סגור תצוגת כיתה
הפרק

פטור משירות

פרק כ, א-ט

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על נאום השוטרים והכוהן לחיזוק הלוחמים ערב היציאה למלחמה, ונבחן מהן הסיבות לפטור ללוחמים מן המלחמה במקרא ובימינו. מה בין חובת הגיוס לצבא לבין הרצון למימוש עצמי של האדם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שיר ודיון:
נשמיע לתלמידים את השיר 'כאב של לוחמים' של עידן עמדי ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שנייה – פטוח מחוק שירות הביטחון:
נקרא עם התלמידים את המידע על הפטור מחוק שירות הביטחון מתוך אתר מיטב ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שלישית – ציר אנושי:
נבקש מהתלמידים לעמוד בציר אנושי מאחד עד עשר בהתאם לעמדתם לגבי ההיגדים שיובאו להלן (1-מסכימים, 10-לא מסכימים בכלל). לאחר כל היגד נבקש מכמה תלמידים להסביר מדוע עמדו דווקא בנקודה שבחרו.
ואלו הם ההיגדים:

  • חוק גיוס חובה הוא חוק חשוב;
  • יש אנשים שעדיף לא לגייס אותם לצבא;
  • עדיף לצבא שאנשים יתנדבו לשרת;
  • כשאני חושב/ת על הגיוס אני חושב/ת על איפה אני אתרום לצבא הכי הרבה;
  • כשאני חושב/ת על הגיוס אני חושב/ת איפה אני אממש את עצמי בצורה הטובה ביותר;
  • יש דברים חשובים יותר לעשות בגילי 21-18 משירות צבאי.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-ח.

דברי הכוהן:
נקרין את פסוק ג על הלוח ונשאל:

  • האם יש בדברים אלה מידע חדש? (לא, הדברים כבר נאמרו בפסוק א)
  • מדוע יש חזרה על הדברים (להדגיש את מסר ההרגעה – אל תפחדו, ה' יסייע לכם –כפי שמוסבר בפסוק ד)

דברי השוטרים:
נחלק לתלמידים את פסוקים ה-ח ונבקש מהם לסמן ביטויים חוזרים ולציין מי הן הקבוצות הזוכות לשחרור (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לשלוש הקבוצות הראשונות?
  • מהי הסיבה לפטור אותן מהמלחמה?
  • האם החוק דואג לאזרחים או לצורכי הצבא? (לחוק שיקול אנושי: הדאגה לצורכי הכלכלה, החקלאות והמשפחה קודמת למלחמה. יש להתחשב קודם כול בצורכי הפרט והחברה, ואסור שהמלחמה תהיה התכלית והמטרה. ואולי השיקול בקביעת החוק הוא תועלתני-צבאי: אדם שמצפה לסיום פעולה חשובה בחייו עשוי להיות טרוד בזמן המלחמה ולא להקדיש את כל כוחו ותשומת ליבו לקרב)

נביא את דברי רש"י המסביר את טעמו של הפטור: אדם צעיר המצוי בעיצומן של ההכנות לחיים חדשים, יחוש עוגמת נפש למחשבה שהוא ימות במלחמה ולא יזכה לממש את מה שהתכונן כל כך אליו, ולא עוד אלא שאיש אחר יקצור את מה שזרע.
נציג את דגם שלושה וארבעה (הדגם הפשוט ביותר של שלושה וארבעה הוא של שלוש פעמים שחוזרות כמעט במדויק זו אחר זו ובפעם הרביעית יש חידוש) ונדגים את הדגם ממשלי פרק ל פסוקים יח-כ:
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וארבע (וְאַרְבָּעָה) לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר
דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה".
שלוש דרכים נסתרות ולא מובנות והרביעית "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" יותר מכולן.
נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לשלושת הפטורים הראשונים בפרקנו? (אנשים שהחלו בפעולה חשובה בחייהם ולא הספיקו לסיים אותה ולהם ניתן נימוק משותף "פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר…")
  • במה הפטור הרביעי יוצא דופן (פסוק ח)? (הנימוק לפטור את "הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" מהמלחמה הוא "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" ולא "פֶּן יָמוּת…")

נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מפרשים את המילים: "הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב"?
  • מדוע נזקקת התורה לכפילות: ירא ורך לבב – האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות?

