סגור תצוגת כיתה
הפרק

נאומו של רבשקה – לוחמה פסיכולוגית במיטבה

פרק יח, יז-לז

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

חזקיהו נכנע למלך אשור אך ירושלים אינה יוצאת מכלל סכנה והצבא האשורי מגיע וצר על העיר. בניסיון לשכנע את תושבי יהודה להיכנע למלך אשור ולמרוד בחזקיהו רבשקה נושא נאום מעורר השפעה בעברית ובו הוא משתמש באמצעים אומנותיים ורטוריים כדי לעורר פחד בקרב תושבי יהודה. ננתח את נאומו של רבשקה ונבחן את תופעת הלוחמה הפסיכולוגית ואת כוחן של המילים.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – כוחן של מילים
נצפה בסרטון קצר. לאחר הצפייה נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם הצפרדעים שהיו בחוץ הבינו מה ההשפעה של המילים שלהם?
  • מהי נקודת התפנית של הסרטון?
  • מה כוחן של מילים?
  • מדוע יש למילים השפעה כל כך גדולה על התחושה שלנו ועל מעשינו?

נבקש מהתלמידים לשתף בסיפורים מחייהם שבהם דיבור של אדם אחר השפיעו על פעולתם. למילים יש כוח רב, לעיתים איננו מודעים להשפעה שיש על האדם שעומד מולנו ולכן יש לשים לב למילים שלנו – כיצד אנו מדברים ומה אנו בוחרים לומר.

הצעה שנייה – כתבות ודיון: לוחמה פסיכולוגית
ישראל גם בעבר וגם כיום נוקטת לוחמה פסיכולוגית. נקרין את המאמר על 'קול ישראל' בערבית (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור).
אפשר להראות גם את האיגרת שנשלחה לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה לפני מצעד השיבה.

נשאל את התלמידים:

  • למי התעמולה מכוונת?
  • למה לדבר אל העם ולא אל ההנהגה?
  • מתי עדיף לדבר עם העם ומתי עדיף לדבר עם ההנהגה?
  • באילו מקרים העם יכול להשפיע על ההנהגה?

הצעה שלישית – מה הופך נאום לנאום טוב?
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל נאום מתוך הספר 'נאומים ששינו את העולם' של רוזלינד הורטון וסלי סימונס (ראו דוגמאות בממערך השיעור, אפשר לבחור כל נאום אחר). כל קבוצה תקרא את הנאום ותצטרך לסמן מה המילים, הביטויים והמסרים שהופכים את הנאום לנאום ששינה את העולם. לאחר מכן נתכנס למליאה, נעלה את עיקרי הדברים וננסח יחד עקרונות לכתיבת נאום מוצלח.

הזמנה לקריאה

מלך אשור קיבל את המס מחזקיהו, אך המלחמה לא הסתיימה. ממלכת אשור צרה על העיר ירושלים ושולחת שלושה שרים בכירים להעביר מסר לחזקיהו. המסר מועבר וגורם לעם הנצור השומע את דבריהם לפחד. מטרת השרים היא לשכנע את תושבי ירושלים למרוד בחזקיהו ולהיכנע למלך אשור, זוהי לוחמה פסיכולוגית.

נסביר לתלמידים מי הם הנציגים שמגיעים לירושלים: "וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה" (פרק יח פסוק יז) – תרתן הוא מעין משנה למלך הממלא את מקומו של המלך בעת מסע מלחמה (כפי שאפשר לקרוא בישעיהו פרק כ פסוק א); רב סריס היה כנראה הסריס הראשי שגם הוא נשלח מדי פעם עם צבאות אשור למלחמה; רבשקה הוא 'רב-שקה' – מזכיר את תפקיד שר המשקים (בראשית פרק מ פסוקים ב, ט) – מן הפקידים הגבוהים והחשובים ביותר, שלישי במעלה בממלכה.

קריאת פסוקים:
נקרא את פסוקים יט-כו יחד, ונסביר מילים קשות כמו "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" (פסוק כא), "פַחַת" (פסוק כג) וכדומה.

