סגור תצוגת כיתה
הפרק

מבוא לספר תהילים

מבוא לספר תהילים

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה הוא שיעור מבוא לספר תהילים ובו נלמד על החלוקה הפנימית של הספר, על סוגי המזמורים, על משמעות שמותיהם ונדון בשאלה מי כתב את ספר תהילים. נרחיב על האמצעים האמנותיים הבולטים במזמורי תהילים ונתמקד בייחודיותו של ספר זה המורכב כולו משירה. נלמד כיצד השירה משמשת כלי לביטוי תחושותיו ועולמו הפנימי של האדם לפני ה' – בין בתפילת מצוקה ובין בשבח והודיה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – תחרות:
נערוך תחרות זיהוי שירים מעוררת ומפתיעה. נחלק את הכיתה לשתי קבוצות ונשמיע את חצי הדקה הראשונה של כמה שירים מתוך תהילים.
הקבוצה שתזהה ראשונה את השיר תנצח. באמצעות התחרות יראו התלמידים שהם מכירים יותר מזמורי תהילים משחשבו. נספר שהשיעור היום הוא שיעור מבוא לספר תהילים, שעכשיו שמענו כמה מזמורים מתוכו, ובו נלמד על מאפייניו ומרכיביו המיוחדים של הספר.

אפשרות שנייה – השירה המבטאת את מצוקת האדם ויוצרת מפגש אוניברסלי עם הכאב:
נקרא יחד את שירה של רחל המשוררת 'ספר שירַי'.
נדון עם התלמידים:

  • על פי השיר, על מה כותבת רחל בשיריה? (על כאב ומצוקה ועל סודות אישיים)
  • מדוע לדעתכם היא מבקשת להפוך כאב לשיר?
  • נסו לחשוב: למה השירה משמשת את הכותב ולמה היא משמשת את הקורא?

מהשאלות נצא לשיחה קצרה על האפשרות שהשירה נותנת לנו – להפוך כאב לחוויה חשובה והיא יכולה לגרום לריפוי עצמי. נוסף לכך, השירה, שנעשית נחלת הכלל, יכולה להציע נחמה למי שקורא ומזדהה אתה לא פחות מלמשוררת עצמה שחולקת את כאבה עם העולם ומרגישה פחות בודדה.
נספר שהיום נתחיל ללמוד על ספר תהילים, הכולל בין השאר שירה המבטאת מצוקה וכאב של המשורר.

אפשרות שלישית – שיר:
נקרא את שירה של המשוררת זלדה 'שיר עתיק עד מאוד'.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד השיר העתיק משפיע על המשוררת?
  • מה לדעתכם הכוונה במילים "שפתי מלכים"?
  • האם לדעתכם עתיקותו של השיר גורמת לשינוי בתגובת המשוררת אליו?
  • האם אתם מכירים שירים עתיקים מאוד שאנו שרים ומשפיעים עלינו כך?

נציע דוגמה – שירים הלקוחים מן התפילות ומן התנ"ך שאנו שרים גם היום (למשל: הללויה, שיר למעלות וכו'). נספר שהיום אנו מתחילים בלימוד ספר תהילים, שיש בו לא מעט מזמורים שנהיו לשירים המושרים בעולם המערבי בכלל, ובפיות עם ישראל בפרט, ונותנים לו כוח עד היום.

הזמנה לקריאה

מבוא לספר תהילים:
סיימנו ללמוד את ספרי הנביאים, וכעת אנו עוברים לספרי הכתובים שספר תהילים פותח אותם. תהילים משויך לקובץ משולש המכונה ספרי אמ"ת – איוב, משלי, תהילים. בסדר התנ"ך שלנו הם מסודרים הפוך: תהילים, משלי ואיוב.
ההבדל העיקרי בין נביאים לכתובים הוא בהיפוך כיוון הדברים הנאמרים: בספרי הנביאים מובאות נבואות שהן דבר אלוהים המועבר לאדם באמצעות הנביא. לעומת זאת, הכתובים הם דברי בני האדם. יש בהם פנייה ישירה של האדם אל אלוהים בתפילות – כיחיד או כעם – וגם פנייה של האדם אל האדם בדברי חוכמה ומוסר.

