סגור תצוגת כיתה
הפרק

אלישע מסרב להיפרד

פסוקים א-י

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך זה נעסוק בפרדה של אלישע מאליהו ובברכת אליהו לאלישע. נפתח בשאלות העוסקות ביחסי מורה-תלמיד: כיצד משפיע המורה על התלמיד? והאם התלמיד אף יכול להתעלות עליו? ליבו של המהלך יעסוק בעקשנותו של אלישע להישאר לצד אליהו בסוף חייו ובבקשתו לקבל פי שניים מכוחו של אליהו. נדון אם זו בקשה לגיטימית. נסיים בשאלות אלה: מה משמעות בקשה זו ומה אנו לומדים ממנו? האם בכוחו של אליהו לממש את בקשתו של אלישע? האם אלישע צריך לדבוק בדרכו של אליהו?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון:
נדון בשאלות אלה:

  • מה הופך אדם לתלמיד טוב?
  • כשאתם חושבים על מורה גדול, או מנהיג גדול, האם אפשר לדעת מי יהיה הממשיך שלו? על פי מה?
  • מה קובע מי ממשיך את המנהיג לדעתכם?

אפשרות שנייה – שיר:
נאזין לחווה אלברשטיין שרה את שירו של מוטי המר 'רקמה אנושית'.
נדון ברשמים החזקים שיכולים להותיר אצלנו חברים ומורים, עד כדי כך שהם הופכים להיות חלק מהאישיות שלנו. נברר אם גם כאשר מישהו מת משהו ממנו חי בתוכנו?

הזמנה לקריאה

נפתח בקריאה של הפסוקים עד פסוק טז.
לאחר מכן נקרא שוב בקול רם את פסוק א ונסביר שמדובר בכותרת המקדימה את סיפור הפרק. הכותרת מספרת לנו מה הדבר העיקרי שעומד לקרות בפרק ב. נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את הכותרת של הפרק על סמך פסוק א (למשל: אליהו עולה השמימה).
נחזור אחורה בזמן ונראה כיצד הדברים קרו. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) ובו הם ימלאו את הסיפור החוזר על עצמו על ליוויו של אלישע את אליהו ועל הסירוב של אלישע להיפרד מאליהו.

לאחר בדיקת דף העבודה נוסיף ונדון יחד בשאלות האלה:

  • אנו רואים כי אליהו עובר בשלוש תחנות שונות והסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב.
    מדוע לדעתכם טרחו לספר לנו את הסיפור שלוש פעמים? מה הדבר בא ללמדנו? (החזרה מחזקת את ההתעקשות של אלישע לדבוק באליהו ומצד שני את הרצון של אליהו להיות לבד)
  • עיינו בספר רות פרק א פסוקים ח-טז. כתבו מה דומה בסיפור המתואר שם לסיפור המתואר אצלנו? מה אפשר ללמוד מכך על רות? (בסיפור נעמי מבקשת מכלותיה לעזוב אותה והן דבקות בה, עד שערפה חוזרת. החזרה והדבקות למרות נטישת ערפה מדגישה את מסירותה של רות)
  • מדוע לדעתכם מתעקש אליהו להישאר לבדו (רמז: עיינו בתגובות בני הנביאים)? (שאלה פתוחה – יכול להיות שאליהו רוצה להישאר לבד ולהיפרד מן העולם בלי אלישע, יתרה מזו, אליהו מתואר בהרבה מקומות כאדם החי בבדידות)
  • מדוע אלישע מתעקש? (כדאי לכוון את התלמידים לחשוב על כך שאלישע הוא מחליפו של אליהו ולכן חשוב לו להיות צמוד אליו ברגעיו האחרונים כדי להיפרד, לקבל את ברכת הדרך ולקבל כוח מרבו ומורו)
  • האם ההתעקשות עזרה לו? הוכיחו.

נלמד מושג חדש: תבנית שלושה וארבעה.

נמשיך ונקרא בקול את פסוקים ח-י.
נקרא שוב את פסוק ט ונתעכב על בקשתו של אלישע. נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות בקשה זו?
  • האם היא אינה חצופה?