נבקש מהתלמידים לחלק את הפסוקים לתתי כותרות – מה הנושאים שבהם עוסק רבשקה. לפי רמת הכיתה אפשר לגוון את המשימה ואפילו בתוך הכיתה לחלק לתלמידים שונים משימות על פי רמתם:

  • אפשרות ראשונה: לתת את הפסוקים במקשה אחת והתלמידים יצטרכו לחלק את הפסוקים כראות עיניהם.
  • אפשרות שנייה: לתת לתלמידים את החלוקה לפסוקים ולבקש מהתלמידים להעניק כותרת לכל קובץ פסוקים.
  • אפשרות שלישית: לבקש מהתלמידים למצוא את הפסוקים הרלוונטיים לכל כותרת: נימוק מדיני, נימוק דתי, נימוק צבאי-כלכלי.
  1. נימוק מדיני – הביטחון המופרז של חזקיהו (פסוקים יט-כא)
    • חזקיהו לא הבין שכדי לנצח במלחמה צריך גבורה, לא דיבורים.
    • חזקיהו מסתמך על בעלי ברית שאכזבו אותו.
  2. נימוק דתי: אלוהים לא יעזור לעם (פסוקים כב, כה)
    • אלוהים לא יעזור לכם כי רפורמת חזקיהו פגעה בעבודת אלוהים וצמצמה את מזבחותיו (זוהי כמובן טענה הנשמעת מפי עובד אלילים החושב שאלוהים מעדיף פולחן בהרבה מקומות, הוא לא יודע שהציווי בספר דברים הוא שיהיה מקום מרכזי אחד).
    • אני (רבשקה) שליח אלוהים ואני עושה את רצונו, שהוא שיהודה תיכנע.
  3. נימוק צבאי-כלכלי: כוחו הצבאי של חזקיהו חלש מכדי לעמוד מול צבא אשור (פסוקים כג-כד)
    • גם אם יקבל סוסים, לחזקיהו אין די פרשים שירכבו עליהם.
      נשאל את התלמידים:
    • מה מבקשים נציגי חזקיהו בפסוק כו? מדוע?
      נבקש מהתלמידים להמשיך לקרוא את נאומו השני של רבשקה, פסוקים כז-לה ולכתוב את הטיעונים שלו במילים שלהם.
  4. הסתה נגד חזקיהו (פסוקים כט-ל)
    • חזקיהו משקר לעם: הוא מבטיח שאלוהים יציל אותם, אבל זה לא יקרה.
  5. פיתוי הרעבים (פסוקים לא-לב)
    • הכניעה מתוארת כמצב של שובע ושלווה. ארץ הגלות מתוארת כארץ של שפע.
  6. ביזוי אלוהים (פסוקים לג-לה)
    • לאלוהים אין כוח להציל את ירושלים מיד מלך אשור, כשם שאלים אחרים לא הצילו את עריהם.

מה הופך את הנאום של רבשקה למוצלח?
נבקש מהתלמידים לזהות את האמצעים הרטוריים שבהם רבשקה משתמש בנאומו ואת מטרתם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם הנאום הצליח לשכנע את תושבי יהודה? מדוע?

נבקש מהתלמידים לקרוא עד סוף הפרק ולהוכיח מהפרק אם הנאום שכנע או לא. (פסוקים לו-לז: העם אינם עונים לרבשקה כי כך ציווה עליהם חזקיהו, אך נראה שהנאום השפיע בכל זאת כיוון שנציגי המלך מגיעים אל חזקיהו קרועי בגדים).

מבט לחיים

כלי הלוחמה פסיכולוגית מוכר גם בימינו וראינו בפרק הזה שימוש בו בנאומו של רבשקה.
נשאל את התלמידים:

  • מה הופך את נאומו של רבשקה לנאום טוב?
  • האם לדעתכם נכון להשתמש בכלי הנאום בעת מלחמה? מדוע?
  • אל מי המנהיגים פונים בנאומים שלהם?
  • האם הפנייה לעם היא השיטה הנכונה?
  • מה דיבורים יכולים לעשות לי? (גם לא פוליטיים)
  • מה הכוח של אדם שחזק בכוח הדיבור שלו עליי?
  • מה אני יכול לעשות נגד הכוח הזה?
  • האם דיבורים יכולים לשנות את העולם ולהשפיע?
  • איך אני יכול להשפיע בעזרת מילים?

נצפה עם התלמידים בקטע מתוך סרטון טד (הסרטון באנגלית עם כתוביות בעברית) בדקות 4:25-2:50, ונדון ברעיונות שג'וליאן מעלה כדי לגרום לאנשים להקשיב לדברים שאנו אומרים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בלוחמה הפסיכולוגית של רבשקה כנגד הנצורים בירושלים והבאנו דוגמאות מהעבר ומההווה.
מיומנות: קריאת פסוקים ונתינת כותרות, ביאור מילים קשות.
מתודות: הכרנו דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית ונאומים מעוררי השראה שהשפיעו על העולם; ניתחנו את נאומו של רבשקה על האמצעים האמנותיים והרטוריים המופיעים בו; שאלנו כיצד אמצעים אלו הופכים אותו לנאום טוב ומשפיע; לבסוף צפינו בסרטון ודנו מה מגדיר נאום טוב ואם לוחמה פסיכולוגית היא כלי לגיטימי בעת לחימה.