נקרא יחד קטע מתוך הקדמתו של עמוס חכם לפירוש דעת מקרא על ספר תהילים.
נכתוב את המילה 'תהילים' על הלוח ונשאל:

  • מה פירוש המילה 'תהילים'? (רבים של 'תהילה')
  • מה להשערתכם תוכנו של ספר שזהו שמו? (תהילה לאלוהים)

נסביר שבספר תהילים 150 מזמורים ורובם פונים לה'. נציין שבעבר היו 147 תהילות, מכיוון שהיו שלושה מזמורים שהיו מחוברים ובהמשך פוצלו לשניים.
לדוגמה: מזמורים מב-מג היו בעבר מזמור אחד ובו פזמון חוזר והמזמור התפצל לשני מזמורים.
המזמורים עוסקים בנושאים רבים מאוד. בבחינת פתיחות המזמורים אפשר לראות שפרקים רבים נפתחים בכותרת 'מזמור' ומעט מאוד בכותרת 'תהילה', מה שמעלה את השאלה מדוע הספר קרוי 'תהילים' ולא 'מזמורים'.

על פי המסורת, מי כתב את ספר תהילים?
נתחיל בניסיון לענות על שאלה זו. נקרין על הלוח את דברי חז"ל מתוך התלמוד הבבלי על כתיבת הספר.
נזמין את התלמידים לפתוח את ספר תהילים ולעלעל בפתיחות המזמורים ונבקש מהתלמידים למצוק קשר בין משפטי הפתיחה של המזמורים השונים לבין דברי חז"ל.
נציין שרוב השמות ברשימה מוזכרים במפורש בספר, למשל בפתיחה: "שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף" (פרק פג), או "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר" (פרק מז). לעומתם אדם הראשון, אברהם ומלכיצדק אינם מופיעים בכותרות הפרקים, אך יוחסו להם מזמורים מסוימים.
נבקש מן התלמידים לפתוח במזמור קלז ולקרוא את פסוקים א-ו ונשאל את התלמידים:

  • במה עוסק המזמור? (בעם ישראל היושב בבבל ומתגעגע לציון)
  • האם לדעתכם דוד כתב את המזמור הזה? מדוע? (גלות בבל אירעה מאות שנים לאחר מות דוד)
  • האם יש לכם רעיון כיצד אפשר ליישב סתירה זו?

אחת האפשרויות ליישוב הסתירה (על פי רס"ג) היא שכמה מן המזמורים הגיעו לדוד כנבואה. ואולם, בסופו של דבר, התקבעה התפיסה שלפיה גם אם דוד לא כתב את כל המזמורים בפועל, הוא היה המתאים מכולם לייצג את המשוררים.
בכל מקרה סביר להניח שכמה מהמזמורים בתהילים נוספו מאוחר יותר לקובץ.

פתיחות שונות למזמורי תהילים:
לפתיחות למזמורי תהילים יש שמונה נוסחים. נערוך תחרות קצרה שבה נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, ובזמן קצוב כל קבוצה תצטרך למצוא כמה שיותר פתיחות. נאסוף על הלוח את הפתיחות שזיהו התלמידים ונקרין את הרשימה המסודרת.
נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לחמש הפתיחות האלה: מזמור, שיר, שירה, למנצח ותפילה?
  • מאיזה עולם מושגים לקוחות מילים אלה? (מעולם המוזיקה)

מילים אלה מלמדות אותנו שרבים ממזמורי תהילים הולחנו, נוגנו והושרו על ידי מקהלה ותזמורת, והמילה הפותחת בין השאר שימשה מעין הנחיה מוזיקלית לשרים ולמנגנים. מובן שמסורות אלו לא הגיעו אלינו ואיננו יודעים מה בדיוק מבטאת כל פתיחה.
נחלק לתלמידים את דף העבודה המסביר את משמעותה של כל אחת מן הפתיחות מתוך הקשרה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שזוהי חלוקה כללית, אך אפשר למצוא גם שילובים בין הסוגות השונות של הפרקים, כמו למשל במזמור קח שפותח במילה 'שיר' אך בפסוקים שלאחר מכן מופיעים גם כלי נגינה.

