סגור תצוגת כיתה
הפרק

שאול ודוד מול פני הסכנה

פרק יז

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הוראה זה נבחן את התנהלותם של שאול ודוד בפרק. שאול הוא המלך המכהן אך האופן שבו הוא מנהל את "משבר גלית" מאכזב – שאול נמלא פחד עם כל העם ולא מצליח להציע פתרונות. לעומתו, דוד – נער צעיר שמגיע לשדה הקרב בשליחות אביו – מגלה אומץ וביטחון באלוהים, ומצליח להושיע את העם.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מנהיג מתוקף תפקיד לעומת מנהיג מתוקף התנהגות:
נחשוף בפני התלמידים שני מושגים:

  • מנהיג מתוקף תפקיד – אדם שמונה לתפקיד מנהיגות
  • מנהיג מתוקף התנהגות – אדם שלא נושא בהכרח בתפקיד מנהיגות אבל מתנהג כמנהיג וסוחף אחריו אנשים.

נבקש מהתלמידים לחשוב על דוגמאות לשתי צורות המנהיגות ונערוך רשימות על הלוח. קל מאוד למצוא דוגמאות למנהיגים מתוקף תפקיד, אך מעט קשה יותר לחשוב על מנהיגים מהסוג השני.

אם התלמידים מתקשים אפשר לתת להם כמה דוגמאות: בחורה שמתחילה מחאה בפייסבוק שהופכת לווירלית; נער שמפריד בין חברים שמתקוטטים; אימא שמובילה את המשפחה במהלך תקופה קשה.

נדון:

  • האם מי שמונה לתפקיד מנהיגותי הוא בהכרח מנהיג טוב?
  • האם אפשר להפוך למנהיג רק עם תפקיד מנהיגות רשמי?
  • מהם היתרונות של מנהיג מתוקף תפקיד?
  • אילו יתרונות יש למנהיג שצומח מלמטה מתוך התנהגות מנהיגותית?

אפשרות שנייה – סל הכלים של מנהיג:
נתלה על הלוח פתקים ועליהם רשומות התכונות האלה: דוגמה אישית, ביטחון עצמי, קרבה לעם, אומץ, זהירות, חוכמה, החלטיות, יופי, תכנון, הקשבה, כריזמה, יצירתיות, חריצות, יכולות שכנוע, עומק, סבלנות, אכפתיות.

נצייר על הלוח סל ונבחר מתנדבים מהכיתה. על המתנדבים לבחור בזה אחר זה שלושה פתקים החשובים ביותר לדעתם למנהיג ולהדביק אותם בסל המצויר על הלוח.

לאחר כל מתנדב נדון:

  • מה דעתכם על הסל הנבחר?
  • מה יהיו היתרונות של מנהיג כזה? מה יהיה לו חסר?

נסכם: ראינו תכונות ומיומנויות של מנהיגים. אין מנהיג מושלם שלו כל התכונות, אך רוב התכונות מצויות אצל מנהיגים גדולים. ננתח את ההתנהלות של שאול ודוד בפרק וניעזר גם בתכונות אלה.

הזמנה לקריאה

משימת רקע – שאול ודוד תמונת מצב בתחילת הפרק:
נבקש מהתלמידים לעיין בפרק הקודם בתנ"ך ובמחברת ולאחר מכן לתאר במשפט את המצב של שאול ודוד (כל אחד בנפרד) בתחילת פרק יז. לאחר מכן נשמע את תשובות התלמידים ונכתוב את הדגשים המרכזיים על הלוח.

  • שאול – מלך ישראל (עדיין), רוח ה' סרה מעליו, הוא סובל מרדיפת רוח רעה, אך דוד מנגן לפניו וגורם לו להרגיש טוב יותר.
  • דוד – בנו הקטן של ישי, אלוהים בוחר בו להיות מלך ישראל הבא, עבר משיחה חשאית על ידי שמואל, נבחר לשרת את שאול כנושא כלים ונגן.

נסכם: זוהי תמונת המצב של שאול ודוד בתחילת הפרק. כעת נעקוב אחרי אירועי הפרק והתפקוד של כל אחד מהם – ונראה לאיזה מצב כל אחד מהם מגיע בסיומו של הפרק.

