סגור תצוגת כיתה
הפרק

נחמה או תוכחה: מענה אליפז

פרק ד, א-ט

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אליפז הוא הראשון מבין הרעים המדבר אל איוב. אליפז פונה אל איוב בכבוד רב, אך איננו תומך בו. נבחן את דברי אליפז ונעמוד על תפיסתו ועל טיעוניו, שבאופן מרומז מצדיקים את אלוהים ותובעים מאיוב לפשפש במעשיו. זאת משום שלטענתו אם איוב נענש ודאי שחטא. מתוך הלימוד נעסוק בניסיונות להסביר אסונות בתקופתנו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – איך מנחמים?
נצפה בסרטון "כוחה של אמפתיה", שמסביר את ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה, ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה:

  • במה עדיפה אמפתיה על סימפתיה לדעתכם?
  • מהן הטעויות הרווחות של גילוי סימפתיה לפי הסרטון? (מקטינים את האסון שחש האדם שמולם, נותנים עצות שלא צריך, נשארים חיצוניים למצב)
  • מה עוזר לכם כשאתם זקוקים לנחמה? כיצד אתם מנחמים אחרים בדרך כלל?

נציין שהיום נעיין בדברים של חבר שבא לנחם את איוב.

אפשרות שנייה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • מהי לדעתכם הדרך לעודד אדם ששרוי בתחושות ייאוש ומצוקה?
  • מה עוזר לכם להתעודד?

נציין שהיום נעיין בדברים של חבר שמנסה לעודד את איוב.

אפשרות שלישית – החוק השלישי של ניוטון:
החוק השלישי של ניוטון קובע: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה".
נצפה בסרטון שמסביר בקצרה את החוק, מומלץ להתחיל לצפות מדקה: 02:53. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה:

  • מה קרה למובי כאשר הוא הפעיל כוח כנגד הקיר? (הוא נפגע כתוצאה מהתגובה הנגדית של הקיר)
  • אם נתייחס לחוק הפיזיקלי הזה כמשל, כיצד אפשר לדעתכם לנסח את החוק הזה כחוק מוסרי-דתי של פעולה ותגובה? (על כל פעולה של האדם יש תגובה מתאימה של אלוהים. אם עשה טוב יקבל טוב בתמורה ואם יעשה רע, יקבל רע)
  • האם לדעתכם החוק השלישי של ניוטון מתקיים גם בשדה המוסרי-דתי?

נציין שהיום נפגוש בלימוד דמות אחת שחושבת שהחוק מתקיים גם בדת ובמוסר.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון (פסוקים א-ה):
נקרין את פסוקים א-ט על הלוח ונקרא יחד. נסביר שנחלק את דברי אליפז לשניים ובשלב זה נתמקד בחלק הראשון – פסוקים א-ה:
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר׃
ב הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל.
ג הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק. ד כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ.
ה כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל.

ו הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ.
ז זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ.
ח כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ. ט מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ.

נשאל את התלמידים:

  • מהם ארבעת הדברים שנהג איוב לעשות בחייו לפי דברי אליפז (ג-ד)? מה כוונת הדימויים בדברי אליפז? (ייסר = לימד אנשים רבים, חיזק ידיים רפות, עודד במילים אדם כושל, חיזק ברכים כורעות ליפול; עזר לאנשים שסבלו מייסורים שונים, לימד אותם מה עליהם לעשות ועודד אותם)
  • מה פירוש המילה "ייסרת" (פסוק ג)? (לימדת, מלשון מוסר)
  • מה לימד איוב את האנשים הסובלים? (מוסר, או איך לקבל את הסבל וללמוד ממנו מה עליהם לתקן במעשיהם)
  • על מה מתפלא אליפז לאור זה (פסוקים ב, ה)? (מתפלא שכאשר הייסורים מגיעים לאיוב עצמו – הוא אינו מצליח להתמודד אתם וללמוד מהם)
  • מהו הביטוי המציין שאליפז אינו יכול לשתוק עוד? מדוע אינו יכול לשתוק? (וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל; כי איוב טוען טענות חמורות מאוד כנגד תפיסת הגמול ואליפז חש שהוא חייב להגיב)
  • מהו המסר החבוי בדברי אליפז עד כאן? (עליך ללמוד מהייסורים ולא להישבר מהם)

שלב שני (פסוק ו):
נקרין על הלוח את פסוק ו ונבחין יחד בכיאסטיות שלו.

