סגור תצוגת כיתה
הפרק

איזבל מנווטת בחוכמה מתוך אינטרסים

פסוקים ה-טז

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך זה יתמקד בניצול לרעה של איזבל את בקיאותה בחוק המקראי. בפתיחה נעסוק בשאלת השחיתות שעלולה להתרחש בשלטון ועל ניצול כוח לרעה. בלב המהלך נבחן את האופן שבו ניצלה איזבל את ידיעת החוק המקראי כדי להשיג את האינטרסים הצרים שלה ושל אחאב. נסיים בסיכום קצר של אפיון הדמויות בפרק ונלמד מכך על אופן הפעולה של אחת מהן.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה- דיון:
נשאל את התלמידים אם הם נתקלו פעם בניצול לרעה של חוק שנועד לדברים חיוביים, או אם הם יכולים לשער כיצד אפשר לנצל חוק כזה לרעה.

אפשרות שנייה- סרטון:
נלמד מהי שחיתות באמצעות סרטון קצר.
נדגיש כי הנהגה מושחתת עוסקת באינטרסים צרים ואישיים במקום בטובת החברה ומנצלת את כוחה.

הזמנה לקריאה

נצייר טבלה על הלוח (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), נמלא את העמודה הראשונה בטבלה וכל ניזכר בסיפור עד כה – סירובו של נבות להעניק את הכרם לאחאב.

נקרא יחד את פסוקים ד-ו ונבדוק עם התלמידים כיצד מציג אחאב את הסיפור.

  • במה שונה תיאור אחאב ממה שקרה?

כדי להמחיש את ההבדלים נמלא את שתי העמודות הנוספות בטבלה.

לאחר מילוי הטבלה נדון עם התלמידים: אחאב מציג לאיזבל תמונה שונה מאוד מהמציאות –על פי הצגתו נבות סתם מסרב לתת לו את הכרם לא ממניעים דתיים של שמירת נחלת אבותיו.

נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים ד-ה ולהוכיח כי לאחאב לא הייתה כוונה לקחת את כרם נבות בכוח (חזרתו הביתה כועס ומדוכא וכניסתו למיטה מעידות כי לא הייתה לו כוונה לקחת את הכרם בכוח).
כעת נעבור לתגובת איזבל. נראה כי לעומת אחאב איזבל עוקפת את חוקי התורה כדי להשיג את מטרותיה. היא מזלזלת בתפיסת המלוכה הישראלית המכפיפה את המלך לתורה, אך מצד שני פועלת על פי חוקי המקרא כדי לשרת את מטרותיה.

איזבל מייצגת את תפיסת המלוכה של המזרח הקדום שלפיה מותר למלך לעשות ככל העולה על דעתו – הוא איננו כפוף לחוקים ולמוסר. איזבל בוחרת לביים משפט שמבוסס על חוקי התורה וכך להאשים את נבות בחטא לא לו ולהגיע למחוז חפצה. חופשיותו של המלך לעשות ככל העולה על רוחו באה לידי ביטוי בכיפוף הדין. אפשר לראות במעשיה של איזבל ניסיון לגייס את חוקי התורה לטובתה (להרחבה אפשר לעיין במאמרה של שלומית מעגן על כרם נבות, ראו ב'אפשר עוד…' בתחתית העמוד).

תשובה לשאלה מדוע איזבל בחרה לביים משפט ולא לקחת את השדה אפשר למצוא בפירושו של רד"ק לפסוקים ט-י שרואה במשפט כורח המציאות כדי שלא ימרדו בה ובאחאב על כך.

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבקש מהם לענות על השאלה הראשונה ונעצור לדיון.

בפסוק ז איזבל מחליטה שהיא תגרום לאחאב לקבל את הכרם של נבות. נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם משערים שהיא יכולה לעשות זאת?

נבקש מהתלמידים להמשיך את שאר השאלות בדף העבודה.

לסיכום פעולותיה של איזבל נטיל על התלמידים משימת כתיבה:

  • לאחאב ואיזבל יש תפיסות שונות על המלוכה. כתבו מהם ההבדלים המהותיים בין תפיסותיהם. התייחסו בתשובתכם למשקל שנותנת כל תפיסה לסמכות המלך לסמכות האל ולכפיפות לחוקים.

(אחאב כפוף לחוק המקראי – כאשר נבות מסרב לתת לאחאב את כרמו אחאב רוגז מאוד, סר וזעף, אך איננו לוקח את הכרם ממנו בכוח. לעומתו איזבל, שמכירה את החוק המקראי, אינה כפופה לו אלא עוקפת אותו ברמאות. שתי תפיסות המלוכה האלו משקפות את תפיסות המלוכה בישראל ובצידון, המייצגת את תפיסת המזרח הקדום. בצידון המלך נחשב לאל ואיננו כפוף למצוות האל. על פי החוק המקראי המלך כפוף לחוקי האל. האל עומד מעל המלך.)