התפקוד של שאול בפרק:
נקרא את פסוקים א-יא.

  • מה דעתכם על תפקודו של שאול כמלך בקטע זה?

נכתוב על הלוח את פסוק יא וננתח אותו עם התלמידים:
"וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ מְאֹד"

"וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ מְאֹד" – יש בפסוק שני פעלים שפירושם פחד, ולאחר מכן באה המילה מאוד. כלומר, יש כאן הדגשה חזקה של הפחד של שאול והעם מגלית.

  • מדוע העם פוחד מגלית?
  • האם לדעתכם אפשר להבין את תגובתם?

שאול מפחד בדיוק כמו העם.

  • האם לדעתכם זהו תפקוד ראוי למלך?

נחלק את דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נשלים עם התלמידים את השורה הראשונה (פסוק יא) ומשם הם ימשיכו בעצמם בעבודה עצמית או בזוגות או בתיווך המורה.

נסכם: שאול מצטייר בפרק כמלך חלש, הססן ואפילו פחדן. עמו ניצב מול איום גדול והוא מתקשה למצוא פתרון. שאול אינו ממלא את תפקידו כמלך ואינו מצליח לתת לעם תחושה שהדברים בשליטה.

התפקוד של דוד בפרק:
אפשר לראות בפרק זה את דוד כדמות מראה לשאול.
נקרא את פסוקים יב-כב.

  • מהיכן דוד מגיע ומה הסיבה להגעתו?
  • האם אפשר לומר שהגעתו לשדה הקרב הייתה מקרית?

נקרא את פסוקים כג-לא.

  • מה דוד רואה ושומע כאשר הוא מגיע לשדה הקרב? (דוד נחשף לגלית ולגידופים שלו את עם ישראל, והוא רואה גם את הפחד הגדול שמעורר גלית בעם)
  • כיצד דוד מגיב לדברי גלית ולתגובת העם אליהם? (דוד, שלא כשאר העם, אינו מביע פחד, ומתעניין מה ייעשה לאיש שינצח את גלית)
  • מניין לדעתכם מגיע לדוד הביטחון הגדול והיכולת להתמודד אל מול מורך הלב?
  • נסו לכתוב תגובות של אנשים נוספים סביב דוד בשדה הקרב כאשר הם שומעים את דברי דוד.
  • מדוע אליאב, אחיו הגדול של דוד, כועס עליו? (אליאב חושב שדוד הגיע לראות את הקרב מתוך סקרנות זדונית, ייתכן גם שאליאב חש שדברי דוד הם התרברבות ריקה)

נקרא את פסוקים לב-נא.

  • כיצד דוד מתנהל במפגש עם שאול? מה אפשר לומר על התנהגותו לעומת התנהגותו של שאול? (דוד מביע לאורך השיחה עם שאול ביטחון מוחלט בניצחונו, לעומת שאול שנראה מפוחד ומהוסס)
  • מדוע דוד בוחר להיכנס לקרב בלי השריון והנשק של שאול? (דוד אינו מורגל בציוד צבאי והוא מתקשה ללכת אתו. יתרה מזו, אפשר לראות בכך ביטוי נוסף לאמונתו של דוד באלוהים – הוא לא זקוק לשריון כיוון שהוא יודע שאלוהים אתו)
  • כיצד הביטחון של דוד מתבטא בכניסתו לקרב ובדברים שהוא אומר לגלית?
  • האם אפשר לראות בהתנהלותו של דוד יומרנות וזחיחות ("מתלהב" בשפת התלמידים)?

נסכם: לעומת שאול, דוד מתגלה בפרק כאדם שאינו יודע פחד ובוטח לחלוטין באלוהים. הוא מתנדב מיד להילחם בגלית האיום, ואינו מביע אף לרגע חשש או היסוס. נקרא את פסוקים נב-נח.

  • האם לדעתכם הביטחון של דוד הוא תכונה נרכשת שאפשר לפתח?

