סגור תצוגת כיתה
הפרק

מה עושים עם האדישות?

פסוקים ד-טז

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בהמשך לבריחתו של יונה מהשליחות הוא נכנס לאדישות, הוא יורד פיזית אך גם רוחנית, נראה שהוא מתנתק מהמתרחש סביבו עד לשלב שהוא הולך לישון ולא אכפת לו מהסערה המתחוללת, או שאכפת לו ודרך ההתמודדות שלו היא בריחה. נדון על האדישות של יונה ואדישות בחיינו, נבחן את דמותו של יונה לאור הדמויות הנוספות בפרק – המלחים והים.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: שאלה
מה אנחנו עושים כשאיננו מסכימים עם משהו שמבקשים ממנו לעשות (למשל, בקשה של אחד ההורים, אחים, מורה וכו')?

הצעה שנייה: שמיעת שיר
נשמע עם התלמידים פעמיים את השיר של אביתר בנאי 'כלום לא עצוב'.

בפעם הראשונה לא ניתן לתלמידים את המילים ולאחר ההשמעה נשאל:

  • איזו תחושה השיר יוצר?

נשמע את השיר שוב אך הפעם ניתן לתלמידים את מילות השיר (ראו את מילות השיר בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מהו הרעיון או הבעיה שמעלה השיר?

"כלום לא עצוב, הכול כרגיל"

  • האם השיר עצוב או שמח?
  • מדוע לדעתכם המלחין כתב לטקסט כל כך קשה לחן קצבי ושמח.

"ולי זה נראה פתרון ללכת אתך לישון" –

  • האם שינה היא הפתרון?
  • מתי שינה היא פתרון?
  • השלימו בעצמכם סוף אחר למשפט "ולי זה נראה פתרון ל…".

הצעה שלישית: ציר אנושי
נצייר על רצפת הכיתה ציר, בקצה אחד נכתוב: 'אדיש', בקצה האחר נכתוב: 'פועל'. נקרא היגדים וכל תלמיד צריך להחליט אם הוא אדיש לסיטואציה או פועל בסיטואציה. דוגמאות להיגדים: אימא מבקשת עזרה במטבח; בדרך חזרה מבית ספר, כבר רוצה להגיע הביתה, ורואה זקנה שקשה לה לסחוב את הקניות; יש הפגנה על נושא שחשוב לי במרחק של שעה וחצי נסיעה; שולחים לי עצומה ומבקשים שאחתום עליה; אחותי אינה מצליחה לפתור את שיעורי הבית שלה; כל הכיתה נענשת בגלל משהו שעשיתי.

  • איפה אני בדרך כלל?
  • לפי מה אני מחליט מתי להיות אדיש ומתי לפעול?

הצעה רביעית: משימה עם תלמיד 'שתול'
נחלק את הכיתה לקבוצות וניתן משימה (לדוגמה: כל קבוצה מקבלת עשר קשיות וסלוטייפ וצריכה לבנות את המגדל הכי גבוה). בכל קבוצה המורה תבקש מתלמיד אחד לא לשתף פעולה ולא לעבוד עם הקבוצה. בסוף המשימה נשאל את התלמידים:

  • האם כולם עבדו?
  • האם הפריע לכם שהיה תלמיד שישב בצד ולא עזר?
  • האם התעמתם אתו?
  • אם כן, מה עלה בשיח?
  • האם שאר התלמידים נאלצו לעבוד קשה יותר?

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים ד-יז ונסביר בעל פה לפי הצורך.

ניתוח הפסוקים והעמקה

משימה המלווה את הקריאה

נחלק לתלמידים עותק של הפסוקים ונבקש מהתלמידים לסמן את הפסוקים בצבעים שונים: בצבע אחד לסמן מילים מנחות (מילה או שורש החוזרים בטקסט וחזרתם מעבירה מסר בטקסט), ובצבע שני לסמן את הפעלים (נסמן יחד על הלוח את הפעלים הבולטים: ירד, סער, ירא. ראו פסוקים לסימון גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים להכניס את הפעלים לטבלה בחלוקה לפי מי שעושה את הפעולות (ראו טבלה לפעלים גם בממערך השיעור).

