סגור תצוגת כיתה
הפרק

בין אפסות לגדלות

פרק ח

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במזמור זה עומד האדם בנשימה עצורה נוכח יופייה של הבריאה, וכיוון שהמשורר תולה את הטבע ביצירתו של אלוהים הוא עומד נפעם מול העוצמה הנגלית לעיניו. נלמד כיצד דווקא מתוך הכרה זו האדם מבין כמה מיוחד התפקיד שהעניק לו האל בעולם – לשלוט על הברואים, וכיצד שלטון זה אינו משכיח ממנו את הכרת תלותו בבורא, אלא דווקא מחזק אותה בהבנה שגם הוא יציר כפיו. מתוך לימוד זה נדון בשאלה האם אפשר להחזיק בנשימה אחת את שני הקצוות: בשבילי נברא העולם, ואנוכי עפר ואפר?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – רגשות מתעוררים מהתבוננות בטבע:
נשאל את התלמידים:

  • האם חשתם פעם שהעולם עצום ורחב ידיים, ואתם קטנים וזעירים לעומתו?
  • אילו רגשות עוררה בכם חוויה זו בנוגע לעולם ובנוגע לעצמכם?

נשמע סיפורים של התלמידים ונציין שבחוויה זו נעסוק היום.
נוסף על כך, אפשר להביא תמונות נוף ולשאול את התלמידים:

  • אילו רגשות תמונות אלו מעלות בכם?

אפשרות שנייה – צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות:
נצפה עם התלמידים בנחיתה הראשונה של האדם על הירח.
נכתוב על הלוח את הדברים שאמר ניל ארמסטרונג לאחר נחיתתו: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות", ונשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם התכוון ארמסטרונג בדבריו אלו?
  • מדוע הייתה התרגשות גדולה כל כך מנחיתת האדם על הירח?
  • מדוע בכלל מנסה האנושות להגיע אל מרחבים שמעל להשגתה?

נציין שהיום נלמד על המתח בין הידיעה שהאדם קטן ואפסי לעומת הבריאה, ובין הרצון והאפשרות שלו להעפיל להישגים עצומים ולשלוט במרחבי הבריאה.

אפשרות שלישית – החללית 'בראשית':
נצפה עם התלמידים במשדר התרסקות החללית 'בראשית' על הירח.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם האדם שואף להגיע לירח?
  • מדוע נקראה החללית 'בראשית'?
  • מדוע ראש הממשלה טוען שעצם הניסיון הוא הישג כביר?
  • באיזה הישג מדובר?

נערוך שיחה כללית על שאיפת האדם להרחיב את גבולות שליטתו בעולם ועל רגעים שבהם הוא נכשל בניסיונות אלו:

  • אילו רגשות לדעתכם מניעים אותו לנסות?
  • מה הוא מרגיש במקרה שנכשל?

נציין שבשאלות אלה נדון היום.

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את המזמור בחלוקה שירית.
נסביר מילים שאינן מובנות:

  • "תְּנָה" – אשר נותן;
  • "יִסַּדְתָּ עֹז" – עשית מלחמה;
  • "צֹנֶה" – צאן;
  • "שַׁתָּה" – שַׂמת;
  • "אָרְחוֹת יַמִּים" – דרכי ים (שהאדם עובר בהן).

נשאל את התלמידים:

  • לו הייתם יכולים לצייר או לצלם את המזמור הזה, היכן היה עומד הדובר בו? (על פסגת הר למשל, תחת כיפת השמיים, בלילה)
  • מה רואה האדם הזה לנגד עיניו? (שמיים, כוכבים, בעלי חיים)
  • במה לדעתכם עוסק המזמור הזה?

נשמע כמה הצעות (התפעלות ממעשה הבריאה, קטנות האדם, שלטון האדם בברואים, הלל לה' וכן הלאה
נציין שלפנינו מזמור העוסק בשני נושאים עיקריים: התפעלות האדם מבריאת העולם, והעיסוק במקומו בתוך הבריאה הזאת. אלו יהיו שני חלקיו של השיעור.
נשאל:

  • האם אתם מוצאים פסוק שחוזר על עצמו במזמור?