המילה 'יראה' מוכרת לנו במשמעות של פחד ואימה. אך הביטוי 'רך הלבב' אינו ברור. פרשני ימי הביניים הכירו בבעייתיות של יישום החוק במציאות. נקרין לתלמידים את הפירושים של הרמב"ם ושל רשב"ם. הרמב"ם מפריד בין מלחמת רשות שבה אפשר לפטור מלחימה ובין מלחמת חובה שבה אין שחרורים. לפי הרשב"ם "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" מסכם את שלושת הפטורים הקודמים ומסביר את הרקע הנפשי לשחרורים האלה – לוחם באמצע משימות חיים אלה (כרם, בית, נישואין) הוא ירא ואינו יכול להתייצב מול האויב במלחמה. אנשים אלה מחויבים לחזור לביתם ואסור להם להשתתף במלחמה, כיון שהם עלולים לגרום לתבוסה. כלומר יש כאן שלושה פרטים, והרביעי הוא הכלל שמסביר את הפרטים שלפניו.

  • כיצד מצמצם הרמב"ם את הפטורים? (לפי הרמב"ם, הפטור תקף רק במלחמת רשות)
  • מהי לדעתכם מלחמת מצווה ומהי מלחמת רשות?

נשמע את תשובות התלמידים ונסביר:
הרמב"ם מגדיר "מלחמת מצווה" מלחמת אין ברירה – "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (הלכות מלכים ה, א). כלומר, פעולת מגן שנכפתה על ישראל.
לעומת זאת, מלחמת רשות היא מלחמה התקפית שהמלך (ובימינו הממשלה) יוזם "כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו".
נשאל את התלמידים:

  • מה רשב"ם מסביר? נסו למצוא לדבריו סימוכין מתוך הטקסט. (אין כאן ארבעה פטורים אלא פטור אחד לירא ושלושה דוגמאות מוצדקות לפחד. הפטור לאיש הירא ורך הלבב מסכם את שלושת הפטורים הקודמים. סימוכין: 1. לכן האיש הירא בא בסוף ומסביר מדוע צריך לשחרר את הקבוצות האלו. 2. הלשון המשותפת היא שמחברת בין הקבוצות)

בספר מקבים מסופר על יהודה המקבי שמשחרר לוחמים לפני המלחמה, נקרא את הקטע מספר מקבים.
נשאל את התלמידים:

  • האם מדובר במלחמת מצווה או במלחמת רשות? (יהודה המקבי נלחם מלחמת מצווה)
  • האם שוחררו כל היראים? (כל היראים שוחררו, וכהסבר הרשב"ם)

נשאל שאלות לסיכום:

  • מה מטרתם של הכהן והשוטרים? (לחזק את העם)
  • כיצד כל אחד מהם עושה זאת? (השוטרים משלימים בדבריהם את נאום הכוהן ואת מטרתו: הכהן חיזק את רוח העם בנאומו על דרך החיוב, ואילו השוטרים מונעים את המסת לב העם ומשחררים את רכי הלב כדי שלא ישפיעו על הלוחמים וכך הם מחזקים את רוח העם היוצא להילחם)

הרב אלחנן סמט במאמרו 'דיני מלחמה בספר דברים' מציע הסבר נוסף לפטורים, נקרין קטע ממאמרו על הלוח.

  • מהו קלונה של המלחמה? (לשני הצדדים במלחמה נגרם אובדן של חיי אדם ועוגמת נפש שכרוכה בקטיעה של תהליכים בחיי הלוחמים)
  • מהי מטרת הפטורים האלה? מה המסר שהם משרתים? (החיים עדיפים על המלחמה. במילים אחרות: אין טעם למלחמה אם איננה תומכת בהמשך קיומם של חיים ויצירה. היא רק כלי זמני עד שנגיע לשלום קבוע)

לפי הסבר זה לא הפחד הוא המניע את הפטור, אלא הכרה שהמלחמה אמורה לשרת את החיים, ואנשים שהם בשיא היצירה של חייהם יהיו פטורים מהחובה הכללית.