יונה

מלחים

ים

וַיָּקָם לִבְרֹחַ 

וַיֵּרֶד 

וַיִּמְצָא

וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ 

וַיֵּרֶד 

וַיִּשְׁכַּב

וַיֵּרָדַם

וַיִּירְאוּ 

וַיִּזְעֲקוּ 

וַיָּטִלוּ 

וַיִּקְרַב 

וַיֹּאמֶר 

וַיֹּאמְרוּ 

וַיַּפִּלוּ

וַיֹּאמְרוּ 

וַיִּירְאוּ 

וַיַּחְתְּרוּ 

וַיִּקְרְאוּ 

וַיִּשְׂאוּ

וַיְטִלֻהוּ

וַיִּירְאוּ

וַיִּזְבְּחוּ

וַיִּדְּרוּ

הוֹלֵךְ וְסֹעֵר

וַיַּעֲמֹד 

דיון במליאת הכיתה בעקבות העבודה האישית:

נשאל את התלמידים:

  • מה אפשר ללמוד מהטבלה שמילאתם על יונה ועל המלחים?
  • מי פעיל יותר?
  • מה לדעתכם זה יכול ללמד אותנו?

על פי סימון המילים המנחות והפעלים, ושיוכם לדמויות אפשר לאפיין את הדמויות ולהצביע על תהליך שהן עוברות לאורך הפרק. (הירידה של יונה, האקטיביות של המלחים, העלייה של הים). המלחים והים יוצרים הנגדה לדמותו של יונה (הנגדה – כלי ספרותי שמשמש לאפיון דמויות בעזרת יצירת ניגוד ישיר או עקיף ביניהן). המלחים הם שמניעים את העלילה בפרק זה, הם פועלים בלי הרף למצוא פתרון לסערה שאליה נקלעו. יש להסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך שגם כאשר יונה מבין שהסערה באשמתו ומוצא פתרון, הוא מבקש מהמלחים להטיל אותו למים והוא ממשיך בחוסר פעילות שלו. יונה נוהג בפסיביות עד למצב של שינה ולאחר מכן הפסיביות נמשכת גם אחרי שהמלחים מעירים אותו.

נתמקד עכשיו בתהליך הפיזי והרוחני שעובר יונה. נשאל את התלמידים:

  • סיפור יונה מלווה בירידות. הפועל ירד מופיע כמה פעמים. נקרא יחד את פסוק ג' ולאחריו את פסוק ה', ונקרין על הלוח את גרף הירידה של יונה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
  • מהי משמעות הירידה של יונה?
  • מדוע יונה נרדם בסיטואציה הרועשת, ההיסטרית והדרמטית ביותר בסיפור?

פירושו המילולי של הפועל ירד הוא עבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך למילה ירד יש פירוש נוסף: נעשה גרוע יותר ממה שהיה. בפסוקים מתוארת לנו ירידה פיזית של יונה וזו באה לסמל את הירידה הרוחנית שלו. הוא נהיה אדיש עד לשלב שבו הוא נרדם. יש ניתוק של יונה מהמצב שבו הוא נמצא וזאת בניגוד לים הסוער ולמלחים הפעילים.

התמודדות עצמאית עם פרשנות מודרנית

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הפסוקים ולהוכיח מהכתוב את האמירות הבאות:

  • יונה ידע כי הוא לא יכול לברוח מאלוהים. (אף שיונה מחליט לברוח לים כביכול מתוך תפיסה טריטוריאלית שלפיה האל נמצא רק בארץ, אנו רואים בפסוק ט שהוא מכיר בכך שה' עשה את השמיים ואת הארץ וכי יש לו שליטה על הים ולכן גם כאשר בחר לברוח לים הוא ידע שלא יוכל להתחמק לאורך זמן מאלוהים)
  • יונה ידע שהסערה בים היא באשמתו. (בפסוק יב יונה אומר: "כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם")

נחלק את התלמידים לזוגות ונחלק לזוגות דף ובו הפרשנות של מאיר שלו להירדמות של יונה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נספר לתלמידים כי פרשנים ואנשי רוח רבים לאורך הדורות עסקו בדמותו של יונה ובתגובתו לשליחות. נבקש מהם לקרוא את דבריו של מאיר שלו ולענות על שאלות אלה:

  • ממה בורח יונה לפי שלו?
  • מה מסמלת הירדמותו?
  • האם לדעתכם הוא נרדם בעיקר מתוך ייאוש או אנוכיות? הסבירו

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם גם אנחנו, כמו יונה לעיתים אדישים כלפי אירועים המתרחשים סביבנו?