אפשר עוד...
  1. סיור לימודי:
    מומלץ מאוד לנצל את לימוד פרק יח ללמידה מחוץ לכותלי בית הספר. פרק זה מזמן לנו אפשרות לצאת לסיור בעיר דוד, בנקבת השילוח והחומה הרחבה ולטייל עם התנ"ך בידיים ולראות את המפגש של הארכיאולוגיה עם הטקסט.
  2. פרק יח פסוקים ט-יב – חזרה על תיאור חורבן ממלכת ישראל:
    מדוע יש קטיעה בסיפור וחזרה על מאורעות פרק יז?
    • להדגיש את הצלחות חזקיה כי עשה הישר בעיני אלוהים לעומת הושע שעשה הרע בעיני אלוהים.
    • אזהרה לממלכת יהודה מפני גורל דומה אם תחטא.
  3. מיתוס ירושלים:
    זו הזדמנות ללמד על מיתוס ירושלים המוגנת – מיתוס שמגיע לשיאו בנבואתו הפוליטית של ישעיה (פרק לז פסוקים לג-לה) למלך חזקיה בימי המצור האשורי:
    לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם ה'. וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.

    מקורות נוספים מציירים את ירושלים כעירו של אלוהים (תהילים פרק מח פסוקים א-ט, פרק עו פסוקים א-ו, פרק עח פסוקים ס-עב; ישעיהו פרק א פסוקים ז-ט ופרק ב פסוקים א-ד). שוב ושוב היא מועלית לרמה על-טבעית, מוגנת מכל אויב בזכות נוכחותו של אלוהים. אפשר לדבר עם התלמידים על הסכנה שבזחיחות ותופעת "לי זה לא יקרה". איך לפעמים הצלה של הרגע האחרון גורמת לנו להרגיש בלתי פגיעים. על הסכנות בכך ואולי גם על היתרונות בגישה זו.

  4. קרי וכתיב:
    בפרק יח פסוק כז ישנה תופעה המעידה על התפתחות נוסח המסורה: קרי וכתיב. יש לקרוא את הקרי (בשוליים) ולא את הכתיב (הלא מנוקד). אלו הם שינויים מאוחרים (נערך במאה העשירית) של הטקסט שנועדו לתקן או לשנות את הכתוב. במקרה זה, כדי שתהיה לשון נקייה במקרא.
  5. מפעל המים של חזקיהו – העמקה:
    אזכורים מקראיים:
    ›› דברי הימים ב פרק לב פסוק ל: "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד, וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ."
    ›› מלכים ב פרק כ פסוק כ: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה."
    ››ישעיה פרק כב פסוק י: "וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה."

    מקורות נוספים:
    גולת הכותרת של מפעלי המים מימי בית ראשון בירושלים היא תעלת חזקיהו. זוהי מנהרה באורך של 533.10 מטרים. הפרש הגבהים בין מעיין הגיחון, שבו מתחילה המנהרה, למוצא המנהרה מעברה השני של עיר דוד בגיא המרכזי הוא 33 ס"מ בלבד. השיפוע הממוצע של המנהרה הוא 0.7 פרומיל בקירוב. מפעל זה פתר אחת ולתמיד את בעיית מקומו של מעיין הגיחון. מי המעיין הוזרמו דרך המנהרה אל תוך תחומי העיר המבוצרת, והמוצא המקורי של מי המעיין אל נחל הקדרון נסתם, כך שנמנע מן האויב לאתרו.
    (א' דה-גרוט, "מפעלי המים בירושלים בימי בית ראשון", ירושלים בימי בית ראשון, ירושלים 1990, עמ' 133-132)

    סיפור המעשה ברור למדי. החוצבים עבדו משני קצותיה של הנקבה. אלו התחילו ממעיין גיחון שבמזרח, ואלו באזור של ברכת השילוח שבמערב, ושתי הקבוצות התקדמו לעבר נקודת המפגש. כאשר רק כמטר וחצי הפרידו בין שתי הקבוצות נשמעו קולות. כיצד הצליחו החוצבים להיפגש? אם נכון הפירוש של "זדה": סדק, אפשר שהסדק שבסלע הוא שהנחה את החוצבים במלאכתם, והוא שהחדיר אוויר לנקבה, כך שנפתרה בעיית האוורור לחוצבים, והחמצן הדרוש לבעירת הנרות שהאירו להם במעבה ההר.
    (שמואל אחיטוב, "כתובות עבריות מירושלים של ימי בית-ראשון", ירושלים בימי בית ראשון, ירושלים 1990, עמ' 93-92)