כעת נעבור לאפיון הדמויות בסיפור.
נבקש מהתלמידים לכתוב מהם אופייה ותכונותיה של כל דמות על סמך מה שידוע להם עד כה. לאחר מכן נחלק את הכיתה לקבוצות של חמישה תלמידים, כל קבוצה תכין הצגה ובה ישתמשו באפיון הדמויות (אחאב, איזבל, נבות ושני בני בלייעל). נבקש מהתלמידים לשלב במהלך ההצגה לפחות שלושה פסוקים מן הסיפור. כדי למקד את התלמידים באפיון הדמויות אפשר לחלק לתלמידים את כרטיסיות הדמויות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
*הערה למורים: אנא חשבו אם פעילות זו מתאימה לכיתתכם.

מבט לחיים

סיפור כרם נבות מציב אותנו בפני שחיתות שלטונית. השחיתות נעשית בחוכמה באופן לכאורה חוקי.

  • איך אפשר להתמודד עם שחיתות שלטונית?
  • מהיכן לדעתכם נובעת שחיתות זו?
  • נסו לנסח מעין דף עמדה שמציע תמרורים חברתיים בפני שחיתות שלטונית.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: המשכנו בעיון בסיפור כרם נבות, תוך התבוננות על הפער בין איזבל לאחאב ועל הדרך בה הפך כרם נבות לרכוש המלך.
מיומנות: עיון בפסוקים, עיון בפרשנים, אפיון דמויות.
מתודה: דפי עבודה, סרטון.

אפשר עוד...

שלומית מעגן מסבירה במאמרה על כרם נבות את הפער בין איזבל לאחאב כפער בין תפיסת המזרח הקדום לבין התפיסה התנ"כית.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שחיתות
לעמוד הסרטון ענו על השאלה: מהי שחיתות?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פירושו של רד"ק
יש לשאול: כיוון שהשרים והסגנים ידעו בדבר כי שקר היה, למה היו צריכין לכל זה?...
פירושו של רד"ק

יש לשאול: כיוון שהשרים והסגנים ידעו בדבר כי שקר היה, למה היו צריכין לכל זה? יהרגוהו במצוות איזבל בלא עדות ובלא דבר?

התשובה: כי זקני העיר והשרים היו מעטין, וידם היה במעל עם איזבל. כי אילו רצו הזקנים לגלות הדבר לעם לא היו מניחין להרגו בחינם, כל שכן הקרובים שהיו לנבות בעיר. ואילו רצתה איזבל להרגו בלא משפט, לא היה כוח בידה, כי אף לגזול הכרם לא היה לה כוח, כי אחאב ואיזבל אף על פי שהיו רשעים לשמיים לעבוד עבודת גילולים, אבל אם היו הורגין וגוזלין שלא במשפט, היו ישראל מורדין בו, כי לא היו מניחים מלך עליהם אם לא יעמיד ארץ במשפט… לפיכך ביקשה איזבל עלילה שייהרג נבות במשפט, כי הרוגי מלכות נכסיהם למלך.

אם אחאב יכול, אז גם אנחנו
אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אם אנו עושין תשובה, מקבלנו אתה? אמר להן: תשובתו...
אם אחאב יכול, אז גם אנחנו
"הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ". (פסוק כט)

יוליוס שנור פון קרולספלד, מות המלך אחאב, לפני 1883. מתוך ויקישיתוף

אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אם אנו עושין תשובה, מקבלנו אתה?
אמר להן: תשובתו של קין קיבלתי, ותשובותיכם איני מקבל?
להמשך המדרש

שנגזרה עליו גזרה קשה. הדא הוא דכתיב [שם כתוב]: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ
אֵלָיו לֵאמֹר: כּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ
הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה".
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרו וַיָּצוּם
וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט".
וכמה נתענה?
אם היה רגיל לאכול בשלוש שעות, היה אוכל בשש שעות, אם היה רגיל בשש שעות היה אוכל בתשע שעות.
מה כתיב תמן [שם]? "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?"
אמר הקב"ה לאליהו: חמית [ראית], אחאב עביד [עשה] תשובה – "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב" – ותשובתכם איני מקבל?