למזמור יש פתיחה וסיום זהים: "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (פסוקים ב וי). נציין שלכאורה אפשר לראות זאת רק כמהלך פואטי – פתיחה וסגירה זהים כמעין מסגרת לשיר, אך אנחנו ננסה לבדוק אם המשורר עובר תהליך כלשהו בין שני הפסוקים האלו, ואם להופעה השנייה יש משמעות אחרת מהראשונה או נוספת עליה.

קטנות האדם לנוכח הבריאה:
נתחיל בנושא הבריאה. נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למנות במחברת את כל הדברים שברא ושעשה אלוהים על פי המזמור. נוכל לערוך רשימה על הלוח.
נשאל את התלמידים:

  • האם הרשימה הזאת מזכירה לכם משהו? (את פרק א בבראשית – בריאת העולם)

נציין שבספר תהילים ישנם שני מזמורי בריאה מובהקים, כלומר מזמורים שמהללים את בריאת העולם והאדם. כעת ננסה להתחקות אחר הנקודות הייחודיות לבריאה שבהן עוסק מזמור זה.
ננחה את התלמידים לפתוח בבראשית פרק א, לקרוא ולמצוא אם יש ברשימה הזאת נושא או ברואים שנוספו במזמור זה ואינם מופיעים במפורש בסיפור הבריאה (עוללים ויונקים, כל נושא המלחמה). ננסה להבין מדוע נוספו דווקא אלו במזמור זה ומה הם מוסיפים לנו.
נחלק לתלמידים את דף העבודה על הנושא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונבדוק את התשובות. נשאל את התלמידים:

  • לפי הפרשנויות שקראנו, איזה צד בקשר בין האדם ובין אלוהים מסמלים העוללים והיונקים? (הצד שבו האדם יכול להיות חלש וחסר אונים ועל כן הוא זקוק לעזרת אלוהים, והוא בא לסייע לאדם נגד אויביו)
  • לפי פסוק זה, מהם יחסי הכוחות בין אלוהים לאדם? (אלוהים חזק, והאדם חלש)
  • האם תוכלו למצוא במזמור פסוקים נוספים שמבטאים את התחושה הזאת, שלפיה האדם קטן ואפסי, ואילו אלוהים גדול וכול יכול? ("מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?" – פסוק ה)

נקרא יחד את הפסוקים האלה:
"מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (פסוקים ב וי), "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" (פסוק ד), "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (פסוק ה).
נעמיק בפסוקים אלו ונשאל:

  • באיזו מטפורה משתמש הדובר בפסוק ד כדי לתאר את גודלו ואת כוחו של ה'? ("אצבעות ידיו" של אלוהים הם אלה שבראו את השמיים, הירח והכוכבים)
  • מדוע מטפורה זו מדגישה את גדולתו של ה'? (השמיים, הירח והכוכבים – הם עצומים, רבים ורחוקים מאוד. אם אלוהים עושה אותם רק באמצעות אצבעותיו, כנראה שהוא גדול לאין שיעור אפילו מהם)

נקרין על הלוח את פסוק ה: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?" ונשאל:

  • איזה אמצעי ספרותי נמצא בפסוק? (תקבולת)
  • מדוע לדעתכם בא פסוק זה מיד לאחר ההתבוננות בשמיים מלאי הכוכבים? (המבט בשמיים האין-סופיים ובכוכבים אין-ספור מעורר באדם את התחושה שהוא קטן וכמעט בלתי נראה בתוך כל היקום, על כן הוא שואל: מי אני שאלוהים בכלל ישים לב אליי בעולם העצום הזה?)