נבקש משני מתנדבים להציג בפני הכיתה את הסצנה הזאת במילים של ימינו. לאחר מכן נכתוב את בקשת אלישע על הלוח: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי".
נבקש מהתלמידים להעלות השערות מה בדיוק רוצה אלישע? נכתוב אותן על הלוח. נחלק את התלמידים לזוגות, כל זוג יקבל פרשן אחר שמסביר את בקשתו של אלישע בדרך אחרת (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). לאחר קריאת הפרשנות נבקש מתלמידים שקיבלו פרשנים אחרים להציג על פי הפירוש שקיבלו את הסצנה, ובעקבות ההצגה שאר התלמידים יכתבו במחברת מה כל פרשן חושב (הערה: הפרשנים הם ברמות קושי שונות ואפשר לחלקם לתלמידים לפי רמתם ללמידה אינטגרלית בכיתה).

נבחן את תשובתו של אליהו. ונבין עם התלמידים מה בעצם אומר אליהו:

  • כיצד אנו יודעים שאליהו אינו יודע אם יוכל להיענות לבקשה?
  • מהם התנאים שבהם אפשר לקיים את הבקשה? השלימו: אם… אז… אבל אם… אז…

כלומר, אליהו מעביר את השליטה בבקשה ממנו לשמיים.

מבט לחיים

נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

  • מדוע מלכתחילה אלישע מבקש מאליהו כוחות?
  • האם היכולת להיענות לבקשה נמצאת בידיו של אליהו?

מתוך כך נעבור לדון ביחסים שבין אליהו לאלישע. אלישע רואה באליהו בעל הכוח המעביר אליו את כוחו.

  • האם זו הדרך היחידה להחליף אדם בתפקיד?
  • האם העובדה שאלישע ממשיך את דרכו של אליהו מחייבת אותו להידבק בו בצורה כזאת?
  • האם דבקות זו מעידה על חוסר ביטחון של אלישע?

נסיים ונשאל:

  • האם יש דברים שאנחנו היינו רוצים לקבל 'פי שניים' ממורה או מנהיג שלנו?
  • האם אנחנו יכולים לדבוק בדרך של מנהיג כלשהו?
  • מה מבטאת דבקות כזו?

נבקש מהתלמידים לחשוב לעומק על דמות מוערכת בחייהם ולכתוב אם הם רוצים לדבוק בה או להיות פי שניים ממנה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: אלישע מסרב להיפרד מאליהו ולאחר מכן מבקש ממנו פי שניים מכוחו.
מיומנויות: תבנית שלושה וארבעה (תפקידה של חזרתיות), עיון בפרשנים.
מתודות: דיון, עיון בשיר, דפי עבודה, כותרות.

אפשר עוד...

להרחבה אפשר לדון בשני מוטיבים שמופיעים בפסוקים שלנו: האדרת וקריעת המים

האדרת:
אליהו משתמש באדרתו. הוא כבר השתמש בה בעבר.

  • מתי השתמש אליהו באדרתו? פתחו במלכים א פרק יט פסוק יט. (כאשר הוא ממנה את אלישע לנביא אחריו)

זוהי אינה הפעם הראשונה שבגד מסמל מעבר של תקופה וחילופי הנהגה. נכתוב על הלוח כותרת: בגדים המסמלים מעבר תקופה וחילופי הנהגה ונעיין בשעוד תי דוגמאות חוץ מהדוגמה שבפרקנו:

  • אליהו ואלישע – פעם ראשונה כאשר אלישע מתמנה ופעם שנייה רגע לפני שאליהו נפרד ואלישע מחליף אותו.
  • מלכים א פרק יא פסוקים כט-לא. נקרא את הפסוקים וניזכר בנבואת אחיה השילוני על פילוג הממלכה. ונכתוב על הלוח: פילוג הממלכה. אחיה השילוני מבשר לירבעם על קריעת הממלכה מעל מלכות שלמה והפיכתו למלך באמצעות קריעת השמלה ל-12 חתיכות כמספר השבטים.
  • שמואל א פרק כד פסוקים ג-ה. נקרא את הפסוקים ווניזכר ב רדיפת שאול את דוד במערה ובהזדמנות שהייתה לדוד להורגו. במקום להרוג את שאול דוד החליט לכרות את כנף מעילו. נכתוב על הלוח: דוד כורת את כנף מעילו של שאול במקום להורגו, קריעת כנף המעיל מסמלת את סוף תקופת שאול ואת העתיד להיות כאשר המלוכה תעבור לדוד.