עיבוד לפסיקתא דרב כהנא שובה פסקה כד, יא

  • מה אפשר ללמוד מסיפור חזרתו בתשובה של אחאב?
  • האם לדעתכם אלוהים היה צריך לקבל את חזרתו בתשובה של אחאב?
איזבל גומלת החסדים
במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:...
איזבל גומלת החסדים
"וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל". (פסוק כג)

גוסטב דורה, "וְלֹא מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם" 1886. מתוך ויקישיתוף

במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:

לקריאת המדרש

גמילות חסדים
אנו למדים מאיזבל,
כי ביתה היה סמוך לשוק,
וכל מת שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מתוך ביתה,
ומכה בכפיה,
ומקוננת בפיה,
ומהלכת עשרה צעדות.
וכל חתן שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מפתח ביתה,
ומסלסלת בכפי ידיה,
ומהלכת עשרה צעדות,
ונתנבא עליה אליהו זכור לטוב: "הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל" – והאברים שגמלו חסד לא שלטו בהם הכלבים וניתנו לקבורה, שנאמר: וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים

ילקוט שמעוני, ספר מלכים ב', רמז רלב

  • מדוע חז"ל מציגים את איזבל באור שונה מן הדרך שבה היא מוצגת בתנ"ך?
רצח משפטי ביזרעאל
  להצגת המסמך בגודל מלא לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש...
רצח משפטי ביזרעאל
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

עיתון היסטורי במתכונת עיתון מודרני (ארועי התנ"ך מנוסחים בניסחו עיתונאי) שערך אריה אלדד. בתמונה: ניסוח המודעה המתארת את הוצאתו להורג של נבות

 

להצגת המסמך בגודל מלא

לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש אותו הנביא אליהו ומוכיח אותו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" אליהו מאשים את אחאב ברצח נבות ובגזילת כרמו בחוסר צדק, אף על פי שמי שיזמה את המשפט המבוים שהוביל למותו של נבות הייתה איזבל.

להמשך קריאה

מכאן אפשר לראות כי האחריות להריגת נבות וללקיחת כרמו מוטלת על המלך, בין אם היה שותף לפשע ובין אם לאו.
כיום אפשר להשתמש בביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" כדי להאשים אדם שעשה עוול לזולתו, ולאחר מכן נהנה מפירות עוול זה.

  • חפשו את הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" בהקשרים שונים.
מה זה "מַשְׁתִּין בְּקִיר"?
הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר...
מה זה "מַשְׁתִּין בְּקִיר"?
"הִנְנִי מֵבִי אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל". (פסוק כא)

Charlie Goodal / Sutterstock.coml

הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר או לכלב, המטיל את מימיו על הקיר. כלומר אליהו מבטיח לאחאב שלא יישאר לו זכר, אפילו לא כלב.
כיום משתמשים בביטוי זה במשמעות של עלוב נפש, אדם המצוי בשולי החברה.

  • חפשו בקונקורדנציה עוד הופעה של הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר".
    מהו ההֶקשר שבו מופיע ביטוי זה, ובמה הקשר זה דומה להקשר שבפרקנו?
הדייט
איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע? קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח
הדייט

  • איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע?

קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה
בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה,...
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה
"וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי". (פסוק ז)

בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה, בשונה מן התיאור המקראי שלה.

למילות השיר

איזבל
מילים ולחן: עקיבא נוף

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁגָּעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים כְּבָר מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶׁאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ
הִנֵּה הֵם כְּבָר בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְּׁעָרִים צְמֵאֵי דָּמֵךְ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ – אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיּוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.

אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

זוֹכֶרֶת אַתְּ – אֵיךְ בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהַם אֶל מוּל יָפְיֵךְ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַּׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְּׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיּוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶךְ צִידוֹנִים.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחַצְרוֹתַיִךְ שׁוֹעֲטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ,
הִנֵּה הֵם מִתְקָרְבִים, כְּבָר נִפְגָּשִׁים הַמַּבָּטִים,
הַכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיּוּךְ.

אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ, הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • כיצד אפשר להבין את התנהגותה של איזבל בסיפור כרם נבות לפי השיר "איזבל" של עקיבא נוף?
משפטו של נבות
הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות...
משפטו של נבות
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת". (פסוק יג)

הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות ועוסקת בשאלות סביב שלטון, כוח ופוליטיקה.

  • במה שונה התיאור המקראי של משפט נבות מן האופן שבו הוא מוצג בקטע שלפניכם?

קרדיט: קטע מההצגה "אוכלים", תיאטרון החאן. מאת יעקב שבתאי בעיבודו של מיקי גורביץ'. ערוץ היוטיוב של תיאטרון החאן

יזרעאל
  העיר יזרעאל מוזכרת במקרא כמה פעמים. היא נחשבת לעיר בעלת מעמד חשוב, מכיוון שהיא...
יזרעאל
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן". (פסוק א)

תל יזרעאל. צילום: © Ori~, ויקישיתוף

מפת עמק בית שאן/ Costello, Wikimedia commons, CC BY-SA 4.0

 

העיר יזרעאל מוזכרת במקרא כמה פעמים. היא נחשבת לעיר בעלת מעמד חשוב, מכיוון שהיא ממוקמת סמוך לצומת דרכים בין מגידו לבית שאן.