נסכם: בחלקו הראשון של המזמור אנו עדים לתחושת האפסות והקטנות הפוקדת את האדם בעומדו מול יפי הבריאה וגודלה, ולצורך המתעורר בו להלל את אלוהים על כל אשר ברא. את תחושת קטנותו מבטא המשורר בשתי מטפורות: האדם הוא עולל ויונק, ואלוהים הוא מי שהשמיים נבראו באמצעות אצבעותיו.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם נבחרו שתי המטפורות האלו, ומה אנו לומדים על הקשר בין האדם לאלוהים מתוכן? (הן מדגישות את הפער העצום בין האדם, שהוא 'תינוק' – כלומר, הקטן ביותר; לעומת אלוהים שהוא ענק וגדול לאין שיעור ממנו)

מקומו של האדם ביחס לבריאה:
נמשיך ונקרא את פסוק ו. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם הכוונה במילים "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים"? (האדם מתואר כ'קצת פחות מאלוהים').
  • איזה רעיון מבטא פסוק ו כולו? (האדם כמעט דומה לאלוהים, עטור כבוד והדר)
    נקרא את פסוק ז ונשאל:
  • על פי פסוק ז, לאיזה תפקיד מינה אלוהים את האדם בכל הנוגע למעשה ידיו? (למשול בהם)

נבקש מהתלמידים לשוב לבראשית פרק א פסוקים כו-לא ולמצוא בפסוקים פסוק שמבטא גם הוא את הדמיון בין אלוהים לאדם ואת תפקיד האדם למשול בעולם. נקרין את ההקבלות על הלוח.
נעיין בפסוק בהקשרו ונשאל את התלמידים:

  • האם הפסוק הזה ממשיך רעיונית את הפסוקים שלפניו? (לא, ההפך. פסוקים ב-ה עוסקים בהבדלי הגודל העצומים בין האדם לאלוהים, ואילו בפסוק ו אלוהים ואדם דווקא דומים ורק מעט מפריד ביניהם)
  • אם כן, מה ההבדל בתפיסת האדם את עצמו בפסוקים ב-ה לעומת פסוקים ו-ט? (תחושת קטנות מול האל לעומת תחושת גדלות ושלטון בבריאה)

נקרין על הלוח את הפרק ונעמוד על מבנהו המיוחד.
נחלק לתלמידים דף לשיחה פתוחה בזוגות על מעבר בין תחושת האפסות מול האל לתחושת הגדלות כלפי הבריאה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונסביר: לכאורה היינו יכולים לחשוב שפסוקים ב-ה ופסוקים ו-ט מנוגדים זה לזה: אפסות לעומת קטנות. אלא שעל פי דבריו של קלנר אנו יכולים גם להבין כיצד דווקא מתוך ההתבטלות של האדם מול האל יכולה להתעורר הערכה עמוקה למקומו ביחס לשאר הברואים. דווקא בצניעות וענווה ולא מתוך גבהות לב האדם מכיר בגדולתו שלו ובתפקיד שיש לו כלפי הברואים.
נציין שכאמור מזמור זה מכיל שתי תפיסות עולם לכאורה מנוגדות אך הן יכולות לבוא בד בבד. נסכם במדרשו של אחד מגדולי החסידות – רבי שמחה בונים מפשיסחא.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע האדם צריך לשאת את שני המשפטים הללו בכיסים כל הזמן?
  • איזו תפיסת עולם הם יוצרים בבואם זה לצד זה? (האפשרות לשאת בכיסינו, כלומר, בתודעתנו את שני הרעיונות הסותרים כביכול, שלפיהם אנחנו הגדולים ביותר והקטנים ביותר יכולה ליצור תפיסת עולם שבה האדם מודע לכוחו ולאחריותו על הסביבה, אך בד בבד אינו טועה לחשוב שהוא המרכז שלו)
  • באילו מצבים כדאי לדעתכם, להשתמש בכיס שבו כתוב "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" ובאילו מצבים חשוב להשתמש בכיס שבו כתוב "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר"?

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם יש לכם דוגמאות להישגים אנושיים שהם בחזקת "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים"? (לדוגמה: הנחיתה על הירח, שיבוט גנטי ועוד)
  • מהי הסכנה העומדת לפתחנו דווקא בהישגים הגדולים שמאפשרים לנו הטכנולוגיה והמדע? (אובדן האנושיות והמוסריות, תחושה שאנחנו יודעים הכול שיכולה להוביל להרס עצמנו ולהרס הסביבה)