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סיפור הצפרדע
האם לדעתכם הצפרדעים שהיו בחוץ הבינו מה ההשפעה של המילים שלהם? מהי נקודת התפנית של...
סיפור הצפרדע

  • האם לדעתכם הצפרדעים שהיו בחוץ הבינו מה ההשפעה של המילים שלהם?
  • מהי נקודת התפנית של הסרטון?
  • מה כוחן של מילים?

קרדיט: סיפור הצפרדע – למי אתם מקשיבים, shiran farhi , 2014

קול ישראל‭,‬ מחריד את נאצר
" קול ישראל ‭' ,‬ מחריד את נאצר התחנה – מעריב, 1959‬‬‬‬ למי התעמולה מכוונת?...
קול ישראל‭,‬ מחריד את נאצר

" קול ישראל ‭' ,‬ מחריד את נאצר התחנה – מעריב, 1959‬‬‬‬

  • למי התעמולה מכוונת?
  • למה לדבר אל העם ולא אל ההנהגה?
  • מתי עדיף לדבר עם העם ומתי עדיף לדבר עם ההנהגה?
  • באילו מקרים העם יכול להשפיע על ההנהגה?
julian_treasure / ערוץ TED
מה הרעיונות שג'וליאן מעלה כדי לגרום לאנשים להקשיב לדברים שאנו אומרים? קרדיט: julian_treasure/ ערוץ TED ,...
julian_treasure / ערוץ TED

  • מה הרעיונות שג'וליאן מעלה כדי לגרום לאנשים להקשיב לדברים שאנו אומרים?

קרדיט: julian_treasure/ ערוץ TED , 2013

איגרת לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה לפני צעדת השיבה
ידיעות אחרונות. חמאס אשם, לא ישראל, ידיעות אחרונות 2018 למי התעמולה מכוונת? למה לדבר אל...
איגרת לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה לפני צעדת השיבה
חמאס אשם, לא ישראל

ידיעות אחרונות. חמאס אשם, לא ישראל, ידיעות אחרונות 2018

  • למי התעמולה מכוונת?
  • למה לדבר אל העם ולא אל ההנהגה?
  • מתי עדיף לדבר עם העם ומתי עדיף לדבר עם ההנהגה?
  • באילו מקרים העם יכול להשפיע על ההנהגה?
ניקבת השילוח, City of David
ניקבת השילוח, City of David , 2013 פענוח כתובת השילוח וזה היה דבר הנקבה (או:...
ניקבת השילוח, City of David

ניקבת השילוח, City of David , 2013

פענוח כתובת השילוח
וזה היה דבר הנקבה (או: הנקיבה): בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעהו (משני צדי הנקבה) ובעוד שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש קורא אל רעהו כי הייתה זדה (=סדק) בצור (=באבן) מימין ומשמאל. וביום הנקיבה היכו החוצבים איש לקראת רעהו, גרזן על גרזן, וילכו המים מן המוצא אל הבריכה, במאתיים ואלף אמות (=600 מטר) ומאה אמה (=50 מטר) היה גובה הצור על ראש החוצבים.

כתובת זו נמצאה בשנת 1881 על קיר במוצא של מנהרה שהעבירה ממעיין הגיחון לברכה שבדרום עיר דוד:

ויקיפדיה

 

ויקיפדיה

כתובת זו נמצאה בשנת 1881 על קיר במוצא של מנהרה שהעבירה ממעיין הגיחון לברכה שבדרום עיר דוד. פענחו את הכתובת בעזרת מפתח אותיות הכתב העברי הקדום שמצד שמאל. שימו לב שבעברית הקדומה במקום רווח היו מסמנים את המעבר בין מילה למילה בעזרת נקודה. החוקר שלפניכם הספיק להשלים חלק מן המילים ואז נרדם…

 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
חזקיהו כמי השילוח
רבשקה מנסה לשכנע את תושבי ירושלים להיכנע לאשור. בין השאר, הוא נסמך על ההיגיון הדתי...
חזקיהו כמי השילוח
"בה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו." (פסוק ה)

איור: shutterstock.com

רבשקה מנסה לשכנע את תושבי ירושלים להיכנע לאשור. בין השאר, הוא נסמך על ההיגיון הדתי של הקהל הקשוב על חומות העיר: "הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ?" (מלכים ב, יח, כה). כלומר – מלך אשור מגשים את הצו האלוהי בבואו לכבוש את ירושלים.