תוכני המזמורים:
במזמורי התהילים עולים תכנים רבים, אך יש תכנים עיקריים שחוזרים על עצמם. ננסה לחלק את המזמורים לנושאים במשחק בעבודה בקבוצות. נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיסייה על נושא אחד ובה הסבר קצר על הנושא ומזמור שיש להאזין לו ולזהות מדוע הוא מתאים לנושא שאליו שויך (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לאחר מכן תצטרך כל קבוצה להציג לכיתה את הנושא שקיבלה ואת המזמור ולהסביר את החיבור בין המזמור לנושא.
נקרין על הלוח את ארבעת הנושאים בטבלה:

קינת ציבור תלונת יחיד מזמורי תודה מזמורי הגות וחוכמה
       

נסביר בכמה מילים על כל נושא ולאחר מכן נמשיך בתחרות כיתתית שבה הם יסווגו את מזמורי התהילים המולחנים, ובד בבד ייחשפו ללחנים הרבים של מזמורי תהילים שאת מקצתם הם מכירים. כל קבוצה תקבל בתורה מזמור להאזין לו ותחשוב יחד מה הנושא המתאים ביותר לשיר.
לאחר שכל קבוצה תענה על השאלות נתאסף במליאה וכל קבוצה תציג את המזמור שקיבלה, תסביר בקצרה את תוכנו ומדוע הוא משויך לקבוצת המזמורים המסוימת. לפני ההסבר של כל קבוצה, אפשר להאזין למזמור מולחן.
למורה: השמעת השירים מתאימה כאן, אם לא נבחרה האפשרות הראשונה בפתיחת המהלך. הקישורים לשירים מובאים שם.
ראינו שרבים ממזמורי תהילים הולחנו והושרו. השירים האלה הם שירים דתיים בתוכנם – כלומר, פונים לה'. נשאל את התלמידים:

  • האם יש לכם רעיון באילו מצבים שרו וניגנו את השירים האלה מול קהל?

נסביר שבימי קדם, בטרם תיקנו אנשי כנסת הגדולה את סדר התפילות והברכות היה ספר תהילים מעין סידור התפילה. לאורך הדורות מצאו מתפללים רבים במזמורי תהילים הד להבעת רגשות האדם לה'. על כן הפכו המזמורים להיות נכסי צאן ברזל של התרבות העברית, ומקצתם אף הולחנו ומושרים ברגעים חשובים בחיי היהודי.
ברבים מהתנ"כים מזמורי התהילים אינם מחולקים לשורות קצרות וכתובים כשיר, אלא כתובים בשורות רצופות. כדי להפיק את המרב מן הלימוד כדאי ללמוד את המזמורים מחולקים לשורות קצרות של שיר – גם אם יש כמה אפשרויות לחלוקה.
נשאל את התלמידים:

  • מתוך היכרותכם עם שירה תנ"כית, מה לדעתכם יאפיין את מזמורי תהילים? (תקבולות, מטפורות ודימויים, חזרה מצלולית, חזרה על משפטים וכן הלאה)

נקרין שלוש דוגמאות לשימוש באמצעים אומנותיים בתהילים ונבקש מהתלמידים לזהות מהו האמצעי האומנותי בכל דוגמה. אפשר לכתוב מראש את התשובות האפשריות במחסן אמצעים אומנותיים על הלוח: האנשה, מצלול, תקבולת (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שהמאפיין הבולט ביותר של השירה המקראית הוא התקבולת הקובעת לרוב את אופן חלוקת השיר לשורות קצרות.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם השירה המקראית מאופיינת בתקבולות רבות יותר מן הפרוזה?
  • מה משרתת החזרה והכפילות בטקסט?