נחשוב יחד על דוגמאות שבהן חשוב שהאדם יישא בו בזמן תחושה של גדלות ואפסות. לדוגמה נוכל לקרוא יחד קטע מעובד מתוך כתבה בגלובס על רופאי העתיד.
מתוך הטקסט נוכל לדון בפער בין האחריות העצומה שיש לרופא לדעת לפתור בעיות הרות גורל למטופליו ובין חשיבות הענווה בגישתו לתפקידו וההכרה שלו שהידע האנושי מוגבל.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דנו בתחושת האפסות המתעוררת באדם למול עוצמת הבריאה וכיצד תחושה זו מובילה אותו להבנת גודל תפקידו למשול בכל הברואים.
מיומנויות: למדנו על אמצעים ספרותיים: תקבולת ומבנה שירי, קראנו מימרה חסידית ומאמר מודרני.
מתודות: צפינו בסרטון על הישגים אנושיים מרשימים ועמדנו על הקשר שלו לפרקנו.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות נוף
תמונות נוף

shutterstock.com

shutterstock.com

shutterstock.com

נחיתה על הירח
קרדיט: פורסם על ידי Curivity ב-19 ביולי 2009
נחיתה על הירח

קרדיט: פורסם על ידי Curivity ב-19 ביולי 2009

בראשית
קרדיט: משדר התרסקות החללית 'בראשית' על הירח, פורסם על ידי כאן תאגיד השידור ב-11 באפריל...
בראשית

קרדיט: משדר התרסקות החללית 'בראשית' על הירח, פורסם על ידי כאן תאגיד השידור ב-11 באפריל 2019.

תהילים פרק ח בחלוקה שירית
תהילים פרק ח בחלוקה שירית

רשימת הדברים שברא ושעשה אלוהים לפי מזמור ח
ברא עוללים ויונקים (פסוק ג); השבית את האויבים; ברא שמיים – מעשה אצבעותיך (פסוק ד);...
רשימת הדברים שברא ושעשה אלוהים לפי מזמור ח
  1. ברא עוללים ויונקים (פסוק ג);
  2. השבית את האויבים;
  3. ברא שמיים – מעשה אצבעותיך (פסוק ד);
  4. ברא ירח וכוכבים (פסוק ד);
  5. ברא אדם (פסוק ה);
  6. ברא צאן ובהמות (פסוק ח);
  7. ברא את ציפור השמיים ודגת הים (פסוק ט);
  8. ברא ימים (פסוק ט).
דפי עבודה והעשרה לשיעור
השוואה בין תהילים פרק ח לבראשית פרק א
  תהילים פרק ח בראשית פרק א הדמיון בין אלוהים לאדם ו וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים...
השוואה בין תהילים פרק ח לבראשית פרק א
  תהילים פרק ח בראשית פרק א
הדמיון בין אלוהים לאדם ו וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'
תפקיד האדם למשול בעולם ז תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו.
ח צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
ט צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם…
'וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ'
מבנה פרק ח
שני כיסים
אמר רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה:לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך. בכיס...
שני כיסים

אמר רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה:
לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך. בכיס אחד יהיה כתוב: "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (משנה סנהדרין פרק ד משנה ה) ובכיס השני: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית פרק יח פסוק כז).

רופאי העתיד
קטע מעובד מתוך הכתבה: ישראל 2048: "הדבר העיקרי שרופאי ישראל יצטרכו ללמוד: הם לא אלוהים"קצב...
רופאי העתיד

קטע מעובד מתוך הכתבה:

ישראל 2048: "הדבר העיקרי שרופאי ישראל יצטרכו ללמוד: הם לא אלוהים"
קצב השינויים בעולמות הטכנולוגיה, המדע והרפואה מחייב גם היום קפיצה תודעתית בתוכנית ההכשרה של רופאים. פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, סבור שמסלול הלימודים וההכשרה של רופאים לא עומד בקצב השינויים "ובצורך שלנו להכשיר את הדור הבא של הרופאים ולא את הדור שהיה". השינויים אכן נכנסים, אבל הקצב שלהם רק ילך ויגבר. בעתיד, כיוון שהרבה מידע נמצא ברשת, רופאים כבר יידרשו פחות לאבחן, ויותר לעשות אינטגרציות של מידע. בכך הם יוכלו לחזור אט אט לתפקידם המקורי בהיסטוריה: להיות מקור לתמיכה, הכוונה ואנושיות בחייהם של מטופלים.
"פעם, כשהייתי סטודנט צעיר בחו"ל, הפרופסורים שלימדו בפקולטה היו בעינינו אלוהים. הם היו המקור והסמכות לידע. אבל הימים האלה מאחורינו", מספר פרופ' קרל סקורצקי, דיקן הפקולטה לרפואה בצפת, השייכת לאוניברסיטת בר אילן. היום גם הרופאים וגם הסטודנטים יותר צנועים ומבינים שיש גבול להבנה שלהם. זה גם אחד המסרים שאנחנו מעבירים כיום לסטודנטים: אתם לא אלוהים.

לכתבה המלאה

מקום האל בעולם
אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים...
מקום האל בעולם
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

frank60 / Shutterstock.com

אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים לו: יתוש נברא לפניך במעשה בראשית.
דבר אחר: כדי שייכנס לסעודה מיד. למה הדבר דומה? למלך שבנה ארמון וחנך אותו והתקין סעודה, ואחר כך זימן את האורחים.

(מעובד. על פי: תוספתא, סנהדרין, פרק ח הלכה ז-ח)

  • על פי המדרש – מדוע נברא האדם אחרון מכל הברואים, ביום השישי, ומה אפשר ללמוד מכך על מעמדו של האדם בעולם? הביאו את שתי התשובות.
  • הסבירו את המתח המתח בנוגע למקומו של האדם בעולם המתואר בתהלים פרק ח.
שני כיסים
אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.בכיס אחד...
שני כיסים
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

IfH / Shutterstock.com

אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:
לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.
בכיס אחד יהיה כתוב – "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה), ובכיס השני – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז).
ועוד הוסיף: הרבה טועים, ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו.

נוסח הקרדיט: מבוסס על "שני כיסים", אתר זושא – מגלים את הסיפור החסידי. © מטח

  • איזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם"?
    ואיזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר"?
  • בראייה פסיכולוגית, מדוע האדם זקוק לשני פתקים שונים כאלה בכיסיו?
מעשה אצבעותיך
"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה...
מעשה אצבעותיך
"כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה."
(ח, ד)

M.Style / Shutterstock.com

"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" משתמע אולי שלאל יש אצבעות אדירות שממדיהן הן כממדי השמיים.
היום אנחנו משתמשים בביטוי "מעשה ידיך" כדי לתאר תוצר שיצר מישהו.

  • במזמור יש ביטוי מקביל לביטוי "מעשה אצבעותיך". מצאו אותו.
  • תארו יצירה שהיא מעשה אצבעותיכם – אתם יכולים גם להציג אותה.
ברכי נפשי
המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי...
ברכי נפשי
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

איור: shutterstock.com

המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי ככה מתנהלים החיים. לא רק הטבע מופלא, אפילו עבודת האדמה נעשית בשמחה, ועל כך מברך הדובר.
מזמור קד מתפלמס עם תפיסת האדם כנזר הבריאה, כמי שרודה בבעלי החיים (מבראשית א), אבל הוא עושה זאת תוך שהוא שר שיר הלל לאלוהים, לבריאה, לשמחה וליופי – "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ-יָהּ" (קד, לה).

  • לכל אחד יש אפשרות להתבונן על העולם מנקודות מבט שונות. הדובר במזמור בוחר לברך על היופי ועל התכליתיות של העולם.
    הסתכלו על העולם שסביבכם מתוך עמדה זהה – על מה הייתם רוצים לברך? ערכו רשימה של הדברים הסובבים אתכם, ונסו להסתכל עליהם במבט מברך וחיובי.
הוד והדר
הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל....
הוד והדר
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

Beautiful landscape / Shutterstock.com

הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל. בפסוק מתוארים כבודו וגדולתו של האל באמצעות מעשה הבריאה המתחדש מדי יום. הטבע מדומה לכסותו של האל, המלאה ב"הוד והדר".
גם כיום משתמשים בצירוף "הוֹד וְהָדָר" כדי לתאר אווירה של רוממות, פאר וכבוד.