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – שאול ודוד, תמונת מצב בסוף הפרק:
נחזור לתיאור תמונת המצב בתחילת הפרק וכעת ננסה לחשוב ולדון כיצד מרגישים שאול ודוד בסוף הפרק.
שאול:

  • כיצד הוא מרגיש לאחר ניצחונו של דוד? האם הוא מרגיש הקלה? האם הוא מקנא? האם בסוף הפרק שאול מרגיש בטוח במעמדו כמלך?

דוד:

  • כיצד דוד מרגיש לאחר ניצחונו? כיצד העם מתייחס אליו? האם דוד מרגיש שהניצחון הוא שלו או של אלוהים?

אפשרות שנייה – עיבוד יצירתי לסיפור דוד וגלית:
סיפור דוד וגלית הוא דרמטי ומיוחד. אפשר להקדיש זמן בתום היחידה כדי שהתלמידים יצרו עיבודים יצירתיים משלהם לסיפור. אפשר להקדיש אפילו שיעור שלם ליצירה כזו, ואף להרחיב אותה למטלת הערכה חלופית.

הצעה – עיבוד יצירתי בכתב: נתחלק לזוגות. כל זוג ייצור עיבוד כתוב שלו לסיפור דוד וגלית. חלק מתהליך העבודה צריך להיות בחירת הנקודות החשובות שראוי להדגיש בסיפור וצמצום חלקים פחות מהותיים. הצעות:

  • סיפור מגוף ראשון – מנקודת מבט של אחת הדמויות: דוד, גלית, שאול, עדי ראיה.
  • מודרניזציה – הפיכת סיפור דוד וגלית לקרב מודרני המסופר בשפה מודרנית.
  • כתיבת הסיפור בחרוזים.
  • כתבה לעיתון.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: השווינו בין דמותו של שאול המלך המכהן לזו של דוד – המלך המיועד. שאול נמלא פחד וחוסר אונים עם עמו, ואינו מנהיג של ממש בפרק. דוד לעומתו מגיע בביטחון גדול (שגובל ביוהרה) ומושיע את העם במחי קלעו.
מיומנויות: השוואה, מילוי טבלה, קריאה וניתוח עצמאי.
מתודות: קריאה ודיון במליאה, דף עבודה (טבלה), עבודה עצמית, עיבוד יצירתי בכתב.

אפשר עוד...

"וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב" (פסוק לד):
דוד חוזר ומדגיש בפני שאול סיפור קצת תמוה על התגברותו על אריה ודוב בהגנה על צאנו.

  • מה חשיבות הסיפור?
  • מדוע דוד חוזר ומדגיש אותו בפני שאול?
  • מה חשיבות האירוע לבניית אישיותו של דוד?

"בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר?" (פסוק נה):
מעניין לשאול:

  • איך שאול לא מכיר את דוד שמשרת אותו בנגינה ואף זכה בחיבתו הרבה רק בפרק הקודם?

התשובה לשאלה הזאת מורכבת: הפרשנות המסורתית מוצאת פתרונות יצירתיים כדי להתיר את הסתירה, ואילו הפרשנות הביקורתית רואה בהערה זו עדות לקיומם של שני סיפורים סותרים על ההיכרות של דוד ושאול. פרשנויות לדוגמה:

  • מלבי"ם: "כי עת יופיע האור האלהי ויבקע כשחר אורו על איש הרוח, אז יתהפך לאיש אחר" – כלומר, דוד נראה כאיש אחר מאז שאורו של אלוהים נח עליו.
  • מצודת דוד: "מפני הרוח הרעה שכח שם אביו" – שאול מכיר את דוד אך שכח את שם אביו בגלל הרוח הרעה שפוקדת אותו.