נקרא מתוך מאמר ההקדמה של הרב אלחנן סמט לתהילים.
שירה לירית מדגישה את עולמו הרגשי של הכותב, נשאל את התלמידים:

  • מדוע יש בשירה זו שימוש רב בתקבולות? (המטרה בשירה זו היא להתחקות בדיוק אחר הלך הנפש הפנימי המתפתח, על כל דקויותיו. המטרה אינה לצמצם אלא להביע את הדברים באופן המיטבי. תקבולת היא כלי טוב לכך כיוון שהחזרה והנרדפוּת מאפשרים לבטא דיוק רגשי במלואו)

מבט לחיים

נזמין את התלמידים לכתוב מזמור משלהם. ניתן להיעזר בהנחיות הבאות:

  • בחרו את אופי המזמור: תלונה, קינה, תודה או הגות וחכמה.
  • בחרו אם לכתוב בלשון יחיד או רבים.
  • בחרו מה לכלול בפתיחת המזמור: שם הכותב, הנחיות מוזיקליות, ההקשר של כתיבת המזמור או שירתו.
  • בחרו באלו אמצעים אומנותיים להשתמש: תקבולות, מצלול, האנשה

נשתף במליאה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על חיבור ספר תהילים ועל סוגי המזמורים השונים בספר. עסקנו בפתיחות למזמורים ומשמעותן, באמצעים האומנותיים הרווחים בספר ובתכנים של המזמורים.
מיומנויות: פתיחות למזמורים, האנשה, מצלול, תקבולות.
מתודות: הקשבנו לביצועים מוסיקליים, נעזרנו בדפי עבודה ובכרטיסיות לימוד קבוצתיות. סיימנו בתרגיל כתיבה אישי.

אפשר עוד...

מאמרו של יהושע רוזנברג 'שיחות בספר תהילים' מתוך אתר דעת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שירים מתהילים
מזמור קלג – 'אם אשכחך ירושלים' ששר בן סנוף והלחין יוחנן שפירא:   מזמור קכא...
שירים מתהילים

מזמור קלג – 'אם אשכחך ירושלים' ששר בן סנוף והלחין יוחנן שפירא:

 

מזמור קכא – 'שיר למעלות' ששר מוש בן ארי והלחין יוסף קרדונר:

 

מזמור קנ – 'הללויה' ששר אייל גולן:

 

מזמור ל"ד – 'מי האיש החפץ חיים' ששרה חווה אלברשטיין בלחנו של ברוך חייט:

 

למזמורים נוספים.

ספר שירי
סֵפֶר שִׁירַי / רחל צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶתבִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן....
ספר שירי

סֵפֶר שִׁירַי / רחל

צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת
בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,
הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,
לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.

נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִלִּיתִי לְרֵעַ,
נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ,
וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ
יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ.

מתוך פרויקט בן יהודה

שיר עתיק עד מאוד
שִׁיר עַתִּיק עַד מְאוֹד / זלדה שִׁיר עַתִּיק עַד מְאוֹדהֱקִיצַנִי לְחַיִּיםכַּאֲשֶׁר גֵּרֵשׁאֶת נְמִיכוּת הָרוּחַ מִקִּרְבִּיבְּשִׂפְתֵי...
שיר עתיק עד מאוד

שִׁיר עַתִּיק עַד מְאוֹד / זלדה

שִׁיר עַתִּיק עַד מְאוֹד
הֱקִיצַנִי לְחַיִּים
כַּאֲשֶׁר גֵּרֵשׁ
אֶת נְמִיכוּת הָרוּחַ מִקִּרְבִּי
בְּשִׂפְתֵי מְלָכִים.