נכתוב על הלוח רשימה של נושאים שהיו בחדשות בתקופה האחרונה ונבקש מהתלמידים להגיב למה הם אדישים מתוך הרשימה ולמה לא. נשאל את התלמידים:

  • כיצד אפשר להימנע מאדישות?
  • האם בשלב ראשון די להיות מודעים לכך שאירועים מתרחשים סביבנו כל הזמן?
  • אחרי שמתעניינים ומפסיקים להיות אדישים, כיצד אפשר לפעול, למצוא פתרון ולעזור?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ניתחנו את דמותו של יונה בניגוד לים ולמלחים. עסקנו באדישות של יונה, בירידה שלו אל ירכתי הספינה ובהירדמות שלו חרף הסערה המתחוללת בים. דיברנו על השינה כמבטאת אדישות ופסיביות וכיצד אפשר להתנהג אחרת ולנהוג באקטיביות כמו המלחים.
מיומנויות: זיהוי מילים מנחות ופעלים, זיהוי הנגדה וכיצד היא מעצבת את הדמויות, למידה בחרותות של פרשנות מודרנית.
מתודות:
חווינו את נושא האדישות מתוך שירים והיזכרות בסיטואציות שבהן היינו אדישים; ראינו את הירידה של יונה בעזרת תרשים; זיהינו את הפעולות של יונה ואת אלו של המלחים דרך סימון הפעלים והמילים המנחות בטקסט; בחנו את תגובתו של יונה; ניתחנו פרשנות מודרנית על הטקסט; ולבסוף התוודענו לאירועים שקורים סביבנו והצגנו דרכים למנוע אדישות והצענו דרכים לפעול למציאת פתרונות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אביתר בנאי - כלום לא עצוב
  כלום לא עצוב מילים ולחן: אביתר בנאי מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד רגע...
אביתר בנאי - כלום לא עצוב

 

למילות השיר

כלום לא עצוב
מילים ולחן: אביתר בנאי

מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה ופתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש עם בית ואשה
ורגע אחד בחזה ואשה אחת
תישן לבד.

מישהי נוסעת בטרמפ דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה
קרע לה

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון
על מה אני חושב בלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב
הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
הכל שקט, הכל שקט

איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים

קרדיט: "כלום לא עצוב" – אביתר בנאי, תזמורת המהפכה ומארש דונדורמה מתוך הופעה משותפת במסגרת פסטיבל צלילים במדבר מס' 8, דצמבר 2005.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
בריחתו של יונה
יונה בורח מה'. הוא אינו רוצה לעשות את השליחות ולכן בוחר לרדת אל הים. המקרא...
בריחתו של יונה
"וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה', וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'." (פסוק ג)

איור: אהרון טורגוד, באדיבות אתר סנונית

יונה בורח מה'. הוא אינו רוצה לעשות את השליחות ולכן בוחר לרדת אל הים. המקרא מתאר את דרכו של יונה בקלילות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'"(יונה א, ג). פועל אחרי פועל, ללא כל המתנה ביניהם.
אבל המדרש דווקא לא עושה ליונה כאלה חיים קלים:

יָרַד לְיָפוֹ וְלֹא מָצָא שָׁם אֳנִיָּה לֵירֵד. וְהָאֳנִיָּה שֶׁיָּרַד בָּהּ יוֹנָה הָיְתָה רְחוֹקָה מִיָּפוֹ מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, לְנַסּוֹת אֶת יוֹנָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהֶחְזִירָם לְיָפוֹ, וְרָאָה יוֹנָה וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, וְאָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁדַּרְכִּי מְיֻשֶּׁרֶת לְפָנַי.

(ילקוט שמעוני יונה, רמז תקנ. מדרש תנחומא, ויקרא ח, א)