חז"ל ניסו להבין את המקור שעליו הסתמך רבשקה:

אמר ר' יהושע בן לוי: מה הוא שנאמר – "עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ, ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ" (מלכים ב, יח, כה)? מה הוא דבר זה, היכן נצטווה להשחית את הארץ? ומסביר: ששמע לנביא ישעיהו שאמר: "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ. וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם… אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר…" (ישעיה ח, ו–ז)

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צד עמוד ב:ד)

  • לפי המדרש, מה הוא רצון האל שאותו הגשים מלך אשור?
  • מי הוא, אם כן, האחראי למצב הקשה שאליו נקלעה יהודה?
כיתת נחש הנחושת
חז"ל תהו כיצד אותו נחש נחושת שיצר משה במסע במדבר (במדבר כא) וסייע להצלה גדולה,...
כיתת נחש הנחושת
"הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה, וכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן." (פסוק ד)

מזבח תל באר שבע. המזבח פורק כנראה בימי חזקיהו, במסגרת הרפורמה הדתית שהנהיג. שימו לב לנחש, סמל הפריון, החרוט באחת האבנים. צילום: Tamarah, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0 

חז"ל תהו כיצד אותו נחש נחושת שיצר משה במסע במדבר (במדבר כא) וסייע להצלה גדולה, הפך לפולחן עבודה זרה. ויותר מכך, כיצד אבותיו של חזקיהו – מלכי יהודה הקודמים – לא ביערו מנהג זה.

שנאמר במלך חזקיהו: "וכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב יח, ד), ויש לתמוה: אפשר שקיטרו לנחש זה ובא אסא, שהיה מלך צדיק, ולא בִּעֲרוֹ מהעולם? ולאחריו בא יהושפט ולא בִּעֲרוֹ עד ימי חזקיה? והלא כל עבודה זרה שבעולם, אסא ויהושפט בִּעֲרוּם! אלא צריך אתה לומר שמקום הניחו לו אבותיו, לחזקיה, בעניין זה להתגדל בו.

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז עמוד א. על פי ביאור שטיינזלץ

  • לדעתכם, כיצד קרה שנחש הנחושת הפך מעבודת ה' לעבודה זרה?
  • על פי המדרש, מדוע לא בוטל המנהג על ידי מלכים קודמים? האם תוכלו להציע תשובות נוספות לשאלה זו?
משענת קנה רצוץ
רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה...
משענת קנה רצוץ
"עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו." (יח, כא)

רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה רצוץ", כלומר על מקל ששבור בקצה שלו, שרק גורם נזק למי שנשען עליו.

  • צפו בסרטון. נסו להביא דוגמאות משלכם לשימוש עכשווי בביטוי "משענת קנה רצוץ".
עוד מאמץ אחרון!
היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם...
עוד מאמץ אחרון!
" וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)

היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם של התינוק.

להמשך קריאה

בעבר נהגו הנשים ללדת על שרפרף ושמו "משבר". אחרי תשעה חודשי היריון "באו בנים עד משבר", כלומר הגיע רגע הלידה, אבל אין כוח גופני ונפשי כדי לגייס את הגוף ללידה.

אפשר לראות בסרטון את רגעי המאמץ שבלידה כמו גם את רגעי האושר.

  • מה הפירוש המילולי של הפסוק?

קרדיט: מוקי – ילד של אבא, מתוך התכנית "בייבי בום" / ערוץ 10, 2014

באו בנים עד משבר
  הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על...
באו בנים עד משבר
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)
מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.

מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב, "הצופה", 30 בנובמבר 1947.העיתון הועלה לאתר בעזרת ​תמיכתו הנדיבה של משרד ירושלים ומורשת – פרויקט ציוני דרך.

 

הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה היה גדול.