מבט לחיים

נקרא מאמר ונפתח דיון על התקבעות חוק הגיוס בישראל במשך השנים (נבחר אחד מהמאמרים שבעזר ההוראה):

  • האם צריך שיהיה חוק גיוס חובה?
  • מה היתרונות ומה החסרונות של גיוס חובה?
  • האם חוקי הפטור של המקרא רלוונטיים לימינו?
  • האם הפחד הוא סיבה נכונה לפטור היום?
  • האם עדיף לחיילים שרך הלבב ישתתף אתם בקרב, או שעדיף שהוא לא יהיה?

אפשר להביא לתלמידים דוגמאות לבקשות פטורים של צעירים לפני גיוס ולשאול אם לגייס אותם או לא ומדוע.
לדוגמה: אדם פציפיסט (מתנגד למלחמות), ספורטאי מצטיין, זמר מוכר, בחור ישיבה, בן למשפחה שכולה, תלמיד מחונן שלומד באקדמיה.

  • האם לדעתכם החוק המקראי כיוון גם לדוגמאות אלה?
  • האם נכון ומוסרי שהם לא משתתפים במאמץ המלחמתי?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על נאומי השוטרים והכוהן לחיזוק הלוחמים ערב היציאה למלחמה. בחנו את הפטורים מן המלחמה. נעזרנו בפרשנים כדי להבין את הסיבות לצמצום הפטורים במהלך ההיסטוריה ועמדנו על משמעותם הסגולית.
מיומנויות: פרשני ימי הביניים, דגם שלושה וארבעה, איתור תבנית חוזרת, השוואת מקורות, בחינת הרלוונטיות.
מתודות: ניתוח משותף, דיון.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כאב של לוחמים
למילות השיר מהם הרגשות והתופעות שמתלווים למלחמה, לפי השיר? (פחד, סיוטים, חרדה) האם לדעתכם הרגשות...
כאב של לוחמים

למילות השיר

  • מהם הרגשות והתופעות שמתלווים למלחמה, לפי השיר? (פחד, סיוטים, חרדה)
  • האם לדעתכם הרגשות של הלוחם והמחיר האישי שהוא משלם רלוונטיים להחלטה אם הוא צריך לצאת לקרב? האם יש להם השפעה על התפקוד בקרב?
  • האם קרה לכם שבחרתם לעשות דבר אף שחשתם פחד לקראתו?
  • איך התגברתם על הפחד?
  • האם בדיעבד הייתם פועלים בצורה דומה או בוחרים לוותר עליו?

קרדיט: פורסם על ידי עידן עמדי ב-6 בספטמבר 2011.

קרדיטL 

המידע על פטור מחוק שירות הביטחון
המידע על פטור מחוק שירות הביטחון מתוך אתר מיטב האם לדעתכם נכון לתת פטור משירות...
המידע על פטור מחוק שירות הביטחון

המידע על פטור מחוק שירות הביטחון מתוך אתר מיטב

  • האם לדעתכם נכון לתת פטור משירות הביטחון במקרים מסוימים?
  • האם לדעתכם ישנם פטורים לגיטימיים יותר מאחרים? מדוע?
  • מה האתגר בחוק גיוס חובה?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
רש"י על פסוק ה
"פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ"- ודבר של עגמת נפש הוא זה.
רש"י על פסוק ה

"פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ"- ודבר של עגמת נפש הוא זה.

"הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב"
רמב"ם:שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו...
"הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב"

רמב"ם:
שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
רשב"ם:
"פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וגו'" – שיש נותן אל לבו כשהולך למלחמה ודואג שמא אין לי מזל לחנך את ביתי, או את אשתי או את כרמי ולכך גרם מזלי ללכת עתה למלחמה ומתוך כך ירא למות. ושלשה מעשים הזכיר: בית, אשה וכרם.
ולבסוף כולל כל הדברים: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" – בין באלו שאמרנו בין בדברים אחרים.