המדרש הוסיף לסיפור חלק נוסף – מציאת הספינה. לא עוד התדרדרות חלקה, אלא עצירה, ורק אחריה יציאה אל הים. מה הרוויח מזה המדרש? במה המידע על מציאת הספינה חשוב לנו, השומעים? אלא שמתברר שמציאת ספינה אינה דבר פשוט.
בתחילה אין ספינה – הנמל ריק ואין ליונה כל דרך לממש את תוכנית הבריחה. האם זו דרכו של האל לעצור אותו מלברוח? אבל האל מזמן לו ספינה כזו שתיקח אותו לים ותאפשר לו להמשיך בתהליך הבריחה. ולרגע מתקבלת התחושה שהינה, מעשיו רצויים.
יותר מאשר הצגת החששות של יונה, לועג כאן המדרש לדרך ההכרעה שלו, המשותפת לבני אנוש רבים – החזרת הספינה, שכל מטרתה היא להוריד אותו למעמקי הים, נתפסת בעיניו כדבר טוב, ורק בסוף יתברר לו עד כמה זה בדיוק להפך. האדם בונה סיפורים סביב צירופי מקרים, בעוד הם נועדו לדברים אחרים לגמרי.

עיבוד. מבוסס על יכין אפשטיין: "ואז הוא לא מצא את הספינה", אתר מיזם 929

  • מה אפשר ללמוד על יונה מבריחתו המהירה?
  • מה מוסיף המדרש לדמותו של יונה?
על רחמיהם של המלחים
במדרש, רב החובל והמלחים נחלצים לעזרת יונה תוך סיכון חייהם. הם מוצגים באור חיובי, אף...
על רחמיהם של המלחים
"וַיִּקְרְאוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ אָנָּה ה' אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא, כִּי אַתָּה ה' כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ." (פסוק יד)

במדרש, רב החובל והמלחים נחלצים לעזרת יונה תוך סיכון חייהם. הם מוצגים באור חיובי, אף יותר מזה שבמקרא. מניסיונם העיקש של יורדי הים להימנע מפגיעה ביונה,  אפשר ללמוד עד לאן מגיעה מחויבות הקבוצה ליחיד.

אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילִי הַצָּרָה הַזֹּאת בָּאָה עֲלֵיכֶם, כִּי מִלְּפָנָיו אֲנִי בּוֹרֵחַ, כִּי חָשַׁבְתִּי כִּי אֵין בְּיַם כְּבוֹדוֹ, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה כִּי בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּבוֹדוֹ. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילִי, שָׂאוּנִי וֶהֱטִילוּנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם (יונה א, יב).       

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא קִבְּלוּ הָאֲנָשִׁים מִן יוֹנָה לְהַפִּילוֹ לַיָּם, וְהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיַפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה" (יונה א, ז). מֶה עָשׂוּ. נָטְלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם לַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא הוֹעִיל מְאוּמָה. בִּקְּשׁוּ לַחֲזֹר לַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיַחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים…" (יונה א, יג). מֶה עָשׂוּ? נָטְלוּ אֶת יוֹנָה וְעָמְדוּ עַל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וְאָמְרוּ, "אֱלֹהֵי עוֹלָם ה', אֶל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִי" (יונה א, יד), שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ, וְהוּא אוֹמֵר בְּפִיו, בִּשְׁבִילִי הַצָּרָה הַזֹּאת בָּאָה עֲלֵיכֶם.

הֵטִילוּ אוֹתוֹ עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו [ברכיו], וְעָמַד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ [נרגע]. לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶצְלָן, וְהַיָּם סוֹעֵר עֲלֵיהֶם. הֵטִילוּ אוֹתוֹ עַד טִבּוּרוֹ, וְעָמַד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶצְלָן, וְהָיָה סוֹעֵר עֲלֵיהֶם. הֵטִילוּ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, מִיָּד שָׁתַק הַיָּם מִזַּעְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְּׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיַּטִּילוּהוּ…" (יונה א, טו).

(פרקי דרבי אליעזר, פרק ט. מדרש תנחומא, ויקרא ח)

  • המדרש מאדיר את הפן החיובי שבדמותם של המלחים.
    איך מצטייר יונה בהשוואה למלחים?
"וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ" - כמה זה עולה לנו?
בשנת 1988 הוציא הזמר שלמה ארצי את "חום יולי אוגוסט", אלבום כפול שהזניק את הקריירה...
"וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ" - כמה זה עולה לנו?
"וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל־הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ." (פסוק טו)

בשנת 1988 הוציא הזמר שלמה ארצי את "חום יולי אוגוסט", אלבום כפול שהזניק את הקריירה שלו לשיאים חדשים.