  • מִצאו במילון של העברית המודרנית את הפירוש למילה "הוד" ואת הפירוש למילה "הדר". מה האפקט הנוצר משיבוצן כצירוף זו לצד זו?
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר...
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ."
(ח, ה)

במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר משמעות. האדם פונה אל האל ושואל: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"? כלומר – מדוע האל בכלל מתייחס לאדם, משגיח עליו ועוקב אחר מעשיו?
תחושה דומה מתוארת בשיר "מה אתה רוצה ממני?" של היוצר חנן בן ארי.

למילות השיר

מה אתה רוצה ממני?

תשמור עליי מפניי
תשמור אותי אמיתי
כל התפילות / מילים ריקות
שתקנו די / דבר עכשיו
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי בצהריים
תחבק / תביט לי בעיניים
הבטחת שתמיד תהיה
האור בקצה החשיכה
פסנתר בחול / כבר לא יכול
ניסיתי די / עכשיו תורך
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי כבר בין ערביים
תחבק / תביט לי בעיניים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

קרדיט: חנן בן ארי – מה אתה רוצה ממני (קליפ רשמי) Hanan Ben Ari. מילים ולחן: חנן בן ארי, הפקה מוסיקלית ועיבוד: אייל מזיג

למדני אלוהיי / לאה גולדברג
בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק...
למדני אלוהיי / לאה גולדברג
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

לאה גולדברג, 1946. צילום: דוד אלדן, לע"מ

בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק להתפעל מהדברים הקטנים, לא תיקח אותם כמובנים מאליהם ותדע להודות עליהם.

  • מזמור קה מתאר את התחדשות הבריאה מדי יום ואת ההתפעלות מיופיו של הטבע. אם קוראים את השיר "למדני אלוהיי" של לאה גולדברג בסמיכות למזמור קד, מתחדדת הבקשה של המשוררת – לְמה היא מייחלת?
התהום
בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם...
התהום
"תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם."
(קד, ו)

Ase / Shutterstock.com

בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם מההרים "אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" וקבע להם "גְּבוּל… בַּל יַעֲבֹרוּן" (תהלים כד, ח-ט).
במזמור מתואר כיצד האל ממלא את התהום במים המכסים אותה כלבוש, לאחר שברא את יסודות הארץ.

להמשך קריאה

המילה המקבילה למילה "תהום" בספרות האכדית היא "תיאמת", וזהו גם שמה של אלת המים המפלצתית שמסמלת את הים הקדמון במיתוס הבריאה הבבלי. על פי מיתוס הבריאה הבבלי, האל מרדוך נאבק באלה תיאמת, גבר עליה ומגופתה ברא את השמיים ואת הים.
הופעת המילה "תהום" במקרא מבטאת לא פעם מלחמה במיתוס הקדום המתאר את מאבק האלים בתיאמת.

  • חפשו באתר dicta מופעים נוספים של המילה "תהום" במקרא.
    באילו הקשרים מופיעה המילה "תהום" בדרך כלל, ומה ניתן ללמוד עליה מכך?
הים
הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם,...
הים
"זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת."
(קד, כה)

kryzhov / Shutterstock.com

הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם, והדובדבן שבקצפת הוא הים הגדול שבו "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים קד, כו). בלי מים אין חיים, אבל מי שמכיר את סיפורי הבריאה בתרבויות השכנות יודע שיש עוד מסר בטיפול האלוהי במים.

להמשך קריאה

בתחילת המזמור (פסוקים ו-ט) המסר מועבר רק ברמז, אולם בפסוק כה מתואר הים במפורש כמקום שָׁלֵו ושקט הממלא תפקידים אקולוגיים ותעבורתיים. ההתייחסות למים בכלל במזמור, ולים בפרט, רומזת למיתוסים עתיקים של המזרח הקדום שבהם מתוארים קרבות קשים מול הים ומפלצותיו. בתרבות הכנענית "ים" הוא אֵל הים, הנהרות ומקוואות המים, שביקש לשלוט בעולם והציף את האדמה במלחמתו באל בעל (האל הראשי של עמי כנען).