מקבים א פרק ג פסוקים נה-נו
ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות.ויאמר לבוני...
מקבים א פרק ג פסוקים נה-נו

ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות.
ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה.

דיני מלחמה בספר דברים / הרב אלחנן סמט
דברי השוטרים הללו מגלים אפוא את קלונה של המלחמה, שהיא מביאה מוות בלא הבחנה ובלא...
דיני מלחמה בספר דברים / הרב אלחנן סמט

דברי השוטרים הללו מגלים אפוא את קלונה של המלחמה, שהיא מביאה מוות בלא הבחנה ובלא עת גם על המנצחים, והיא קוטעת חיים של בניין ויצירה ומפסיקה את מעשיו של הנוטע והורסת זיווגים נרקמים, והיא עניין של עגמת נפש.
קריאת השוטרים אל שלושה אלו לשוב ולהשלים את מעשיהם היא הכרזה על עדיפותם של החיים והיצירה על פני המלחמה והמוות, רמז מוקדם ל"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים".

(הרב אלחנן סמט, 'דיני מלחמה בספר דברים', מתוך אתר דעת)

חוק הגיוס
'מכסות, פטור מלא ובג"ץ: ההיסטוריה של חוק הגיוס', כתבתו של ירון דרוקמן, מתוך אתר ynet...
חוק הגיוס
אפילו חתן וכלה
חז"ל הבחינו בין שני סוגים של מלחמות: מלחמת רשות – מלחמות שמטרתן לכבוש שטחים מחוץ...
אפילו חתן וכלה
"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה."
(כ, ז)

Dreamer da Vinci / shutterstock.com

חז"ל הבחינו בין שני סוגים של מלחמות:
מלחמת רשות – מלחמות שמטרתן לכבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או לתפוס שלל וכדומה.
מלחמת חובה – מלחמה על כיבוש הארץ או לצורך הגנה עליה, או מלחמה לשם קיום המצווה של השמדת עמלק.
במה דברים אמורים? במלחמת הרשות,
אבל במלחמת חובה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, 2015, עמ' 939. פירוש חדש של אביגדור שנאן.

  • מה סדר העדיפות שמציבה המשנה בין דאגה למשפחה לבין אחריות לאומית בעת מלחמה? מה המסר העולה מהמשנה בנוגע להבדלי מגדר בעת מלחמה?
כבוד הבריות
אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות. כל מי...
כבוד הבריות
"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ."
(כ, ח)

Trueshadowspawn /Shutterstock.com

אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות.
כל מי שפטורים מלצאת למלחמה היו צריכים להביא עדותם: מי שבנה את ביתו ומי שארש לו אישה, חוץ מן "הירא ורך הלבב", שמראהו החיצוני בלבד מעיד על מצבו. שאפילו מקול נקישת מגיני המלחמה זה בזה, נבהל ונבעת עד אימה, שאפילו מקול צהלת סוסים, רועד הוא מפחד, ואפילו מקול תקיעת קרנות (שופרות הקרב) נבהל, אפילו רואה שליפת חרבות הקרב, מטיל מימיו מפחד.

(עיבוד. על פי: מדרש ספרי על ספר דברים, סימן קא)

  • על פי המדרש, במה שונה האדם הירא והרך לבב מהאנשים האחרים המנוּעים מלצאת למלחמה?
רך לבב
מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו...
רך לבב
"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..."
(כ, ח)

Vorontsova Natalia / Shutterstcok.com

מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה". הרמב"ן פירש: "שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג… מפני חולש טבעו, כי ינוס או יתעלף".
אבל חלק מהמפרשים הקדומים סברו כי "רך לבב" משמעותו רחמן. כפי שניסח הפרשן חזקוני: "הירא, לסבול מכת אחרים; ורך הלבב, להכות אחר".