להמשך קריאה

בין העיסוק בחוויית הדור השני לשואה, בזיכרונות ממלחמת יום כיפור ובתהיות על ארץ חדשה, בלט שיר אחד שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים של ארצי מאז ועד היום.
"תחת שמי ים התיכון, ערב על אבטיחים יורד", כך מצייר ארצי את הרקע למציאות הישראלית. אך התמונה הישראלית הפסטורלית משמשת רק רקע, שעליו פורש ארצי את השברים ואת הסדקים שקורעים מבפנים את החברה הישראלית. הביטו, אומר ארצי, "חצי עולם בדוחק מתקיים", "חצי עולם שונא חצי", "חצי עולם לוקח סם", "חצי עולם כבר שר יוון". ואם זה לא מספיק, ארצי חווה את הקוטביות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית דרך צמרמורות בגופו – צמרמורת מקיפוח, מחוסר הידיעה מי אויב ומי ידיד, מהניגוד שבין טרור לאהבה.
כמו יונה הנביא לפניו, ארצי יודע היטב למה הוא בורח מהנבואה. יש לו ממה לחשוש. בפזמון השיר ארצי מתכתב ישירות עם הפסוק מִסֵפֶר יונה המתאר את שלוות הים לאחר שיונה מושלך אליו מהספינה: "וַיַּעֲמֹד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ" (יונה א, טו).
ארצי מרחיב משם הלאה – עד אשר ישוב הים מזעפו, הוא אומר, לא נדע כמה זה עולה לנו. כלומר עד שלא נבין שלבריחה הזו מהתמודדות יש מחיר, לא נוכל לעבור הלאה. בִּמְחִי שתי שורות שיר ופזמון חוזר, ארצי מנבא את העשורים העתידים לבוא על מדינת ישראל.

מתוך דויד פרץ, שיר על הפרק, מיזם 929
שלמה ארצי, "תחת שמי ים התיכון". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • השיר "תחת שמי ים התיכון" מדמה את המציאות שלנו ל"ים זועף", דימוי הלקוח מספר יונה.
  • אילו נקודות דמיון אתם מוצאים בין סיפור יונה לבין המצב היום בישראל?
  • האם נביא יכול להרשות לעצמו לברוח מייעודו?

קרדיט לסרטון: שלמה ארצי – תחת שמי ים תיכון (קליפ) / ShlomoArtziOfficial, 2010

יונה הנרדם ונרדמים נוספים
  בציור של אברהם אופק, אומן ישראלי יליד בולגריה (1990-1935) יונה מוצג לצד דמויות נוספות...
יונה הנרדם ונרדמים נוספים
"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד." (פסוק ו)
חלום יוסף, חלום יעקב, יונה, יעקב והמלאך, אסתר ומרדכי, אברהם ושלושת המלאכים. | צייר:אברהם אופק

חלום יוסף, חלום יעקב, יונה, יעקב והמלאך, אסתר ומרדכי, אברהם ושלושת המלאכים. | צייר:אברהם אופק.
באדיבות משפחת האמן. מאושר ע"י המשפחה

 

בציור של אברהם אופק, אומן ישראלי יליד בולגריה (1990-1935)

להמשך קריאה

יונה מוצג לצד דמויות נוספות במקרא שישנו או נרדמו: יוסף חולם החלומות, יעקב הנרדם למרגלות הסולם, יעקב הנאבק במלאך. בניגוד לפרשנות של הצייר אברהם אופק, רש"י, פרשן המקרא, מפרש את הפסוק כך: מה לך להיות נרדם? אין עתה עת רדום!

  • איזו פרשנות, מבין הפרשנויות של רש"י ושל אברהם אופק, מבטאת תרעומת וכעס כלפי יונה? על מה הכעס?
  • איזו פרשנות "נותנת רשות" ליונה לישון? ומה משמעות השינה לפי פירוש זה?
  • הביטוי "מה לך נרדם" משמש היום כקריאה נגד אדישות של אנשים. כיצד אתם יכולים להשתמש בביטוי לתיאור סיטואציה עכשווית? חישבו על מצב המתאים לחבר אליו את הביטוי.
מה לך נרדם
את ספר יונה נהוג לקרוא ביום הכיפורים. הביטוי "מַה לְּךָ נִרְדָּם" הוא ההשראה לפיוט מפורסם...
מה לך נרדם
"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד." (פסוק ו)

את ספר יונה נהוג לקרוא ביום הכיפורים.