  • מה פירוש המילה כִּסְלָתֶךָ? (לפי התקבולת זה צריך להיות קרוב במשמעות לתקוותך)

נקרין על הלוח את המקורות שבממערך השיעור.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד מסביר כל אחד מן הפירושים את המילה "כִּסְלָתֶךָ"? (רש"י – טיפשותך, מלשון כסיל; ר' יוסף קרא ושטיינזלץ – ביטחונך, אפשר לסמוך עליה)
  • מה אומר אליפז על יראתו של איוב לפי כל אחד מן הפירושים? (רש"י – היראה שלו לא הייתה שלמה, אלא מוטעית ופגומה; ר' יוסף קרא – היראה שלו היא הביטחון שלו שלא יקרה לו דבר רע, כלומר אם קרה דבר רע, סימן שהיראה אינה שלמה; שטיינזלץ – איוב יכול לסמוך על יראתו, שהוא יינצל והכול יהיה בסדר)
  • נסו לחשוב – איזה מבין הפירושים עולה מן התקבולת הכיאסטית שזיהינו? (פירושיהם של ר' יוסף קרא ושל שטיינזלץ – ביטחונך מקביל לתקוותך, הם קרובים במשמעות)

שלב שלישי (א-ט):
נקרא שוב את הפסוקים ונחדד את ההבנה כי אפשר לקראם בשתי דרכים:

  • דברי נחמה מפורשים: חיזוק של מעלותיו ומעשיו הטובים של איוב וקריאה לאיוב להאמין כי הטוב הראוי לצדיקים עוד יגיע אליו. רק הרשעים הם אלה שאובדים כליל.
  • דברי תוכחה מרומזים: ביקורת כלפי איוב שלא יודע להתמודד כראוי עם האסונות, אף על פי שידע ללמד אחרים, וכן אמירה מרומזת שאם נענש כנראה חטא. לפי רש"י דברי אליפז מכילים גם קביעה שיראתו של איוב פגומה מיסודה.

נשלים עם התלמידים את הטבלה שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נקרא את הפסוקים ונסביר כל אחד מהם בשתי הדרכים שצוינו לעיל.
בשלב זה נוכל להזמין תלמידים לקרוא את הפסוקים בטון שנראה להם מתאים לכוונת אליפז.
אחר כך נזמין את התלמידים להתרשם משתי האפשרויות ולהביע את דעתם בשאלה – לאיזו מהן התכוון אליפז בדבריו?
נסכם ונאמר שייתכן כי אליפז (או מספר סיפור איוב) מנסח במתכוון את דבריו באופן שיכול להשתמע לשתי פנים, מכיוון שאינו רוצה לומר תוכחה גלויה בפני איוב.
האם איוב יקבל את דבריו? חכו לשיעור הבא. מבטיחים לכם דרמה ועלייה להתקפה.
למורה: ככל שהוויכוח בין איוב לרעיו מתקדם, כך הולכות הטענות של הרעים כנגד איוב ומחריפות, ומתגלה בין היתר דעתו של אליפז במלואה. מפאת קוצר הזמן לא נכללו יתר מעני הרעים בתוכנית הלימודים, לכן כללנו בלימוד פרק זה תמצית של טענות הרעים בשלב הרביעי שלהלן. אפשר לחלופין לבחור שלא ללמד את השלב הרביעי כעת, ולעסוק בטענות הרעים מתוך מענה איוב בפרק יג.

שלב רביעי – עם חברים כאלה…
נעיין יחד בפסוקים האלה ונבחן מהן העמדות של הרעים:

  • אליפז 1 – פרק ה פסוק ז: הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ, וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
  • בלדד – פרק ח פסוקים ג-ז: אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ, וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם.
    אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל, וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
    אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה, כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ, וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ.
    וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד.
  • צופר – פרק יא פסוקים יד, יח וכ: אִם אָוֶן בְּיָדְךָ – הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה…
    וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה…
    וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ.
  • אליפז 3 – פרק כב פסוקים ה-ז: לֹא רָעָתְךָ רַבָּה, וְאֵין קֵץ לַעֲו‍ֹנֹתֶיךָ.
    וכִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם, וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט.
    לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם.