שִׁיר דּוֹר שֶׁנָּדַם
לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים
הֱקִיצַנִי לְחַיִּים.

מתוך שירונט

תפקידו של ספר תהילים
ספר תהילים נועד להיות מעיקרו ספר תפילות לבני ישראל והוא כולל תפילות לכל עת, לציבור...
תפקידו של ספר תהילים

ספר תהילים נועד להיות מעיקרו ספר תפילות לבני ישראל והוא כולל תפילות לכל עת, לציבור וליחיד, לתחינה בעת צרה ולהודיה בעת ישועה ושמחה. אף הכתובות שבראשי המזמורים ניתנות להיאמר בדרך תפילה. המתפלל האומר "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" מתכוון לומר: ענני כמו שענית לדוד והושעתו בשעה שברח מפני אבשלום בנו. ומסתבר שבימי קדם, בטרם תיקנו אנשי כנסת הגדולה את סדר התפילות והברכות היה ספר תהילים כעין סידור התפילה והמחזור בימינו.

(מתוך הקדמתו של עמוס חכם לפירוש דעת מקרא על ספר תהילים)

תלמוד בבלי בבא בתרא דף יד עמוד ב
"דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי...
תלמוד בבלי בבא בתרא דף יד עמוד ב

"דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח".

פתיחות למזמורים
57 מזמורים נפתחים במילה 'מזמור';30 מזמורים נקראים 'שיר';13 מזמורים מכונים 'משכיל';שישה נקראים 'מכתם';בחמישה מזמורים פותחת...
פתיחות למזמורים

57 מזמורים נפתחים במילה 'מזמור';
30 מזמורים נקראים 'שיר';
13 מזמורים מכונים 'משכיל';
שישה נקראים 'מכתם';
בחמישה מזמורים פותחת הכותרת 'תפילה';
מזמור ז נקרא 'שיגיון';
מזמור יח הוא 'שירה';
מזמור קמה פותח ב'תהילה לדוד';
ובראש 55 מזמורים נכתב 'למנצח'.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אלחנן סמט
"בעוד צורת הביטוי הפרוזאית הרווחת במקרא חותרת אל הצמצום ואל הקיצור האפשריים, הרי שצורת הביטוי...
אלחנן סמט

"בעוד צורת הביטוי הפרוזאית הרווחת במקרא חותרת אל הצמצום ואל הקיצור האפשריים, הרי שצורת הביטוי השירית במקרא מאופיינת בכפילויות ובחזרות שיטתיות במסגרת הסגנון התקבולתי. סיבת הדבר היא בכך שההבעה השירית במקרא, בייחוד בשירה הלירית, חותרת לתיאור נאמן ומדויק של הלך הנפש הפואטי, על גווניו ועל התפתחותו הפנימית. התקבולת היא כלי רב ערך לדרך הביטוי הזאת"

(הרב אלחנן סמט, הקדמה לספר תהילים, מתוך אתר ישיבת הר-עציון)

אין שלם ככלי שבור
אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה, האדם הפשוט, אם משתמש הוא בכלי שבור – גנאי הוא...
אין שלם ככלי שבור
"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה."
(נא, יט)

צילום: shutterstock.com

אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה, האדם הפשוט, אם משתמש הוא בכלי שבור – גנאי הוא לו. אבל הקב"ה, כל כלי תשמישיו שבורים הם, שנאמר: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תהלים לד, יט), "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב" (תהלים קמז, ג), "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" (ישעיה נז, טו), "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט).