להמשך קריאה

המאבק של היהודים להקמת מדינה יהודית הגיע לרגע ההכרעה, ולא היה ברור מה יקרה. האם המאמץ האדיר יישא פרי? הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, חיבר תפילה מיוחדת וקרא להתפלל איתו להצלחת ההצבעה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו והאר פניך אל שארית ישראל, כחזקיהו עבדך נקרא היום ונשווע, באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם…"

  • זהו בתפילה את הביטוי מספר מלכים.
  • איזה שימוש עשה הרב בביטוי בתפילה זו?
  • נסו לחשוב על עוד מקרים (אפשר גם פחות דרמטיים והיסטוריים) שבהם מתאים להשתמש בביטוי זה.
איור או ציור?
גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם...
איור או ציור?
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

גוסטב דורה, מציורי המקרא

גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם אייר יצירות קלאסיות, כמו "דון קישוט", "משלי לה פונטיין" ו"הקומדיה האלוהית" של דנטה.

להמשך קריאה

איור, לפי הגדרה מילונית, הוא המחשה ויזואלית של טקסט מילולי.
ציור הוא יצירה שאינה תלויה בטקסט, אך יכולה להיות בהשראתו של טקסט.

  • לדעתכם – האם היצירה של דורה היא איור או ציור? הסבירו את עמדתכם.
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי
באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום....
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.

להמשך קריאה

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.
ב-21 במאי, כשבועיים לפני המלחמה, הכריז גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים דאז, הכרזה שהתפרשה כהתגרות ביצחק רבין, שהיה אז הרמטכ"ל: "אנו מוכנים. אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה – אהלן וסהלן".
בסוף חודש מאי כתב הפזמונאי חיים חפר שיר המבוסס על הכרזתו של נאצר: "נאצר מחכה לרבין", ובו לעג לנשיא מצרים ולצבא המצרי. השיר התקבל באהדה רבה על ידי הציבור והעלה את המורל הלאומי.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה. המלחמה, שארכה שישה ימים בלבד, נגמרה בניצחון מוחץ של ישראל.
השיר "נאצר מחכה לרבין" הפך להיות שיר מזוהה עם הניצחון.

מילות השיר: נאצר מחכה לרבין
מילים: חיים חפר

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
פעמיים כבר חיכה, איי איי איי
והכנסנו לו דפיקה, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד יצעק הוא איי איי איי, איי איי איי
כמו בזמן מבצע סיני, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד תראו, יבוא היום, איי איי איי
יתחנן הוא לשלום, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

בפרק יח משתמש רַבְשָׁקֵה, שר הצבא האשורי, ב"לוחמה פסיכולוגית": הורדת המורל הלאומי של היריב באמצעות לעג ובוז.

  • הסבירו כיצד בא לידי ביטוי הרעיון של "לוחמה פסיכולוגית" במידע שלמדתם על הרקע למלחמת ששת הימים?
  • כיצד מורל לאומי יכול להשפיע על הצבא ועל תוצאותיה של מלחמה?

קרדיט: מלחמת ששת הימים – נאצר מחכה לרבין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

החומה הרחבה
המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים. מי היו תושבי העיר? תושבים...
החומה הרחבה
"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס." (יח, יז)

המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים.

להמשך קריאה

מי היו תושבי העיר? תושבים ותיקים, וגם פליטים מממלכת ישראל, שהותקפה 20 שנה קודם לכן על ידי האשורים. על מנת להגן עליהם הוא עשה פעולות כמו חפירת מנגנון להבאת מים לעיר (נקבת השילוח) ובניית חומה רחבה סביב העיר, שתגן עליהם בבוא העת. חלקים מ"החומה הרחבה" שבנה המלך חזקיהו, שרוחבה 7 מטרים, אפשר לזהות היום בין חלקי חומת העיר העתיקה בירושלים.

  • לפי הסרטון – מה הייתה הדילמה בבניית החומה?
  • מה הייתה עמדתו של הנביא ישעיהו ומה הייתה עמדתו של המלך חזקיהו?
  • נסו לחשוב על כמה שיותר נימוקים המחזקים כל אחת משתי הדעות המנוגדות.

קרדיט: החומה הרחבה/2014 ,Megalim Institute מכון מגלי"ם 

נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה...
נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
"וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה" (יט, לו)

אחד משערי העיר העתיקה נינוה.

שער נרגל, נינוה.

בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האשורית (המאה ה-8 לפני הספירה).