קריעת מים:
גם המוטיב של קריעת הים מופיע בפרקנו לא בפעם הראשונה. נכתוב על הלוח את הכותרת: קריעת המים.
ניזכר עם התלמידים מיהם שני המנהיגים שכבר קרעו מים בעבר (ההנחה היא שכולם יזכרו את משה וקריעת ים סוף, אך לא בטוח שיזכרו את קריעת הירדן בספר יהושע). נדגיש כי נס מעבר הירדן נעשה ממש באותו מקום שבו קורע אליהו את הנהר, אלא שהוא חוצה את הירדן בכיוון ההפוך. בעוד משה ויהושע חצו מים בדרך לארץ ישראל, אליהו עושה את הדרך ההפוכה. נוסיף, כי המקום שבו אליהו ואלישע נמצאים בפרקנו הוא המקום שבו נפרד משה מהעם ונקבר מחוץ לארץ; והינה, אליהו עומד להיפרד באותו מקום בדיוק, אלא שבמקום להיקבר יעלה אליהו בסערה השמימה. בסופו של הדיון נבקש מהתלמידים למלא את הטבלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
רקמה אנושית
למילות השיר מהי כוונת משפטים אלה מתוך השיר: "כשאמות משהו ממני ימות בך… כשתמות משהו...
רקמה אנושית

למילות השיר

  • מהי כוונת משפטים אלה מתוך השיר: "כשאמות משהו ממני ימות בך… כשתמות
  • משהו ממך בי ימות אתך"?

קרדיט: 'רקמה אנושית' ששרה חווה אלברשטיין ושכתב והלחין מוטי המר. פורסם על ידי Guy Alon בתאריך 18 במרץ 2011.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תבנית שלושה וארבעה
תבנית שלושה וארבעה היא תבנית סיפורית שבה יש חזרה על אירוע בסיפור המקראי שלוש פעמים...
תבנית שלושה וארבעה

תבנית שלושה וארבעה היא תבנית סיפורית שבה יש חזרה על אירוע בסיפור המקראי שלוש פעמים ברציפות. מטרת החזרה היא להבהיר לנו כי לא מדובר בסיפור מקרי. כמו כן החזרה שלוש פעמים מדגישה את השינוי שיופיע בסיפור בפעם הרביעית שיסופר והדבר ידגיש את משמעותו ואת מטרתו.

  • מהי מטרת תבנית שלושה וארבעה בסיפור שלנו?
כוח קללתו של נביא
רב ושמואל, חד (אחד) אמר: נס, וחד (ואחד) אמר: נס בתוך נס. מאן דאמר נס...
כוח קללתו של נביא
"וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה', וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים." (פסוק כד)

Ondrej Prosicky / Shutterstock.com

רב ושמואל,
חד (אחד) אמר: נס,
וחד (ואחד) אמר: נס בתוך נס.
מאן דאמר נס – יער הוה, דובים לא הוו (מי שאמר נס – יער היה, דובים לא היו).
מאן דאמר נס בתוך נס – לא יער הוה ולא דובים הוו (מי שאמר נס בתוך נס – לא יער היה ולא דובים היו).

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מו עמוד ב – דף מז עמוד א)

להמשך קריאה

אלישע עולה מיריחו לכיוון בית אל, ובדרך פוגש חבורת ילדים שלועגת לו. אלישע מקלל אותם ושולח לעברם שתי דובות, והללו תוקפות את הילדים. חז"ל מתלבטים בנוגע לנס שהתרחש: חכם אחד אומר שאלישע, בכוחו כנביא, יצר רק את הדובות התוקפות. חכם אחר טוען שהיה כאן נס בתוך נס – אלישע יצר גם את היער וגם את הדובות.

  • שתי הפרשנויות של החכמים מתמודדות עם אותה שאלה – מהם גבולות הנס שיכול לחולל נביא?
  • מדוע, לדעתכם, היה חשוב לחז"ל לעסוק ולהתמקד דווקא בשאלה הזו?
אליהו הנביא - רק באגדות?
מַעשֶׂה בְּאיש חסיד אחד שהיה עני. יום-יום היה יוצא אֶל השָׂדֶה וּמנסֶה להוציא מעט אוכל...
אליהו הנביא - רק באגדות?
"וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם..." (פסוק א)

איור: עדית פרידמן

מַעשֶׂה בְּאיש חסיד אחד שהיה עני. יום-יום היה יוצא אֶל השָׂדֶה וּמנסֶה להוציא מעט אוכל מִן האדמה.
יום אחד כשהיה חורש, פגש אֶת אֵלִיָהוּ הַנָביא מחוּפָּשׂ לְהֵלך נודד. אמר לו ההֵלך: "דע לךָ שמַגיעות לךָ שש שנים טובות. אתה יכול לִבחור אִם הן תַתחֵלנה מיד או שתקבל אותן בְּסוף ימיךָ, כשכְּבר לא יהיה לךָ כוח לעבוד."
"אינני מאמין לךָ," אמר הֶחָסיד.
להמשך המדרש