(עיבוד. על פי: מדרש ויקרא רבה, פרשה ז פסקה ב)

  • מה המסר של המדרש?
עבירה גוררת עבירה
"אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים…" לומר לך שאם הלך – סופו לעמוד, ואם עמד –...
עבירה גוררת עבירה
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

איור: shutterstock.com

"אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים…" לומר לך שאם הלך – סופו לעמוד, ואם עמד – סופו ללוץ…

(מדרש תהלים, פרשה א פסקה י)

  • על פי המדרש – מה ההדרגתיות המוצגת בפסוק ומה אפשר ללמוד ממנה?
מושב לצים
"מוֹשַׁב לֵצִים" הנזכר בפסוק א הוא מקומם של הרשעים, מקום שממנו מתרחק הצדיק המושלם. בתקופת...
מושב לצים
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

zeevveez at flickr, CC BY 2.0

"מוֹשַׁב לֵצִים" הנזכר בפסוק א הוא מקומם של הרשעים, מקום שממנו מתרחק הצדיק המושלם. בתקופת חז"ל התיאור של אדם כמי שיושב במושב לצים היה תיאור גנאי למי שלא עסק בתורה.
היום משתמשים לעיתים בביטוי "מושב לצים" כדי לתאר חבורה הנוהגת להשתעשע ולהתבדח, ולאו דווקא בקונוטציה שלילית.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 535. © כתר ספרים.

  • השתמשו בביטוי "מושב לצים" פעם אחת במשמעות שלילית ופעם נוספת במשמעות של קלות דעות.
יומם ולילה
משמעות הביטוי "יוֹמָם וָלָיְלָה" בהקשרו בפסוק זהה למשמעותו גם היום, והיא – ללא הפסקה, ברציפות,...
יומם ולילה
"כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה."
(א, ב)

איור: shutterstock.com

משמעות הביטוי "יוֹמָם וָלָיְלָה" בהקשרו בפסוק זהה למשמעותו גם היום, והיא – ללא הפסקה, ברציפות, בעקביות.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 396. © כתר ספרים.

  • תיאור הזמן יומם ולילה חוזר במקומות רבים – חפשו אותו במנוע החיפוש dicta . מבין כל המופעים שעלו בחיפוש, התייחסו לזה המופיע בספר יהושע א,ח – מה הם קווי הדמיון בין הצו שניתן ליהושע לבין התיאור בתהלים א?
הללויה
בשיר "הללויה" שכתב הזמר לאונרד כהן משובצים מוטיבים מספר תהלים, ובפרט ממזמור נא. Hallelujah Now...
הללויה
"בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע."
(נא, ב)

בשיר "הללויה" שכתב הזמר לאונרד כהן משובצים מוטיבים מספר תהלים, ובפרט ממזמור נא.

למילות השיר

Hallelujah

Now I've heard there was a secret chord 
That David played, and it pleased the Lord 
But you don't really care for music, do you? 
It goes like this 
The fourth, the fifth 
The minor fall, the major lift 
The baffled king composing Hallelujah 

Hallelujah 
Hallelujah 
Hallelujah 
Hallelujah

Your faith was strong but you needed proof 
You saw her bathing on the roof 
Her beauty and the moonlight overthrew you 
She tied you 
To a kitchen chair 
She broke your throne, and she cut your hair 
And from your lips she drew the Hallelujah
Baby I have been here before
I know this room, I've walked this floor
I used to live alone before I knew you.
I've seen your flag on the marble arch
Love is not a victory march
It's a cold and it's a broken Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

There was a time you let me know 
What's really going on below 
But now you never show it to me, do you? 
And remember when I moved in you 
The holy dove was moving too 
And every breath we drew was Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

You say I took the name in vain 
I don't even know the name 
But if I did, well really, what's it to you? 
There's a blaze of light 
In every word 
It doesn't matter which you heard 
The holy or the broken Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah

I did my best, it wasn't much
I couldn't feel, so I tried to touch
I've told the truth, I didn't come to fool you
And even though
It all went wrong
I'll stand before the Lord of Song
With nothing on my tongue but Hallelujah

Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah, Hallelujah
Hallelujah, Hallelujah 
Hallelujah

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

למילות השיר בעברית

  • "הללויה" הוא אחד משירי הרוק המושמעים ביותר בהיסטוריה, ובוצעו לו למעלה מ-300 גרסאות כיסוי מוכרות. הציעו סיבות לפופולריות שלו. אפשר להיעזר בכתבה על השיר ועל ביצועיו.