השיר גלית
אפשר לסכם את היחידה בשיר הנודע של להקת כוורת 'גלית'. לאחר מכן נדון באופנים השונים שבהם בא לידי ביטוי הפחד מגלית בשיר.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
גלית / כוורת
למילות השיר ענו על השאלות: באילו אופנים השיר משנה את הסיפור המקראי או מוסיף עליו?...
גלית / כוורת

למילות השיר

ענו על השאלות:

  • באילו אופנים השיר משנה את הסיפור המקראי או מוסיף עליו?
  • כיצד באים לידי ביטוי בשיר מאפיינים שונים של הסיפור שהזכרנו בשיעורים? (למשל – פחד, קטן מול גדול)
בגדי המלך
חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת...
בגדי המלך
"וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן." (פסוק לח)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת שאיש אינו מוכן לקחת על עצמו. האם נעלה בדעתנו שהמפקד יסיר את מדיו ואת קסדתו וילביש בהם את הטירון היומרני? סביר להניח שלא. אך זה בדיוק מה שעשה שאול.

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

לכאורה – גַדְלוּת נפש. שאול המלך האמין ביכולתו של דוד, הנער האדמוני האלמוני, והיה מוכן להניח את האגו שלו בצד לטובת המלחמה בפלשתים. אך המדרש מעניק את גדלות הנפש לדוד דווקא.

וכן אתה מוצא בדוד המלך, כיון שהלך להילחם עם גָּלְיָת אמר לו שאול אתה לא תוכל ללכת אל הפלשתי הלז להילחם כי נער אתה… אמר לו שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו, מיד השיבו דוד: ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה (שם לז). מיד: וילבש שאול את דוד מדיו (שם לח). וכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם (שמואל א ט, ב). כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו (=מתאימים לו) מיד נכנס בו עין רעה. כשראה דוד שהלבין פני שאול, אמר לו: לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסירם דוד מעליו (שם יז, לט). הא למדת שאפילו יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך. (ויקרא רבה כו, ט). גילה וכמן, "נכנס לנעליו הגדולות של המלך", אתר מיזם 929
  • רגע לפני הקרב הגדול נוצרת קִרבה בין המלך שאול לנער דוד. איזו תכונה של דוד עולה מהמדרש ואיזו תכונה של שאול?
  • בספר שמואל, הבגד מסמל פעמים רבות את התפקיד. מה הסמליות שמביע הסיפור המקראי? 
כעסו של אליאב
כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.מניין לנו? מאליאב. שנאמר:...
כעסו של אליאב
"וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ."
(פסוק כח)

איור: shutterstock.com

כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.
מניין לנו? מאליאב. שנאמר: "וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".
להמשך המדרש

וכאשר שמואל הלך למשוחַ את בְּנֵי ישי, על כולם כתוב: לא בזה בחר ה׳, ורק על אליאב כתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ". מכאן, שהיה אוהב אותו עד עכשיו ואחר כך נמאס עליו, שאילו לא היה כעסן היה ראוי לגדולה.

(מעובד. על פי: תלמוד בבלי,מסכת פסחים, דף סו עמוד ב. ביאור על פי הרב עדין שטיינזלץ)

  • האם תגובתו של אליאב, ובמיוחד בחירת המילים שלו, מידתית למעשיו של דוד?
  • על פי המדרש, מה היה המחיר של מעשהו זה?
בחרב ובחנית ובכידון
בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד...
בחרב ובחנית ובכידון
"אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל…" (פסוק מה)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד משיב בנחישות ובאמונה בניצחונו שיוכיח "כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל… כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה…" (פסוקים מו-מז).

להמשך קריאה

וכך היה. בלי חרב ובלי חנית, רק עם אבן קֶלַע שפוגעת "בּוּל בפוני", מפיל דוד את הענק הפלשתי. והעם רודף אחר הפלשתים ומכה בהם מכה ניצחת.

מתוך מיזם 929

  • דוד קובע באמירתו זו כי כלי הנשק המתקדמים לא יביאו תועלת לפלשתים במלחמתם בישראל. מה לדעתכם המקור לביטחון הגבוה של דוד?
אִישׁ הַבֵּנַיִם
אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם"...
אִישׁ הַבֵּנַיִם
"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגָּת..." (פסוק ד)

אדם נלחם בצללית. frankie's/shutterstock.com

אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם" – כדי לנהל דו קרב עם לוחם מן הצד שכנגד; המנצח בדו קרב מנחיל את הניצחון לעמו ללא קרב נוסף.