נזמין את התלמידים לנסות לנסח בלשונם את העמדות של הרעים.
(אליפז 1: האסונות שבאו עליך הם תוכחה ומוסר מאלוהים, עליך ללמוד מהם ולתקן דרכיך.
בלדד: בניך מתו כי חטאו. עליך להתחנן לאלוהים ואם אתה צדיק באמת הוא יפצה אותך בשכר כפול במקום הבנים והרכוש שאיבדת.
צופר: אם חטאת – עליך לחזור בתשובה ואז לבטוח באלוהים, אבל איבדת תקווה כי אתה רשע.
אליפז 3: אתה רשע וחטאת בלי סוף! פגעת בחלשים ולא עשית אִתם חסד)
נשאל את התלמידים:

  • האם ייתכן שהרֵעים צודקים? אולי אחת הטענות שלהם נכונה? (לא. אנו יודעים שאיוב תם וישר בעיני אלוהים. רעי איוב טועים לחלוטין)

מבט לחיים

נקרא את דברי אלימלך בר שאול בנוגע לשואה, שמזכירים מאוד את עמדתו של אליפז.

  • מדוע השואה הייתה במידה מסוימת צפויה, לדעת בר שאול? (כי כתוב בתורה שאם עם ישראל יחטא ויעזוב את אלוהים, יבואו עליו צרות גדולות)
  • לאילו מצבים רומז בר שאול לדעתכם במילים "מצבים דתיים-מוסריים"? האם אתם מסכימים עם דעתו?
  • האם ראוי לחפש סיבות אמוניות שגרמו לשואה להתרחש?
  • האם יש קשר בין אמונה באלוהים להתמודדות עם השואה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את מענה אליפז והבחנו באפשרויות השונות להבינו. עמדנו על תפיסת הגמול של אליפז ועל הזיקה בין דבריו כאן לדברי הרעים לאורך הספר.
מיומנויות: זיהינו כפל משמעות, עמדנו על משמעותה של מילה מתוך תקבולת.
מתודות: מילאנו דף עבודה, ערכנו דיון, עשינו שימוש בקריאה דרמטית ככלי פרשני.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כוחה של אמפתיה
במה עדיפה אמפתיה על סימפתיה לדעתכם? מהן הטעויות הרווחות של גילוי סימפתיה לפי הסרטון? מה...
כוחה של אמפתיה

  • במה עדיפה אמפתיה על סימפתיה לדעתכם?
  • מהן הטעויות הרווחות של גילוי סימפתיה לפי הסרטון?
  • מה עוזר לכם כשאתם זקוקים לנחמה? כיצד אתם מנחמים אחרים בדרך כלל?

קרדיט: הסרטון 'כוחה של אמפתיה'. פורסם על ידי Michael Raikh ב-29 בדצמבר 2013.

החוק השלישי של ניוטון
מה קרה למובי כאשר הוא הפעיל כוח כנגד הקיר? אם נתייחס לחוק הפיזיקלי הזה כמשל,...
החוק השלישי של ניוטון

  • מה קרה למובי כאשר הוא הפעיל כוח כנגד הקיר?
  • אם נתייחס לחוק הפיזיקלי הזה כמשל, כיצד אפשר לדעתכם לנסח את החוק הזה כחוק מוסרי-דתי של פעולה ותגובה?
  • האם לדעתכם החוק השלישי של ניוטון מתקיים גם בשדה המוסרי-דתי?

קרדיט: פורסם על ידי Michael Raikh ב-29 בדצמבר 2013.

פסוק ו - תקבולת
מה פירוש המילה כִּסְלָתֶךָ?
פסוק ו - תקבולת

  • מה פירוש המילה כִּסְלָתֶךָ?
פרשנות לפסוק ו
רש"י:"הֲלֹא" – עתה סופך מוכיח על תחלתך, ש"יִרְאָתְךָ", שהיית ירא שמים, "כִּסְלָתֶךָ" היא – מחמת...
פרשנות לפסוק ו
"הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ" (פסוק ו)

רש"י:
"הֲלֹא" – עתה סופך מוכיח על תחלתך,
ש"יִרְאָתְךָ", שהיית ירא שמים, "כִּסְלָתֶךָ" היא – מחמת כסילות היא, ולא מדעת שלימה.
וכן "תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ" – הכל כסילות.