קרדיט: Leonard Cohen / Hallelujah (Live In London) – 2009

עץ על מים
השיר "עץ על מים" מתכתב עם תיאור העץ המופיע בתהלים פרק א. עץ על מיםמילים:...
עץ על מים
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ."
(א, ג)

השיר "עץ על מים" מתכתב עם תיאור העץ המופיע בתהלים פרק א.

למילות השיר

עץ על מים
מילים: מרים גולן
לחן: עמיר בניון

עֵץ עַל מַיִם
לֹא יָכוֹל בְּלִי
שֹׁרֶשׁ לֹא נוֹגֵעַ
הוּא לֹא שָׂבֵעַ
מִתְמַלֵּא וְלֹא חָדֵל
אֵיפֹה זֶה כּוֹאֵב
אֲנִי לֹא מוֹצֵא
אֲנִי לֹא מוֹצֵא

עֵץ עַל מַיִם
כַּמָּה שֶׁרָוֶה כָּמֵהַּ
צוֹמֵחַ כְּמוֹ צְעָקָה
נִבְלַעַת בַּמַּיִם
מִתְמַלֵּא לֹא חָדֵל
אֵיפֹה זֶה בּוֹעֵר
אֲנִי לֹא מוֹצֵא
אֲנִי לֹא מוֹצֵא

© כל הזכויות שמורות למחברת.

  • בתהלים א, ג משול הצדיק לעץ. ובשירו של עמיר בניון נמשל העץ לאדם.
    מה היחס בין העץ המתואר במזמור א לבין העץ המתואר בשיר?

קרדיט: עץ על מים, עמיר בניון / nevelasorpr, 2012

חומות ירושלים
חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר רוב שנות קיומה. החומה נועדה להגן על העיר...
חומות ירושלים
"הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם."
(נא, כ)

דבכים מהחומה שיסודותיה מימי בית ראשון (אבנים עם סיתות מסגרת) בבסיס החומה העות'מאנית ליד שער יפו.צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית, 2011

חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר רוב שנות קיומה. החומה נועדה להגן על העיר מפני אויבים, וכמעט בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, נחרבה גם החומה שהקיפה אותה. לרוב נבנתה החומה שוב על ידי הכובש החדש או על ידי תושבי העיר. החומה הראשונה נבנתה סביב ירושלים בימי הכנענים לפני למעלה מ-4,000 שנה, והאחרונה, הקיימת עד היום, הוקמה בפקודת סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מאנית, באמצע המאה ה-16.

להמשך קריאה

מזמור נא מיוחס לדוד המלך, אך התפילה המביעה תקווה לבניית חומות ירושלים בסוף המזמור: "תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם", מעידה על כך שהמזמור נכתב בתקופה שבה חומותיה של ירושלים לא היו בנויות, בניגוד למצופה מתקופת דוד. לכן חלק מן החוקרים משערים כי זמן חיבורו של המזמור הוא ימי שיבת ציון.

  • מה אפשר ללמוד מאזכור התקווה לבניית חומות ירושלים במזמור, על זמן חיבורו?
ייחוס מזמורי תהלים לדוד
בספר תהלים אין פתיחה או סיומת המייחסות את חיבורו לדוד המלך. גם בשום מקום אחר...
ייחוס מזמורי תהלים לדוד
"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד."
(נא, א)

בספר תהלים אין פתיחה או סיומת המייחסות את חיבורו לדוד המלך. גם בשום מקום אחר במקרא לא נמצאה עדות לכך שמחבר תהלים היה דוד. מבין מאה וחמישים המזמורים בספר תהלים, שבעים ושלושה מיוחסים לדוד באמצעות המילה "לדוד", שככל הנראה משמעותה היא: מאת דוד. דוד אף מתואר כמוזיקאי במקומות שונים במקרא. עם זאת במגילת תהלים שנמצאה במערה 11 בקומראן מופיעה "אחרית דבר" המייחסת לדוד את חיבורם של שלושת אלפים ושש מאות מזמורי תהלים וארבע מאות וחמישים שירים.