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

להמשך קריאה

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

  • אפשר לראות ב"איש הביניים" נוהל מפתיע של המרת שפיכות דמים גדולה בעת מלחמה, בקרב בין שניים בלבד. מה הדבר יכול ללמד על מלחמות בעת העתיקה?
בול בפוני
בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את...
בול בפוני
"...וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה." (פסוק מט)

בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את הסיפור התנ"כי על דוד וגָּלְיָת. השיר נבחר ל"שיר השנה" באותה שנה.

למילות השיר

גוליית / כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון

זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כָּאוּב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים –
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מִפִּיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בַּגַנוֹן אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לְחַיוֹת,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקווה שלא ידרוך עליי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה הָמוֹן סוֹאֵן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וּגְדִי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אליי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הָרוּגַטְקָה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מַלְכֵּנוּ,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו…

מקווה שלא ידרוך עליי
מקווה שלא יקפוץ עליי
הנה בא אלינו גוליית

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • השיר מציע פרשנות הומוריסטית אך גם מדרשית, לפעמים הוא נאמן לסיפור ולפעמים, כמו המדרש, מוסיף או משנה פרטים. היכן יוצרי השיר נצמדו לסיפור, והיכן אִפשרו לעצמם לשנות?

קרדיט: כוורת -גוליית / מוזיקה ישראלית, 2011

לא לבעלי לב חלש
האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב...
לא לבעלי לב חלש
"וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ." (פסוק נז)

קאראווג'ו, דוד עם ראש גוליית, 1610 בערך. מאוסף גלריה בורגזה, רומא. מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב ביד אחת ואת ראשו של גָּלְיָת ביד האחרת. הבעת פניו של דוד אינה ברורה לחלוטין, אך לא משתקפת בה שמחת ניצחון אלא חמלה ואפילו צער.

להמשך קריאה

לימים תיאר יהודה עמיחי באופן דומה את תחושת אי-הנוחות של דוד: "וְלֹא יָדַע פִּתְאֹם הֵיכָן יָנַח אֶת רֹאשׁ גָּלְיָת שֶׁמִּשּׁוּם מָה שָׁכַח וְעוֹד הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּתַלְתָּלָיו" (דוד הצעיר / יהודה עמיחי). קארווג'יו נחשב לאבי סגנון הבארוק – סגנון באומנות שהתאפיין בהדגשת ניגודים, במורכבות רעיונית, בתנועה וביצירת דרמה בעזרת שימוש באור וצל. קארווג'יו בחר בקפידה מה להבליט במשחקי האור והצל ביצירותיו, ואפשר לראות זאת גם ביצירה זו. הבעת פניו החומלת של דוד, גופו הנערי, מובלטים באור ועומדים בניגוד לראשו העצום של גָּלְיָת, שמובלט גם הוא.

קראו פסוקים נא-נז והביטו ביצירה.

  • של מי החרב שנושא דוד?
  • איזה פסוק מתארת היצירה? הסבירו בחירתכם.
מה עושה פה ירושלים?
ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק...
מה עושה פה ירושלים?
"וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ." (פסוק נד)

ירושלים. babayuka/shutterstock.com

ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק הוא אָנַכְרוֹנִיזְם (הזכרת פרט ביצירה, המאוחר לזמן כתיבת היצירה).

להמשך קריאה

הרי לא ייתכן שדוד הביא את ראשו של גָּלְיָת לעיר ירושלים, שבאותה העת הייתה תחת שלטון יבוסי. יש הסבורים שזו הוכחה לכך שהסיפור נכתב זמן רב לאחר מכן, ועל כן הטעות. לעומתם, יש הסבורים שאִזכורה של ירושלים מבטא הבטה קדימה, כלומר שדוד עתיד להביא את ראשו של גָּלְיָת לירושלים אחרי שיכבוש אותה.

  • האם שמתם לב לאִזכור המפתיע של ירושלים? איזו משתי הגישות המוצגות המסבירות את האזכור אתם נוטים לקבל?
עמק האלה
הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה. עמק האלה הפורה ורחב הידיים...
עמק האלה
"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שׂוֹכֹה… וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים." (פסוקים א-ב)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה.

