקים יח-כ, נסביר בקצרה את הפסוקים ונתאר את הגעתה של רות לנעמי אחרי ביקורה בשדה בעז.

תגובתה של נעמי:
נקרין על הלוח את פסוק כ, נתחיל דווקא מהחלק השני של הפסוק: "קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ, מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא".
נסביר לתלמידים מהו גואל בחוק המקראי: על פי חוקי המקרא, נכסים עוברים בירושה לגברים בלבד כיוון שזו מערכת פטריארכלית. נבחן שני פירושים לתפקידו של הגואל במקרא (ויקרא פרק כה פסוק כה ופירושו של המלבי"ם). נקרין לתלמידים את ויקרא פרק כה פסוק כה לצד ביאור הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם קרובי משפחה מחויבים לקנות את השדה? (יש חשש שהמשפחה תאבד את שטחי האדמה שבבעלותה)

נדגיש שהביאור הפשוט לגאולה הוא בקשר לגאולת האדמה בידי קרוב משפחה.
נקרין על הלוח את פירושו של המלבי"ם ונקרא אותו עם התלמידים.

• כיצד אתם מבינים את האמירה "לבל יימחה שמו מישראל"?
• מה הסכנה כשמישהו מת בלי שהעמיד צאצאים?
• באילו דרכים כיום מנציחים שמות?
• מדוע אנו חשים צורך לקרוא על שם מישהו?

מי מניע את העלילה?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פרק ב ולסמן בצבע אחד את הפעלים שמורים על פעולותיו של בעז ובצבע אחר את הפעלים המורים על פעולותיה של רות (ראו דף עבודה לסימון ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נשאל את התלמידים:

• מי פועל יותר בפרק?

נקרין על הלוח את הפסוקים מסומנים. נשים לב לפעלים: לא רק שרות היא הפעילה ביותר בפרק, גם שאר הדמויות פונות אליה מדברות עליה ומפעילות אותה.

תרגיל כתיבה או נושא לדיון בכיתה:
נבקש מהתלמידים לחשוב מי לדעתם מניע את העלילה ולכתוב במחברת מדוע דווקא דמות זו מניעה את העלילה, ומה המהלכים שהיא עושה בפועל. אפשר להציע לכתוב את המהלכים בצורת תרשים. (אפשרויות: נעמי מלכתחילה מניעה את הסיפור ושולחת את רות למקום שהיא יודעת שבו יימצא הגואל; רות מניעה את העלילה כיוון שבפועל הולכת לשדה; בעז מניע כיוון שהוא פונה אל רות ועושה עמה חסדים; ואולי יש כאן צירוף מקרים, כלומר, התערבות אלוהית) נדון באפשרויות במליאת הכיתה.

כעת נחזור לחלק הראשון של פסוק כ – נבקש מהתלמידים לקרוא את תחילת הפסוק ונשאל:

• לאור מה שלמדנו על הגואל ולאחר שהבנו שבעז הוא הגואל של רות, כיצד אתם מבינים את האמירה של נעמי? (מדבריה של נעמי עולה כי בעז דאג גם לחיים וגם למתים אך לא מצוין בפשט הכתוב כיצד)
• מי הם אותם חיים ומי הם המתים? (לפי פירושו של הרב שטיינזלץ בעז עזר לבעלה ובניה כשהיו בחיים, ועתה הוא דואג גם לזיכרון המתים, או לחלופין: בעז דואג גם לנעמי ורות שנותרו בחיים וגם למתים אלימלך ובניו שהוא ימשיך את השושלת שלהם)

בדבריה של נעמי היא מזכירה את אלוהים.

• מצאו הוכחות מתוך הטקסט שלאו דווקא אחת הדמויות היא המניעה את העלילה, שיש גם צירופי מקרים? (פסוק ג: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ" – הגעתה של רות דווקא לשדה של בעז מתוארת כמקרה, בעז הוא קרוב משפחתה של נעמי. אפשר גם לפרש את מעורבות אלוהים בברכה של בעז לרות בפסוק יב)
• האם לדעתכם יש פה צירוף מקרים או מהלך שאחת הדמויות תכננה?

נסביר לתלמידים את המושג 'סיבתיות כפולה' ונראה כיצד היא באה לידי ביטוי בפרק.

• מה לדעתכם נעמי ורות יעשו עכשיו לאחר הגילוי המרגש?

נשאל את התלמידים:

• האם קרה לכם שהרגשתם שאינכם שולטים במתרחש וכי יש גורל או כוח אחר שמניע את האירועים?
• האם היו צירופי מקרים שהפתיעו אתכם?
• האם זאת תחושה מעודדת או מערערת?

ביהדות ישנה גישה המאמינה כי "אין סומכין על הנס" – כלומר, על אדם להיזהר ולא להסתכן לשווא בתקווה שיקרה לו נס.

• האם אתם מסכימים עם הגישה הזאת?
• האם לפעמים כדאי לסמוך על הנס, או לפעול כדי לשנות את גורלך?

תוכן: עסקנו ברגע הגילוי של הפרק שבו אנו מבינים כי רות ליקטה בשדה של קרוב משפחתה על נעמי שיכול לגאול את הנשים. דנו בנושא של פעולות ומפעילים, מי מניע את העלילה וכיצד צירוף מקרים מופיע בפרק שלנו ובחיינו.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים, זיהוי פעלים.
מתודות: דיון בנושא צירופי מקרים, לימוד על חוק הגואל במקרא, זיהוי פעלים ופעולות של הדמויות בפרק.