להמשך קריאה

הביטוי "מַה לְּךָ נִרְדָּם" הוא ההשראה לפיוט מפורסם שנוהגים לשיר כחלק מאמירת הסליחות לקראת יום הכיפורים. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע, והוא מפורסם בקהילות רבות ובעדות רבות.

מילות הפיוט:

בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים
אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים
יָהּ אֵל דְּרֹשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים
כִּי לְעוֹלָם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים
וְכָל מַאֲמָר אֲשֶׁר יֵאָמַר לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים
הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

קרדיט: עמיר בניון וברי סחרוף – בן אדם מה לך נרדם. מתוך ערוץ עמיר בניון הערוץ הרשמי. פורסם בתאריך 9 באוק׳ 2016

סערת רגשות מעורבים
הצייר קאסטוס המשתייך לאסכולת הציירים הפלמיים (ציירים שפעלו בצפון בלגיה מתחילת המאה ה-15 עד המאה ה-17)....
סערת רגשות מעורבים
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם: וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם." (פסוקים יב-יג)
"יונה מושלך לים" מאת הצייר הפלמי דומיניקוס קאסטוס, בן המאה ה-16.

"יונה מושלך לים" מאת הצייר הפלמי דומיניקוס קאסטוס, בן המאה ה-16. מתוך ויקישיתוף

הצייר קאסטוס המשתייך לאסכולת הציירים הפלמיים (ציירים שפעלו בצפון בלגיה מתחילת המאה ה-15 עד המאה ה-17).

להמשך קריאה

הוא עסק בציור פורטרטים (ציורי פנים) של בני המלוכה והאצולה הבלגים. הציור הייחודי של יונה מתאר את רגע השלכתו של יונה לים.

"רגשות מעורבים" הם רגשות מנוגדים זה לזה שאנו מרגישים בו בזמן, למשל כמיהה לעשות משהו ובה בעת פחד מלעשותו.

  • מהם הרגשות המעורבים של יונה ושל המלחים בסיפור בתנ"ך?
  • התבוננו בציור – בים, במלחים וביונה – כיצד הציור מביע את הרגשות המעורבים?
נינוה
  נִינְוֵה, היום בשטחה של עיראק, הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האַשּׁוּרִית (במאה ה-8 לפני...
נינוה
"קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי." (פסוק ב)

העיר נינוה וערים נוספות באימפריה האשורית

ראש למסו (חיה בעלת גוף שור, כנפי נשר וראש אדם) שניזוק לאחר התקפה של דעאש בנינוה.

 

נִינְוֵה, היום בשטחה של עיראק, הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האַשּׁוּרִית (במאה ה-8 לפני הספירה), עיר השלטון המרכזית שכונתה "העיר הגדולה".

להמשך קריאה

כיוון ששכנה ליד נהר החידקל היא הייתה עיר מסחר משמעותית ועשירה, ובתחומה היו ארמונות, מקדשים, מקומות פולחן ויצירות אומנות. ברחבי העיר ניצבו פסלים ולוחות מגולפים שבהם מתוארת ההיסטוריה של המלכים.
בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו אוצרות.
ראשון החופרים, במאה ה-19, היה החוקר הבריטי קלאודיוס ג'יימס ריץ'. אחריו חפר במקום חוקר בריטי אחר בשם הנרי אוסטין לייארד. הוא זיהה את ארמון סנחריב, אחד ממלכי אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל.
אחד הממצאים המדהימים שנחשפו בחפירות הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע כיבוש ערי יהודה שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב בפרקים יח-יט! והינה הסיפור מסופר משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
בעקבות החפירות התברר שהמלך אשורבניפאל היה לא רק לוחם אלא גם חובב היסטוריה וספרות. בארמונו גילו חוקרים ספרייה אדירה (כתובה בכתב יתדות על גבי לוחות טין) של טקסטים דתיים, ספרותיים ומשפטיים, של אשור ושל עמים קדומים להם. כך נמצא הטקסט החשוב "עלילות גִלְגָמֶשׁ", המקביל לסיפור נוח והמבול שבתנ"ך.
בהמשך החפירות במאה ה-20 התגלו ממדי האוצרות. התגלו ממצאים מלפני כ-6,000 שנה, הרבה לפני התקופה האשורית, פסלי אלילים המלמדים על הפולחן וכלי חרס המלמדים על חיי היום-יום.
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה, ובמבט לאחור פעולה זו הייתה הצלה של ממש.
מדוע הצלה? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש, ארגון אסלאמי קיצוני, הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור.