להמשך קריאה

בתקופתו של אחאב, שָכַן במקום ארמון החורף שלו, בעוד ארמונו הקבוע שכן בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל.
העיר יזרעאל מזוהה כיום עם תל יזרעאל המכונה גם 'זרעין', על שם הכפר הערבי ששכן בה בתקופה העות'מנית.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו מתחם מבוצר גדול ושער העיר, אשר מתוארכים לתקופת של שלטונו של עמרי, אביו של אחאב.

  • כיצד אפשר ללמוד על חמדנותו של אחאב בסיפור מתוך המידע על העיר יזרעאל?
ארמון אחאב בשומרון
העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות...
ארמון אחאב בשומרון
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן". (פסוק א)

שרידי העיר שומרון. צילום: Ovedc, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, לאחר שעמרי, אביו של אחאב, קנה אותה.

להמשך קריאה

במקום נתגלו שרידי בניין מפואר המעוטר בשנהבים, ככל הנראה זהו "בֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה" המוזכר במלכים א' כב, לט.
על חורבות העיר העתיקה בנה המלך הורדוס עיר שהיו בה, בין השאר, מקדש ואצטדיון.

  • מה אפשר ללמוד על אחאב מן הממצא בשומרון, והאם תמונה זו עולה בקנה אחד עם התיאור המקראי של אחאב?
קבורה בעולם העתיק
בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה...
קבורה בעולם העתיק
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

עולם התנ"ך, מלכים א', עמ' 197. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה בסלע, מרוחקת מתחום היישוב (מכיוון שהקבר נחשב למקום טמא), שהייתה מחולקת לכמה חדרים או מדפים שעליהם הונחו הגופות.

להמשך קריאה

בהמשך, נהגו לפנות את עצמות הנפטר ולהוסיפן לערֵמת העצמות המשפחתית, ומכאן המקור לביטויים המקראיים המתארים את מותו של אדם: "נאסף אל אבותיו" או "שכב עם אבותיו". מצב שבו אדם לא הובא לקבורה, וגופתו הייתה מופקרת למאכל חיות, נחשב לביזוי המת, על אחת כמה וכמה כשמדובר במלך.

  • כיצד העונש שקיבל אחאב הוא "מידה כנגד מידה" על חטאו?
דואר ישראל בתקופת המקרא
"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת...
דואר ישראל בתקופת המקרא
"וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל הַזְּקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיֹּשְׁבִים אֶת נָבוֹת". (פסוק ח)

טביעת חותם של המלך חזקיהו (727–698 לפני הספירה) שהתגלתה בחפירות העופל, ירושלים. צילום: אוריה תדמור, באדיבות ד"ר אילת מזר

"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת הכתיבה: אם המסמך היה צריך להישמר במשך זמן רב, כתבו אותו על גבי חומר עמיד (כמו: אבן, כלי חרס), ואם המסמך נועד לפרק זמן קצר הוא נכתב על גבי חומר מתכלה וזול יחסית (כמו: עץ או קלף העשוי עור של בהמה).

להמשך קריאה

טביעת החותם של המלך על גבי המכתב הייתה האישור הרשמי למסמך, כמו היום. החותמות בתקופת המקרא היו עשויות בדרך כלל מאבנים יקרות וקשות, והכתובת שהייתה על גביהן נכתבה בכתב ראי, כדי שתצא קריאה לאחר ההטבעה.

  • כִּתבו את המכתב שכתבה איזבל אל הזקנים והחורים בעירו של נבות.
מערכת היחסים של אחאב ואיזבל
בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות....
מערכת היחסים של אחאב ואיזבל
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת". (פסוק טו)

בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות. השחקנים משתמשים בטקסט המקראי בלבד, ובאמצעות שפת הגוף וטון הדיבור שלהם הם מציגים את מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל.

  • כיצד מוצגת מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל בקטע?

קרדיט: פרשת כרם נבות מתוך ההצגה "ויאמר וילך". אנסמבל "עיתים"; עמנואל חנון ואייר וולבה. מתוך אתר מקראנט, מטח

החטא ועונשו
בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש. מי נענש בעקבות חטאו של...
החטא ועונשו
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש.

  • מי נענש בעקבות חטאו של אחאב בסיפור כרם נבות?

קרדיט: יזרעאל ובית אחאב. מתוך אתר מקראנט, מטח