להמשך קריאה

בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו ארמונות: ארמון סנחריב, מלך אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל. הממצאים שנמצאו בתוך הארמונות שופכים אור חדש על הסיפור שלנו. אחד התבליטים החשובים שנתגלו בארמון סנחריב הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע הכיבוש של סנחריב בערי יהודה, שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב יח-יט. והינה יש לנו סיפור משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
ממצא נוסף הוא "מנסרת סנחריב". על המנסרה מתוארים בכתב מסע הכיבוש של ערי יהודה והשפלתו של חזקיהו מלך יהודה. וזוהי עוד הוכחה שההיסטוריה היא בעיני המתאר!
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה – פעולה שבמבט לאחור ממש הצילה אותם. מדוע? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור (בערים נִינְוֵה ומוסול).

פגיעה בממצאים ארכאולוגיים ובאתרים ארכאולוגיים מתרחשת בעוד מקומות, ממניעים שונים.
ארגונים בין-לאומיים עולמיים (כמו אונסק"ו) וארגונים מקומיים (כמו רשות העתיקות בארץ) מנסים לשמור ולהגן על עתיקות.

  • מהי לדעתכם חשיבות השמירה על ממצאים ארכאולוגיים?
ניקבת השלח
חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד. הוא...
ניקבת השלח
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)

חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד.

להמשך קריאה

הוא ביצר והכין את ערי יהודה למתקפה האשורית. כיצד ביצר המלך חזקיהו את ערי יהודה? נתמקד בעיר ירושלים. חזקיהו בנה מפעל מים אדיר בשם נִקְבַּת השילוח, שמטרתו הייתה להביא מים לתוך העיר בתקופת המצור העתידי. אפשר ללמוד על נקבת השילוח מתוך ממצאים פנים-מקראיים: מלכים ב כ, ישעיהו כב, דברי הימים ב לב. וגם… אפשר ללכת בתוך נקבת השילוח! בתוך חפירות עיר דוד. שם נמצאה "כתובת השילוח" שאותה כתבו החוצבים, והיא עולה בקנה אחד עם המסופר במקרא.

  • הסבירו – מדוע החציבה של נִקְבַּת השילוח הייתה משמעותית כל כך להיערכות של חזקיהו, ובסופו של דבר להישרדות של אנשי העיר?

קרדיט: ניקבת השילוח / City of David, 2013

לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא...
לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב." (יח, יג-יד)

בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא אשור בתקופת מלכות חזקיהו (701 לפני הספירה).

להמשך קריאה

הסיפור בספר מלכים ב מתמקד בניסיון לכבוש את ירושלים המבוצרת באמצעות לוחמה פסיכולוגית, ובסופו של דבר בתבוסה האשורית, שהייתה תוצאה של העמידה הנחרצת של אנשי ירושלים נגד האשורים, במצוות המלך חזקיהו. בפרק יט מסופר גם על פניית המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, על תפילת ישעיהו לאלוהים ועל מלאך ה' שמכה ופוגע במחנה אשור.
כיבוש "ערי יהודה הבצורות" היה מן הסתם משמעותי יותר ונרחב יותר מהתיאור האגבי בפסוק אחד. ממצאים ארכאולוגיים בני 2,700 שנה שנמצאו בנִינְוֵה, עיר הבירה של אשור, מביאים זווית אחרת של הסיפור המסופר בתנ"ך.

  • מדוע, לדעתכם, תיעד מלך אשור את כיבוש לכיש באופן כל כך מפורט?
  • מדוע, לדעתכם, בתנ"ך "מטושטש" הסיפור על כיבוש לכיש ומובלט הסיפור על נסיגת האשורים מירושלים?
  • תרגיל לכיתה: ספרו את אותו הסיפור משתי זוויות ראייה שונות.

קרדיט: תבליטי לכיש / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014.

איך כובשים עיר בצורה?
יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים. ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי...
איך כובשים עיר בצורה?
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)
קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה)

קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה). מאוסף המוזיאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים.

להמשך קריאה

ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי פרטים את ההכנות, אולם יש עדויות לביצורים ממקורות חוץ-מקראיים.
מלך אשור תיעד את המסע לדיכוי המרד בתבליטים שנמצאו בארמונו בעיר נִינְוֵה (בצפון עיראק של היום). התבליטים מלמדים אותנו על השיטות שמטרתן ביקוע חומה בעת מלחמה. בתמונות – אֵילֵי ניגוח (קורות ברזל לניגוח), קַשָׁתִים וקַלָעִים.