לקריאת "אחרית דבר"

"ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש
וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים
ויתן לו ה' רוח נבונה ואורה
ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות,
ושיר לשורר לפני המזבח על עולת התמיד לכול יום ויום
לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות,
ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר,
ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות
וליום הכפורים שלושים שיר,
ויהי כול השיר אשר דבר
ששה וארבעים וארבע מאות,
ושיר לנגן על הפגועים ארבעה.
ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים.
כול אלה דבר בנבואה אשר נתן לו מלפני העליון.

(מגילת המזמורים 11QPsa, col.XXVII:2-11 DJD IV ,(Oxford1965) pp.91-93 מהדיר, ג'ורג' סנדרס)

  • מה מוסיף המידע המופיע במגילת תהלים שנמצאה בקומראן?
  • חקרו את המגילה שבתצלום – התייחסו לאופן כתיבת המילים ולמראה המגילה.
כי האדם עץ השדה
מזמור א בתהלים מתאר את האדם האידיאלי ההולך בדרך ה', דבק בתורתו ומתרחק מן הרשעים....
כי האדם עץ השדה
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ."
(א, ג)

מזמור א בתהלים מתאר את האדם האידיאלי ההולך בדרך ה', דבק בתורתו ומתרחק מן הרשעים. הצדיק מדומה לעץ שתול על פלגי מים שמניב את פירותיו בעיתו. דימוי זה מוכר לנו ממקומות נוספים במקרא (כמו ירמיה יז) וכן מספרות המזרח הקדום. שתי הדוגמאות הבולטות לכך: תיאור החכם ודימויו ל"עץ שתול בגן פורח, ומכפיל את תנובתו" ב"הוראות אמנמאפת" במסורת המצרית, ותיאורו של שולגי, מלך לגש, כ"תומר השתול על פלגי מים" במסורת המסופוטמית.

מבוסס על: יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 28. הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • בעולם העתיק תואר הצדיק / החכם / המלך כעץ גדול המניב פרי.
    חשבו על דימוי עכשווי שיתאר את הצדיק האידיאלי.
תהלים בשר ודם
"תהלים בשר ודם" היא סדרה של עשרה סרטונים ובהם סיפורים אישיים קצרים.בכל סרטון מככבת דמות...
תהלים בשר ודם
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי."
(נא, יב)

"תהלים בשר ודם" היא סדרה של עשרה סרטונים ובהם סיפורים אישיים קצרים.
בכל סרטון מככבת דמות בשר ודם, שסיפורה מתכתב באופן חופשי עם פסוק מתהלים.
בסרטון הזה פרשנות אישית לפסוק: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".

  • מה הפרשנות האישית לפסוק המובאת בסרטון?

קרדיט: תהלים בשר ודם / אלון חדד / 929 תנך ביחד, 2017

ספר תהלים בקצרה
בסרטון סקירה קצרה של ספר תהלים על מזמוריו, תוך התייחסות לאופיו המיוחד של הספר שהופך...
ספר תהלים בקצרה
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב."
(א, א)

בסרטון סקירה קצרה של ספר תהלים על מזמוריו, תוך התייחסות לאופיו המיוחד של הספר שהופך אותו לנוכח בזירות שונות בחיי האדם, בחברה ובתרבות.

  • מה הם ההסברים המובאים בסרטון לפופולריות הרבה של ספר תהלים?

קרדיט: תהלים: נעים מאוד / 929 תנך ביחד, 2017