  • כיצד מדגיש מחבר המזמור את עליונותו של ה' על הים?
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים...
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

אחנתון, נפרטיטי ושלוש בנות מתחת, עמארנה, 1345 בערך לפנה"ס. מאוסף מוזיאון פרגמון, ברלין. צילום: Richard Mortel, flickr, CC BY 2.0

אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים העתיקה וקבע כי השמש היא האלוהות הראשית במצרים. הוא העביר את בירת מצרים לעיר חדשה שהקים, כיום תל אל-עמארנה. באל-עמארנה נמצאו טקסטים עתיקים רבים, וביניהם נתגלה המנון מצרי לשמש מאותה התקופה, שיש בו מקבילות רבות למזמור תהלים קד. נראה שמשורר תהלים קד הכיר את המזמור המצרי הקדום, ועשה בו שימוש גם כדי להתפלמס עימו.

למילות המזמור המצרי העתיק

תופע בהדר באפק השמים
תשקע באפק מערב הארץ
בחשכה
כל ארי יצא ממאורתו,
כל הרמש ישכו. חושך…
הציפורים תעופינה מקיניהן
האוניות יהלכון צפונה ודרומה…
דגי היאור יפזזו אל פניך
מה רבו מעשיך, נסתרו
מפני האל היחיד
נתת היאור… וישטוף הריהם…
לרוות שדותם בכפריהם

זרחת ויחיו, תשקע ומתו

מבוסס על: יאיר הופמן, עולם התנ"ך – תהלים ב, 2002, עמ' 125, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה הם קווי הדמיון וקווי השוני בין המזמור המצרי הקדום לבין מזמור תהלים קד?
גיתית
  הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת...
גיתית
"לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד."
(ח, א)

כלֵי נגינה על גבי מטבעות שונים מתקופת מרד בר כוכבא. מטבע אחד: דימויי כִּנוֹר או נבל או גיתית. מטבע שני: שתי חצוצרות מתוך ויקיפדיה. צילום: Tallenna tiedosto , ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת היא כי הגיתית קשורה לגת, מקום דריכת הענבים. לפי פירוש זה הגיתית אינה כלי נגינה אלא מזמור שהושר בעת שדרכו את הענבים בגת. הגיתית מוזכרת בכותרת של שני מזמורי תהלים נוספים: פא, פד.

  • הגיתית מופיעה בכותרת של שלושה מזמורי תהלים. עיון בספר תהלים מלמד שיש בו עוד כותרות מזמורים הקשורות לעולם המוזיקה. חפשו אותן בספר.
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו...
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו אנשי תרבות מקריאים תהלים.

  • מה מאפיין את הקריאה של יעל אבקסיס את המזמור?
  • הציעו קריאה אחרת למזמור זה.

קרדיט: אנשי תרבות מקריאים תהלים. השחקנית יעל אבקסיס. מתוך אירוע "הללויה" של 929 והתזמורת הסימפונית חיפה.

גלגל החיים
הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה...
גלגל החיים
"הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם."
(קד, כא)

הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה באפריקה.

להמשך קריאה

גלגל החיים
מילים: טים רייס
לחן: אלטון ג'ון
תרגום: שפרירה זכאי

מהיום שהגחנו מבטן
ויצאנו לאור העולם,
אין, לא נספיק לעשות את הכול
ולראות את כל מה שקיים.

יותר מדי קורה כל יום
שהיה ועומד שוב לקרות
מזריחת החמה
עד שקיעת הלבנה
כל הברואים משתדלים רק לחיות.

זה גלגל החיים
מטלטל אותנו
בין ייאוש לתקווה
לאהבה…
עוד נמצא פה מקום
בין דרכי אין-פשר
ובפיתולים של גלגל החיים.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • האם נקודת המבט דומה בשני השירים – במזמור הקלאסי והקָנוֹנִי מתהלים ובשיר הפופולרי ממלך האריות?

קרדיט: Carmen Twillie, Lebo M. -Circle Of Life (Official Video from “The Lion King”) | DisneyMusicVEVO