  • התבוננו בתבליטים (חלק מהם מקוריים וחלק מהם תוקנו/הושלמו). מהן הטקטיקות הצבאיות של צבא אשור לביקוע החומה?
  • במה יעילה כל אחת מהטקטיקות הצבאיות?
תבליטי לכיש
את כיבוש העיר לכיש הנציח סנחריב בתבליטי ענק שהציג בארמונו בעיר נינווה שבעירק. הסרט 'מחיה'...
תבליטי לכיש
(יג) וּבְְְאַרְְְבַּע עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְְְ חִזְְְקִיָּה עָלָה סַנְְְחֵרִיב, בנו של סרגון, מֶלֶךְְְ־אַשּׁוּר, עַל כָָּל־עָרֵי יְְהוּדָה הַבְְּצֻרוֹת וַיִּתְְְפְְּשֵׂם.. (מלכים ב כד יג)

את כיבוש העיר לכיש הנציח סנחריב בתבליטי ענק שהציג בארמונו בעיר נינווה שבעירק. הסרט 'מחיה' באנימציה את תבליטי האבן שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, ומציג את מכונת המלחמה האשורית התוקפת את העיר.

  • היכן מוצגים היום תבליטי לכיש? חשבו על לפחות שלושה כלי מלחמה אשוריים המתוארים בתבליטי לכיש? כיצד באמצעות התבליטים, מעצב סנחריב את התודעה ההיסטורית ומדוע הוא הציג אותם דוקא בארמונו?

קרדיט: תבליטי לכיש, 2013, מגלי"ם

החומה הרחבה
הסרט מתאר את החומה אדירת הממדים שבנה חזקיה שקטע ממנה נחשף בידי הארכיאולוג נחמן אביגד...
החומה הרחבה
ה וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת, וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת, וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא, עִיר דָּוִיד; וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב, וּמָגִנִּים. (דברי הימים ב, פרק לב)

הסרט מתאר את החומה אדירת הממדים שבנה חזקיה שקטע ממנה נחשף בידי הארכיאולוג נחמן אביגד ברובע היהודי בירושלים. למרגלות החומה שרידים של בתים פרטיים שנהרסו במסגרת בניית החומה, פעולה שעוררה את חמתו של הנביא ישעיהו.

  • מה ניתן ללמוד מהממצאים הארכיאולוגים על המאמצים שהשקיע חזקיהו לגונן על העיר? ובאיזו דילמה מוסרית נאלץ חזקיהו להתמודד בזמן בניית החומה?

קרדיט: החומה הרחבה, 2013, מגלי"ם

ניקבת השילוח
הסרט מתאר את המצוקה של ירושלים לנוכח המצור האשורי הצפוי ואת הפתרון היצירתי של חזקיהו...
ניקבת השילוח
ד וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים. (דברי הימים ב, פרק לב)

הסרט מתאר את המצוקה של ירושלים לנוכח המצור האשורי הצפוי ואת הפתרון היצירתי של חזקיהו לבעיית המים של העיר. באמצעות נקבה, המוזכרת במקרא וגם בכתובת השילוח שנמצאה בעיר דוד, הוטו מי מעיין הגיחון אל תוך העיר ואל מחוץ להישג ידם של האשורים.

  • "מדוע לדעתכם היה צורך שחזקיהו יסתום את המעיין? מה היה הפתרון של חזקיהו כדי למנוע מהאויב למצוא את המים? איך כתובת השילוח מאששת את הכתוב המקראי?"

קרדיט: ניקבת השילוח, 2013, מגלי"ם

מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב
  מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו...
מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב

 

מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד של מלך ישראל באשור, ואחריו לא רק ממלכת אשור התערערה, אלא גם ממלכת יהודה.

  • כיצד הסרטון מתאר את הימים האחרונים של ממלכות יהודה וישראל – מה העונש על חטאי שתי הממלכות?
  • בממלכת יהודה מוזכרים שני מלכים – מה מאפיין כל אחד מהם?
  • ושאלה אחרונה שמתייחסת לצורה – מדוע לדעתכם בחרו יוצרי הסרטון להציג את סוף ימי ממלכת יהודה וישראל כך?

 

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן / 929 תנך ביחד, 2016

מי ניצח? תלוי את מי שואלים
בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו...
מי ניצח? תלוי את מי שואלים
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו מסופר בתנ"ך. שני המקורות (התנ"ך והמנסרה) מתארים את אותו האירוע, אלא שכל צד מספר את הסיפור קצת אחרת…

  • כל אחד מהצדדים מתאר את עצמו כמנצח. איך זה יכול להיות?

לפי הסרטון:

  • כיצד מתואר סיום הקרב לפי הגרסה האשורית?
  • כיצד מתואר סיום הקרב בתנ"ך?

קרדיט: מנסרת סנחריב / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014