ר' יוסף קרא:
"הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ" – הלא עתה נראה יראתך, שהיו מעידין בך שאתה "ירא אלהים" (איוב א, א), "כִּסְלָתֶךָ" – הבטחתך… אילו היית בוטח בה' ועושה טוב, כלום באה עליך רעה זו?
וגם עתה נראה "תֹם דְּרָכֶיךָ", שהיו מעידין בך שאתה "תם וישר" (שם),
שאילו היית תם וישר, לא באה עליך רעה זו;

הרב שטיינזלץ:
הֲלֹא יִרְְְאָתְְךָ, יראת ה' שלך הייתה ראויה להיות כִּסְְְלָתֶךָ, ביטחונך, יציבותך, תִּקְְְוָתְְךָ וְְתֹם דְְּרָכֶיךָ.
אתה יכול להישען על דרכיך השלמות מן העבר.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אלימלך בר שאול על השואה
אבל עם כל הכאב שבדבר, אנו מוכרחים להיזכר למען האמת, כי השואה האחרונה על הממדים...
אלימלך בר שאול על השואה

אבל עם כל הכאב שבדבר, אנו מוכרחים להיזכר למען האמת, כי השואה האחרונה על הממדים הנוראים שבה, וכן שואות קודמות שלא הגיעו לממדים שלה, כל אלה לא היו באורח עקרוני לגמרי בלתי צפויות. אנו קוראים בתורה בכמה מקומות דברים קשים ביחס למצבים דתיים-מוסריים שעלולים להתהוות בזמן מן הזמנים.

(מתוך מצווה ולב / אלימלך בר שאול)

האופטימיסט והפסימיסט
מסופר על יהודה בר נתן שהלך אחרי רב המנונא. שמע רב המנונא את יהודה בר...
האופטימיסט והפסימיסט
"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי."
(ג, כה)

צילום: shutterstock.com

מסופר על יהודה בר נתן שהלך אחרי רב המנונא. שמע רב המנונא את יהודה בר נתן נאנח. היות ורב המנונא ידע שאין לו כל בעיה, שאל אותו: "מדוע אתה נאנח בלי שיש חשש אמיתי? האם אתה רוצה להביא עליך יסורים?" ונימק רב המנונא את דבריו: "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (איוב ג, כה).
השיב לו יהודה בר נתן גם הוא בפסוק: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (משלי כח, יד).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס עמוד א)

להמשך קריאה

על פי הפסוק שהביא רב המנונא, אם נחשוש ממשהו – הוא יקרה. כי החשש מביא עלינו את הדבר שממנו אנחנו חוששים.
על פי הפסוק שהביא יהודה בר נתן, עלינו להיות בחשש תמידי. ויותר מכך – מי שמקשה את ליבו ולא נמצא במצב של חשש ולבטים, בסוף יפול ברעה.

  • מהמדרש עולה מחלוקת בין תפיסות עולם, בנוגע לשאלה מה הוא המצב הנפשי האידיאלי לאדם.
    מה היא לדעתכם ההתנהלות המומלצת והבטוחה לאדם – האם להיות אופטימי ולקוות לטוב או להיות פסימי ולצפות לרע ביותר?
אויב או אוהב?
אליפז הוא הרֵעַ הראשון המדבר אל איוב. הוא אומר: "זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד,...
אויב או אוהב?
"זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ."
( ד, ז)

צילום: shutterstock.com

אליפז הוא הרֵעַ הראשון המדבר אל איוב. הוא אומר:
"זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ".

על פסוק זה מרחיב המדרש:

נח שהיה צדיק – נמלט מכל דורו,
אברהם – מכבשן האש,
יצחק – מן המאכלת,
יעקב – מן המלאך,
משה – מחרב פרעה,
ישראל – ממצרים ושקעום בים.

(ילקוט שמעוני, איוב פרק ד)

  • המדרש מדגים את טענת אליפז באמצעות דמויות מקראיות שונות. מה היא טענתו של אליפז המוכחת באמצעות דוגמאות אלה?
  • כיצד טענה זו יכולה להביא נחמה לאיוב, וכיצד היא יכולה להיות כתב אישום?
אשר יגורתי בא לי
ביטוי שמשתמשים בו גם היום ומשמעותו – מה שחששתי ממנו, קרה לי. הפועל "יגורתי" דומה...
אשר יגורתי בא לי
"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי."
(ג, כה)

צילום: shutterstock.com

ביטוי שמשתמשים בו גם היום ומשמעותו – מה שחששתי ממנו, קרה לי.