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 510-509. © הוצאת עם עובד.

  • מדוע נזקקת התורה לכפילות: "ירא" ו"רך לבב"? האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות? הסבירו את שתי האפשרויות.
כי האדם עץ השדה
"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על...
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

Lightspring / Shutterstock.com

"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על פסוק זה, מדבר על הדמיון בין האדם לעץ – השאיפה לצמוח, להתפתח ולעלות למעלה מצד אחד, והסכנה להיגדע אם לא מקבלים את התנאים שזקוקים להם.
מקורו של הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק כ, ומעניין לשים לב לגלגולו. במקור, בפרק, מדובר בכלל בשאלה רטורית – כי האדם עץ השדה? שאלה שמטרתה להזהיר את היוצא למלחמה מכפיות טובה ומניצול הטבע לטובת מלחמות בני האדם.

  • הסבירו את משמעות הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק, ואת משמעותו היום.
  • ביטוי זה הוא דוגמה אחת מני רבות להיפוך משמעות במעבר מהעברית המקראית לעברית בת-ימינו. דוגמה נוספת להיפוך משמעות היא הביטוי המוכר: "החלום ושברו". השוו בין משמעות הביטוי בספר שופטים, פרק ז פסוקים יג-טו, לבין משמעות הביטוי היום.
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך, מי האיש אשר נטע...
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו
"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ."
(כ, ה)

מתגייסים לחטיבת הצנחנים בבקו"ם. צילום: לע"מ

שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו

בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך,
מי האיש אשר נטע כרם ענבים ולא בצר,
מי האיש אשר בנה בית ובו לא גר
מי האיש אשר נשא אישה ואין לו ילד רך,
מי האיש אשר הפחד בלבו אחז
ישוב לביתו ולא יצא לקרב,
פן יצא שכרנו בהפסדנו, יהיה עמלנו לשווא.

להמשך קריאת השיר

בן שמונה עשרה הלכתי לצבא.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
לא נשאתי אשה וילד לא נברא.
ולא שלחוני לביתי, ולקרב הטילוני
ולא רך לבב, נחוש וחדור מטרה,
נשבעתי לשמור על האומה.

בן עשרים ושתיים הייתי.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
ולא נשאתי אשה וילד לא נברא.
וכבר הרגשתי דם חם זולג על הידיים,
וראיתי רוח עוזבת גוף,
הרחתי ריח הבשר השרוף.
ראיתי את הרס המלחמה,
טעמתי מן הארס הנותר בתודעה.
נכזבתי, אין גיבורים בשדה הקרב.
רק לובשי מדים ירוקים, דומים דומים.
רק מפקדים חוזרים ומשננים משפטים ישנים.

בן שלושים אני.
נטעתי כרם, בצרתי דעת ותובנה
ומצאתי בית,
נשאתי אשה וילד נברא
ולבבי אינו ירא, יש בי כוח וגבורה.

ועם כרם, אשה וילדה רכה
יודע שכבר עומד בן שמונה עשרה חדש.
מוכן לשכב על הגדר.
ומעבר לגדר בן שמונה עשרה אחר.
ואין להם כרם ודעת נבונה,
אשה וילד לא נברא.
יחל מהתחלה.

© כל הזכויות שמורות למחבר.

  • הכותב מציע קריאה אקטואלית בפסוקי המקרא, הוא קושר בין הפסוקים לבין מציאות החיים הישראלית.
    מה ההבדל בין הלוחמים בימי התנ"ך לבין אלו המתגייסים לצבא במדינה המודרנית?
  • האם יש לדעתכם מקום להשוואה בין השניים?
במדורות מלחמה / חנה סנש
בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה, בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, הִנְנִי...
במדורות מלחמה / חנה סנש
"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע."
(כג, י)

חנה סנש בגיל 16. משפחת סנש וארכיון בית חנה סנש, שדות ים, מתוך אתר פיקיויקי

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,

הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.