למחרת חזר ההֵלך. "דע לךָ, שמַגיעות לךָ שש שנים טובות. אתה רוצֶה לקבל אותן עכשיו או בְּסוף ימיךָ?"
"אינני מאמין לךָ," אמר הֶחָסיד שֵנית, "לֵךְ לשלום."
למחרת חזר ההֵלך בַּשלישית.
אמרה לו אִשתו: "לֵךְ ואֱמור לַהֵלך שיביא אֶת השנים הטובות עכשיו."
התרגז הֶחָסיד, "אין זה הקדוש ברוך הוא אֶלָא הֵלך נודד שבגדיו קרועים! ראי מה אֶעשׂה, אשוב אֶל ההֵלך ואומַר לו שבִּרצוני לקבל אֶת שש השנים מיד. כך תִראי שדבריו אֵינם אֶלא דִמיונות."
שב הֶחסיד אֶל ההֵלך והודיע לו: "אני מבקש אותן עכשיו".
אמר ההֵלך: "לֵךְ לְבֵיתךָ, ועוד לִפנֵי שתגיע לְשַער הֶחָצר תימָצֵא הבּרָכה בַּבַּית." צחק הֶחסיד בליבו והִמשיך לַעדור אֶת האדמה הקשָה.
באותה שעה שׂיחקו שני בָּניו של הֶחסיד בֶּחָצר. חפרו בַּקרקע וּלפֶתע מצא הַצעיר שבהם מטבע זהב. "רְאו מה מצאתי!" צעק בהתרגשות והֶראָה אֶת האוצָר לאימו וּלאחיו הגדול. חפר גם האח בַּקרקע וּמצא אף הוא מטבע, "הִנֵה עוד אחד," צעק הבכור. הוסיפו הילדים לַחֲפוֹר וּמצאו עוד וָעוד מטבעות. כעבוֹר שעה קלה נִמצא בִּידֵיהם אוצָר שאֶפשר להתפרנס מִמנוּ שש שנים תמימות. כשהִגיע הֶחסיד לְשער הֶחָצר קפצו אִשתו וּבָניו וּבִישׂרו לו אֶת הבְּשׂורה. שָׂמַח הֶחסיד, הֵבין שההֵלך שפָּגש בַּשָׂדה היה אֵלִיָהוּ הנביא, והודָה לַקדוש ברוך הוא על מַתְנתו.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • במה דומה דמותו של אליהו הנביא במקרא לזו המוצגת לנו באגדה? ובמה היא שונה ממנה?
לא דובים ולא יער
הביטוי "לא דובים ולא יער" מבוסס על הסיפור שבו אלישע עולה מכיוון יריחו אל בית...
לא דובים ולא יער
"...וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים." (פסוק כד)

הביטוי "לא דובים ולא יער" מבוסס על הסיפור שבו אלישע עולה מכיוון יריחו אל בית אל ומקלל את הילדים הלועגים לו, ועל המדרש עליו. שתי דובות יוצאות אז מהיער ותוקפות את הילדים. היום פירוש הביטוי הוא משהו שאינו ממשי או שלא קרה מעולם, בדומה לביטוי: "לא היה ולא נברא".

  • מהם ה"דובים" וה"יער" בסרטון?

קרדיט: תנחידה – מסיבת גג / מטח

עלה קירח
הילדים קוראים לעברו של אלישע בבוז: "עֲלֵה קֵרֵחַ", כלומר: הסתלק מכאן. גם היום משתמשים בצירוף...
עלה קירח
"וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל, וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסו בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ." (פסוק כג)

Benevolente82 / Shutterstock.com

הילדים קוראים לעברו של אלישע בבוז: "עֲלֵה קֵרֵחַ", כלומר: הסתלק מכאן. גם היום משתמשים בצירוף הזה במשמעות דומה.