הפועל "יגורתי" דומה בצורתו לפועל "יכולתי". זהו פועל בעבר מהשורש יג"ר בבניין קל, ופירושו – פחדתי, חששתי.

בפסוק הפועל "יבוא" מופיע בזמן עתיד: "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (איוב ג, כה), אבל בלשון המקראית הוא מתאר דווקא זמן עבר.
היום אומרים: "אשר יגורתי בא לי", וכאן שני הפעלים הם בעבר כפי שמקובל בעברית של ימינו.

עיבוד. על פי: השפה העברית. כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019

  • איוב אומר בכאב: "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי".
    מה הוא הדבר שממנו פחד איוב, ושהתממש בסופו של דבר?
    (כדאי לחשוב על ההקשר של הפסוק בתוך הפרק, אך גם בתוך ההקשר של כל פרקי איוב שלמדתם.)
חושך וצלמוות
רבים סבורים שהמילה המאיימת "צלמוות" נוצרה מחיבור המילה "צֵל" והמילה "מָוֶת", אך נראה שלא כך...
חושך וצלמוות
"יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת..."
(ג, ה)

צילום: shutterstock.com

רבים סבורים שהמילה המאיימת "צלמוות" נוצרה מחיבור המילה "צֵל" והמילה "מָוֶת", אך נראה שלא כך הדבר.
שורשה של המילה היא צ.ל.מ, שמשמעו בשמית הקדומה – להיות כהה, חשוך. מכאן, שמשמעותה נרדפת למילה חושך, ולכן היא מופיעה לעיתים בצמידות למילתה הנרדפת – חושך וצלמוות.

להמשך קריאה

הסיומת המקורית של המילה היתה כנראה – וֹת, סיומת המביעה הפשטה, כמו במילים "הוללוֹת", "חכמוֹת", "נגהוֹת", כלומר היה נכון להגות אותה צלמוֹת. אולם בשל הדמיון למילה מוֹת, שהיא צורת הנסמך של המילה "מָוֶת", כנראה בדרך של אסוציאציה מדרשית הפכה צלמוֹת ל-צלמָוֶת.
עוד יש לציין שהמילה "צל" בעברית המקראית אינה קשורה במושג מוות, והיא באה בהקשר חיובי – חסות והגנה מפני השמש או מפני פגעים אחרים.

יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 39-38, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • חפשו את המילה "צלמוות" במנוע החיפוש dicta.
  • המילה "צלמוות" מופיעה בספר איוב לא פחות מעשר פעמים (בכל שאר ספרי השירה המקראיים היא מופיעה שמונה פעמים).
    מה אפשר ללמוד ממופעיה הרבים של המילה "צלמוות" על הלך הרוח של ספר איוב?
אצל איוב זה היה חד פעמי
  אצל איוב זה היה חד פעמי / נתן זך אֵצֶל אִיּוֹב זֶה הָיָה חַדפַּעֲמִי...
אצל איוב זה היה חד פעמי
"אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ."
(ג, א)

צילום: מוטי קיקיון, מתוך ויקישיתוף

 