קראנו על העיר נִינְוֵה מחוץ לתנ"ך ובתוך התנ"ך. בתנ"ך נִינְוֵה מוזכרת לפעמים כעיר היסטורית, בירה של אימפריה, ולפעמים אין הכוונה לעיר מסוימת אלא כסמל לעיר חשובה.

  • חוקרים מתלבטים – ועכשיו גם אתם – באיזו נִינְוֵה לדעתכם מדובר בספר יונה? סמל לעיר חשובה, או העיר נִינְוֵה ממש?
זוהי יפו, ילדים, זוהי יפו!
אין כמו יפות בלילות, וגם בימים… שווקים, מסעדות, גלריות, מוזיקה תוססת, תיירים, בתים עתיקים לצד...
זוהי יפו, ילדים, זוהי יפו!
" וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'." (פסוק ג)

הנציב הבריטי העליון, הרברט סמואל, מבקר בנמל יפו

הפסל "לווייתן" של האמנית והיוצרת הישראלית אילנה גור, המוצב בנמל יפו

מבט על נמל יפו מהים

אין כמו יפות בלילות, וגם בימים…
שווקים, מסעדות, גלריות, מוזיקה תוססת, תיירים, בתים עתיקים לצד מבנים חדשים, מסגדים, כנסיות, בתי כנסת וכמובן – הים והנמל, שבו סירות ודייגים.

להמשך קריאה

כן, זה אותו הנמל מתקופת המקרא, נמל שהיה פתח לכניסה אל כנען וליציאה ממנה.
מִמְצָאִים חוץ-מקראיים מהמאה ה-15 לפני הספירה מלמדים על היותה של יפו עיר שוקקת חיים. האגדה מספרת שהמצרים כבשו בעורמה את העיר. הם החדירו חיילים לתוך יפו במסווה של סחורה בתוך סלים גדולים. אחר כך כבשו אותה האשורים, הפרסים, הצידונים והיוונים. למעשה, נמל יפו היה הנמל המרכזי בארץ גם בתקופת האימפריה התורכית וגם בימי המנדט הבריטי במאה ה-20, עד לפתיחת הנמל בחיפה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
היום נמל יפו הוא בעיקר אתר תיירות ותרבות.

  • לפי מה שקראתם על נמל יפו העתיק, ולפי סיפור בריחתו של יונה – מדוע בחר יונה לברוח דווקא דרך נמל יפו?
על מקור המילה "מַלָחִים"
  מקור המילה "מַלָח" הוא שׁוּמֵרִי, והוא חיבור של שתי מילים בשׁוּמֵרִית: "מה" (אונייה בשומרית)...
על מקור המילה "מַלָחִים"
"וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם."(פסוק ה)

Classical Numismatic Group, Inc.
http://www.cngcoins.com_Wikipedia,
CC BY-SA 2.5

 

מקור המילה "מַלָח" הוא שׁוּמֵרִי, והוא חיבור של שתי מילים בשׁוּמֵרִית: "מה" (אונייה בשומרית) ו"לח" (הלך בשומרית).

להמשך קריאה

המילה "מלח", שהיא במשקל של בעלי מקצוע, נקלטה בשפה העברית, ובתנ"ך היא מופיעה בספר יונה.
מלחים על ספינה נדרשים להתנהגות הכוללת אחווה ואחריות הדדית, ובמילה אחרת – סוֹלִידָרִיוּת.
ומה מקור המילה סולידריות?
בתקופה הרומית הקדומה, משכורת קבועה הייתה ניתנת לחיילים בחומר יקר ערך. ומה היה החומר הזה? תתפלאו לשמוע – מֶלַח!
ולכן מקור המילה "משכורת" בלטינית: salary, הוא מהמילה: Salarium,
שפירושה קצבת מלח.
לאחר מכן, המטבע הרווח באימפריה הרומית היה solidus –
4.5 גרם זהב. משמעות שמו של המטבע: שלם, חזק, קבוע, יציב.
ומי היו אלה שקיבלו משכורת יציבה? החיילים כמובן. לכן הכינוי שלהם באנגלית הוא "soliders" – "היציבים", מילה שנכתבת דומה מאוד למילה "חיילים" (soldiers).