  • ייתכן שאלישע נפגע מההשואה העולה מן האמירה "עלה קרח" לתיאור של אליהו כ"אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר" (מלכים ב, א)?
  • הילדים התייחסו למראה החיצוני של אלישע – לעובדת היותו קירח. עד כמה המראה החיצוני משפיע על יחס החברה לאדם?
ציפייה לְשִׁיבַת הַמְבַשֵׂר
יורם טהרלב מציג את דמות המשיח בשיר "על כפיו יביא" על כפיו יביא מילים: יורם...
ציפייה לְשִׁיבַת הַמְבַשֵׂר
"וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ." (פסוק ה)

יורם טהרלב מציג את דמות המשיח בשיר "על כפיו יביא"

למילות השיר

על כפיו יביא
מילים: יורם טהרלב

בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר
גָּר נַגָּר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ
וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר.

אִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת,
וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר,
וּשְׁנָתַיִם שֶׁהוּא
כְּבָר אֵינוֹ מְנַגֵּר.

וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ
לִבְנוֹת כִּסֵּא לֶאֱלִיהוּ שֶׁיָּבוֹא,
עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא,
לֶאֱלִיהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ
כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ,
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לוֹ
מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם.

בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר
גָּר סַנְדְּלָר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ
וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר.

מַדָּפָיו הָרֵיקִים
מְכֻסִּים בְּאָבָק
כְּבָר שְׁנָתַיִם מֻנָּח
הַמַּרְצֵעַ בַּשַּׂק.

וְהוּא חוֹלֵם כִּי נַעֲלַיִם הוּא תּוֹפֵר,
בָּן עַל הָרִים יִנְווּ רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר.
עַל כַּפָּיו אוֹתָן יָבִיא,
לֶאֱלִיהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ…

בִּירוּשָׁלַיִם יֶשְׁנוֹ
אִישׁ לְגַמְרֵי לֹא צָעִיר,
שֶׁבָּנָה הַרְבֵּה בָּתִּים
בְּכָל פִּנּוֹת הָעִיר.

הוּא מַכִּיר כָּל סִמְטָה,
כָּל רְחוֹב וּשְׁכוּנָה,
הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעִיר
כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה.

וְהוּא חוֹלֵם כִּי כְּמוֹ שֶׁאֶת הָעִיר בָּנָה,
יַנִּיחַ לַמִּקְדָּשׁ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה.
עַל כַּפָּיו אוֹתָהּ יָבִיא
אֱלִיהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • על פי המקרא, אליהו הנביא מוסר את תפקידו לאלישע ועולה השמיימה, אך על פי שירו של יורם טהרלב – לאליהו יש שליחות נוספת לעשות עבור עם ישראל. מהי?

קרדיט: תמיד עולה המנגינה – חלק א / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2015

השאיר את חותמו
הצייר ג'יימס טיסו (1902-1836), יליד צרפת, צייר בשנותיו האחרונות בעיקר ציורים העוסקים בסיפורי התנ"ך. היצירה...
השאיר את חותמו
"וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד, וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים." (פסוקים יא-יב)

ג'ימס טיסו, "אליהו הנביא עולה השמיימה", 1902-1896 בערך. מתוך ויקישיתוף

הצייר ג'יימס טיסו (1902-1836), יליד צרפת, צייר בשנותיו האחרונות בעיקר ציורים העוסקים בסיפורי התנ"ך.
היצירה "אליהו הנביא עולה השמיימה" מתארת בדיוק ובנאמנות את הנאמר בפסוקים יא-יב. חושך סביב, אלישע כורע על ברכיו, לבוש בגד כהה, כל כולו ניגוד לדמותו הלבנה הבוהקת של אליהו.

להמשך קריאה

האור הבוקע מאליהו ומלהבות האש המקיפות אותו משתקף על פניו, על זרועו המונפת ועל חזהו של אלישע. מתחת לרגליו של אליהו סערה, מאחוריו להבות אש, לצידו רכב אש וסוסי אש. בעוד רגע ייעלם מן העין. ואלישע? קורע את בגדו וזועק בצער.

  • היצירה עוסקת בפרידה בין אליהו לאלישע – כיצד קשיי הפרידה באים בה לידי ביטוי?
לרפא את המים
מעיין אלישע, שנמצא סמוך לתל יריחו, היה מקור מים משמעותי עבור תושבי העיר. אנשי העיר...
לרפא את המים
"וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר." (פסוק כב)

מעיין אלישע, יריחו. צילום: (Tamar Hayardeni (Tamarah, ויקישיתוף

מעיין אלישע, שנמצא סמוך לתל יריחו, היה מקור מים משמעותי עבור תושבי העיר.
אנשי העיר פונים אל אלישע ומתארים לפניו את מצוקתם: "וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת" (פסוק יט). הם לא מבקשים במישרין את התערבותו, אלא רק מתלוננים על מצוקתם. אלישע מצווה מייד שיביאו לו צלוחית חדשה מלאה במלח. הוא משליך את המלח במקום נביעת המעיין, והמים מטוהרים.