להמשך קריאת השיר

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,

אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;

אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,

כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?

תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,

כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,

כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,

אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.

נהלל, 11.10.1940

  • שימו לב לשנה שבה נכתב השיר. מה הם האירועים הנמצאים ברקע לכתיבת שיר זה?
  • מה הקשר בין המסר העולה משירה של חנה סנש לבין פסוק י?
עמי כנען
  הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת...
עמי כנען
"כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כ, יז)

מפה משוערת של כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. המפה מחלקת את כנען לפי העמים הנזכרים במקרא כיושביה. bible-history.com

 

הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת – אחד מעמי כנען.

השם "כנען", או "כנע", פירושו במקורות העתיקים: צבע הארגמן. כלומר, ארץ כנען היא ארץ סוחרי הארגמן, הם הפֵנִיקִים, שעיקר סחורתם היה בד צבוע ארגמן. על פי מקורות חיצוניים למקרא, ארץ כנען השתרעה מעזה בדרום עד אזור אוּגָרִית שבצפון סוריה.

להמשך קריאה

במקרא מתואר הירדן כגבולה המזרחי של הארץ. עמי כנען חיו במסגרת ערים-מדינות שבראשן עמדו מלכים. הערים היו מבוצרות היטב, והתרבות החומרית הייתה מפותחת בתחומי הקַדָרוּת, הבנייה, חרושת המתכות, החקלאות והמסחר. הכנענים דיברו ניבים שונים שהיו קרובים מאוד לעברית המקראית. בדת הכנענית היו אלים רבים, ועלילותיהם ומנהגי הפולחן שלהם מוכרים לנו מחפירות העיר אוגרית בסוריה.
עמי כנען חיו במשך מאות שנים תחת שלטון מצרי, לפני שבני ישראל כבשו את הארץ. מצב זה גרם לסִינְקְרֶטִיזְם דתי ותרבותי בין מצרים לכנען. הכיבוש של בני ישראל, ואחרי כן הפלישוֹת של גויי הים וההתיישבות הפְּלִשְׁתִית, דחקו את הכנענים צפונה. בתקופה מאוחרת יותר, התפשטות הארמים הגבילה את תחום היישוב הכנעני לערי החוף, ומאז נקראו הכנענים במקרא 'צידונים'.

עיבוד. מבוסס על: "כנענים", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • על פי פסוקים טו-יח, במה שונות ערי כנען מערים אחרות?
  • שערו – מה האידאולוגיה שעמדה מאחורי החרמת עמי כנען?
מחנה ישראל
    מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה...
מחנה ישראל
"...וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה."
(כג, יא)

מעדר, חורבת קומראן, מדבר יהודה, המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה, ברזל, גובה 18.5 ס"מ, רוחב 18 ס"מ. אוסף רשות העתיקות צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים עד ידי אברהם חי

אתר קומראן במדבר יהודה. באתר הונהגה תפיסת חיים נוקשה בנוגע לטומאה ולטהרה. קביעה זו מסתמכת על המקוואות הרבים ששימשו לטהרה שנחשפו באתר ועל פירוט אורח החיים המופיע במגילות שנמצאו במקום. גן לאומי קומראן, רשות הטבע והגנים. צילום: משה מינץ, רשות הטבע והגנים

 

 

מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה וטהרה חמור. בחקיקה הכוהנית שבספרי ויקרא ובמדבר מודגש שהטומאה אינה מתיישבת עם נוכחות ה', ויש להרחיקה מהמחנה שבו מצוי המשכן: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" (ויקרא טו, לא).

להמשך קריאה

לפיכך, כל אדם שסבל מפריחה חריגה בעורו ("נגע צרעת") או מזיבה, וכל מי שנטמא בשל מגע עם גופת מת, היה חייב לצאת מהמחנה (במדבר ה, א-ד). במחנה הצבא, גם מי שאירעה לו פליטת זרע (בלשון חז"ל "בעל קרי") היה חייב לצאת מהמחנה, ואף פעולה שגרתית כדוגמת עשיית הצרכים הייתה צריכה להיעשות רק מחוץ למחנה.