להמשך קריאה

עמק האלה הפורה ורחב הידיים היה אזור מעבר חשוב בין אזור ההר (תחום התיישבותו של עם ישראל) לבין השפלה ומישור החוף (תחום מושבם של הפלשתים והכנענים), ועל כן מאבק השליטה על העמק ועל הדרכים המובילות אליו היה בלתי נמנע.

מתוך: גליה דורון, "מראה מקום: דוד וגולית בעמק האלה", אתר מקראנט, מטח

התבוננו במפה והתבססו על הקטע המצורף, וענו:

  • היכן נמצא עמק האלה? מדוע התרחש הקרב בין ישראל לפלשתים דווקא שם?
  • מוצאו של דוד מבית לחם, האם נתון זה שופך אור על רצונו להשתתף במלחמה?
כלי התקפה
דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל...
כלי התקפה
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

קלע. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל ביד אחת וקֶלַע בשנייה.

להמשך קריאה

לילקוטו הוא מלקט חמש אבנים חלקות מהנחל – להישמר מפני הארי והדוב. והקלע בהיכון – כלי נשק מעץ, המשמש ליידוי אבנים במהירות. סיבוב הקלע בתנופה הרצויה משחרר את האבן אל המטרה.

  • פירוט כליו הפשוטים של דוד עומד אל מול הפירוט הארוך של הציוד המשוכלל שנושא גָּלְיָת הפלשתי (פסוקים ה-ז). למי מהשניים עומד היתרון בשדה הקרב? נמקו דבריכם.
כלי הגנה - מגן וצינה
  מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם...
כלי הגנה - מגן וצינה
"וְכוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ... וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (פסוקים ה-ז)

שימו לב לצורת המגנים העגולים בתיאור המלחמה בין עמי הים לרעמסס ה-3 ב"מקדש המתים" של רעמסס השלישי. במדינת הבו, מצרים.

שימו לב לצורת המגנים העגולים של לוחמי רעמסס השני בתבליט ממקדש השמש של אבו סימבל.

 

מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם אוחז בידו כדי לשמור על גופו מפגיעת חיצים, אבנים או חרבות.

להמשך קריאה

המגן הוא קל, עגול בדרך כלל, ונישא ביד שמאל. הלוחם מכניס את אמתו באחת משתי רצועות עור הקשורות בחלק הפנימי של המגן, ומחזיק בידו את הרצועה השנייה. המגן אינו מספק הגנה לכל הגוף, והוא מתאים ללוחם הלובש שריון. מגן שנעשה מעץ כוסה בעור ובכפתורי מתכת. המגן נזכר בשירת דבורה (שופטים ה' 8), בקינת דוד (שמואל ב, א' 21) ועוד. הצינה (מלכים א, י' 16) היא מגן ארוך המספק הגנה לכל הגוף ונשען על הארץ. מקובל היה שאת הצינה של הלוחם נשא לפניו חייל אחר שנקרא "נושא הצינה" (שמואל א, י"ז 7). © מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה

  • גָּלְיָת היה מכוסה באמצעי הגנה מכף רגל ועד ראש, ואף היה אדם שנשא צינה עבורו. לעומתו, דוד ויתר על אמצעי ההגנה ששאול הציע לו בשל משקלם הכבד. למי מהשניים היה יתרון בשדה הקרב? נמקו את דבריכם.
גבורה, טקטיקה ואמונה
גבורה, טקטיקה ואמונה
"וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים."
(פסוק ב)

  • בסרטון מוצגות הגבורה, הטקטיקה והאמונה כחוזקות של דוד, שבזכותן ניצח את גָּלְיָת. לאיזו מהן היה תפקיד מרכזי יותר? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: דוד וגוליית/מכון מגלי"ם, 2018

דוד וגָּלְיָת - אז והיום
בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם...
דוד וגָּלְיָת - אז והיום
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

  • בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם רומזים על הקשר של הסיפור לימינו. הציגו את עמדתו של אחד הדוברים, האם אתם מסכימים איתו?