למילות השיר

אצל איוב זה היה חד פעמי / נתן זך

אֵצֶל אִיּוֹב זֶה הָיָה חַדפַּעֲמִי
עוֹד זֶה מְדֻבָּר וְהִנֵּה זֶה בָּא
קֹדֶם הַבָּקָר, אַחַר כָּךְ הַגְּמַלִּים וְהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת
מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר, מַכּוֹת בְּרִיאוֹת.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַוִּכּוּחִים הַנִּצְחִיִּים,
הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, וְהַבְטָחוֹת, הַבְטָחוֹת.
אֶצְלִי זֶה לֹא כָּל כָּךְ דְּרָמָטִי.
מַכֹּנֶת קְטַנָּה בַּבֹּקֶר, לִפְעָמִים
סְתָם חֲבָטָה אוֹ טְפִיחָה מִקְרִית.
לִפְעָמִים אֲפִלּוּ תַּקָּלָה, לֹא אֱלֹהִית.
וְחַבּוּרָה קְטַנָּה, לִפְעָמִים פָּנָס בָּעַיִן
אוֹ סְתָם קְשָׁיֵי רְאִיָּה, אוֹ טְפָסִים,
אוֹ בַּעַל הַבַּיִת, עֲבוֹדָה, אוֹ מִכְתָּבִים, אִשָּׁה, בָּעֶרֶב.
וּבַיּוֹם שִׁשִּׁי שְׁתֵּי מַכּוֹת, לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה,
וּבַשַּׁבָּת נָחִים וּמִתְאוֹשְׁשִׁים.
פַּעַם חָיִיתִי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת,
שָׁם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת שְׁמִי,
ואֱלֹהִים וְהַשָּׂטָן לֹא הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶם עַל צִדְקָתִי
וּבִכְלָל אִישׁ לֹא הִטְרִיד, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, וְהָיָה
קְצָת מְשַׁעֲמֵם אַךְ הָיָה נִפְלָא. וְהַכֹּל הָיָה
בְּסֵדֶר אֲבָל לֹא כַּשּׁוּרָה. וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי
וְהִנֵּה אֲנִי נָבִיא,
אִיוֹבְצִ'יק מֻלְאָם מִזְדַּקֵּן בּוֹעֵט וְצוֹעֵק
אֲנִי אֲנִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, באילו מקומות בחיים מרגיש האדם שהוא איוב קטן – איובצ'יק?
  • "פַּעַם חָיִיתִי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, שָׁם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת שְׁמִי… הָיָה נִפְלָא…"
    מדוע בכל זאת חוזר זך אל הסבל? מה משמעות הסבל לפי שירו של זך?
איוב ורעיו
בסוף פרק ב אנו שומעים על מטרת ביקורם של רעי איוב: "…וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד...
איוב ורעיו
"וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר."
(ד, א)

ויליאם בלייק, הרעים מוכיחים את איוב, 1805, מאוסף ספריית מורגן, מתוך ויקישיתוף

בסוף פרק ב אנו שומעים על מטרת ביקורם של רעי איוב: "…וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ" (איוב ב, יא).
בציור של בלייק נראים שלושת רעי איוב ניצבים מולו כחוֹמה שקשה להתחמק ממנה – מול פניו, מתחת להם וממעל. ידיהם שלוחות לעבר איוב לא בתנועת ניחומים רכה אלא בתנועת תוכחה מאיימת, אצבעותיהם נראות חדות כקוצים. אשתו של איוב מביטה בו מודאגת במבט שואל, ואילו איוב עצמו מתחמק ממבטיהם הקשים ומביט אל השמיים.

  • בלייק צייר רגע דרמטי במפגש בין איוב לרעיו. מה הן התחושות העולות במפגש זה כפי שהן מבוטאות בציור?
צלמית אישה הרה
  "אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל". אבל לא את אלוהים, אלא "אֶת יוֹמוֹ"...
צלמית אישה הרה
"לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע."
(ג, יא)

צלמית אישה הרה, אכזיב' תקופת הברזל II, המאה ה-8 עד ה-6 לפני הספירה, חרס. אוסף רשות העתיקות, צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי דוד חריס

 

"אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל". אבל לא את אלוהים, אלא "אֶת יוֹמוֹ" – את היום שבו הוא עצמו נוצר ובא לעולם. עם חיים כאלה, איוב מעדיף שלא להיות קיים בכלל.
איוב מצטער על כך שההיריון נקלט ברחם אימו, וגם על כך שהלידה וגידולו כתינוק עברו בשלום.
בתקופת המקרא הצלמיות (פסלונים) שימשו כחפץ פולחן או כקמע. בחפירות ארכאולוגיות בארץ נמצאו אלפי צלמיות בבתים, במבני ציבור, בקברים ובמקדשים.
בחפירות אכזיב נמצאה צלמית חרס של אישה הרה. האיברים הבולטים הם בטן הריונית שהאישה מניחה עליה יד, והשדיים.

  • חשבו – מי החזיק צלמית של אישה הרה? מה הייתה המשמעות של צלמית כזו?
כשפים וקריאה בכבד
בכאבו איוב פותח בפרץ קללות שבהן הוא מבקש לשנות את העבר. הוא מקלל את היום...
כשפים וקריאה בכבד
"יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם..."
(ג, ח)

צילום: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, חפירות חצור. באדיבות פרופסור אמנון בן-תור.

בכאבו איוב פותח בפרץ קללות שבהן הוא מבקש לשנות את העבר. הוא מקלל את היום שבו נולד ואת הלילה שבו בישרו על היוולדו. הוא מבקש שאותו הלילה יקולל על ידי "אֹרְרֵי יוֹם" – מכשפים שיש ביכולתם להפוך יום ליום של מזל רע.