מבוסס על: אלכסנדר רופא, מתוך: עולם התנך – מלכים ב. הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • כיצד מצטיירת דמותו של אלישע לאור סיפור ריפוי מי המעיין?
יריחו - העיר שלעולם עומדת
בסרטון שלפניכם תוכלו לראות את אתריה המרכזיים של העיר יריחו.
יריחו - העיר שלעולם עומדת
"וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל תֵּלֵכוּ. (פסוק יח)

בסרטון שלפניכם תוכלו לראות את אתריה המרכזיים של העיר יריחו.

  • מתקופת התנ"ך ולאורך השנים התקיימה התיישבות ביריחו, מדוע לדעתכם השתמרה ההתיישבות במקום?

קרדיט: סיור ביריחו – Jericho / AllAboutJerusalem

צלוחית
  אלישע הנביא מבקש שיביאו לו צלוחית חדשה כדי לחולל את נס ריפוי המים. בתמונה...
צלוחית
"וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח, וַיִּקְחוּ אֵלָיו." (פסוק כ)

האם כך נראתה צלוחית המלח של אלישע? צלחת מתקופת הברזל ב, עיר דוד, ירושלים. צילום: יעל יולוביץ,. באדיבות רשות העתיקות

האם כך נראתה צלוחית המלח של אלישע? צלחת מתקופת הברזל ב, עיר דוד, ירושלים. צילום: יעל יולוביץ,. באדיבות רשות העתיקות

 

אלישע הנביא מבקש שיביאו לו צלוחית חדשה כדי לחולל את נס ריפוי המים.
בתמונה שלפניכם מוצגת צלחת עשויה חרס מהמאות 7-10 לפני הספירה.

להמשך קריאה

מרבית הכלים לשימוש יום-יומי מהתקופה העתיקה היו עשויים חרס, חומר שהיה נפוץ וזול. יש סגנונות שונים של צלחות, בהתאם לתרבות המקומית, אולם טיפוס הצלחת הזה רווח בכל חלקי הארץ במאות 6-10 לפני הספירה.

  • בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ נמצאים ממצאים שמספרים לנו על חיי היום-יום בעת העתיקה. האם מפתיע אתכם שהצלוחית מהתקופה הקדומה דומה לכלֵי האכילה של היום? אילו הייתם יכולים לעצב את הצלוחית של אלישע, איך היא הייתה נראית? אתם מוזמנים להציע את הצעותיכם.
מלח הארץ
מלח הבישול הופק בארץ עוד בתקופות קדומות: שכבות המלח של הר סדום נוצלו כבר בתקופות...
מלח הארץ
"וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת." (פסוק כא)

כריית מלח. Yuttasak Chuntarothai / Shutterstock.com

מלח הבישול הופק בארץ עוד בתקופות קדומות: שכבות המלח של הר סדום נוצלו כבר בתקופות פרה-היסטוריות. חפירות ארכאולוגיות בחופי ים המלח גילו מתקנים להטענת מלח מהתקופה הרומית.

להמשך קריאה

הקדמונים ראו בשימוש במלח את אחת ההמצאות הגדולות בעולם. בתקופות קדומות שימשו "לְבֵנִים" של מלח כסחורה עוברת לסוחר (סחורה שיש לה ביקוש) שניתן להעבירה ממקום למקום. החיילים הרומים היו מקבלים "סלריום" – מענק בדמות שק מלח. המלח שימש גם לצורכי פולחן וכגורם מטהר, ובשל עמידותו שימש גם כאות לברית בעת חתימת חוזים.

 

  • אילו שימושים אתם מכירים למלח בימינו? אילו סגולות מיוחסות לו בימינו?
את מי תזמינו לליל הסדר?
הסרטון מציג את הניגוד בין דמויותיהם של אלישע ואליהו.
את מי תזמינו לליל הסדר?
"וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי." (פסוק ט)

הסרטון מציג את הניגוד בין דמויותיהם של אלישע ואליהו.

  • זהו בסרטון את התכונות המיוחסות לאליהו לעומת אלו המיוחסות לאלישע, וערכו טבלה משווה. האם המידע שמוצג בסרטון זהה לפסוקים? אם לא, מה שונה?

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג) / 929 תנך לכולם