המילה "סולידריות" שאנחנו משתמשים בה היום, משמעה אחווה. היא לקוחה מההתנהגות הנדרשת מחיילים: אחווה, ערבות הדדית, דאגה איש לרעהו.

  • המלחים בסיפור נדרשו להתנהגות סולידרית, הסבירו מדוע.
  • תארו את ההתנהגות של יונה – האם נהג בסולידריות כלפי המלחים?
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר?
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר? נראה כי אחת השיטות הייתה להטיל קוביות. לדוגמה, בחפירות...
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־יוֹנָה." (פסוק ז)
קוביות פּוּר (pûru - גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.

קוביות פּוּר (pûru – גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.
כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר? נראה כי אחת השיטות הייתה להטיל קוביות.

להמשך קריאה

לדוגמה, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר אשור נמצאו קוביות הפור של השר יחילי (שרו הבכיר של המלך אשורבניפל). נראה כי בעבר הקוביות נפלו לרגליו של פסל האל, וכך נבחר יחילי לתפקידו. לפי האמונה של מטילי הקוביות, הבחירה אינה מקרית. נפילת הקוביות לרגליו של האל, חשפה את רצון האל. הטלת הפור היא לא מעשה של קביעה והחלטה, אלא מעשה של חשיפת האמת. הטלת גורל אינה בלעדית לשרים או למלכים. היא מוכרת כפעולה עממית הנובעת מרצון לחשוף את רצון האל ולהבין מהי ההחלטה הנכונה.
בתנ"ך יש סיפורים רבים על חשיפת האמת ועל קבלת תשובה באמצעות שימוש באבני גורל. לדוגמה: בסיפור חלוקת נחלות הארץ בין השבטים לפני הכניסה אל הארץ, השתמשו בגורל כדי לחשוף את רצון האל בנוגע לאיזו נחלה שייכת לאיזה שבט. בסיפור עכן בספר יהושע ובסיפור שאול ויונתן בספר שמואל – הטילו גורל כדי למצוא את האשמים. וכמובן בסיפור מגילת אסתר, המן הטיל גורל כדי לחשוף את התאריך לביצוע התוכנית שלו.

  • כיצד בא לידי ביטוי השימוש בהטלת גורל בסיפור המקראי על יונה?
  • במה שונה המשמעות של "הטלת גורל" בעולם העתיק מהמשמעות של "הטלת גורל" היום?
  • כיצד אתם מקבלים החלטות?
בְּשֶׁלְּמִי הסער הזה?
רש"י, פרשן המקרא בן המאה ה-12, פירש את פסוק ז: "רואים היו שאר ספינות הולכות...
בְּשֶׁלְּמִי הסער הזה?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה." (פסוק ז)

רש"י, פרשן המקרא בן המאה ה-12, פירש את פסוק ז: "רואים היו שאר ספינות הולכות בים בשלום, ושלהם משתברת. אמרו: בשביל אחד ממנו הוא".

להמשך קריאה

גם בסרטון 929 על הנביא יונה מוצגת פרשנות ברוח זו. נאמר בו: "המלחים הטובים מיד הבינו שזה אלוהים שמתרגש על ספינתם".

  • צפו שוב בסרטון – כיצד בא לידי ביטוי באופן חזותי הפירוש של רש"י?
  • חשבו – גם לפי התנ"ך, גם לפי פירוש רש"י וגם לפי הסרטון: כיצד הבינו המלחים שיש בעיה מיוחדת רק בספינה שלהם?

קרדיט: 929- יונה הנביא (חמישי מתוך תרי עשר) / 929 תנך ביחד, 2016

אביתר בנאי - כלום לא עצוב
  כלום לא עצוב מילים ולחן: אביתר בנאי מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד רגע...
אביתר בנאי - כלום לא עצוב

 

למילות השיר

כלום לא עצוב
מילים ולחן: אביתר בנאי

מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה ופתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש עם בית ואשה
ורגע אחד בחזה ואשה אחת
תישן לבד.

מישהי נוסעת בטרמפ דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה
קרע לה

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון
על מה אני חושב בלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב
הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
הכל שקט, הכל שקט

איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים

קרדיט: "כלום לא עצוב" – אביתר בנאי, תזמורת המהפכה ומארש דונדורמה מתוך הופעה משותפת במסגרת פסטיבל צלילים במדבר מס' 8, דצמבר 2005.