עיבוד. מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 574. © הוצאת עם עובד.

  • בפרק כג מדובר על מי שנמצא בתוך מחנה צבא ישראל ועל מי שצריך לצאת אל מחוץ למחנה. הסבירו באיזה אופן רעיון זה דומה לחוקים המופיעים בפרק כ פסוקים ה-ט.
מצבת מישע וחוק החרם
  כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו...
מצבת מישע וחוק החרם
"רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם…"
(כ, טז-יז)

מצבת מישע התגלתה בדיבון בעבר הירדן בשנת 1868 על ידי מיסיונר גרמני. הבדואים יושבי האזור סברו שבתוכה מצוי מטמון זהב, ולכן ניפצו את האבן. למרבה המזל, לפני כן הם העתיקו את הכתובת שחקוקה על האבן. העתק מן המצבה המשוחזרת, המוצג במוזאון הלובר בפריז. צילום: Neithsabes, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו על יהודה ועל ישראל. הכתובת חשובה גם להבנת ההיסטוריה של התקופה המקראית המקבילה (מלכות בית אחאב בישראל ומלכות יהושפט ביהודה) וגם ללימוד תולדות הכתב העברי הקדום שבו כתובה המצבה.
בכתובת זו נמצאת גם עדות למנהג החרם – "שבעת אלפים גברים ונערים (?) ונשים ונערות (?) – ופלגשים (?), כי לעשתר-כמוש החרמתים."
מנהג זה של החרמה והקדשה לאל, במקרה זה לאלה עשתר, היה מקובל במזרח הקדום בעת מלחמה.

עיבוד. מבוסס על: יוסף ניצן ויהושפט נבו, "ארכיאולוגיות מתקופת המקרא: כתובות מישע", צוהר למקרא, תשס"ד. © מכון מופ"ת.

  • מה אפשר ללמוד ממצבת מישע על מנהג החרם המופיע בפרק?
סוס ורכב
  בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות...
סוס ורכב
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם..."
(כ, א)

תבליט מרכבה אשורית. צילום: ויליאם הנרי גודייר. אוסף מוזיאון ברוקלין.

מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענת אמון. צילום: © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות שימשו בעיקר כבימות ניידות ליריית חיצים ולהשלכת רמחים, מהירותן וכושר תמרונן הקנו לחיל הרכב יתרון טכנולוגי אדיר. על חיל פרשים איננו שומעים עד סוף האלף השני או ראשית האלף הראשון לפנה"ס, אף כי הרכיבה על סוסים כשלעצמה הייתה ידועה. לפי המסופר בספרי יהושע ושופטים, בשעה שבני ישראל נכנסו לארץ כנען לא היו להם מרכבות, בעוד שלכנענים היו מרכבות. גם בתקופות מאוחרות יותר נאלצו בני ישראל להתמודד עם נחיתות זו. לישראל לא היה חיל רכב עד ימי דוד ושלמה.

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 506. © הוצאת עם עובד.

  • למי מיוחסים הסוס והרכב בפרק כ, לישראל או לאויביו?
  • איזה מסר עולה מפסוקים א-ד בפרק כ בדבר היציאה של ישראל למלחמה?
סימנים - דברים כ
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כ.
סימנים - דברים כ
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם."
(כ, י)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כ.

  • על פי הרב בני לאו, מה מיוחד בדיני המלחמה בתורה? הביאו דוגמה אחת.

קרדיט: סימנים דברים פרק כ | 929 תנך ביחד

אשת יפת תואר
מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם, תת-אלוף במיל',...
אשת יפת תואר
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
(כא, י-יא)

מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם, תת-אלוף במיל', בעל עיטור המופת, חבר כנסת ושר לשעבר.

  • על פי הסרטון, מה תפקידו של דין "אשת יפת תואר"?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם | כאן 11 לשעבר רשות השידור