להמשך קריאה

במזרח הקדום רווחה האמונה שאפשר לשלוט על כוחות נסתרים באמצעות פעולות או מילים, ובקיצור – כישוף. לכשפים הייתה השפעה גדולה על כל תחומי החיים, והעוסקים בהם נהנו ממעמד חברתי מכובד ביותר.
דוגמה לסוג של כשפים היא הקריאה בכבד. בחצור נמצאו חמישה שברים של דגמי כבד עשויים מחרס, ועל שלושה מהם נמצאו גם כתובות. דגמי החרס שימשו מעין "מילונים" שבעזרתם פירשו סימנים על כבדים אמיתיים של בעלי חיים שהוקרבו זה עתה על המזבח במקדש. אם לכבד הייתה בליטה עגולה בצד שמאל, למשל, ככל הנראה 'האל יסלח לאדם'; שֶקע חשוד היה עשוי לבשר כי 'עבד ימרוד באדוניו'.

מבוסס על: "נבואה כבדה", אתר הסודות של חצור. כל הזכויות שמורות © סנונית

  • איוב מבקש לקלל את היום שבו נולד ופותח לנו פתח הצצה לעולם הקללות והכישופים שהיה מוכר לאנשי תקופתו.
    כיצד הקריאה בכבד או כל סוג אחר של ניבוי העתיד משמשים ככישוף או כאמצעי לשליטה על המציאות?
איוב בתיאטרון
ההצגה "איוב" היא מסע מוזיקלי–תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית של איוב. ההצגה עלתה בכיכובם של ששון...
איוב בתיאטרון
"לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת, מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע."
(ג, יא)

ההצגה "איוב" היא מסע מוזיקלי–תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית של איוב. ההצגה עלתה בכיכובם של ששון גבאי בתפקיד איוב, קרן הדר בתפקיד אשת איוב ושחקנים מתיאטרון האינקובטור.

להמשך קריאה

על ההצגה כתב העיתונאי מיכאל הנדלזלץ:
אחד השיאים של המונולוגים מהספרות הדרמטית הקלאסית הוא המונולוג של "המלט". ולצידו, על "פסגת הר סיני" של המונולוגים , תחת מעטה הענן האלוהי התיאטרלי, ניצב מונולוג "קללת היום" שנושא איוב בפרק השלישי של הספר הנושא את שמו.
יהיה אשר יהיה מי שכתב אותו, בעברית, כמה (יש ויכוח בין חוקרים כמה) מאות לפני הספירה, בארץ עוץ בדויה, הרי הוא גם הוא עוסקים ביחסים (וביחסיות) שבין להיות ולא להיות, אור וחושך, טוב ורע, רוגע ורוגז, יש ואין, תנועה ודום, חיים ומוות.

מבוסס על: מיכאל הנדלזלץ, "להיות או לא להיות", אתר מיזם 929.

בטריילר מופיעות הדמויות של אלוהים, השטן, איוב, אשת איוב ורעיו.
התמקדו בדמויות של אלוהים ושל רעי איוב.

  • באיזה אופן עוצבו דמויות אלה (לבוש, אביזרים, בימוי, טון דיבור)?
  • מה רצו לומר יוצרי ההצגה על הדמויות באמצעות עיצוב זה?

קרדיט: איוב – טריילר / תיאטרון האינקובטור, 2017

סיפורו של איוב
איוב מטולטל בהתמודדות עם סֵבֶל נורא ללא סיבה נראית לעין, וכך גם רעיו ואפילו הקוראים....
סיפורו של איוב
"וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר."
(ג, ב)

איוב מטולטל בהתמודדות עם סֵבֶל נורא ללא סיבה נראית לעין, וכך גם רעיו ואפילו הקוראים. מה עושה הסבל לאמונה? לתובנות המוכרות על שכר ועונש? מה הוא עושה לרעות?

בסרטון המסכם את ספר איוב, מחשבותיו של איוב והשיח בין הרעים לבינו מוצג על רכבת הרים.

  • מה הדימוי נועד להמחיש?
  • איזה דימוי אחר הייתם בוחרים כדי להציג את הסיטואציה שבה נמצא איוב מול הרעים?

קרדיט: ספר איוב / 929 תנך ביחד, 2017